״כאשר הוא מוציא את כולן החוצה, הוא הולך לפניהן, והכבשים הולכות אחריו, כי הן מכירות את קולו״ (יוחנן 10:4).
לא יהיה טוב לרווחתנו להישאר תמיד באותו מקום נוח ומאושר, כי אלוהים דוחף אותנו החוצה כדי שנצמח באמת. חשבו על האילים שיוצאים מהדיר כדי לחקור את ההרים המרעננים, או על הפועלים הנשלחים אל הקציר לפני שהדגן יאבד – כך האדון מזיז אותנו כדי לחזק אותנו. התחזקו, כי אם הוא מחליט להוציא אותנו מאזור הנוחות, זה מפני שהוא יודע מה טוב ביותר; המשיכו קדימה אל מרעה ירוק, מים שקטים וגבהים נעלים, בביטחון שהוא הולך לפניכם.
הביטחון הזה מוביל אותנו להבין שעלינו לציית למצוות המופלאות של הבורא ולתורתו שאין לה אח ורע, שנמסרה על ידי הנביאים שבישרו את המשיח ועל ידי המושיע עצמו. אלוהים מגלה את דרכיו רק למי שמקבל עליו בנאמנות, מברך אותם ומובילם אל הבן כדי שיקבלו סליחה וישועה אמיתית, בעוד שהעקשנים נותרים ללא חסד אלוהי זה. לציית כפי שישוע וחסידיו עשו מביא לנו שחרור אמיתי ופותח בפנינו דלתות לברכות שמעבר למה שדמיינו.
לכן, השב לקריאת אלוהים וצא מהנוחות, ובחר בציות כעדיפות יומית, כדי לאפשר לו לברך ולהוביל אותך למפגש מושיע עם ישוע. גישה מעשית זו הופכת אתגרים להרפתקאות מלאות מטרה וממקמת אותך לחיים שופעים. המשך באומץ, בידיעה שהאדון מכין את הדרך לפניך. מותאם מ-Lettie B. Cowman. להתראות מחר, אם ירצה ה׳.
התפללו איתי: אבינו שבשמים, גלה לי את היופי שביציאה מהנוחות כאשר אתה קורא לי, ועזור לי לראות ששינויים אלו הם לצמיחתי ולרווחתי. שלא אתנגד להכוונותיך, אלא אחבק את ההזדמנויות לחקור אופקים חדשים באמונה. נקה את לבי מהיקשרות למה שקל, ומלא אותי בציפייה למה שעתיד לבוא.
אדוני, הענק לי אומץ ללכת אחר קריאתך גם כאשר זה נראה לא בטוח, וחזק את נחישותי לציית בכל צעד. הדריך את מסעי כדי שאזהה את קולך כפי שהכבשים הולכות אחרי הרועה, ואכוון את דרכי לתכניתך המושלמת. יהי רצון שהכנעה זו תהפוך אותי לבטוח ומוכן יותר לגבהים שהכנת.
הו אדון אהוב, אני מודה לך על שאתה דוחף אותי החוצה מהנוחות, ומוביל אותי למרעה מרענן ולמים שלווים. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העוצמתית היא המדריך הבטוח שמוביל אותי להישגים רוחניים חדשים. מצוותיך הן הרוח המרעננת שמרימה את נשמתי מעלה. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
