בשום מקום בבשורות ישו לא אמר שהוא בא לעולם כדי שנוכל להתעלם מהחוקים של אביו ועדיין להשיג ישועה. למעשה, משימתו של המשיח כבר הייתה מסומנת במערכת הקרבנות הרבה לפני בואו. אלה שחיפשו לציית לחוק פנו נכון למקדש כאשר חטאו, בעוד שמי שהתעלמו מהחוק וניסו לפצות בקרבנות ננזפו על ידי האדון, כפי שקרה למלך שאול. עם המשיח, המצב זהה. לחפש את היתרונות של הצלב בלי לציית לחוקים שאלוהים העביר לנביאים ולישו זה לחפש לשווא. אל תלך בעקבות הרוב רק מפני שהם רבים. ציית כל עוד אתה חי. | “ציווית את מצוותיך, כדי שנקיים אותם במדויק.” (תהילים 119:4)
הטענה שאי אפשר לציית לכל חוקי אלוהים היא שקר. בדרך כלל, המשפט הזה מגיע מאנשים שמסרבים לציית, אך לא מודים שהסיבה האמיתית היא האהבה לעולם הזה. עם זאת, הם לא יכולים להוליך שולל את אלוהים, שבוחן את הלבבות. מי שמכיר את החוקים שאלוהים העניק לנו דרך נביאי הברית הישנה, ועדיין מתעלם מהם, נמצא במחאה גלויה נגד האדון ולא צריך לצפות לכלום ממנו. אך כאשר אותו אדם מתעורר למצבו הנואש ומתחיל לציית לחוקי אלוהים, הוא זוכה לגישה לשדי, שינחה אותו וישלח אותו לישוע לקבלת סליחה וישועה. | “ציווית את מצוותיך, כדי שנקיים אותם במדויק.” (תהלים 119:4)
אלוהים כרת ברית נצחית עם אדם במקרא ומאותו אדם, יצר, הגן ובחר לעצמו אומה, והבטיח שלעולם לא יעזוב אותה. לאותה אומה ולמענה שלח אלוהים את בנו כקורבן בעד חטאיה. חשוב להבהיר: אלוהים לא בחר בכמה אומות, אלא באומה אחת בלבד, שהורכבה מצאצאי יצחק, בן אברהם, ומגויים מביתו. אף גוי לא ייוושע מחוץ לישראל, כי רק אומה אחת נבחרה על ידי אלוהים. הגוי שרוצה להינצל על ידי ישו צריך לעקוב אחר אותן חוקים שהאב נתן לאומה שישו היה חלק ממנה. האב רואה את אמונתנו ואומץ לבנו, מחבר אותנו לישראל ומוביל אותנו לבן. תוכנית הישועה הזו הגיונית כי היא האמיתית. | הגוי שיתחבר ליהוה, לשרת אותו, ובכך יהיה עבדו… ושישמור בבריתי, גם אותו אביא אל הר קודשי. (ישעיהו 56:6-7)
מיד לאחר עלייתו של ישוע, השטן הבין שרבים מן הגויים יתעניינו לחפש את אלוהי ישראל, כעת כאשר המשיח מילא את משימתו והרוח הקדוש נשלח. האויב יצר את הרעיון שמשיח ייסד דת חדשה לגויים: המציאו שם, יצרו דוקטרינות ומסורות, ובעיקר, שיקרו, ואמרו שהציות לחוקי אלוהים אינו נחוץ לישועה. אף אחת מן הדברים הללו אין להם בסיס בארבעת הבשורות, אך האסטרטגיה הצליחה, ומיליונים עוקבים אחר ההונאה הזו. מה שישוע באמת לימד הוא שהאב שולח אותנו לבן, והאב שולח רק את מי שמחפש לעקוב אחר אותם חוקים שניתנו לישראל, חוקים שאותם ישוע ושליחיו עצמם עקבו אחריהם. | “מתוך כך אמרתי לכם שרק מי שיובא על ידי האב יכול לבוא אלי.” יוחנן 6:65
כל דוקטרינה על הישועה זקוקה לתמיכת דברי ישו בארבעת הבשורות ובברית הישנה כדי להיות אמיתית. תוכנית הישועה המלומדת לגויים בימינו אינה מגיעה מישו ולא מנביאי אלוהים; מדובר בדוקטרינה שקרית. עם זאת, הגויים מקבלים אותה בשמחה. ראשית, מפני שכמעט כולם סביבם מקבלים אותה וכך הם מרגישים בטוחים בתוך ההמון. שנית, מפני שגם אם היא שקרית, הדוקטרינה הזו מאפשרת להם להמשיך לאהוב את העולם הזה שאליו הם קשורים עמוקות. הישועה היא אישית. אף גוי לא יעלה בלי לחפש לעקוב אחר אותן החוקים שניתנו לישראל, חוקים שאותם ישו עצמו ושליחיו עקבו אחריהם. אל תלך אחרי הרוב רק מפני שהם רבים. | הגוי שיתחבר ליהוה, לשרת אותו, ויהיה בדרך זו עבדו… ושישמור בבריתי, גם אותו אביא אל הרי הקודש. (ישעיהו 56:6-7)
העבד הנאמן לא מקבל החלטות על בסיס מה שהוא חושב שנכון, אלא על בסיס מה שהאדון ציווה דרך הנביאים וישו. הוא דוחה את הבנתו שלו ומקבל את חוקו של אלוהים ללא שאלות, מפני שהוא מכיר בכך שגם כאשר משהו נראה נכון, מחשבתו עלולה לטעות, אך היוצר מושלם בכל דבר. הגויים שאבא שולח לבן לסליחה וישועה נוהגים בדרך זו. אף על פי שרובם מתעלמים מהחוקים של אלוהים שנגלו בברית הישנה, הוא בוחר ללכת נגד הזרם ולציית לחוקי האב בכל כוחו. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב רק מפני שהם רבים. ציית כל עוד אתה חי. | “ציווית את מצוותיך, כדי שנקיים אותם במדויק.” (תהלים 119:4)
הדרך היחידה שמובילה את הגויים לישוע היא דרך האומה שהאדון בחר לעצמו בברית נצחית, שנחתמה בסימן המילה: ישראל. האדון הוא אלוהים מאורגן, שמקיים בנאמנות את כל מה שהוא מכריז. הוא אלוהים של ישראל ולא של אף אומה אחרת, עברית או נוכחית. באף אחד מהבשורות ישוע לא רמז שהוא יוצר דת חדשה לגויים, וגם לא מינה אף אדם, בין בתוך התנ“ך ובין מחוצה לו, למשימה זו. כל גוי יכול להצטרף לישראל ולהתברך מאלוהים, כל עוד הוא עוקב אחר אותן חוקים שהאדון נתן לישראל. האב רואה את האמונה והאומץ של הגוי הזה, למרות הקשיים. הוא שופך את אהבתו עליו, מצרף אותו לישראל ומוביל אותו לבן לקבלת סליחה וישועה. | הגוי שיתחבר לאדון, לשרת אותו, ויהיה בדרך זו עבדו… ושימשיך להחזיק בבריתי, גם אותם אביא להרי הקודש שלי. (ישעיהו 56:6-7)
רק אלוהים, מחבר החוק הקדוש והנצחי, יכול לבצע כל שינוי בו. גם ישוע, שהיה אחד עם האב, אמר שרק דיבר ועשה את מה שהאב ציווה אותו. הגוי שמסרב לציית לחוקים שאלוהים נתן לעמו בברית הישנה, על בסיס פרשנויות של מה שמישהו, בתוך או מחוץ לתנ“ך, כתב, יתמודד עם הפתעה מרה בדין האחרון. אין נבואות, לא בברית הישנה ולא במילותיו של ישוע, המזהירות שאלוהים ייתן לאדם, לאחר ישוע, את הכוח לשנות את חוקיו. זה לא כתוב. הישועה היא אישית. אף גוי לא יעלה בלי לחפש לעקוב אחר אותם חוקים שניתנו לישראל, חוקים שאותם ישוע ושליחיו עצמם עקבו אחריהם. אל תלך אחרי הרוב רק מפני שהם רבים. | “לא תוסיפו ולא תגרעו מן הדבר אשר אני מצווה אתכם, שמרו את מצוות ה’ אלוהיכם.” (דברים ד:ב)
במהלך ימיו על הארץ, ישוע התרשם מהאמונה של כמה גויים, אך למרות זאת מעולם לא קרא להם לעקוב אחריו. הוא הבהיר שהוא לא בא לעולם כדי להנהיג את הגויים, אלא כדי להיות הקורבן המושלם והנצחי עבור חטאיו של עמו, ישראל. זה לא אומר שאלוהים לא מציל את הגויים, אלא שהישועה של כל הנשמות נובעת מהברית הנאמנות שעשה עם אברהם. הגוי שרוצה להציל על ידי המשיח צריך לעקוב אחר אותן חוקים שהאב נתן ללאום הנבחר לכבודו ולתהילתו. האב צופה באמונתו ובאומץ ליבו, למרות האתגרים, שופך את אהבתו עליו, מחבר אותו לישראל ומוביל אותו לישוע. זהו התכנית הישועה שמתקבל על הדעת, מפני שהיא אמיתית. | “ישוע שלח את השנים עשר עם ההוראות הבאות: אל תלכו אל הגויים ואל תלכו אל השומרונים; אלא אל הכבשים האבודות של עם ישראל.” מתי 10:5–6
אלוהים תמיד ציפה שעמו יציית לחוקיו בכל המאמץ, אך זה מעולם לא אומר דרישה לשלמות מוחלטת, ללא מקום לטעויות. ההוכחה לכך היא שאלוהים עצמו הוא שהקים את מערכת הזבחים ובזמן הנכון שלח את בנו כשהוא הכבש של אלוהים. הדוקטרינה שלפיה החוק בוטל מפני שאף אחד לא יכול לציית בשלמות אינה מוצאת תמיכה אצל הנביאים או במילותיו של ישו. המשיח מת כמחליף עבור אלה שאוהבים את אלוהים ומוכיחים את האהבה הזו בכך שהם מתאמצים לעקוב אחר חוקיו. אל תלך בעקבות הרוב רק מפני שהם רבים. ציית כל עוד אתה חי. | “ציווית את מצוותיך, כדי שנקיים אותם במדויק.” (תהילים 119:4)
