הנשמה שבאמת רוצה להיות בסדר עם האב האלוהים ועם ישו חייבת לציית לכל הפקודות שניתנו בבירור על ידי האדון דרך נביאיו בברית הישנה ועל ידי בנו בארבעת הבשורות. מדוע משהו כל כך ברור נראה קשה להבנה עבור מיליוני אנשים בכנסיות? האמת העצובה היא שרבים מהם לא רוצים להבין, מפני שהם יודעים שבמידה והם יהיו נאמנים לאלוהים, יהיה עליהם לוותר על הרבה הנאות של העולם הזה שאותם הם עדיין אוהבים. הישועה היא אישית. אף גוי לא יעלה בלי לחפש ללכת בעקבות אותן חוקים שנמסרו לישראל, חוקים שאותם ישו עצמו ושליחיו עקבו אחריהם. אל תלך בעקבות הרוב רק מפני שהם רבים. ציית כל עוד אתה חי. | “האדון מנחה באהבה בלתי נכשלת ובנאמנות את כל המקיימים את בריתו ומצייתים לדרישותיו.” תהילים 25:10
מאז עדן, הנחש מנסה לגרום לבני האדם לציית לפקודותיו של אלוהים. ישוע, לעומת זאת, מלמד אותנו לציית נאמנה לאב. הוא גער במנהיגים על כך שהקלו את חוק אלוהים שניתן לנביאי הברית הישנה, וחשף, למשל, שהניאוף מתחיל במבט והרצח בשנאה. מיליונים בכנסיות נפלו בפח וקיבלו את השקר שאלוהים כבר לא רוצה ציות לחוקים, אלא רק שיסמכו על ישוע כדי להבטיח את השמיים, כאילו שהבן בא לשמור על המורדים המוצהרים. ההונאה ברורה, אך הם לא רוצים לראות, כי כמו בעדן, ההצעה של הנחש נראית להם טובה מדי מכדי לסרב לה. כפי שאלוהים הזהיר: “בוודאי תמותו”. | “אשרי השומעים את דבר אלוהים [הברית הישנה] ומקיימים אותו.” לוקאס 11:28
יהודים וגויים שווים: שניהם חוטאים הזקוקים לרחמים ולסליחה של אלוהים כדי להינצל. ההבדל היחיד הוא שאלוהים החליט לבחור אומה קטנה ושברירית כדי להביא את המשיח שלו, והוא בחר בישראל. בסופו של דבר, כולנו שווים, ויכלה להיות כל אומה אחרת, אך אלוהים בחר בישראל, ובין אם זה מוצא חן בעיניכם ובין אם לא, הישועה באה מהיהודים. יש לקבל את הבחירה האלוהית הזו ולנטוש את הרעיון המטעה שיש ישועה מחוץ לישראל. כל גוי יכול להצטרף לישראל ולהישלח לישוע על ידי האב לישועה, אך יצטרך לעקוב אחר אותן חוקים שהוא העניק לישראל, חוקים אלו שאותם ישוע עצמו והשליחים עקבו אחריהם. | הגוי שיתחבר אל ה’, לשרת אותו, ובכך יהיה עבדו… ושישמור בבריתי, גם אותם אביא אל הר קודשי. (ישעיהו 56:6-7)
כאשר אלוהים העניק את חוקיו לישראל, הוא היה ברור ואמר שהם צריכים להיות מקוימים בדיוק כפי שניתנו, והם חלים גם על היהודים וגם על הגויים שהיו חלק מהעם שהופרד על ידי הברית הנצחית עם אברהם. כך הגויים זוכים לסליחה על חטאיהם ולישועה דרך ישוע, המשיח של ישראל. תוכנית הישועה המקורית, שנוצרה על ידי אלוהים עצמו, היא היחידה שקיימת והיא תישאר עד סוף העולם הזה. תוכנית הישועה שהועברה על ידי הכנסיות התחילה מיד לאחר שישוע חזר לאב, והיא יצירה של אנשים שהושפעו מהנחש, במטרה להסיט את הגויים מהאמת המשחררת ומצילה. | “הקהילה תהיה בבעלות אותם חוקים, שיחולו גם עליכם וגם על הגוי החי ביניכם; זהו צו נצחי.” (במדבר 15:15)
חלק מהאנשים לעולם לא יצייתו לצווים הקדושים והנצחיים של אלוהים. לא משנה כמה יתווכחו, לבבותיהם כבר התקשחו. למרות שברור מה אלוהים האב גילה בברית הישנה על חוקו ומה ישו לימד בבשורות, נשמות אלו יתפסו לכל שקר של הנחש, אפילו בלי כל תמיכה במילותיו של המשיח. לנסות לשכנע אותם, כפי שאמר ישו, זה כמו לזרוק פנינים לחזירים. אלו, לעומת זאת, ששומעים ומקבלים לעקוב אחר חוקי אלוהים – אותם חוקים שישו והשליחים עקבו אחריהם – יתברכו על ידי האב ויישלחו לבן לסליחה וישועה. אל תלך אחרי הרוב רק מפני שהם רבים. ציית כל עוד אתה חי. | “מי יתן ויהיה בלבם תמיד הרצון לירא אותי ולציית לכל מצוותי. כך יהיה טוב להם ולצאצאיהם לעולם!” דברים ה:כט
בבית הדין האחרון, אף טיעון לא יציל את הגוי שמודעות דחה את חוקי האלוהים. לומר שלא ידע יהיה שקר, כי החוקים נמצאים בכל התנ“כים. להישען על הדוקטרינה של ”טובה שלא מגיעה” לא יעבוד, כי ישו מעולם לא לימד דבר כזה. לטעון שלמד מאנשים שבאו אחרי המשיח גם לא יתקבל, כי אין נבואות על אנשים אחרים לאחריו. לעקוב אחרי מנהיגים לא יהיה תירוץ, כי הישועה היא אישית. אין תירוץ חוקי. הגוי שרוצה להינצל על ידי המשיח חייב לעקוב אחרי אותם חוקים שהאב נתן לעם הנבחר לכבודו ולתהילתו. האב רואה את האמונה והאומץ של הגוי הזה. הוא שופך את אהבתו עליו, מחבר אותו לישראל ומוביל אותו לבנו לסליחה וישועה. | “איש לא יכול לבוא אלי אם לא יביא אותו האב, ששלח אותי; ואני אקים אותו ביום האחרון.” (יוחנן 6:44)
מאז גן עדן, היה ברור שהמטרה של הנחש היא להביא את בני האדם לציית ללא אלוהים. היום, בכנסייה, כמעט כולם מתעלמים מהמצוות שאלוהים העביר לנביאיו בברית הישנה. איך יכולה להיות ספק שמיליונים קיבלו את אותה שקר שאווה קיבלה? הרוב חיים בציות פתוח לחוק אלוהים, אך מתעקשים לומר שאלוהים שמח איתם, שהבורא לא דורש עוד ציות מאנשים ושבוודאי לא ימותו. הישועה היא אישית. אף גוי לא יעלה בלי לחפש לעקוב אחר אותן חוקים שניתנו לישראל, חוקים שאותם ישו בעצמו ושליחיו עקבו אחריהם. אל תלך אחרי הרוב כי הם רבים. ציית כל עוד אתה חי. | הגוי שיתחבר ליהוה, לשרת אותו, והופך להיות עבדו… ושישמור בבריתי, גם אותם אביא להר קודשי. (ישעיהו 56:6-7)
משהו שמאשר שישוע בא מאלוהים הוא שהוא לעולם לא לימד דבר שהיה בניגוד למה שהאב כבר גילה באמצעות הנביאים בברית הישנה. אף חוק לא בוטל על ידו, גם אם היה קטן. להיפך, ישוע חיזק ותיקן את הטעויות של מנהיגי היהודים. האב והבן נשארו נאמנים ועקביים למה שלימדו מההתחלה. עם זאת, מיליונים בכנסיות מפרים בגלוי את חוקי אלוהים, ללא שמץ של תמיכה במילותיו של ישוע בארבעת הבשורות. הם נתנו ללבם להטות אותם לחטא וקיבלו בקלות דוקטרינות של בני אדם שהופיעו לאחר עלייתו של המשיח. האב לא שולח מורדים מוצהרים לבן. | “גיליתי את שמך לאנשים שנתת לי מהעולם. הם היו שלך, ואתה נתת אותם לי; והם צייתו למילתך [הברית הישנה].” (יוחנן 17:6)
לעולם לא נראה מנהיג מלמד שעלינו לעבור על חוקי אלוהים כדי להינצל. השטן רע, אך לא טיפש. ערמומיות הנחש טמונה בדיבור עם סתירה עדינה. מצד אחד, המנהיגים אומרים שחוקי אלוהים קדושים, צודקים וטובים, ומצטטים אפילו את התהילים. מהצד השני הם מגנים על הדוקטרינה של “טובה שלא מגיעה” ואומרים שציות לחוקי אלוהים לא יעזור בישועה. גרוע מכך, הם מלמדים שלהתעקש על כך פירושו ”לכפור בישוע” ושאדם כזה יורשע. ישוע לעולם לא לימד זאת ולא הרשה לאף אדם אחריו לדרוש דבר כזה. מה שישוע לימד הוא שאף אחד לא יבוא אליו אם האב לא ישלח אותו, והאב לעולם לא ישלח מורדים מוצהרים לבנו. | “איש לא יכול לבוא אלי אם לא יביא אותו האב, שהוא שלח אותי; ואני אקים אותו ביום האחרון.” (יוחנן 6:44)
אף לא נביא אחד מאלוהים בברית הישנה מזכיר משהו בנוגע לכך שהאדם ראוי או לא ראוי להינצל. גם ישו, באף אחד מארבעת הבשורות, לא אמר דבר על כך שמישהו ראוי להינצל. למרות זאת, רוב הכנסיות בונות את הוראותיהן סביב הדוקטרינה של “טובה שלא מגיעה”, ללא כל בסיס בנביאים או בדברי המשיח. זו המצאה אנושית, מושפעת מהאויב. אנשים מקבלים את ההוראה הזו מפני שהיא מציעה ביטחון כוזב, ומרמזת שהם יכולים להתעלם ממצוות אלוהים ועדיין לזכות בחיים נצחיים. אך זה לא יקרה. האב לא שולח את בנו למי שמכיר ובכל זאת מפר את חוקיו. | “ציווית את מצוותיך כדי שנקיים אותם בדיוק.” (תהילים 119:4)
