“אורה לך ואורך בדרך תלך; אייעץ עליך עיני” (תהילים ל״ב:ח׳).

חיים רוחניים בריאים באמת אפשריים רק כאשר אנו הולכים בנאמנות אחרי הדרכת רוח הקודש, שמנחה אותנו צעד אחר צעד, יום אחר יום. הוא אינו מגלה לנו הכול בבת אחת, אלא מוביל אותנו בחכמה דרך מצבים פשוטים ויומיומיים. הדבר היחיד שהוא מבקש מאיתנו הוא מסירות — מסירות כנה להדרכתו, גם כאשר איננו מבינים הכול מיד. אם ברגע מסוים תרגיש חוסר מנוחה או ספק, דע: ייתכן שזו קולו של ה׳ שנוגע בעדינות בליבך, וקורא לך לשוב לדרך הנכונה.

כאשר אנו חשים בנגיעה זו, התגובה הטובה ביותר היא ציות מיידי. להימסר בשמחה לרצון אלוהים היא הוכחה לאמונה חיה, לאמון אמיתי בהנהגתו. וכיצד מתרחשת ההדרכה הזו? לא על ידי רגשות חולפים או תחושות אנושיות, כפי שרבים מדמיינים, אלא באמצעות תורת אלוהים החזקה — שנגלתה בבהירות על ידי הנביאים בכתובים ואושרה על ידי ישוע. דבר ה׳ הוא התקן שעל פיו פועל רוח הקודש: הוא מחזק, מתקן ומזהיר אותנו כאשר אנו מתחילים לסטות, ותמיד מחזיר אותנו לדרך האמת.

ציות למצוות אלוהים הקדושות והנצחיות הוא הדרך הבטוחה היחידה לשמור על הנשמה בריאה, טהורה ויציבה. אין תחליף לציות. החירות האמיתית, השלום והצמיחה הרוחנית פורחים רק כאשר אנו בוחרים ללכת באור תורת ה׳. וכאשר אנו שומרים אמונים בדרך זו, לא רק שאנו חווים חיים מלאים כאן, אלא גם הולכים בביטחון אל יעדנו הסופי: חיי נצח עם האב, במשיח ישוע. -מעובד מהאנה וויטול סמית. להתראות מחר, אם ה׳ ירצה.

התפללו איתי: אלי היקר, אני מודה לך כי אתה מעניק לי דרך ברורה ובטוחה לחיות חיים רוחניים בריאים. אינך משאיר אותי מבולבל או אבוד, אלא מדריך אותי בסבלנות, יום אחר יום, באמצעות רוח קודשך. גם ברגעים הפשוטים ביותר של החיים, אתה נוכח, מוביל אותי בחכמה ובאהבה. תודה שאתה מראה לי שכל מה שאתה מבקש ממני הוא מסירות — מסירות כנה, גם כשעדיין איני מבין הכול. כאשר אני מרגיש את הנגיעה העדינה בלב, אני יודע שזה אתה הקורא לי לשוב לדרך הנכונה.

אבי, היום אני מבקש ממך שתעניק לי רגישות לשמוע את קולך ונכונות לציית מיד. שלא אלך אחרי רגשותיי או תחושות אנושיות, אלא שאתבסס בתורתך החזקה, שנגלתה בכתובים ואושרה על ידי בנך האהוב. חזק אותי, תקן אותי, ואל תיתן לי לעולם לסטות מדרך האמת. יהי שחיי יהיו ביטוי לאמונה חיה, מסומנים בציות שמח ומתמיד לרצונך.

הו, אלוהים קדוש, אני משתחווה ומשבח אותך כי אתה מראה לי שהחירות האמיתית והצמיחה הרוחנית האמיתית קיימות רק כאשר אני הולך באור תורתך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך החזקה היא כדרך מוארת המטהרת ומחזקת את נשמתי בכל צעד. מצוותיך הן כעמודים נצחיים התומכים בחיי כאן בארץ ומובילים אותי בבטחה אל הבית השמימי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

״ועמי ישכון במשכנות שלום, ובמעונות מבטחים, ובמנוחות שאננות״ (ישעיהו ל״ב:י״ח).

לא משנה היכן אנו נמצאים או מהן נסיבות חיינו — מה שבאמת חשוב הוא שנהיה נאמנים לבוראנו. אלה שיש להם תחום השפעה רחב ומסוגלים לעשות מעשי חמלה גדולים, אכן מבורכים. אך באותה מידה מבורכים גם אלה שבמקומות שקטים, בעודם ממלאים משימות פשוטות ולעיתים בלתי נראות, משרתים את אלוהים בענווה ובאהבה. ה׳ אינו מודד את ערך החיים לפי מעמד או מחיאות כפיים, אלא לפי הנאמנות שבה הם נחיים לפניו.

לא משנה אם אתה חכם או פשוט, אם יש לך ידע רב או הבנה מוגבלת. לא משנה אם העולם רואה את מעשיך או שימיך עוברים מבלי משים. הדבר היחיד שבאמת יש לו ערך נצחי הוא שיהיה על חייך את חותם אלוהים החיים — לחיות בציות, בלב מסור ונאמן. הנאמנות לאלוהים היא הגשר שמוביל כל אדם אל האושר האמיתי, זה שאינו תלוי בנסיבות חיצוניות, אלא נובע מהחברות עם האב.

וחברות זו אפשרית רק באמצעות הציות לתורת אלוהים החזקה. מחוץ לציות, יש רק אשליות ועצב, גם אם העולם מנסה להסתיר זאת בהבטחות ריקות. אך כאשר אנו מחליטים לציית, גם אם בהיסוס בתחילה, השמים מתחילים להיפתח מעלינו. אלוהים מתקרב, הנשמה מתמלאת באור, והלב מוצא שלווה. למה להמתין עוד? התחל כבר היום לציית לאלוהיך בענווה — זהו הצעד הראשון אל עבר שמחה שאינה חולפת. -מעובד מהנרי אדוארד מאנינג. להתראות מחר, אם ה׳ ירצה.

התפללו איתי: אלי היקר, אני מודה לך כי אתה מראה לי שערך חיי אינו במעמד שאני תופס, ולא במחיאות הכפיים שאני מקבל, אלא בנאמנות שבה אני משרת אותך. אתה רואה ללבבות ושמח באלה שגם בשקט מצייתים לך באהבה. איזו זכות היא לדעת שבכל מקום שאהיה, אוכל לשמח אותך אם אחיה בלב נאמן. תודה שאתה מזכיר לי ששום דבר אינו נסתר מעיניך, ושכל מעשה של ציות, קטן ככל שייראה, יש לו ערך נצחי לפניך.

אבי, היום אני מבקש ממך שתחתום את חיי בנוכחותך ותחזק אותי לחיות בציות, בין אם במשימות פשוטות ובין אם באתגרים גדולים יותר. אינני רוצה לחיות למראית עין או לחפש הכרה מבני אדם — אני רוצה להימצא נאמן בעיניך. תן לי לב עניו, מסור, איתן בדרכיך, גם אם צעדיי עדיין קטנים. אני יודע שהאושר האמיתי נולד מהחברות איתך, וחברות זו אפשרית רק כאשר אני חי לפי תורתך החזקה.

הו, אל עליון קדוש, אני עובד ומשבח אותך כי אתה מתקרב לאלה שבוחרים לציית לך בכנות. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך החזקה היא כחותם אלוהי על נשמתי, המבדיל ומגן עלי בעולם של אשליות. מצוותיך הן כשלבי אור שמרימים אותי מן החשכה אל מלוא שמחתך. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

“ה' שומר את התמימים; כאשר הייתי כבר חסר אונים, הוא הושיעני” (תהלים קטז:ו).

שחרור הנפש מכל הדאגות האנוכיות, החרדות והדאגות המיותרות מביא עמו שלום עמוק כל כך וחירות קלה כל כך, עד שקשה לתארם במילים. זו היא הפשטות הרוחנית האמיתית: לחיות בלב טהור, חופשי מסיבוכים שיצר ה"אני". כאשר אנו נכנעים לחלוטין לרצון אלוהים ומקבלים אותו בכל פרט ופרט של חיינו, אנו נכנסים למצב של חירות שרק הוא יכול להעניק. ומחירות זו נובעת פשטות טהורה, המאפשרת לנו לחיות בקלילות ובהירות.

נפש שכבר אינה מחפשת את טובתה שלה, אלא רק לרצות את אלוהים, נעשית שקופה — חיה ללא מסכות, ללא קונפליקטים פנימיים. היא הולכת ללא כבלים, ובכל צעד של ציות, הדרך שלפניה מתבהרת ומוארת יותר. זהו הדרך היומית של הנפשות שבחרו לציית לחוקו העוצמתי של אלוהים, גם אם הדבר דורש הקרבה. ייתכן שבהתחלה האדם ירגיש חלש, אך ברגע שמתחיל לציית, עוטפת אותו עוצמה על-טבעית — והוא מבין שעוצמה זו באה מאלוהים עצמו.

אין דבר שמשתווה לשלום ולשמחה שמופיעים כאשר אנו חיים בהרמוניה עם מצוות הבורא. הנפש מתחילה לחוות את השמים כבר כאן עלי אדמות, וקרבה זו הולכת ומעמיקה מיום ליום. והיעד הסופי של דרך הפשטות, החירות והציות הזו הוא מפואר: חיי נצח במשיח ישוע, שם לא יהיו עוד דמעות, לא מאבקים, רק נוכחותו הנצחית של האב עם אלה שאהבוהו ושמרו את תורתו. -מעובד מפי פ. פנלון. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אלי היקר, אני מודה לך כי אתה מעניק לנפשי חירות שהעולם אינו יכול להעניק. כאשר אני מניח בצד דאגות אנוכיות וחרדות, ונכנע לחלוטין לרצונך, אני מגלה שלום עמוק כל כך שמילים אינן יכולות לתאר. פשטות רוחנית זו — לחיות בלב טהור וחופשי ממשקל ה"אני" — היא מתנה ממך, ואני מכיר בערכה העצום של החירות הקלה והטהורה הזו שבאה רק ממך.

אבי, היום אני מבקש ממך שתעניק לי רוח צייתנית ומשוחררת, שלא תחפש את טובתה שלה, אלא תשתוקק רק לרצות אותך. שאצעד ללא מסכות, ללא קונפליקטים פנימיים, בלב כן ועיניים נשואות אל אורך. גם אם תחילת הציות תיראה לי קשה, תמוך בי בעוצמתך העל-טבעית. שכל צעד לכיוונך יאיר עוד יותר את הדרך ויקרב אותי אל הקשר המושלם איתך.

הו, אל עליון קדוש, אני משתחווה ומשבח אותך כי אין דבר שמשתווה לשלום ולשמחה הנובעים מהציות לרצונך הקדוש. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. חוקך העוצמתי הוא כנהר שקט הזורם בתוכי, מביא חיים ומנוחה לנפשי העייפה. מצוותיך הם כקרני שמש שמחממות ומאירות את דרכי, ומובילות אותי בבטחה אל היעד המפואר של חיי נצח איתך. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

“מלכות אלהים בתוככם” (לוקס 17:21).

המשימה שאלוהים הפקיד בידי כל נשמה היא לטפח את החיים הרוחניים בתוכה, ללא תלות בנסיבות הסובבות אותה. יהיה אשר יהיה סביבתנו, שליחותנו היא להפוך את התחום האישי שלנו למלכות אלוהים אמיתית, ולאפשר לרוח הקודש לשלוט לחלוטין במחשבותינו, רגשותינו ומעשינו. מחויבות זו צריכה להיות מתמדת — בין בימי שמחה ובין בימי עצב — כי היציבות האמיתית של הנשמה אינה תלויה במה שאנו מרגישים, אלא בקשר שלנו עם הבורא.

השמחה או העצב שאנו נושאים בתוכנו קשורים עמוקות לאיכות מערכת היחסים שלנו עם אלוהים. הנשמה הדוחה את הוראות ה', שנמסרו דרך הנביאים וישוע, לעולם לא תמצא שלום אמיתי. ייתכן שתחפש אושר בדברים חיצוניים, אך לעולם לא תהיה שלמה. אי אפשר למצוא מנוחה כל עוד אנו מתנגדים לרצון אלוהים, כי נבראנו כדי לחיות בקהילה ובציות לו.

מן הצד השני, כאשר הציות לחוקו העוצמתי של אלוהים הופך לחלק טבעי מחיי היומיום שלנו, מתרחש דבר מופלא: אנו זוכים לגישה אל כס המלכות האלוהי. ומן הכס הזה נובעים שלום אמיתי, שחרור עמוק, בהירות מטרה, ומעל הכול, הישועה שנשמותינו כה כמהות לה. הציות פותח בפנינו את שערי השמים, ומי שהולך בדרך זו לעולם לא ירגיש אבוד עוד — הוא הולך מונהג באור הנצחי של אהבת האב. -מעובד מג'ון המילטון תום. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אלי היקר, אני מודה לך על שאתה מזכיר לי שהמשימה החשובה ביותר שהפקדת בידי היא לטפח חיים רוחניים יציבים וחיים, ללא תלות במה שמתרחש סביבי. אתה קורא לי להפוך את התחום האישי שלי למלכותך האמיתית, ולאפשר לרוח קודשך לשלוט לחלוטין במחשבותיי, רגשותיי ומעשיי.

אבי, היום אני מבקש ממך לשתול בי מחויבות כנה לרצונך, כדי שהציות לחוקך העוצמתי יהפוך לחלק טבעי מחיי היומיום שלי. אינני רוצה עוד לחפש שמחה במקורות חיצוניים או להתנגד לקריאתך. אני יודע שרק מכס מלכותך נובעים שלום אמיתי, שחרור ובהירות מטרה, ושהדרך היחידה להישאר יציב היא ללכת בקהילה מלאה ובציות לך. חזק אותי, אדוני, שלא אסור ימין ושמאל.

הו, אלוהים קדוש, אני משתחווה ומשבח אותך כי בך מצאתי את האור שמנחה את דרכי ואת האמת שמחזיקה את נשמתי. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. חוקך העוצמתי הוא כמו מעיין טהור המשקה את המדבר הפנימי, ומצמיח חיים במקום בו היה יובש. מצוותיך הן כזרמי אור שמובילים אותי, צעד אחר צעד, אל שלום אמיתי ואל שמחה נצחית שהוכנה לאלה המצייתים לך. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

“כל אחת ממחשבות ה' עומדת לעד” (ירמיהו 51:29).

לא נקראנו לבחור את דרכינו בעצמנו, אלא להמתין בסבלנות להכוונה הבאה מאת אלוהים. כילדים קטנים, אנו מוּבָלים בשבילי חיים שלעיתים קרובות איננו מבינים אותם בשלמות. אין טעם לנסות לברוח מהשליחות שאלוהים נתן לנו, ולחשוב שנוכל למצוא ברכות גדולות יותר אם נלך אחר רצונותינו. לא לנו לקבוע היכן נמצא את מלוא נוכחותו של אלוהים — היא תמיד נמצאת בציות עניו למה שכבר גילה לנו.

הברכות האמיתיות, השלום האמיתי ונוכחותו המתמדת של אלוהים אינם נובעים מכך שנרדוף אחרי מה שנראה לנו טוב ביותר. הם פורחים כאשר, בנאמנות ובפשטות, אנו הולכים בדרך שהוא מורה לנו, גם אם הדרך נראית קשה או חסרת היגיון בעינינו. האושר איננו פרי רצוננו, אלא תוצאה של התאמתנו לרצון המושלם של האב. שם, באותה דרך שסלל לנו, הנפש מוצאת מנוחה ותכלית.

ואלוהים, בטובו, לא השאיר אותנו באפלה לגבי מה שהוא מצפה מאיתנו. הוא נתן לנו את תורתו האדירה — ברורה, יציבה ומלאת חיים — כמורה דרך בטוח להליכתנו. מי שמחליט לציית לתורה זו, ימצא ללא ספק את הדרך הנכונה לאושר האמיתי, לשלום המתמשך ולבסוף לחיי הנצח. אין דרך בטוחה, מבורכת ונכונה יותר מאשר זו הנלכת בציות לבורא. -מעובד מג'ורג' אליוט. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אלי היקר, אני מודה לך כי אתה מלמד אותי שלא נקראתי ללכת בדרכי עצמי, אלא לבטוח בסבלנות בהכוונה שבאה ממך. כילד הזקוק ליד אביו, אני מכיר בכך שלעיתים אינני מבין לגמרי את תוכניתך, אך אני יכול לנוח בידיעה שאתה תמיד יודע מה טוב ביותר.

אבי, היום אני מבקש ממך שתיתן לי לב סבלני ונכנע, המסוגל להמתין להכוונתך ללא חרדה וללא מרד. שלא ארדוף אחרי רצונותיי, אלא אלך בנאמנות בדרך שסללת לי. חזק אותי שכאשר הדרך תיראה קשה או חסרת היגיון בעיניי, אשאר יציב, ביודעי שדווקא בהתאמה לתורתך האדירה פורחים השלום האמיתי והאושר המתמשך.

הו, אל קדוש, אני משתחווה ומשבח אותך כי לא השארת אותי באפלה, אלא נתת לי את מצוותיך המופלאות כמורה דרך בטוח לכל צעד. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כלפיד דולק בחשכה, מאירה כל שביל שעלי ללכת בו. מצוותיך הן כשיר נצחי של חכמה וחיים, מוליכים אותי באהבה ובנחישות אל מנוחת הנפש ואל הבטחת חיי הנצח. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

“כן, אבא, כך היה רצונך לעשות” (מתי יא:26).

אם נקשיב לאהבה העצמית שלנו, ניפול במהירות במלכודת של התמקדות במה שחסר לנו במקום במה שכבר קיבלנו. אנו מתחילים לראות רק את המגבלות, מתעלמים מהפוטנציאל שאלוהים נתן לנו, ומשווים את עצמנו לחיים אידיאליים שאינם קיימים כלל. קל ללכת לאיבוד בפנטזיות מנחמות על מה היינו עושים אילו היו לנו יותר כוח, יותר משאבים או פחות פיתויים. כך אנו משתמשים בקשיים שלנו כתירוצים, רואים את עצמנו כקורבנות של חיים לא הוגנים — מה שרק מזין מסכנות פנימית שאינה מביאה כל הקלה אמיתית.

אבל מה לעשות מול זה? שורש המנטליות הזו נמצא, כמעט תמיד, בהתנגדות לציית לחוקו העוצמתי של אלוהים. כאשר אנו מתנגדים להוראות הברורות של הבורא, אנו מתחילים לראות את החיים בצורה מעוותת. נוצרת מעין עיוורון רוחני, שבו המציאות מוחלפת בפנטזיות ובציפיות לא מציאותיות. מתוך האשליות הללו נולדות האכזבות, הכישלונות והתחושה המתמדת של חוסר סיפוק.

הדרך היחידה החוצה היא לשוב לדרך הציות. כאשר אנו מחליטים ליישר את חיינו עם רצון אלוהים, עינינו נפתחות. אנו מתחילים לראות את המציאות בבהירות רבה יותר, מזהים גם את הברכות וגם את ההזדמנויות לצמיחה שהיו נסתרות קודם לכן. הנשמה מתחזקת, התודה פורחת, והחיים מתחילים להיחוות במלואם — לא עוד על בסיס אשליות, אלא באמת הנצחית של אהבת אלוהים ונאמנותו. -מעובד מג'יימס מרטינו. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אלי היקר, אני מודה לך כי אתה מזהיר אותי מפני הסכנה של התמקדות במה שחסר לי במקום להכיר בכל מה שכבר קיבלתי מידיך. כמה פעמים נתתי לאהבה העצמית להוליך אותי שולל, נופל להשוואות חסרות תועלת וחולם על מציאויות שאינן קיימות כלל. אך אתה, בסבלנותך ובטובך, קורא לי לשוב אל האמת: אל המציאות האיתנה והבטוחה של רצונך.

אבי, היום אני מבקש ממך לעזור לי לעמוד בפני הפיתוי להזין פנטזיות ותירוצים. שלא אלך לאיבוד באי-שביעות רצון ולא בעיוורון הרוחני שנולד מההתנגדות לחוקך העוצמתי. פקח את עיניי לראות בבירור את הדרך הנכונה — דרך הציות והאמת. תן לי אומץ ליישר קו עם רצונך במלואי, כדי שנשמתי תתחזק והתודה תפרח בלבי, גם בדברים הקטנים של חיי היומיום.

הו, אלוהים קדוש, אני עובד ומשבח אותך כי אמתך משחררת ונותנת משמעות לחיים. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי לנצח. חוקך העוצמתי הוא כמגדלור בחשכה, שמפיג את האשליות ומדריך את צעדיי בביטחון. מצוותיך הן כשורשים עמוקים שמחזיקים אותי באדמת המציאות הנצחית, שם הנשמה מוצאת שלום, כוח ושמחה אמיתית. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

“מדוע את שחה, נפשי, ומדוע תהמי עלי? הוחילי לאלהים כי עוד אודנו, ישועות פניו ואלהי” (תהלים מ"ב:י"א).

היזהר מאוד שלא יהפכו דאגותיך היומיומיות לחרדה ומצוקה, במיוחד כאשר אתה מרגיש כי נזרקת לכל עבר ברוחות וגלי בעיות החיים. במקום להתייאש, שמור את עיניך על ה' ואמור באמונה: "אלי, אני מביט רק אליך. היה אתה מדריכי, קפיטני." אחר כך, נוח באמון הזה. כאשר נגיע בסופו של דבר אל נמל הביטחון בנוכחותו של אלוהים, כל מאבק וסערה יאבדו מחשיבותם, ונראה כי הוא תמיד היה בשליטה.

נוכל לעבור כל סערה בשלום, כל עוד לבנו נשאר במקום הנכון. כאשר כוונותינו טהורות, אומץ לבנו איתן ואמונתנו מעוגנת באלוהים, הגלים אולי יטלטלו אותנו, אך לעולם לא ישמידו אותנו. הסוד אינו בהימנעות מהסופות, אלא בניווט דרכן מתוך ביטחון שאנו בידיים טובות — ידיו של האב, שאינו נכשל לעולם ואינו עוזב את הבוטחים בו באמת.

ואיפה נמצא המקום הבטוח הזה, שבו נוכל למצוא שלום בחיים האלה ושמחה נצחית לצד ה'? המקום הנכון הוא מקום הציות לתורתו העזה של אלוהים. שם, על קרקע מוצקה זו, מלאכי ה' מקיפים אותנו בהגנה, והנפש נשטפת מכל דאגה ארצית. מי שחי בציות הולך בביטחון, גם בלב הסערות, כי הוא יודע שחייו בידיו של אל נאמן ועצום. -מעובד מפרנסיס דה סאל.

התפללו איתי: אלי היקר, אני מודה לך כי גם בלב סופות החיים, אתה נשאר קפיטני הנאמן. כאשר רוחות עזות וגלי בעיות מנסים לסחוף אותי, אוכל לשאת עיניי ולהכריז באמונה: “אלי, אני מביט רק אליך.” אתה הוא שמכוון את ספינתי ומשקיט את לבי.

אבי, היום אני מבקש ממך לחזק את אמוני בך, כדי שנפשי לא תלך לאיבוד בדאגות וחרדות. תן לי כוונות טהורות, אומץ איתן ולב המעוגן ברצונך. למדני לעבור כל סערה בשלווה של מי שיודע שהוא בידיך. והובילני להישאר תמיד במקום הבטוח: בציות לתורתך העזה, שם הגנתך עוטפת אותי ושלוםך מחזיק אותי בכל מצב.

הו, אל קדוש, אני משתחווה ומברך אותך כי אתה מקלט בטוח לאוהביך ולנאמניך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה היא עוגן איתן בים החיים, שמחזיק את נפשי גם כאשר הגלים סוערים. מצוותיך הן כחומות בלתי מעורערות, מגינות על רוחי ומאירות את דרכי אל השמחה הנצחית. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

״היה חזק ואמיץ; אל תירא ואל תחת!״ (דברי הימים א' 22:13).

אף על פי שחשוב לתרגל סבלנות וענווה מול קשיים חיצוניים והתנהגותם של אחרים, מידות אלו הופכות ליקרות עוד יותר כאשר אנו מיישמים אותן על מאבקינו הפנימיים. לעיתים קרובות, הקונפליקטים המאתגרים ביותר שלנו אינם מגיעים מבחוץ, אלא מבפנים — חולשות, חוסר ודאות, כישלונות ובלבולים של הנפש. ברגעים אלו, כאשר אנו מתמודדים עם מגבלותינו, הבחירה להיכנע בענווה לפני אלוהים ולהתמסר לרצונו היא אחת מהפעולות העמוקות ביותר של אמונה ובגרות רוחנית שנוכל להציע.

מעניין שלעיתים אנו מצליחים להיות סבלניים יותר כלפי אחרים מאשר כלפי עצמנו. אך כאשר אנו עוצרים, מתבוננים ומקבלים החלטה נחושה לאמץ את תורת אלוהים בכנות, מתרחש דבר יוצא דופן. הציות הופך למפתח רוחני הפותח את עינינו. מה שבעבר נראה מבלבל, מתחיל להתבהר. אנו זוכים להבחנה, והראייה הרוחנית שניתנת לנו פועלת כמרפא: היא מרגיעה את הנפש ומביאה כיוון.

ההבנה הזו יקרה מפז. היא מראה לנו בבירור מה אלוהים מצפה מאיתנו ועוזרת לנו לקבל בשלום את תהליך השינוי. הציות הופך אז למקור של סבלנות, שמחה ויציבות. הנפש הנכנעת לרצון ה' והולכת בציות מוצאת לא רק תשובות, אלא גם את השלווה בידיעה שהיא בדרך הנכונה — דרך השלום והחיים בעלי המשמעות. -מעובד מוויליאם לו. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אלי היקר, אני מודה לך כי אתה מראה לי שהסבלנות והענווה האמיתיות אינן נוגעות רק לאתגרים חיצוניים, אלא גם למאבקים שבתוכי. פעמים רבות, דווקא החולשות, הספקות והכישלונות שלי הם שמייאשים אותי ביותר. כאשר אני נכנע לרצונך, במקום להילחם לבד, אני חווה דבר עמוק: טובך משיג אותי ומחזיק בי.

אבי, היום אני מבקש ממך לעזור לי להיות סבלני כלפי עצמי, כפי שאני משתדל להיות כלפי אחרים. תן לי אומץ להתמודד עם מגבלותיי ללא ייאוש וחכמה להישען על תורתך האדירה כמדריך בטוח. אני יודע שכאשר אני בוחר לציית בכנות, עיניי נפתחות, ומה שהיה נראה מבלבל מתחיל להתבהר. הענק לי את ההבחנה הזו שמגיעה מהציות, את המרפא שמרגיע את נפשי ומביא כיוון להליכתי.

הו, אל קדוש, אני עובד ומשבח אותך כי אתה מעניק לי הבנה ושלום כאשר אני בוחר ללכת בדרכיך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כמראה שמגלה לי באהבה מי אני ומי אוכל להיות בך. מצוותיך הם כפסים יציבים תחת רגליי, מביאים יציבות, שמחה והוודאות המתוקה שאני בדרך הנצח. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.

״ה' ישמור אותך מכל רע; ישמור את נפשך״ (תהילים קכא:ז).

לב ששמח באלהים מוצא עונג אמיתי בכל מה שבא ממנו. הוא לא רק מקבל את רצון ה' — הוא מתענג עליו. גם בזמנים קשים, הנפש הזו נשארת איתנה, מלאה בשמחה שלווה ומתמדת, כי היא למדה לנוח בעובדה ששום דבר לא קורה מחוץ לרצון האלוהי. מי שאוהב את תורת ה' החזקה והולך בה בשמחה נושא בתוכו שלום שאינו מתערער. האושר מלווה אותו, בשקט ובנאמנות, בכל עונות החיים.

כשם שהפרח פונה באינסטינקט לשמש, גם כשהיא נסתרת מאחורי העננים, כך הנפש שאוהבת את מצוות ה' ממשיכה להיות מופנית אליו, גם בימים חשוכים. היא אינה צריכה לראות בבירור כדי להמשיך לבטוח. היא יודעת שהשמש שם, יציבה ברקיע, ונוכחות ה' מעולם לא עזבה אותה. אמון זה מחזיק, מחמם ומחדש, גם כאשר הכול מסביב נראה לא בטוח או קשה.

הנפש הצייתנית נשארת מסופקת. היא מוצאת שמחה לא בנסיבות, אלא ברצון ה'. זו שמחה עמוקה, שאינה תלויה בתוצאות או בגמול, אלא נובעת מהחברותא עם הבורא. מי שחי כך חווה דבר נדיר: שלווה מתמדת ואושר אמיתי, המבוססים על הוודאות שהליכה ברצון ה' היא הטוב הגדול ביותר שאפשר לבחור בו בחיים האלה. -מעובד מרוברט לייטון. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אלי היקר, אני מודה לך על שהראית לי ששמחה אמיתית נולדת בלב המתענג בך, גם בזמנים קשים, גם כאשר הימים חשוכים. אתה מלמד אותי ששום דבר אינו יוצא משליטתך, ולכן אני יכול לנוח, לבטוח ולהישאר איתן. תודה על שנתת לי את השלום השקט והנאמן הזה, שמלווה אותי בכל עונות החיים.

אבי, היום אני מבקש ממך שתעמיק בי עוד יותר את האהבה הזו לרצונך. שכמו הפרח הפונה לשמש, אשאר מופנה אליך, גם כשאיני רואה בבירור. למדני לבטוח כפי שבוטחים אלה שמכירים אותך באמת — לא בגלל מה שהם רואים, אלא בגלל מה שהם יודעים: שאתה נוכח, שלעולם אינך עוזב אותי, ושחוקך החזק מקרב אותי עוד ועוד אל אבי. החזק אותי באמון הזה שמחמם ומחדש את הנפש.

הו, אל קדוש, אני משתחווה ומשבח אותך כי אתה מעניק לי אושר שהעולם אינו יכול לתת. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך החזקה היא כשמש קבועה מאחורי העננים, תמיד מאירה, גם כשאיני רואה. מצוותיך הן כשורשים עמוקים שמחזיקים את נפשי איתנה, מוזנת באמתך, מלאה שלום ושמחה אמיתית. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

“התבוננו כיצד צומחים שושני השדה: הם אינם עמלים ואינם טווים” (מתי 6:28).

אל תקים מחסומים בתוכך נגד כוח ההחייאה של אלוהים. הכוח הזה הוא אמיתי, אוהב ופועל בך תמיד כדי להגשים כל דבר הנעים לרצונו. תן את עצמך בשלמות לשליטתו, ללא הסתייגויות, ללא פחד. כשם שאתה מפקיד בידיו את מאבקיך, פחדיך וצרכיך, כך תפקיד גם את צמיחתך הרוחנית. תן לו לעצב אותך בסבלנות ובחכמה — הרי אין מי שמכיר את לבך טוב יותר מהבורא עצמו.

אין צורך לנסות לשלוט בתהליך הזה או לדאוג לכל פרט ופרט בדרך. אמון אמיתי הוא מנוחה בידיעה שהוא מוביל הכול, גם כשאינך מבין את הדרך. כאשר אנו בוחרים לציית בכנות לחוקו האדיר של אלוהים, אנו בוחרים לחיות תחת הגנת העליון. ותחת הגנה זו, שום דבר חיצוני לא יוכל באמת לפגוע בנו באופן קטלני. הנשמה הצייתנית שמורה, מחוזקת ומוקפת בדאגה אלוהית.

האוייב עוד עלול לנסות לתקוף, כפי שתמיד עשה, אך חציו נבלמים במגן בלתי נראה — נוכחות אלוהים שמקיפה את אוהביו ואת אלה ששמחים לציית למצוותיו. מגן זה לא רק מגן, אלא גם מחזק. הציות הופך אותנו יציבים יותר, מודעים יותר לנוכחות אלוהים ומוכנים יותר לעמוד מול הרע. לחיות תחת רצון אלוהים זה לחיות בביטחון, בתכלית ועם שלום ששום התקפה של האויב לא תוכל להחריב. -מעובד מהאנה וויטול סמית. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אלי היקר, אני מודה לך על כוח ההחייאה שלך שפועל בי באהבה ובחכמה. אני מכיר בכך שאין סיבה להתנגד לפעולתך. אתה מכיר אותי טוב ממני ויודע בדיוק כיצד לעצב אותי כדי שאהיה למה שחלמת. לכן, אני מוסר את עצמי בשלמות לשליטתך, בוטח שכל מה שאתה עושה בי הוא טוב, צודק והכרחי.

אבי, היום אני מבקש ממך שתלמד אותי לבטוח בך לא רק ברגעי מאבק, אלא גם בתהליך הצמיחה הרוחנית שלי. שלא אנסה לשלוט בזמן או בפרטי המסע, אלא שאנוח תחת הנהגתך. בבחירתי לציית לחוקך האדיר, אני יודע שאני מוצא מחסה תחת הגנתך. תן לי לב כן ונחוש, שימצא ביטחון ברצונך וידע שגם כשהכול סביבי נראה לא בטוח, אתה מוביל כל צעד בנאמנות.

הו, אל עליון קדוש, אני משתחווה ומשבח אותך כי אתה מגן ומבצר לאוהביך ולמצייתים למצוותיך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. חוקך האדיר הוא כחומה איתנה שמקיפה את נשמתי ומחזיקה אותי איתן מול הסערות. מצוותיך כלהבי אור החותכים את החושך סביבי ומכינים אותי לנצח את הרע באומץ ובאמונה. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.