“חִזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, כִּי קָרוֹב מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם” (מתי 3:1-2).
אליהו שמע תחילה רוח גדולה וחזקה המפצלת הרים ומשברת סלעים; אחר כך בא רעש, ואחריו אש. אך ה' לא היה באף אחד מן התופעות העוצמתיות הללו. לבסוף בא קול דממה דקה (מלכים א 19:12). רצף זה משקף את התהליך הרוחני שאנו עוברים: חרטה עמוקה על החטא מכינה את הדרך לנחמת הרוח. אלוהים אינו מרפא את פצעיך עד שתכיר ותתאבל בכנות על חטאיך לפניו.
אלוהים אינו מכסה את עוונותיך עד שתחשוף אותן ברוח ענווה וחרטה ובתשוקה עמוקה ומתמדת ללכת אחר הוראות בוראך, בכל מחיר. השטן יודע זאת ויעשה הכול כדי להסיט אותך מן הציות, כי הוא מבין שאם הציות לאלוהים יהפוך למרכז חייך, הוא הפסיד בקרב.
ציות אינו רק מעשה של כניעה, אלא הצהרת ניצחון. כאשר אנו שמים את אלוהים ואת מצוותיו במרכז קיומנו, אנו דוחים את שליטת החטא ומצהירים שחיינו שייכים לאדון. השטן חושש מכך, כי הוא יודע שחיים ממוקדים בציות הם חיים מלאים בכוח ובנוכחות אלוהים, מה שהופך אותו לחסר אונים מולנו. -מעובד מיוהאן גרהרד. להתראות מחר, אם ה' ירצה.
התפללו איתי: אלי היקר, אני זוכר את חוויית אליהו ואת הלקחים שהיא מביאה לחיי שלי. עזור לי להכיר בכך שלא תמיד אתה נמצא בהופעות הגדולות, אלא בקול הדממה הדקה המדבר אל ליבי. מי ייתן ואזכה להתאבל בכנות על חטאיי ולהתוודות עליהם בענווה, בידיעה שרק כך אוכל לחוות את ריפויך ונחמתך.
אבי, היום אני מבקש ממך לעזור לי לחיות בציות מלא לרצונך. תן לי כוח לעמוד בפני הפיתויים וההסחות שהאויב מציב בדרכי. למדני למקד את חיי בך ובמצוותיך, בידיעה שבמקום הציות הזה אני מוצא שלום אמיתי וניצחון.
הו, אלוהים קדוש, אני מהלל אותך על רחמיך שאינם פוסקים, ועל כוחך שהופך את האויב לחסר אונים מול חיים שמסורים לך. תודה שאתה מבצרי, כוחי ומקור כל נחמתי. מי ייתן וחיי יהיו עדות לציות ולאמונה, וישקפו את כבודך בכל מעשיי. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה הולכת עמי בעולם החשוך הזה. מצוותיך הם אוצרות יקרים שאני שומר בקפידה, כי בהם אני מוצא את האושר האמיתי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
