"ה' ישמור את צאתך ואת בואך מעתה ועד עולם" (תהילים קכ"א:ח').
ההליכה של העבד הנאמן אינה קלה ואינה נוחה. לעיתים קרובות הדרך נראית צחיחה, מלאה במלכודות נסתרות, חוסר ביטחון ורגעים שבהם הלב מת动. ובכל זאת, ה' אינו עוזב אותנו באמצע הדרך. הוא מחזיק אותנו בדאגה מתמדת, כאב אוהב שמבחין בכל מעידה עוד לפני הנפילה.
בדאגה היומיומית הזו אנו מבינים את ערכם של מצוות הבורא הנשגבות. אלוהים מגלה את תוכניותיו ונותן הכוונה רק לאלה שבוחרים לציית. האב מברך ושולח את הצייתנים אל הבן למחילה ולישועה, כי הציות אינו רשות – הוא הדרך לשמירה.
לכן, היום אנו נקראים להחליט ללכת בתשומת לב ובנאמנות. לא הכוח האנושי הוא שמחזיק אותנו עומדים, אלא הבחירה היומיומית לציית למה שאלוהים ציווה. כאשר אנו הולכים במצוותיו המופלאות של ה', אנו נשמרים, נתמכים ומובלים בבטחה. כך אנו מתברכים ומוכנים להישלח אל ישוע. מעובד על פי J.C. Philpot. להתראות מחר, אם ה' ירצה.
התפללו איתי: אדוני, אני מכיר בכך שלעיתים קרובות אני מרגיש חלש וחסר ביטחון בדרך שבה אני הולך. ובכל זאת, אני בוטח בכך שאתה רואה כל צעד ומכיר כל סכנה סביבי. החזק אותי כאשר אינני רואה מוצא וחזק את לבי.
תן לי כוח לציית גם כאשר הדרך נראית קשה. הדרֵך את החלטותיי, קבע את צעדי ואל תיתן לי לסטות מרצונך. מי ייתן וחיי ישקפו נאמנות מתמדת, גם בימים הצחיחים ביותר.
הו, אדון אהוב, אני מודה לך על שאתה דואג לי בכל שלב במסע. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כזרועות נצחיות התומכות בי כשאני עומד ליפול. מצוותיך הן מסילות בטוחות שמובילות את נפשי במדבר. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
