כאשר אלהים הוציא את עם ישראל ממצרים, הוא לא הוביל אותם ישירות לארץ המובטחת, אלא קודם למדבר, שם נתן להם את חוקיו. זה מראה שלאלהים, הציות קודם לרכוש. רבים בכנסיות מחפשים את ברכות אלהים, אך אינם מגלים עניין בציות לחוקים שנתן לנו דרך נביאיו בתנ“ך ודרך ישוע בארבע הבשורות. הברכות הללו שהם כה משתוקקים להן יתקבלו רק כאשר יראו לה’ שאכן אוהבים אותו, דרך חיים של ציות. כך חיו השליחים ותלמידי המשיח, ולכן התברכו. אל תלך אחרי הרוב, לך רק אחרי ה’. | ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה: את הברכה, אשר תשמעו אל מצות ה’ אלהיכם; והקללה, אם לא תשמעו. (דברים יא:כו-כח) | toratelohim.org
מעולם לא היו סימני חזרתו של ישוע כה ברורים. אל יניח נוצרי שהתרועות יהיו הרגע להתחיל לציית לאדון, כי באותו רגע כבר ייקבע ויירשם גורלו של כל נפש לפני אלהים. ההופעה בבית הדין הסופי תהיה רק פורמליות. היום הוא היום לחיות כפי שחיו השליחים ותלמידי ישוע: להאמין שהוא המשיח של ישראל ולציית בנאמנות לכל מצוות אלהים שבתנ“ך; הם נימולו, שמרו את הזקן, שמרו את השבת… ואת כל שאר המצוות. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | כאן סבלנות הקדושים, השומרים את מצוות אלהים ואת אמונת ישוע. (ההתגלות יד:יב) | toratelohim.org
העבד הנאמן אינו מקבל החלטות לפי מה שהוא חושב שנכון, אלא לפי מה שה’ ציווה דרך הנביאים וישוע. הוא דוחה את הבנתו האישית ומקבל את תורת אלהים ללא ערעור, כי הוא מכיר בכך שגם כשמשהו נראה נכון, שכלו עלול לטעות, אך הבורא מושלם בכל. הגויים שהאב שולח אל הבן לסליחה ולישועה נוהגים כך. גם אם הרוב מתעלמים מחוקי אלהים שנגלו בתנ“ך, הוא בוחר לשחות נגד הזרם ולציית לחוקי האב בכל כוחו. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב רק כי הם רבים. הסוף כבר הגיע! ציית כל עוד אתה חי. | אתה צוית פקדיך לשמר מאד. (תהלים קיט:ד) | toratelohim.org
אילו דוקטרינת “טובה לא ראויה” הייתה נכונה, אף אחת ממצוות אלהים לא הייתה הגיונית: מדוע אלהים ידרוש מאיתנו משהו אם, מבחינתו, לציות אין כל משמעות? הלימוד הזה, הנפוץ בכנסיות, אינו נתמך בתנ”ך, ועל אחת כמה וכמה לא בדברי ישוע בבשורות. ראויות היא דבר שרק אלהים מחליט עליו, כי הוא בוחן לבבות ויודע את מניעי כל אחד. חלקנו הוא לשאוף לציית לכל חוקי אלהים. אם נעשה זאת במסירות, ה’ יראה את מאמצינו, יברך אותנו ויוביל אותנו לישוע לסליחה ולישועה. אל תלך אחרי הרוב רק כי הם רבים. ציית לחוקי ה’ כל עוד אתה חי. | לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו, לשמור את מצות ה’ אלהיכם. (דברים ד:ב) | toratelohim.org
כאשר ישב השופט הגדול והאמת תצא לאור, מיליוני נוצרים יבינו מאוחר מדי שהאמון במנהיגיהם היה קטלני. היו להם את הכתובים, הכירו את מצוות האב, אך העדיפו את הדרך הקלה, וקיבלו את הדוקטרינה השקרית של “טובה לא ראויה” כרישיון להתעלם מתורת אלהים החזקה והנצחית. הבכי יהיה רב, אך לא תהיה בחינה מחודשת של הדין. באף אחד מארבעת הבשורות לא הציג ישוע תוכנית ישועה לגויים ללא ציות. במשך שנים הכשיר שליחים ותלמידים לציית לאלהים בכל דבר. יהודים או גויים, עלינו לשמור את השבת, המילה, מאכלות אסורים, ציצית, הזקן, וכל שאר החוקים של ה’. הישועה היא אישית; ציית כל עוד אתה חי. | הקהל יהיה לו חוקה אחת, גם לכם וגם לגר הגר אתכם; חוק עולם לדורותיכם. (במדבר טו:טו) | toratelohim.org
מעולם בהיסטוריה של המין האנושי לא קרה דבר כזה. הגויים טוענים שהם עובדים את אלהי הכתובים, אך אפילו לא טורחים להסתיר שאינם מצייתים לחוקיו. והם הולכים רחוק יותר: אם מישהו מחליט ללכת לפי חוקי האב, מאשימים אותו בדחיית הבן ולכן נחשב לנידון. כאילו ישוע מת כדי להציל את המורדים. אל תיפול בפיתוי הזה! האב שולח אל הבן רק את הגויים ההולכים לפי אותם חוקים שניתנו לאומה שהקדיש לעצמו בברית נצחית. האב רואה את אמונתו ואומץ ליבו של הגוי הזה, למרות האתגרים. הוא שופך עליו את אהבתו, מאחד אותו עם ישראל ומוביל אותו אל הבן לסליחה ולישועה. זהו תוכנית הישועה ההגיונית כי היא אמת. | כל אשר יתן לי האב יבוא אלי, ואת הבא אלי לא אוציא החוצה. (יוחנן ו:37) | toratelohim.org
ישוע הזכיר חטאים מסוימים, כמו ניאוף, רצח ושנאה, בדרשת ההר כדי להראות שהוא לא בא לבטל את החוקים שאביו נתן לנביאי ישראל. אילו תורת אלהים הקדושה והנצחית הייתה יכולה פשוט להתבטל, ישוע לא היה צריך לבוא, כי חטא לא היה קיים. ישוע בא ומת על חטאי אלה שאוהבים באמת את אלהים ומוכיחים את אהבתם בכך שהם משתדלים, במאמץ ובאמונה, לקיים את כל החוקים שנתן לאומה הנבחרת בברית הנצחית של המילה. לגוי שדוחה במודע את החוקים האלה אין סליחה ואין ישועה. אנו בסוף, ציית כל עוד אתה חי! | אמי ואחי הם השומעים את דבר אלהים [תנ“ך] ועושים אותו. (לוקס ח:21) | toratelohim.org
בימי הנביאים והמלכים עברו עמים שונים בישראל. לאלה לא התיר אלוהים להשתתף בקרבנות המקדש. אך היו כאלה שהתרשמו מאלוהי ישראל ורצו להשתתף באותה אמונה. כדי ליהנות מהקרבן המכפר, היה עליהם להצטרף לישראל, לשמור את כל החוקים שנתן ה’ לעם. דבר מזה לא השתנה. הגוי הרוצה להיטהר בקרבנו של המשיח, השה האמיתי, עדיין צריך להצטרף לישראל של אלוהים, לשמור את אותם חוקים שנגלו לנביאי התנ“ך, בדיוק כפי ששמרו השליחים והתלמידים. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | הקהל יהיה לכם חוקה אחת, גם לכם וגם לגר הגר אתכם; חוקת עולם לדורותיכם. (במדבר טו:טו) | toratelohim.org
כאשר נתן אלוהים את מצוותיו לנביאי התנ“ך, היה ברור שמטרתו להדריך את כל בני האדם במה שהוא דורש מאיתנו כדי להשיב את הקשר שאבד בגן עדן. מי שמבקש לציית לאלוהים מכל הלב, חטאיו נשטפים בדם השה; מי שמתעלם ממנו, זעמו של אלוהים נשאר עליו. במשפט האחרון, מיד לאחר שישמעו את גזר הדין הנורא לנצח, רבים מהנוצרים יאמרו: ”הוי, כמה טיפש הייתי! הזהירו אותי, אך התעלמתי. מה היה עולה לי לשמור את כל תורת אלהים באותם שנים מועטות עלי אדמות?” ציית כל עוד אתה חי. | כל נתיבות ה’ חסד ואמת לשומרי בריתו ועדותיו. (תהילים כה:י) | toratelohim.org
הכללת הגוי בעם אלוהים לא התחילה עם בוא ישוע, כפי שרבים חושבים; מאז ימי קדם הצטרפו גויים לבני אלוהים, תמיד על פי אותו עיקרון: כניעה לחוקי הבורא. דם השה מטהר כל נשמה הנכנעת לבורא בציות לחוקיו. לכן, אף אחד, יהודי או גוי, לא צריך לצפות לגשת אל ישוע תוך זלזול במצוות הכתובות ושאותן קיימו השליחים והתלמידים: שמירת שבת, הימנעות ממאכלות אסורים, ברית מילה, אי גילוח הזקן, לבישת ציצית, ושמירת יתר חוקי ה’. הישועה היא אישית. ציית כל עוד אתה חי. | והגר הנלווה אל ה’ לשרתו ולהיות לו לעבדים… והמחזיקים בבריתי, והביאותיו אל הר קדשי. (ישעיהו נו:ו-ז) | toratelohim.org