הנשמה לעולם לא תמצא שלום עם אלוהים כל עוד היא חיה במרד גלוי להוראות שנתן לנו דרך הנביאים בתנ“ך, אותן שמרו בנאמנות ישוע ושליחיו. לנסות לעקוף את האב ולפנות אל הבן לשלום הוא חסר תועלת, כי ישוע הבהיר שאיש לא בא אליו אלא אם כן נשלח על ידי האב. אדם עשוי לתת לעצמו להיות מוטעה על ידי הנחש ולחשוב, לזמן מה, שמצא שלום במרד, אך במהרה יבין את המציאות והבעיות יחזרו. ה’ לעולם לא יסרב לשלום, לברכה ולישועה לשום נשמה, אך עליה להיכנע לו לחלוטין, בנאמנות מוחלטת לחוקיו. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב רק כי הם רבים. | כל נתיבות ה’ חסד ואמת לשומרי בריתו ועדותיו. (תהילים כה:י) | toratelohim.org
כאשר שאל הנער העשיר את ישוע מה עליו לעשות כדי לרשת חיי עולם, לא ענה לו הרב: “שום דבר! רק תאמין שאני קיים.” כמובן שלא! זו השקר שהתפשט בכנסיות, בשורה ללא ציות, ללא מאמץ וללא מחויבות. ישוע היה ישיר: ”שמור את המצוות.” הישועה מעולם לא הייתה למי שרק מאמין, אלא למי שחי בציות לתורת האב שנגלתה על ידי הנביאים בתנ”ך ואושרה מחדש על ידי הבן בארבע הבשורות. האב רואה מי שמציית, ורק אלה נשלחים אל הבן לברכה ולישועה. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | צויתָ פִּקּוּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד. (תהילים קיט:ד) | toratelohim.org
על פי תורת “טובה לא ראויה”, רבים בכנסייה חושבים: ”אף אחד לא ראוי להיוושע, אז אין טעם שאנסה לציית למצוות אלוהים; אמשיך להתעלם מחוקיו.” אך המציאות היא שישוע מעולם לא לימד שטות כזו. אנשים אוהבים להשתמש בביטוי הזה כי הוא משדר ענווה, אך בפנים, הם אינם רוצים ללכת בדרך הצרה המובילה לחיי נצח. ייתכן שיטעו אחרים, אך לא את אלוהים, הבוחן לבבות. הגוי שרוצה להיוושע על ידי המשיח חייב לשמור את אותם חוקים שהאב נתן לעם הנבחר לכבודו ולתהילתו. האב רואה את האמונה והאומץ של אותו גוי, למרות הקשיים. הוא שופך עליו את אהבתו, מאחד אותו עם ישראל ומוביל אותו אל הבן למחילה ולישועה. | אין איש יכול לבוא אלי אם לא ימשכהו האב אשר שלחני; ואני אקים אותו ביום האחרון. (יוחנן ו:מד) | toratelohim.org
במשפט האחרון, מיליוני נוצרים ייכנסו לפאניקה כאשר יבינו שהוטעו על ידי בשורה ללא ציות, שמעולם לא יצאה משפתיו של ישוע. הם יאשימו את מנהיגיהם, אך זה יהיה מאוחר מדי, כי כל אחד בחר להתעלם מתורת אלהים החזקה והנצחית, למרות שה’ גילה אותה דרך נביאיו בכתובים. באף אחת מארבע הבשורות לא לימד המשיח ישועה לגויים ללא ציות לאב. יש רק תוכנית אחת, ולמעלה משלוש שנים אימן המושיע שליחים ותלמידים לציית לאלוהים בכל. יהודים או גויים, עלינו לחיות כפי שהם חיו, לשמור שבת, ברית מילה, מאכלות אסורים, ציצית, זקן, וכל יתר חוקי ה’. הישועה היא אישית: ציית כל עוד אתה חי. | הקהל יהיה לכם חוקה אחת, גם לכם וגם לגר הגר אתכם; חוקת עולם לדורותיכם. (במדבר טו:טו) | toratelohim.org
אין דבר חשוב יותר לאדם מאשר לשמור כל אחת מתורות אלוהים בדיוק כפי שניתנו, מבלי לשנות אפילו פסיק. כאשר אדם משנה או מתעלם ממצווה על פי מה שקרא או שמע, בין אם בתוך התנ“ך ובין אם מחוצה לו, הוא כבר נפל לאותה מלכודת של הנחש שהטעה את חוה. אלוהים בוחן היום את הגויים, כפי שבחן את היהודים בעבר, לראות אם נציית לתורה הקדושה והנצחית שנתן לעם שהבדיל לעצמו בברית עולם, שנחתמה בברית מילה. האב אינו מברך ואינו שולח מורדים אל הבן. כבר הגענו לסוף. ציית כל עוד אתה חי! | צויתָ פִּקּוּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד. (תהילים קיט:ד) | toratelohim.org
האויב הטעה מיליוני גויים בכך שגרם להם לחשוב שהקרבתו של ישוע פוטרת מציות לחוקים שאלוהים גילה בתנ“ך. אך ישוע מעולם לא לימד זאת. להפך, הוא הראה, במילים ובדוגמה, שהישועה מתחילה כאשר האב מרוצה מציותו של מישהו ושולח אותו אל הבן, בין אם הוא יהודי ובין אם גוי. מי שחי ומתעלם ממצוות ה’ הולך אחרי תוכנית ישועה שהמציאו בני אדם, לא זו שיצאה משפתיו של המושיע. כל השליחים והתלמידים שמרו בנאמנות את תורת האב. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | לא כל האומר לי אדוני, אדוני! ייכנס למלכות השמים, אלא מי שעושה את רצון אבי שבשמים (מתי ז:כא) | toratelohim.org
המוקד של אלוהים האב ושל ישוע היה תמיד ישראל, העם שאלוהים הבדיל לכבודו ולתהילתו. כל ההבטחות לברכות נועדו לישראל. בפעמים המעטות שאלוהים ברך עמים אחרים, זה היה כגמול על כך שעזרו לישראל, כפי שקרה עם המיילדות במצרים. להכחיש זאת זה להכחיש את העובדות שגלויות בבירור בתנ“ך ובדברי ישוע בבשורות. כל גוי יכול להצטרף לישראל ולהתברך על ידי אלוהים, כל עוד הוא שומר את אותם חוקים שה’ נתן לישראל. האב רואה את האמונה והאומץ של אותו גוי, למרות הקשיים. הוא שופך עליו את אהבתו, מאחד אותו עם ישראל ומוביל אותו אל הבן למחילה ולישועה. זהו תוכנית הישועה שיש לה היגיון כי היא אמת. | כשם שחוקי השמש, הירח והכוכבים אינם משתנים, כך גם זרע ישראל לעולם לא יחדל מלהיות גוי לפני אלוהים לעולם ועד. (ירמיהו לא:לה-לז) | toratelohim.org
כאשר נבוכדנצר ציווה על כולם לכרוע לפני הפסל המוזהב, שלושה נערים ישראלים – חנניה, מישאל ועזריה – סירבו. העדיפו את כבשן האש על פני מרד באלוהים. ועל נאמנות זו, ה’ הציל אותם מהאש והיה איתם. כיום, הפסל הוא סמלי: אלו הכנסיות הרבות שמלמדות עבודה מעורבת במרד. מי שנכנע לרוב כורע לשקר ומתרחק מהאב. אך מי שנשאר נאמן לחוקי אלוהים, גם אם לבד, נשלח על ידי האב לישוע למחילה וברכות. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב – ציית כל עוד אתה חי. | והבן הנלוה אל ה’ לשרתו… ומחזיקים בבריתי, והביאותים אל הר קדשי (ישעיהו נו:ו-ז) | toratelohim.org
לאורך כל שירותו של ישוע, כאשר הלך עם תלמידיו, הייתה רק תכנית ישועה אחת, ברורה ובלתי משתנה, אותה נלמדה מאז הבריאה, ליהודים ולגויים: לציית לתורת אלהים שניתנה לנביאיו ולהיטהר בדם השה. לא הייתה דרך מיוחדת ללא-יהודים, לא אמונה בלי ציות, ולא הבטחת גן עדן למורדים. כל זה קם שנים אחר כך, כאשר הנחש השריש באנשים ליצור תורות שמעולם לא לימד המשיח. האמת, עם זאת, לא השתנתה עם הזמן. האב ממשיך לשלוח אל הבן רק את מי ששואף לציית. אל תלך אחרי הרוב. ציית כל עוד אתה חי. | לקהל תהיה תורה אחת לכם ולגר הגר אתכם; חוק עולם לדורותיכם יהיה (במדבר טו:טו) | toratelohim.org
כאשר המלך שאול בז לחוקי אלוהים, פסקו כל ההתגלויות. נואש, פנה לבסוף אל בעלת אוב, משרתת השטן, להדרכה. כיום קורה אותו דבר. מי שרוצה התגלויות מה’ אך מתעלם מחוקיו הקדושים והנצחיים שניתנו לנביאי התנ“ך, יוטעה על ידי האויב, כמו שאול. אין טעם לצפות להתגלויות מאלוהים בזמן שחיים במרד. אך בציות לחוקיו, ייפתח השער אל הכס, והאל יתברך ידריך את האדם וישלח אותו אל ישוע למחילה וישועה. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב רק כי הם רבים. ציית לתורת אלהים כל עוד אתה חי. | אתה צוית פקדיך לשמור מאד (תהלים קיט:ד) | toratelohim.org
