“אמר לו אדוניו: טוב מאוד, עבד טוב ונאמן… היכנס לשמחת אדונך” (מתי 25:23).
דמיין איך זה היה לחיות באהבה ללא סייגים כלפי אלוהים – להפקיד בידיו כל מחשבה, כל מעשה, כל רצון שבלב. מסירות כזו הייתה מובילה אותנו לאושר אמיתי, עמוק, שאינו תלוי בנסיבות. והדבר המדהים ביותר: שמחה זו אינה נעצרת, אלא הולכת וגדלה עם כל צעד של ציות ומסירה.
כל קורבן שנעשה מתוך אהבה לאדון פותח דלתות רוחניות שבעבר היו סגורות. כאשר אנו בוחרים לוותר על משהו מעצמנו כדי לשמח את אלוהים, אנו מתקרבים צעד נוסף לשמים. כאילו כל ויתור כן מקרב את נשמתנו לגן העדן הנצחי. אך למרבה הצער, רבים עדיין מתנגדים לציית לתורת אלוהים העוצמתית כי אינם רואים את הברכות. יש ברכות שכבר מתגלות כאן עלי אדמות, אך המתנה הגדולה ביותר היא קבלת סליחת החטאים דרך ישוע וירושת חיי הנצח.
עצור וחשוב: מה בעולם הזה יכול להשתוות לנצח של שמחה שלמה בנוכחות אלוהים? התענוגות הזמניים של העולם הזה קטנים, שבריריים וחולפים. הם מבטיחים רבות, אך מקיימים מעט. ואילו האדון מקיים כל מה שהבטיח ומציע אושר שאינו מתבלה עם הזמן. לכן כדאי לוותר על מה שחולף למען מה שהוא נצחי. לציית לאלוהים הוא הדרך היחידה שמובילה להגשמה אמיתית. -מעובד מפרנסס קוב. להתראות מחר, אם ירצה ה'.
התפללו איתי: אלי היקר, אני מודה לך שקראת לי לחיות אהבה ללא סייגים, אהבה שמפקידה כל מחשבה, כל בחירה וכל רצון בידיך. איזה זכות היא לאהוב אותך באמת – לא במילים ריקות, אלא בחיים שלמים המסורים לרצונך. וככל שאציית לך, כך אוהב אותך יותר, מכיר אותך יותר ומרגיש יותר ויותר מוּשתנה על ידי אהבה זו שמרפאה ומחזקת.
אבי, היום אני מבקש ממך לעזור לי לוותר על כל מה שמרחיק אותי ממך. הראה לי את התחומים בחיי שבהם אני עדיין מתנגד לתורתך, ותן לי אומץ לציית באמת. אני יודע ששכר הציות הוא בלתי ניתן למדידה – חלקם אני כבר רואה כאן, אך הגדולה מכולן היא הסליחה שאני מקבל בישוע וההבטחה לחיי נצח לצידך.
הו, אלוהים קדוש, אני עובד ומשבח אותך כי רק אתה מעניק שמחה שאינה מתבלה ושלום שאינו נשבר. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העוצמתית היא כדרך מוארת שמובילה את הנשמה העייפה עד כס הרחמים. מצוותיך הן כזרעי חיים הנטועים בלב, ומניבים פירות נצחיים של שלום, נאמנות ותקווה. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.
