כל דוקטרינה על הישועה זקוקה לתמיכת דברי ישו בארבעת הבשורות ובברית הישנה כדי להיות אמיתית. תוכנית הישועה המלומדת לגויים בימינו אינה מגיעה מישו ולא מנביאי אלוהים; מדובר בדוקטרינה שקרית. עם זאת, הגויים מקבלים אותה בשמחה. ראשית, מפני שכמעט כולם סביבם מקבלים אותה וכך הם מרגישים בטוחים בתוך ההמון. שנית, מפני שגם אם היא שקרית, הדוקטרינה הזו מאפשרת להם להמשיך לאהוב את העולם הזה שאליו הם קשורים עמוקות. הישועה היא אישית. אף גוי לא יעלה בלי לחפש לעקוב אחר אותן החוקים שניתנו לישראל, חוקים שאותם ישו עצמו ושליחיו עקבו אחריהם. אל תלך אחרי הרוב רק מפני שהם רבים. | הגוי שיתחבר ליהוה, לשרת אותו, ויהיה בדרך זו עבדו… ושישמור בבריתי, גם אותו אביא אל הרי הקודש. (ישעיהו 56:6-7)
העבד הנאמן לא מקבל החלטות על בסיס מה שהוא חושב שנכון, אלא על בסיס מה שהאדון ציווה דרך הנביאים וישו. הוא דוחה את הבנתו שלו ומקבל את חוקו של אלוהים ללא שאלות, מפני שהוא מכיר בכך שגם כאשר משהו נראה נכון, מחשבתו עלולה לטעות, אך היוצר מושלם בכל דבר. הגויים שאבא שולח לבן לסליחה וישועה נוהגים בדרך זו. אף על פי שרובם מתעלמים מהחוקים של אלוהים שנגלו בברית הישנה, הוא בוחר ללכת נגד הזרם ולציית לחוקי האב בכל כוחו. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב רק מפני שהם רבים. ציית כל עוד אתה חי. | “ציווית את מצוותיך, כדי שנקיים אותם במדויק.” (תהלים 119:4)
הדרך היחידה שמובילה את הגויים לישוע היא דרך האומה שהאדון בחר לעצמו בברית נצחית, שנחתמה בסימן המילה: ישראל. האדון הוא אלוהים מאורגן, שמקיים בנאמנות את כל מה שהוא מכריז. הוא אלוהים של ישראל ולא של אף אומה אחרת, עברית או נוכחית. באף אחד מהבשורות ישוע לא רמז שהוא יוצר דת חדשה לגויים, וגם לא מינה אף אדם, בין בתוך התנ“ך ובין מחוצה לו, למשימה זו. כל גוי יכול להצטרף לישראל ולהתברך מאלוהים, כל עוד הוא עוקב אחר אותן חוקים שהאדון נתן לישראל. האב רואה את האמונה והאומץ של הגוי הזה, למרות הקשיים. הוא שופך את אהבתו עליו, מצרף אותו לישראל ומוביל אותו לבן לקבלת סליחה וישועה. | הגוי שיתחבר לאדון, לשרת אותו, ויהיה בדרך זו עבדו… ושימשיך להחזיק בבריתי, גם אותם אביא להרי הקודש שלי. (ישעיהו 56:6-7)
רק אלוהים, מחבר החוק הקדוש והנצחי, יכול לבצע כל שינוי בו. גם ישוע, שהיה אחד עם האב, אמר שרק דיבר ועשה את מה שהאב ציווה אותו. הגוי שמסרב לציית לחוקים שאלוהים נתן לעמו בברית הישנה, על בסיס פרשנויות של מה שמישהו, בתוך או מחוץ לתנ“ך, כתב, יתמודד עם הפתעה מרה בדין האחרון. אין נבואות, לא בברית הישנה ולא במילותיו של ישוע, המזהירות שאלוהים ייתן לאדם, לאחר ישוע, את הכוח לשנות את חוקיו. זה לא כתוב. הישועה היא אישית. אף גוי לא יעלה בלי לחפש לעקוב אחר אותם חוקים שניתנו לישראל, חוקים שאותם ישוע ושליחיו עצמם עקבו אחריהם. אל תלך אחרי הרוב רק מפני שהם רבים. | “לא תוסיפו ולא תגרעו מן הדבר אשר אני מצווה אתכם, שמרו את מצוות ה’ אלוהיכם.” (דברים ד:ב)
במהלך ימיו על הארץ, ישוע התרשם מהאמונה של כמה גויים, אך למרות זאת מעולם לא קרא להם לעקוב אחריו. הוא הבהיר שהוא לא בא לעולם כדי להנהיג את הגויים, אלא כדי להיות הקורבן המושלם והנצחי עבור חטאיו של עמו, ישראל. זה לא אומר שאלוהים לא מציל את הגויים, אלא שהישועה של כל הנשמות נובעת מהברית הנאמנות שעשה עם אברהם. הגוי שרוצה להציל על ידי המשיח צריך לעקוב אחר אותן חוקים שהאב נתן ללאום הנבחר לכבודו ולתהילתו. האב צופה באמונתו ובאומץ ליבו, למרות האתגרים, שופך את אהבתו עליו, מחבר אותו לישראל ומוביל אותו לישוע. זהו התכנית הישועה שמתקבל על הדעת, מפני שהיא אמיתית. | “ישוע שלח את השנים עשר עם ההוראות הבאות: אל תלכו אל הגויים ואל תלכו אל השומרונים; אלא אל הכבשים האבודות של עם ישראל.” מתי 10:5–6
אלוהים תמיד ציפה שעמו יציית לחוקיו בכל המאמץ, אך זה מעולם לא אומר דרישה לשלמות מוחלטת, ללא מקום לטעויות. ההוכחה לכך היא שאלוהים עצמו הוא שהקים את מערכת הזבחים ובזמן הנכון שלח את בנו כשהוא הכבש של אלוהים. הדוקטרינה שלפיה החוק בוטל מפני שאף אחד לא יכול לציית בשלמות אינה מוצאת תמיכה אצל הנביאים או במילותיו של ישו. המשיח מת כמחליף עבור אלה שאוהבים את אלוהים ומוכיחים את האהבה הזו בכך שהם מתאמצים לעקוב אחר חוקיו. אל תלך בעקבות הרוב רק מפני שהם רבים. ציית כל עוד אתה חי. | “ציווית את מצוותיך, כדי שנקיים אותם במדויק.” (תהילים 119:4)
הגוי שאמנם מאמין בישו חייב להיות מוכן לחיות בדיוק כפי שחיו הוא ושליחיו, כדי שתהיה לו ברכה וישועה. ישו לימד, הן במילים והן בדוגמה, שאין תועלת בטענה שאוהבים את אלוהים בלי לציית בנאמנות לכל מצוותיו. הגוי שרוצה להינצל על ידי המשיח חייב ללכת בעקבות אותן חוקים שהאב נתן לעם הנבחר לכבודו ולתהילתו. האב רואה את האמונה והאומץ של הגוי הזה, למרות הקשיים. הוא שופך את אהבתו עליו, מחבר אותו לישראל ומוביל אותו לבן לסליחה וישועה. זהו תכנית הישועה שהיא הגיונית מפני שהיא אמיתית. אל תיתן לרוב להוליך אותך שולל רק מפני שהם רבים. כבר הגענו לסוף. | “כאן נמצאת התמדת הקדושים, אלה ששומרים את מצוות אלוהים ואת האמונה בישו.” (התגלות 14:12)
הכנסייה מתעלמת לחלוטין מהאזהרה של ישו שרק מעטים מוצאים את שער הישועה. האנשים מעדיפים לסתום את האוזניים ולהעמיד פנים שהכל בסדר בינם לבין אלוהים. אבל זה לא כך! אלוהים היה ברור פעמים רבות כשהוא אמר שיהיו ברכות וישועה למי שישמור את חוקיו, אך קללה וסבל למי שיבזה להם. כמעט אף אחד לא מחפש בחריצות לעקוב אחר החוקים שהלורד העניק לנביאים בברית הישנה, והתוצאות, הן הנוכחיות והן הנצחיות, כבר ניתן לראות. אל תלך אחרי הרוב רק מפני שהם רבים. ציית כל עוד אתה בחיים. | “בואו בשער הצר; כי רחב השער, ורחב הדרך המוביל לחורבן, ורבים הם הנכנסים בו.” מתי 7:13
מאז קין והבל, היה ברור שאלוהים מברך את הצייתנים ומקלל את המורדים. עיקרון אלוהי זה של שכר ועונש נשמר לאורך כל ההיסטוריה של עם אלוהים. כאשר נתן לנו את חוקיו, אלוהים היה ברור: ברכות לצייתנים, קללה למתעלמים. הבחירה בידינו. הרעיון שישו ביטל את עיקרון זה של אביו הוא אשליה ללא כל בסיס בארבעת הבשורות. הגוי שרוצה להינצל על ידי המשיח חייב לעקוב אחר אותם חוקים שהאב נתן לעם הנבחר לכבודו ולתהילתו. האב רואה את האמונה והאומץ של הגוי הזה ושופך את אהבתו עליו. האב מחבר אותו לישראל ומוביל אותו לבן לסליחה וישועה. | היום אני מניח לפניכם ברכה וקללה. תהיה לכם ברכה, אם תצייתו למצוות ה’ אלוהיכם, שאני נותן לכם היום. דברים יא:כו-כז
לפי נביאי האלוהים ודברי ישו בבשורות, יש רק עם אחד מופרד ומבורך בברית נצחית, חתום בסימן המילה. אלה הם הצאצאים הטבעיים של אברהם והגויים שהצטרפו אליהם בציות לחוקי האלוהים. הכתובים אינם מזכירים שום ברית בין האלוהים לבין הגויים הנפרדים מישראל. הגוי שרוצה להתברך ולהינצל על ידי המשיח חייב לעקוב אחר אותם חוקים שהאב נתן לעם הנבחר לכבודו ולתהילתו. האב צופה באמונה ובאומץ של הגוי הזה, למרות הקשיים. הוא שופך את אהבתו עליו, מצרף אותו לישראל ומוביל אותו לבן לסליחה וישועה. תוכנית הישועה הזו הגיונית מפני שהיא אמיתית. | חוק אחד יהיה, גם לתושב הארץ וגם לגר היושב בתוככם. (שמות י“ב:מ”ט)
