במי מריבה, כאשר לא היה מים לעם, ציווה אלהים על משה לדבר אל הסלע וייצאו מים, אך הוא לא שמע והכה בסלע, והתעלם מהוראת ה’ הברורה. כעונש, לא נכנס לארץ המובטחת. כל מצווה של אלהים חייבת להישמר בקפדנות אם אנו רוצים ברכה ולא עונש. כנסיות רבות משקרות, וטוענות שגויים אינם צריכים לשמור את תורת אלהים האדירה והבלתי משתנה לישועה. אך, בין אם יהודים ובין אם גויים, אנו יכולים להיות בטוחים בישועה רק אם נחיה כפי שישוע ושליחיו חיו, בשמירת כל המצוות: שבת, מילה, מאכלות אסורים, לבישת ציצית, זקן, וכל שאר חוקי ה’. הישועה היא אישית; ציית כל עוד אתה חי. | אתה צוית פקדיך לשמר מאד. (תהלים קיט:ד) | toratelohim.org
הערובה היחידה שיש לנו לרצות את אלהים ולקום עם ישוע היא לחיות בנאמנות מוחלטת לתורתו הקדושה, שנגלתה בתנ“ך ואושרה בארבע הבשורות. אין דרך אחרת לישועה. ובכל זאת, מנהיגים רבים ממשיכים ללמד את שקר האבסורד שאנשים יקומו מבלי שיצטרכו לציית לאדון. ברח מתורה כופרת זו! גם האב וגם הבן היו ברורים: מכל מה שנגלה, אין יקר מהציות. בלי ציות, הנשמה לעולם לא תישלח אל שה האלהים, כי האב אינו מוסר מורדים אל הבן. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | לא כל האומר לי אדוני, אדוני! יבוא אל מלכות השמים, כי אם עשה רצון אבי שבשמים. (מתי ז:כא) | toratelohim.org
המוקד של ישוע היה תמיד האב. כל מה שעשה ולימד כאן בארץ היה במטרה לרצות את האב. הכל סבב סביב האב: “האב שלחני”, ”האב ציווני”, ”אני והאב…”, ”אבינו שבשמים…”, ”אין איש בא אל האב…”, ”בבית אבי…”, ”אשוב אל האב.” ללמד שישוע מת כדי שגויים יוכלו לעבור על חוקי אביו הקדושים זו חילול השם. במשך מאות שנים שיקרו כנסיות רבות לגויים, ואמרו שמי ששומר את תורת האב דוחה את הבן וייחשב לאבוד. ישוע מעולם לא לימד ולא הסמיך איש, בתוך או מחוץ לתנ”ך, ללמד כך. אף גוי לא יקום אם לא יבקש ללכת באותם חוקים שניתנו לישראל. חוקים שישוע עצמו ושליחיו שמרו. | כאן סבלנות הקדושים, השומרים את מצוות אלהים ואת אמונת ישוע. (ההתגלות יד:יב) | toratelohim.org
בכנסיה, יש הבדל עצום בין משתתפים רגילים לבין בני אלהים אמיתיים. המשתתף אוהב את האווירה, נהנה מהמוזיקה, מהחברויות ומהתחושה הרוחנית, אך מקבל רק את התורות שאינן מפריעות לאורח חייו. הבן, לעומת זאת, אוהב את האב ואת הבן, מתענג על שמירת כל המצוות שנגלו לנביאים שקדמו למשיח ולמשיח עצמו, וחי כדי לרצות את ה’. הוא מוכן להתמודד עם התנגדות, ביקורת ואפילו דחייה, הולך נגד הרוב כדי לא לעבור על רצון עליון. הבחירה אישית, הישאר נאמן כל עוד אתה חי. | אמי ואחי הם השומעים את דבר אלהים [תנ“ך] ועושים אותו. (לוקס ח:כא) | toratelohim.org
אין מילים לתאר את האבסורד של אדם המצפה מאלהים לספק את צרכיו ולברכו, בעודו מראה לאלהים שאין לו כל עניין לציית לחוקיו הקדושים. מציאות עצובה זו היא אחד מהפירות הבלתי נמנעים של תורת השקר של “טובה לא ראויה”, שנלמדת בכנסיות רבות במשך מאות שנים. אנשים סובלים לשווא כי אינם מבקשים לציית לאלהים. אל תלך אחרי שקר זה רק כי הרוב קיבלו אותו. היה נאמן לחוקי אלהים, והוא יהפוך את חייך וישלח אותך אל הבן למחילה ולישועה. | וכל אשר נשאל ממנו נקבל ממנו, כי נשמור את מצוותיו ונעשה את הנרצה לפניו. (איגרת יוחנן א ג:כב) | toratelohim.org
ביום הדין הסופי, נוצרים רבים יראו כי “הביטחון” שחשו במשך שנים היה רק הרדמה רוחנית. הייתה להם את התנ”ך, קראו את המצוות, אך בחרו להקשיב למנהיגים שלימדו אותם להתעלם מתורת אלהים האדירה והנצחית. אז יבואו הייאוש וההאשמה כלפי ההנהגה, אך יהיה מאוחר מדי, כי איש לא יישפט לפי מה שאמר הכומר, אלא לפי מה שציווה אלהים. באף אחת מארבע הבשורות לא לימד ישוע ישועה לגויים ללא ציות לאב. יש רק תוכנית אחת, ובמשך שנים אימן המושיע שליחים ותלמידים לציות מלא. יהודים או גויים, עלינו לחיות כמותם, לשמור שבת, מילה, מאכלות אסורים, ציצית, זקן, וכל שאר חוקי ה’. הישועה היא אישית: ציית כל עוד אתה חי. | הקהל יהיה לכם חוקה אחת ולגר הגר אתכם; חוק עולם לדורותיכם. (במדבר טו:טו) | toratelohim.org
עבור הגוי כיום, שמירה מדויקת של חוקי אלהים כפי שניתנו לעמו בתנ“ך היא לא נוחה ודורשת רצון עז לרצות את ה’. לכן גוי כזה זוכה לברכות רבות ולהגנה. ההגנה האלוהית מרובה, כי הוא הופך אוטומטית למטרה מתמדת לכוחות הרשע. השטן וצבאותיו חוששים מהשפעתו על אחרים. אנו חיים באחרית הימים, ואלהים קורא לכמה גויים אמיצים לשבור את שקר הישועה ללא ציות שהופץ מאז עליית ישוע. האב אינו שולח מוצהרי סרבנות אל הבן. | והנכרי הנלווה אל ה’ לשרתו ולהיות לעבד לו… ומחזיקים בבריתי, והביאותים אל הר קדשי. (ישעיהו נו:ו-ז) | toratelohim.org
ראויות היא דבר שרק ה’ מחליט עליו. אלהים שפט שנח ראוי להינצל מהמבול, שחנוך ואליהו יילקחו לשמים מבלי לחוות מוות, ושמשה אינו צריך להמתין לדין האחרון. הוא חשב שדוד ראוי לכסא שאול, שמרים ראויה להיות אם המשיח. הדוקטרינה שאיש אינו ראוי לדבר מאלהים היא המצאה אנושית, בהשראת הנחש. אנשים אוהבים את המשפט הזה כי הוא נראה כהפגנת ענווה, אך למעשה הם נמנעים מלציית לחוקי אלהים, אשר גם יהודים וגם גויים נקראו לקיימם. האב אינו שולח את הסוררים אל הבן. | אתה צוית פקדיך לשמר מאד. (תהלים קיט:ד) | toratelohim.org
מגלים הוא להבין שתוכנית הישועה שמטיפים לה כיום אינה נמצאת בארבע הבשורות. בימי ישוע, איש לא לימד להתעלם מתורת אלהים כדי להיוושע; להיפך, הציות היה תמיד הדרך שהובילה לדם השה, ליהודים ולגויים כאחד. “הבשורה החדשה” שמבטלת את המצוות שנגלו לנביאים שקדמו למשיח הופיעה רק שנים אחרי העלייה, בידי אנשים שהושפעו מהנחש, שהעדיפו שקר על פני אמת. אך התוכנית האמיתית לא בוטלה. האב אינו שולח את הסוררים אל הבן. הישועה היא אישית. ציית כל עוד אתה חי. | והנכרי הנלווה אל ה’ לשרתו ולהיות לעבד לו… ומחזיקים בבריתי, והביאותים אל הר קדשי. (ישעיהו נו:ו-ז) | toratelohim.org
מאז ימי קדם, גויים כמו יתרו, רחב, רות, אוריה ועובד אדום הצטרפו לישראל, ואלהים הבהיר כי החוקים והברכות שיועדו ליהודים חלים גם עליהם. זהו הנתיב היחיד לישועת גויים שיצר אלהים, וה’ הבהיר זאת לאברהם כאשר כרת עמו את ברית הנאמנות, שנחתמה במעשה המילה: גם הגויים שבביתו ימולו ויהיו חלק מהברית. כל הקרובים, הידידים והשליחים של ישוע היו נאמנים לחוקי אלהים, כולל המילה, ובאף אחת מארבע הבשורות לא לימד ישוע שגויים פטורים מחוקי אביו. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב רק כי הם רבים. ציית כל עוד אתה חי. | תורה אחת תהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם. (שמות יב:מט) | toratelohim.org
