"בואו אלי, כל העמלים והעמוסים, ואני אניח לכם" (מתי יא:28).
יש ערך עצום לאלה שהלכו כברת דרך, התמודדו עם כאבים אמיתיים ולמדו מתוך חייהם. אנשים אלה נושאים רגישות שאינה נרכשת מספרים, אלא מהתנסות, ולכן הם מסוגלים לחזק, להדריך ולעודד את הבאים אחריהם. המשיח מכיר את הדרך הזו לעומקה, שכן חי את המגבלות האנושיות, חש עייפות, רעב, בדידות ומאבק פנימי. דווקא משום שעבר את כל אלה, הוא מבין את חולשותינו ויודע בדיוק כיצד לעזור לנו.
בתוך המסע הזה, מצוותיו החכמות של הבורא מראות לנו כיצד להפוך ניסיון לשירות. תורת אלהים מלמדת כי בגרות רוחנית אינה רק לדעת, אלא גם לציית ולהוביל אחרים באחריות. אלהים מפקיד יותר בידי מי שלומד ללכת לפי רצונו וליישם את אשר חווה כדי לבנות חיים. הציות מאפשר לנו להיות כלי הכוונה ותמיכה בדרכם של אחרים.
היום, הקריאה היא להשתמש בכל שלמדת לאורך הדרך. אל תשמור לעצמך בלבד את הלקחים שהחיים לימדו אותך. כאשר אתה חי לפי מצוותיו החיים של אלהים, אתה הופך למדריך בטוח לאחרים ולעבד מועיל ביד האב. כך הוא מברך, מחזק ושולח את הצייתנים לישוע. מעובד מ-J. R. Miller. להתראות מחר, אם ירצה ה'.
התפללו איתי: אדון, אני מכיר בכך שלכל חוויה שחוויתי היה מטרה ולא הייתה לשווא. השתמש בכל שלמדתי, גם בכאבים, כדי לברך חיים אחרים. אני רוצה להיות רגיש לצרכים של ההולכים אחרי.
תן לי הבחנה להדריך בענווה, כוח לציית בהתמדה ואהבה לשרת ללא גבולות. הדרך את מילותיי, מעשיי והחלטותיי. שאהיה נאמן לקריאה שהצבת לפניי.
אה, אדון אהוב, אני מודה לך שאינך מתרחק מחולשותינו ושאתה מבין את המסע האנושי. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כבית ספר חי המכשיר לבבות מנוסים וצייתנים. מצוותיך הם דרכים בטוחות המלמדות אותי לעזור לאחרים באמת ובחמלה. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
