"התעורר, ויאיר עליך ה'" (ישעיהו ס:1).
חשוב להבחין בין הסתפקות לבין סיפוק. העבד הנאמן לומד לחיות בהסתפקות בכל מצב, בין אם בימי שפע ובין אם בימי מחסור. אך סיפוק מלא אין לאף אחד מאיתנו לצפות מעולם זה. הנשמה עדיין חסרה את הנצחי, עדיין חשה בחסרונותיה, עדיין יודעת שטרם הגיעה אל היעד הסופי. הסיפוק האמיתי יבוא רק כאשר נתעורר בדמות המשיח, ביום שבו האב ישלח כל שומע בקול הבן לרשת את החיים שאינם חולפים.
ודווקא בפרק זמן זה — בין ההסתפקות הנוכחית לבין הסיפוק העתידי — אנו מבינים את הדחיפות ללכת אחר תורת ה' המופלאה ומצוותיו הנפלאות. כל עוד אנו הולכים כאן, אנו נקראים לציית, לגדול ולהתיישר עם מה שה' ציווה. אלוהים מגלה את תוכניותיו רק לצייתנים, ורק אלו מובלים אל הבן בעיתם. אי-שביעות רצון רוחנית בריאה דוחפת אותנו לנאמנות, לרצון לחיות כפי שחיו הנביאים, השליחים והתלמידים.
לכן, חיה בהסתפקות, אך לעולם אל תתפשר. לך בידיעה שהסיפוק המושלם עוד יבוא — והוא יבוא לאלו העומדים איתן בציות. מי ייתן וכל יום יגלה את מחויבותך לאלוהים שמוביל את הנאמנים אל המושיע הנצחי. מעובד על פי ג'.ר. מילר. להתראות מחר, אם ירצה ה'.
התפללו איתי: אב אהוב, למד אותי לחיות בהסתפקות מבלי להתפשר לעולם. יהי רצון שלבי תמיד לשאוף לגדול ולכבד אותך יותר.
אלי, שמור עלי מלבקש סיפוק בדברים של העולם הזה. יהי עיני תמיד נשואות אל הנצחי ואל צעדי הציות שאתה מצפה ממני.
הו, אדון אהוב, אני מודה לך כי הסיפוק האמיתי ממתין לאלו ההולכים ברצונך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא הדרך הבטוחה שמנחה את לבי. מצוותיך הם שמחת נפשי. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.
