״שמע אותי, ה', כי רבה חסדך; פנה אלי כרוב רחמיך״ (תהילים סט:טז).
אה, לו רק היית יכול להרגיש זאת בלבך: ה' רואה כל סבל שלך בעיניים מלאות חמלה. הוא לא רק עומד לצדך ברגעים הקשים, אלא גם בעל כוח להפוך אפילו את הכאב לברכה. לכן, אל תיכנע לעצב. אל תזין את חוסר שביעות הרצון. במקום להתמקד בקושי, הרם את עיניך והבט אליו.
הוא סבלני. הוא מחכה לך. הוא ממתין לרגע שבו תפסיק סוף סוף לרדוף אחרי החלומות והרצונות שלך, ותחליט לבטוח בתוכנית המושלמת שיש לו. כי האמת היא שכל עוד אנו הולכים רק אחרי מה שנראה לנו נכון, אנו נותרים מתוסכלים. אך כאשר אנו נכנעים לרצון ה' ומתחילים לציית לתורתו האדירה, משהו על-טבעי קורה – השמים נפתחים ועזרתו הופכת לקבועה בחיינו.
במקום הציות הזה הברכות מתחילות לרדת כגשם. השלום שהעולם אינו מסוגל להציע מתחיל לשכון בך. ויותר מזה, אתה מתחיל לחוות קהילה אמיתית עם האב – עזרה יומיומית, קבועה ויציבה. לציית לאלוהים זה לא לאבד חירות; זו מציאת החירות האמיתית לחיות עם מטרה, נתמך באהבה שאינה נכשלת לעולם. -מעובד מאת אייזק פנינגטון. עד מחר, אם ה' ירצה.
התפללו איתי: אלי היקר, אני מודה לך שאתה מביט בי ברחמים, גם כאשר אני מדוכא וחסר כוח. בתוך הכאבים, המאבקים והסופות שאני עובר, אינך רק נשאר לצידי – אתה הוא מקלטי הבטוח. מי ייתן ולעולם לא אשכח זאת. עזור לי להרים את עיניי ולכוון את ליבי אליך, במקום להיתפס לעצב או לייאוש.
אבי, היום אני מבקש ממך לעזור לי להפסיק לרדוף אחרי רצונותיי ולבטוח באופן מלא בדרכיך. אני יודע שחיכית בסבלנות שאכנע, שאפסיק להתעקש על מה שנראה לי נכון ואחיה לפי תוכניתך המושלמת. תן לי כוח לציית לתורתך בשמחה, גם כאשר היא מתעמתת עם רצונותיי. פתח את השמים מעלי, ה', ותן לי לחוות את העזרה הקבועה הזו שבאה רק כשאני ממקם את עצמי במרכז רצונך.
הו, אל עליון קדוש, אני סוגד ומשבח אותך כי בך מצאתי את החירות האמיתית – לא החירות לעשות כל מה שאני רוצה, אלא לחיות עם מטרה ושלום, נתמך באהבתך הנאמנה. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כגשם שמשקה את אדמת נשמתי היבשה, ומצמיחה חיים חדשים. מצוותיך הן כשורשים עמוקים שמחזיקים אותי יציב, גם בימי סערה. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
