״הישרים יחזו פניך״ (תהילים י״א:ז׳).
לפעמים אנו מחכים לרגעים גדולים כדי להפגין את אמונתנו, כאילו רק ניסיונות קשים הם בעלי ערך בעיני אלוהים. אך גם המצבים הקטנים בחיי היום־יום — החלטות פשוטות ומעשים צנועים — יקרים ותורמים לצמיחתנו בקדושה. כל בחירה שאנו עושים ביראת האדון מגלה עד כמה אנו רוצים לשמח אותו. ובדאגה לפרטים אנו מראים את מסירותנו האמיתית.
תשומת הלב הזאת למעשינו היומיומיים מעידה על מחויבותנו לתורתו האדירה של אלוהים. כשאנו חיים בפשטות ותלויים באב, לבנו פונה באופן טבעי אל מצוותיו הנפלאות. הן מאירות את הדרכים השגרתיות ביותר בחיים. ככל שאנו זונחים את הגאווה ואת הביטחון העצמי, המכשולים מאבדים מכוחם ושלום האדון תופס את מקומה של הדאגה.
היו נאמנים לאדון בכל פרט, ותראו את פירות השלום נובטים בנפשכם. האב מברך ושולח את הצייתנים אל הבן, כדי שיזכו למחילה ולישועה. הוא שמח באלה ההולכים בדרך התורה שנמסרה לנביאי התנ״ך ולישוע. יהי רצון שמחויבותכם למצוות העליון תהיה איתנה, כי הציות מביא לנו ברכות, שחרור וישועה. — מעובד על פי ז׳אן ניקולא גרו. להתראות מחר, אם ירצה האדון.
התפללו איתי: אב אוהב, עזור לי להכיר בערכם של המעשים הקטנים שאני עושה מדי יום. יהי רצון שלבי יישאר קשוב לרצונך, גם במצבים הפשוטים ביותר.
חזק אותי כדי שאגדל בתלות בך. יהי רצון שרוחך תנחה אותי לחיות על פי מצוותיך הנפלאות, ולוותר על רצוני שלי.
הו, אדון אהוב, אני מודה לך על שאתה מלמד אותי שגם לפרטי היום־יום יש ערך בעיניך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי לנצח. תורתך האדירה היא כשביל מואר בין קוצי העולם הזה. מצוותיך הן כאבני חן יקרות המנחות אותי בחשכה. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.