בשום מקום בתנ“ך לא נאמר לנו שאלוהים נתן לנו את תורתו ללא מרווח לטעויות, או שכל סטייה, ולו הקטנה ביותר, תהיה בלתי נסלחת. ניתן לראות זאת בבירור כאשר מתבוננים בכך שאף אחת מהדמויות המקראיות הגדולות לא הייתה מושלמת, ואלוהים לא עזב אותן בשל כישלונן. הרעיון שציות לתורה דורש שלמות הוא שקר של הנחש, שנוצר מיד לאחר עליית המשיח, כדי להסיט גויים מציות לאלוהים. ישוע, שה האלוהים, הוקרב כדי לסלוח לאלה שנכשלים אך מבקשים בכנות לשמור את החוקים שניתנו על ידי הנביאים. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב רק כי הם רבים. הסוף כבר הגיע! ציית כל עוד אתה חי. | אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים… כי אם בתורת ה’ חפצו, ובתורתו יהגה יומם ולילה. (תהילים א:א-ב) | toratelohim.org
הבשורה של המשיח מביאה לנו, הגויים, גם בשורה רעה וגם בשורה טובה. הבשורה הרעה היא שישוע הבהיר שבא רק לעמו, עם ישראל, שהובדל על ידי אלוהים בברית עולם ונחתם במילה. הבשורה הטובה היא שכל אחד, בכל מקום בעולם, יכול להצטרף לישראל ולקבל גישה בלתי מוגבלת לישוע. כדי להצטרף לישראל, די לשמור את אותם חוקים שהאב נתן לעם שישוע חלק ממנו. האב רואה את אמונתנו ואומץ ליבנו, גם מול אתגרים גדולים, ומוביל אותנו אל הבן. זו תכנית הישועה ההגיונית כי היא האמת. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב רק כי הם רבים. | ישוע שלח את שנים-עשר עם ההוראות הבאות: אל תלכו אל הגויים ואל תיכנסו לעיר שומרונים; לכו אל הצאן האובדות של עם ישראל. (מתי י:ה-ו) | toratelohim.org
מעולם לא היה זמן שבו גויים היו “מחוץ” לתכנית הישועה; מה שתמיד היה קיים הוא נתיב אחד של הכללה: הצטרפות לישראל על ידי שמירת תורת אלהים החזקה, כי לא יהודי ולא גוי נשטף בדם השה אם אינו מבקש לציית לאב ששלח את הבן. השליחים והתלמידים, שלמדו מישוע ולא מאנשים שהופיעו שנים אחר כך, שמרו את כל מצוות ה’: שמרו שבת, לא אכלו מאכלות אסורים, נימולו, לא גילחו את זקנם, לבשו ציצית, ונשארו נאמנים לשאר החוקים שגילו הנביאים. אל תלך אחרי הרוב; לך רק אחרי ישוע. ציית כל עוד אתה חי. | הקהל יהיה לכם חוקה אחת, גם לכם וגם לגר הגר בתוככם; חוק עולם לדורותיכם. (במדבר טו:טו) | toratelohim.org
הרעיון שגויים אינם יכולים לתרום לישועתם הוא ההצלחה הגדולה ביותר של הנחש מאז היום שבו הצליח להטעות את אדם וחוה, והוביל אותם לאי-ציות לאלוהים בשקרים המתחזים לאמת. לא הנביאים ולא ישוע לימדו אי פעם שטות כזו. אילו איש לא היה יכול לעשות דבר כדי לרצות את אלוהים ולהישלח לישוע, מצוות ה’ לא היו קיימות כלל. אחת המטרות העיקריות של תורת אלהים היא להבדיל בין הנאמנים ללא נאמנים. בציות אנו מראים לאלוהים כמה אנו רוצים להיות איתו בשמים, וכשהוא רואה את ציותנו, האב שולח אותנו אל הבן. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב רק כי הם רבים. הסוף כבר הגיע! ציית כל עוד אתה חי. | אין איש יכול לבוא אלי אם לא ימשכהו האב אשר שלחני; ואני אקים אותו ביום האחרון. (יוחנן ו:מד) | toratelohim.org
מספר הגויים שבאו במגע עם ישוע ניתן לספירה על כף יד אחת. באירוע אחד, כמה גויים רצו לדבר עם ישוע, והיה צורך ששני שליחים יעבירו את הבקשה אליו, ואף אז איננו יודעים אם ישוע קיבל אותם. הנקודה היא שהרעיון שישוע ייסד דת לגויים אינו מבוסס בבשורות; זו המצאה של בני אדם. הגוי הרוצה להתקרב לישוע חייב להצטרף לישראל, עמו, וזה קורה כאשר הוא שומר את אותם חוקים שהאב נתן לישראל. האב בוחן את אמונתו ואומץ ליבו ושולח אותו אל הבן. תכנית ישועה זו הגיונית כי היא האמת. | ישוע שלח את שנים-עשר עם ההוראות הבאות: אל תלכו אל הגויים ואל תיכנסו לעיר שומרונים; לכו אל הצאן האובדות של עם ישראל. (מתי י:ה-ו) | toratelohim.org
השה הוא המושיע, לא התורה. אך התורה היא הקנה מידה שבו אלוהים מבדיל בין מי שמכניע את עצמו ונכנע לבין מי שמרומם את עצמו ומתנגד. הדם שוטף חטאים, אך לא ניתן כדי להכריז זכאי על מי שמתעקש להתעלם ממצוות האב. אילו זה היה אוטומטי, לא היה דין ולא הפרדה. בכל דור, האב שולח אל הבן את מי שמוצא חן בעיניו, והוא מתרצה ליהודי או גוי שמבקש לחיות בנאמנות לתורתו החזקה והנצחית. כל התלמידים, שלמדו מפי המשיח עצמו, חיו בציות. הם שמרו שבת, מילה, מאכלות אסורים, ציצית, זקן, וכל שאר החוקים של ה’. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב; ציית כל עוד אתה חי. | לכן אמרתי לכם, שאין איש יכול לבוא אלי אם לא ניתנה לו מאת האב. (יוחנן ו:סה) | toratelohim.org
הרעיון לחלק את תולדות הגאולה ל“לפני” ו”אחרי” המשיח, כאילו אלוהים שינה את תכנית הישועה שהייתה קיימת מאז הבריאה, לא בא מהשמיים. ישוע לא ייסד דת חדשה לגויים; הוא קרא לאנשים לדרך הצרה של נאמנות. לא הנביאים ולא המשיח עצמו ניבאו על שליחת אדם כלשהו, בתוך או מחוץ לתנ”ך, להקים תכנית ישועה שונה מזו שתמיד הייתה: החוטא נטהר רק בדם השה כאשר הוא נכנע ומבקש לציית לכל תורת אלהים, וזה נכון גם ליהודים וגם לגויים. הישועה היא אישית, אל תלך אחרי הרוב; ציית כל עוד אתה חי. | הגוי הנלווה אל ה’ לשרתו, להיות לו לעבד… ומחזיק בבריתי, והביאותיו אל הר קדשי. (ישעיהו נו:ו-ז) | toratelohim.org
כל דוקטרינה עיקרית, דוקטרינות הנוגעות לישועת נפשות, חייבת להיבחן דרך דברי ישוע כדי להיות אמיתית. מה שמטיפים לגויים על הישועה אינו מבוסס על הבשורות ולכן הוא שקרי. ישוע מעולם לא לימד שתורת אביו בוטלה או שונתה כדי להקל על הישועה לגויים. במשך מאות שנים, אחינו היהודים שחיו עד ישוע שמרו את תורת אלהים שבתנ“ך, כולל ישוע עצמו, קרוביו, חבריו, שליחיו ותלמידיו. אין בנו כל רע; אם הם יכולים, גם אנחנו יכולים. ולא רק שאנו יכולים, אלא חייבים, אם אנו רוצים שהאב ישלח אותנו אל הבן. | גיליתי את שמך לאנשים אשר נתת לי מן העולם. שלך היו, ולי נתתם, ואת דברך שמרו [התנ“ך]. (יוחנן יז:ו) | toratelohim.org
רק מי שמבקש לציית לכל מצוות האב מעיד שהוא באמת מאמין בבן והוא חלק מעדרו. אמונה אמיתית תמיד מתבטאת בציות, כך היה מאז גן עדן, כך היה בימי הנביאים, וכך גם אחרי בוא המשיח. זה היה גם הפרופיל של כל השליחים ותלמידי ישוע: אנשים פשוטים, אך מחויבים עמוקות לחיות כל מצווה שגילה האב. הם הלכו אחרי הבן כי קודם כל כיבדו את האב. מי שרוצה להיות חלק מעדר המשיח חייב לחיות כפי שהם חיו, בדרך הצרה של הציות. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | גיליתי את שמך לאנשים אשר נתת לי מן העולם. שלך היו, ולי נתתם, ואת דברך שמרו [התנ“ך]. (יוחנן יז:ו) | toratelohim.org
ישוע היה ברור עם שליחיו ותלמידיו כאשר אמר שהוא המקור היחיד לאמת. הוא הצהיר שכל מה שדיבר, ואפילו הדרך בה דיבר, באו מהאב. בשום שלב, בארבעת הבשורות, לא אמר שהאמת תבוא גם מבני אדם שיופיעו שנים לאחר שובו אל האב. תכנית הישועה הנשמעת ברוב הכנסיות לא באה מפי ישוע, אלא מבני אדם פגומים, כמונו. האמת של ישוע היא להאמין שהוא נשלח מהאב ולציית לכל המצוות הקדושות והנצחיות של האב, ללא יוצא מן הכלל. אל תלך אחרי הרוב, לך אחרי ישוע. ציית כל עוד אתה חי. | גיליתי את שמך לאנשים אשר נתת לי מן העולם. שלך היו, ולי נתתם, ואת דברך שמרו [התנ“ך]. (יוחנן יז:ו) | toratelohim.org
