"ביום אירא, אבטח בך" (תהילים נ״ו:ג׳).
אמונה אמיתית אינה נלמדת בזמנים נוחים. אלוהים נותן את הבטחותיו ברגעי שלווה, מדבר בחסד ומאשר בריתות במילים נפלאות. אך לאחר מכן הוא מתרחק לזמן מה — לא מתוך נטישה, אלא כדי לראות עד כמה רחוק מגיע ביטחונו של מי ששמע. אז מגיע הניסיון, ולעיתים קרובות נדמה שהוא סותר את כל מה שאלוהים אמר.
ברגעי ניסיון כאלה, כשהכול נראה כאילו הוא קורס, האמונה מגלה את ערכה האמיתי. על הנפש לשאת את מבטה מעלה גם בעיצומה של הסערה, ולבטוח באלוהים גם כשכל מה שסביבה מעורר פחד. כך ניצחו המשרתים הנאמנים — לא כשהכול היה קל, אלא כשהאמונה נראתה בלתי אפשרית. האמונה מוכתרת כשהיא מתמידה, לא כשהיא מבינה הכול.
אך אמונה זו צריכה להיות מושרשת בציות. להאמין בלי לציית אינו ביטוי לאמונה אמיתית. הנפש שבוטחת באמת באלוהים שומרת את תורתו האדירה והולכת במצוותיו המושלמות. כשהציות אמיתי, אפילו הניסיון הקשה ביותר נעשה הזדמנות לניצחון, וההבטחה מתגשמת בזמן הנכון, בדיוק כפי שאלוהים אמר. — מעובד על פי לטי ב׳ קאומן. להתראות מחר, אם ירצה ה׳.
התפללו איתי: אדוני אלוהיי, אני מודה לך שגם כשאתה שותק לזמן מה, אתה עדיין איתי. כבר דיברת, וזה מספיק לי. אתה נאמן, והבטחותיך אמת.
תן לי אמונה שאינה מוותרת, גם כשאני עומד בניסיון. למד אותי לבטוח בך בעיצומה של הסערה ולזכור ביום הקשה את כל מה שכבר אמרת לי. אל תיתן לי להתרחק מדרכיך לעולם, אלא עזור לי להמשיך לציית באומץ, גם כשאינני רואה מוצא.
הו, אלוהים הקדוש מכול, אני עובד אותך ומהלל אותך על היותך האל המקיים כל מילה. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי לנצח. תורתך האדירה היא כעוגן איתן בלב הגלים. מצוותיך המושלמות הן כמגדלורים הזורחים בחשכה ומובילים את נפשי אל הניצחון. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.