״לא בכוח ולא בעוז, כי אם ברוחי, אמר יהוה צבאות״ (זכריה ד:ו).
כאשר אלוהים הכל-יכול התאחד עם המטה של משה, הכלי הפשוט הזה הפך ליקר ערך יותר מכל צבאות הארץ. לא היה דבר יוצא דופן באדם או בחפץ עצמו; הכוח היה באלוהים שהחליט לפעול דרכם. המכות באו, המים נהפכו, השמים הגיבו — לא מפני שמשה היה גדול, אלא מפני שאלוהים היה עמו. כל עוד ה׳ עמד לצידו, הכישלון לא היה אפשרות.
אמת זו נשארת חיה כאשר אנו מבינים את תפקיד תורת אלוהים המפוארת ואת מצוותיו הנשגבות. הכוח מעולם לא היה באמצעים אנושיים, אלא בציות השומר את העבד מיושר עם הבורא. אלוהים מגלה את תוכניותיו לצייתנים, ובנאמנות זו הוא מגלה את כוחו. כשם שמשה הלך נתמך על ידי הנוכחות האלוהית, כך כל מי שבוחר לציית מוצא תמיכה, הכוונה וסמכות שאינם באים ממנו עצמו.
לכן, אל תבטח בכוחך, ואל תפחד מחולשתך. חפש ללכת בציות, כי שם אלוהים מתגלה. כאשר האב רואה לב נאמן, הוא פועל, תומך ומוביל חיים אלו אל הבן. במקום שבו אלוהים נוכח, אין מכשול שגדול מרצונו. מעובד על פי ד. ל. מודי. להתראות מחר, אם ה׳ ירצה.
התפללו איתי: אב אהוב, אני מכיר בכך שאיני כלום ללא נוכחותך. למד אותי לא לבטוח בכלים אנושיים, אלא להסתמך לחלוטין עליך.
אלוהי, עזור לי להישאר נאמן למצוותיך, בידיעה שבציות מתגלה כוחך. מי ייתן וחיי יהיו תמיד מיושרים עם רצונך.
הו, אדון אהוב, אני מודה לך שהראית לי שהכוח בא ממך ולא ממני. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא הערוץ שבו כוחך מתגלה בחיי. מצוותיך הן הדרך הבטוחה שבה נוכחותך מלווה אותי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
