תכנית הישועה הנלמדת ברוב הכנסיות טוענת בטעות שגויים אינם צריכים לשמור את החוקים שאלוהים נתן לעמו בתנ“ך, כי הם פטורים מציות עם בוא המשיח. ישוע מעולם לא לימד אי-ציות למצוות האב. כפירה זו הומצאה על ידי בני אדם בהשראת הנחש, שנים לאחר עליית המשיח. המטרה היא אותה מטרה כמו בגן עדן: לשכנע נפשות לא לציית לבורא ולהובילן אל אגם האש, שהוכן לשטן, למלאכיו הנופלים ולאנשים המורדים. השליחים והתלמידים, שלמדו מפי ישוע, צייתו בנאמנות לתורת אלהים. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | הגוי הנלווה אל ה’ לשרתו, להיות לו לעבד… ומחזיק בבריתי, והביאותיו אל הר קדשי. (ישעיהו נו:ו-ז) | toratelohim.org
למרבה הצער, רבים מהגויים יעמדו בפני מוות נצחי, גם אם יחשבו עצמם לנוצרים. הם מצאו את ישוע, אך דחו את התהליך שנקבע על ידי אלוהים מאז ראשית האנושות. האב קבע שהישועה מתחילה בציות: האדם צריך לרצות את אלוהים על ידי קיום המצוות שנתן לנביאיו בתנ“ך. רק אז האב מזהה אותו כחלק מישראל, עמו הנבחר, ושולח אותו אל הבן למחילה וישועה. כך זכו השליחים ותלמידי ישוע לישועה. מחוץ לתהליך הזה אין פיוס או חיי נצח. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | לא כל האומר לי: אדוני, אדוני! ייכנס למלכות השמים, אלא העושה את רצון אבי שבשמים (מתי ז:כא) | toratelohim.org
לומר שיש לך קשר עם ישוע אך להתעלם במודע מהמצוות הנפלאות של אביו של ישוע זה לחיות באשליה מסוכנת. הקשר האמיתי עם הבן מתחיל כאשר האב מזהה אותנו כמצייתים לרצונו. ישוע אינו מקבל את המורדים, אלא את אלה שהאב שולח, והאב לעולם לא ימסור לבן נפש הבזה לחוקיו שניתנו לנביאים בתנ“ך. אהבת הבן שמורה לאלה שאוהבים את האב במעשים, לא רק במילים. הציות הוא החוליה המקשרת את האב והבן לאלה החפצים בישועה. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | לא כל האומר לי: אדוני, אדוני! ייכנס למלכות השמים, אלא העושה את רצון אבי שבשמים (מתי ז:כא) | toratelohim.org
אלוהי הכתובים קורא לנו לציות. אם הנצרות שלך מורכבת רק מרגשות, תחושות חולפות, דמעות או צמרמורת, אתה תולה את תקוותיך באל מעשה ידי אדם, אליל בדמות מקראית, אך מנותק לחלוטין מהאל החי הדורש נאמנות לתורתו הקדושה. האב מעולם לא לימד שרגש מושיע; הוא לימד שציות מושיע. ישוע חי כך, השליחים חיו כך, וכל גוי הרוצה חיי נצח חייב לחיות כך גם כן. אמונה אמיתית אינה נשענת על רגשות, אלא על ציות מעשי, יומיומי ואמיץ. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | כאן סבלנות הקדושים, השומרים את מצוות אלוהים ואת אמונת ישוע. (ההתגלות יד:יב) | toratelohim.org
אחת הסיבות המרכזיות שיובילו מיליוני גויים לאגם האש היא האינסטינקט הכמעט לא רציונלי להאמין שההמון תמיד צודק. הישועה היא אישית, וזוהי ברכה, כי אילו הייתה קולקטיבית, איש לא היה עולה, שכן הרוב סוטים מהדרך הצרה המובילה אל שער הישועה. נדיר למצוא, אפילו בתוך הכנסייה, נפש שרוצה לרצות את אלוהים עד כדי ציות לחוקים שהוא ציווה עלינו בבירור. שוב, הישועה היא אישית. אף גוי לא יעלה מבלי שיבקש ללכת בעקבות אותם חוקים שניתנו לישראל, חוקים שישוע עצמו ושליחיו קיימו. אל תלך אחרי הרוב כי הם רבים. הסוף כבר הגיע! ציית כל עוד אתה חי. | הגוי הנלווה אל ה’ לשרתו, להיות לו לעבד… ומחזיק בבריתי, והביאותיו אל הר קדשי. (ישעיהו נו:ו-ז) | toratelohim.org
באגם האש רבים ייזכרו בפעמים שחשו אי נוחות בקריאת מצוות ה’, אך בחרו ללכת אחרי מנהיגיהם, שהטיפו לאי-ציות כאילו בא מאלוהים. ביום ההוא תיפול התירוץ “לא ידעתי”, כי תורת אלהים החזקה והנצחית תמיד הייתה כתובה ונגישה. ישוע מעולם לא לימד, בארבע הבשורות, שציות לאב יהיה מיותר לגויים. יש רק תוכנית ישועה אחת, והמשיח אישר אותה בכך שיצר שליחים ותלמידים בציות מלא. יהודים או גויים, עלינו לחיות כפי שהם חיו, לשמור את השבת, המילה, מאכלות אסורים, ציצית, הזקן וכל שאר חוקי ה’. הישועה היא אישית: ציית כל עוד אתה חי. | הקהל יהיה לו חוקה אחת, גם לכם וגם לגר הגר אתכם; חוק עולם לדורותיכם. (במדבר טו:טו) | toratelohim.org
אילו דוקטרינת “טובה לא ראויה” הייתה מהאב, כאשר שאל הנער העשיר את ישוע מה עליו לעשות כדי להיוושע, ישוע היה אומר שאין מה לעשות, כי כל ניסיון יהיה ניסיון לזכות בישועה, מה שיביא לגינוי. אך ישוע לא נתן תשובה אבסורדית כזו. במקום זאת, אמר שהנער צריך לעשות שלושה דברים פיזיים: לשמור את תורת אלהים, להיפרד מהעושר וללכת אחריו. הרעיון שהגוי אינו צריך לשמור את חוקי אלהים כדי להיוושע אינו נתמך לא בתנ”ך ולא בדברי ישוע. אל תלך אחרי הרוב רק כי הם רבים. הסוף כבר הגיע! ציית כל עוד אתה חי. | אמי ואחי הם השומעים את דבר אלהים [תנ“ך] ועושים אותו. (לוקס ח:21) | toratelohim.org
תורת אלהים ניתנה לישראל על ידי אלהים עצמו, וחלק ממנה נכתב ממש בידיו – דבר זה בלבד מגלה את המשקל, הקדושה והנצחיות של המצוות הללו. שמירה נאמנה על כל אחת מהן תמיד הייתה הבסיס ליחסים עם העליון. אנו, הגויים, איננו יוצאים מן הכלל: כאשר אנו מחליטים לציית לאותה תורה שנתן אלהים לעמו הנבחר, האב מקבל אותנו כחלק מישראל, מכיר בנאמנותנו, שופך עלינו את אהבתו, ואז מוביל אותנו לישוע לסליחה ולישועה. הישועה היא אישית. ציית כל עוד אתה חי. | הקהל יהיה לו חוקה אחת, גם לכם וגם לגר הגר אתכם; חוק עולם לדורותיכם. (במדבר טו:טו) | toratelohim.org
עוד לפני בואו של ישוע, כל גוי יכול היה להיוושע על ידי הצטרפות לישראל וקבלת גישה למערכת הקורבנות. מעולם לא היה זמן שבו עמים אחרים היו מחוץ לתוכנית העליון; מה שמעולם לא היה הוא תוכנית נפרדת. הדרך להגיע אל השה לא השתנתה: יהודים וגויים תמיד היו צריכים לשאוף לציית לתורת אלהים החזקה כדי ליהנות מהדם המטהר. השליחים והתלמידים, שלמדו מישוע, שמרו את כל המצוות: שמרו שבת, דחו מאכלות טמאים, נימולו, לא גילחו את זקנם, לבשו ציצית, וצייתו לשאר החוקים שניתנו לנביאים. עוד יש זמן; ציית לאלהים כל עוד אתה חי. | והגר הנלווה אל ה’ לשרתו ולהיות לו לעבד… ומחזיקים בבריתי, והביאותים אל הר קדשי. (ישעיהו נו:ו-ז) | toratelohim.org
אנו חיים בהווה שכבר יש לו עתיד שנקבע על ידי אלהים, עתיד ללא ייסורים, ללא סבל וללא דמעות, שמור רק לאלה שעושים את ההפך ממה שעשו אדם וחוה. רק לאלה שמצייתים לציווי הבורא. תומכי דוקטרינת “טובה לא ראויה” מובילים מיליונים לאגם האש בכך שהם מלמדים שאדם יכול לחזור על טעות גן עדן, לחיות באי-ציות מודע, ובכל זאת לעלות עם ישוע. זו שקר קטלני, שנוצר על ידי הנחש לאחר עליית המשיח, והיום שולט ברוב הכנסיות. האמת נשארת: רק מי שמציית לאב נשלח אל הבן. הישועה היא אישית. ציית כל עוד אתה חי. | כאן סבלנות הקדושים, השומרים את מצוות אלהים ואת אמונת ישוע. (ההתגלות יד:יב) | toratelohim.org
