הסיכוי שהאב של ישו ישלח מישהו שהוכרז כמורד לבנו האהוב כדי שייהנה מדמו הוא אפס מוחלט. לצערנו, מיליוני נשמות בכנסיות לא רואות משהו כל כך ברור ומעדיפות להיאחז באשליה שהדוקטרינה השגויה של “טובה שלא מגיעה” מציעה, ומאמינות שיעלו עם המשיח גם אם הן חיות בציות פתוח לחוקי אלוהים, שנמסרו לנביאים בברית הישנה. ישו מעולם לא לימד זאת, וגם לא מינה אף אחד ללמד זאת. מה שישו לימד הוא שאף אחד לא יגיע לבן אם האב לא ישלח אותו, והאב שולח רק את אלה שמחפשים לעקוב אחר חוקיו שנמסרו לישראל, חוקים שאותם ישו עצמו ואפוסטליו עקבו אחריהם. | “מתוך כך אמרתי לכם שרק מי שיובא על ידי האב יכול לבוא אלי.” יוחנן 6:65
בימי ישו היו מאמינים של דתות שונות בירושלים, אך ישו מעולם לא הפגין עניין בהם, מכיוון שהמשיח בא רק בשביל הצאן האבודות של בית ישראל. כל זה לא השתנה גם בימינו. באף אחד מהבשורות ישו לא רמז שהוא יקים דת חדשה עבור הגויים, נפרדת מהדת של אבותיו. הגוי שמחפש את הישועה בישו חייב לעקוב אחר אותן חוקים שהאדון נתן לעם שהוא בחר לעצמו בברית נצחית. האב רואה את האמונה והאומץ של הגוי הזה, למרות האתגרים. הוא שופך את אהבתו עליו, מחבר אותו לישראל ומוביל אותו לבן לקבלת סליחה וישועה. זהו התוכנית של הישועה שמתקבלת על הדעת מפני שהיא אמיתית. | “ישו שלח את השנים עשר עם ההוראות הבאות: אל תלכו אל הגויים ואל תלכו אל השומרונים; אלא אל הצאן האבודות של עם ישראל.” מתי 10:5–6
האמת הקשה היא שמיליוני נשמות אוהבות את הדוקטרינה של “טובה שלא מגיעה” כי, אף על פי שהיא אשלייתית, היא נותנת להם רשות שווא לאהוב את העולם הזה ועדיין לקבל ברכה בשמיים. לצערי, ישוע לא לימד בכלל שישנה אפשרות כזו. אם באמת רוצים לרשת את החיים הנצחיים, עליהם לוותר על הבשורה הפנטסטית הזו ולהתמקד רק במה שישוע באמת לימד. מה שישוע לימד הוא שאף אחד לא יכול לבוא לבן אם האב לא ישלח אותו, אבל האב לא שולח מורדים מוצהרים לישוע; הוא שולח את אלה שמחפשים לעקוב אחר חוקיו, שניתנו לישראל, חוקים שאותם ישוע ושליחיו עצמם עקבו אחריהם. אל תלך בעקבות הרוב רק מפני שהם רבים. ציית כל עוד אתה חי. | “מתוך כך אמרתי לכם שרק מי שהאב יביא אותו אלי יכול לבוא אלי.” יוחנן 6:65
אם הדוקטרינה של “טובה שלא מגיעה” הייתה באה מאלוהים, ישו היה מלמד אותנו הכל עליה, כי הוא לימד את כל מה שהאב ציווה לו. הוא היה אומר שמספיק להאמין כדי להינצל, ללא הצורך לציית לחוקי אביו, כפי שמלמדת הדוקטרינה הזו. האזהרות בדרשת ההר לא היו עושות שכל, כמו האזהרה שמבט חמדני הוא ניאוף, או ששנאה למישהו כבר כמו להרוג; שעלינו לסלוח כדי שיסלחו לנו, ועוד. האמת, עם זאת, היא שישו לא לימד את הדוקטרינה הזו, ולא העביר את המשימה להוראה שלה לאחר מותו. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב רק מפני שהם רבים. ציית כל עוד אתה חי. | “הדבר שאמרתי, הוא ישפוט אתכם ביום האחרון. כי לא דיברתי מעצמי; אלא האב, ששלח אותי, הוא ציווה לי מה לומר וכיצד לדבר.” יוחנן 12:48-49
כל מאמץ להתקרב לישו בלי לעבור דרך האב יהיה לשווא. מישהו יכול לשבח את ישו כל חייו, אך אם האב לא יביא אותו לבן, הכל יהיה לשווא. ישו אמר בבירור שאף אחד לא בא אליו בלי שהאב יביא אותו. כדי שנובא לבן ונקבל מחילה וישועה, עלינו לרצות את האב, וזה נעשה דרך הציות לאותן חוקים שניתנו לישראל, האומה שנבחרה על ידי אלוהים עצמו. האב רואה את האמונה והאומץ של הגוי הזה, למרות האתגרים. הוא שופך את אהבתו עליו, מחבר אותו לישראל ומוביל אותו לבן למחילה וישועה. זהו תכנית הישועה שמתקבלת על הדעת מפני שהיא אמיתית. | “מתוך כך אמרתי לכם שרק מי שהאב מביא אותו יכול לבוא אלי.” יוחנן 6:65
עקוב אחרי! בכל פעם שישוע קרא למישהו לעקוב אחריו, ההזמנה הייתה תמיד מכוונת לחברי קהילתו, העם שמימי אברהם ואילך עקב אחר אותה הדת, המבוססת על הברית הנצחית שהקים אלוהים. ישוע מעולם לא קרא לגויים, מכיוון שהגיע אך ורק לעמו, וזה נשאר ללא שינוי. עם זאת, האדון אינו מפלה בין אנשים, וכל גוי יכול להשיג ברכות וישועה כשהוא מצטרף לישראל של אלוהים, ועוקב אחר אותן החוקים שהאב נתן לעמו הנבחר. האב צופה באמונתנו ואומץ ליבנו, גם מול התנגדות חזקה, ואנו נשלחים לישוע. זהו התכנית של הישועה שמתקבלת על הדעת מפני שהיא אמיתית. | “ישוע שלח את השנים עשר עם ההוראות הבאות: אל תלכו לגויים ואל תלכו לשומרונים; אלא לצאן האבודות של עם ישראל.” מתי 10:5–6
הכתובים מלאים בהבטחות נפלאות שאלוהים נתן לעם שהוא בחר לעצמו וחתם עמו בברית הנצחית של המילה. הבטחות אלו נאמנות ואמינות, מפני שאלוהים, בניגוד לאדם, תמיד מקיים את מה שהוא מבטיח. אם אתה שייך לישראל של אלוהים, כל הברכות הללו הן עבורך ועבור משפחתך. כל גוי יכול להצטרף לישראל ולהתברך מאלוהים, כל עוד הוא עוקב אחר אותן החוקים שמסר האל לישראל. האב רואה את האמונה והאומץ של הגוי הזה, למרות הקשיים. הוא שופך את אהבתו עליו, מצרף אותו לישראל ומוביל אותו לבנו לקבלת סליחה וישועה. | ויאמר אלוהים לאברהם: ברכה אהיה אותך. ואברך את מברכיך, ומקללך אקלל; ובך תתברכנה כל משפחות האדמה. בראשית י“ב:ב-ג
רבים לא לימדו שיש לדעת שבחר אלוהים עם אחד מבין כל האומות שבארץ: ישראל. רק ישראל של אלוהים יעלה עם המשיח, וישראל הזה מורכב מיהודים וגויים. היהודים הם צאצאי אברהם, והגויים הם אלה מעמים אחרים שאלוהים איחד עם ישראל. בשום בשורה ישו לא אמר שגויים יכולים להינצל מחוץ לישראל. השקר הזה נוצר על ידי הנחש מיד לאחר העלייה של ישו, כדי להביא את הגויים ליפול באותה פיתוי ששגה את אדם וחוה: הלא ציות. הישועה היא אישית. אף גוי לא יעלה בלי לחפש לעקוב אחר אותן חוקים שניתנו לישראל, חוקים שאותם ישו ושליחיו עצמם עקבו. אל תלך בעקבות הרוב כי הם רבים. ציית כל עוד אתה חי. | הגוי שיתחבר לבורא, לשרת אותו, ובדרך זו יהיה עבדו… ושישמור בבריתי, גם אותם אביא להר קודשי. (ישעיהו נו:ו-ז)
כאשר ישו אמר לניקודמוס שמאלוהים אהב את העולם ולכן שלח את בנו, הוא התכוון לגזע האנושי. אלוהים חמל עלינו, כי ללא התערבותו, השטן היה מחזיק אותנו בשבי. שליחת הבן היחיד, עם זאת, לא הייתה כדי להציל את כולם, כי אלוהים מכבד את בחירתו החופשית של כל אחד, אלא כדי להציל את אלה שמקיימים את שני התנאים שלו: להאמין ולציית. ניקודמוס ציית לחוקי אלוהים, אך לא קיבל את ישו כמשיח. רוב האנשים בכנסיות מאמינים בישו, אך חיים בניגוד גלוי לחוקים שאלוהים נתן לנו דרך הנביאים בברית הישנה. האמת היא שאנו נושעים כאשר אנו מרצים את האב ונשלחים לבן, והאב לעולם לא ישלח מורדים מוצהרים לישו. | “כאן נמצאת הסבלנות של הקדושים, של אלה ששומרים את מצוות אלוהים ואת האמונה בישו.” (התגלות 14:12)
אלוהים יצר מיליארדי בני אדם ויכול ליצור טריליונים נוספים, אם ירצה בכך. הרעיון שהוא מאוהב בכולם ושהוא סובל כאשר הם מתעלמים מחוקיו כדי לעקוב אחר רצונותיהם הוא פנטזיה חסרת בסיס בנביאים ובדברי ישו. החירות שהעניק אלוהים לכל היצורים הרציונליים כוללת את הבחירה לציית או לא לחוקיו, שנמסרו לנביאי התנ“ך ולישו בבשורות. הבחירה היא אישית וקובעת את הגורל הסופי של כל נשמה, והאדון מקבל בשלווה את מה שכל אחד בוחר. המציאות היא שאף גוי לא יעלה בלי לחפש לעקוב אחר אותן חוקים שנמסרו לישראל, חוקים שאותם ישו ושליחיו עצמם עקבו אחריהם. אל תלך בעקבות הרוב רק מפני שהם רבים. ציית כל עוד אתה בחיים. | “ציווית את מצוותיך, כדי שנקיים אותם במדויק.” (תהילים 119:4)
