ישו לעולם לא היה צריך ללמד את שומעיו על שמירת החוקים הנצחיים של אביו. הסיבה לכך היא שכולם כבר היו נאמנים: הם היו מלים, שמרו את השבת, ענדו ציצית, גידלו זקן, כמוהו וכמו שליחיו. גם עלינו לדעת שישו לא רמז בשום אופן שהגויים פטורים מאותם חוקים. הרעיון שישו ייסד דת חדשה לגויים הוא שקרי. הגוי שרוצה להינצל על ידי המשיח יצטרך לעקוב אחר אותם חוקים שהאב נתן לעם הנבחר לכבודו ולתהילתו. האב בוחן את אמונתנו ואומץ לבנו, מחבר אותנו לישראל ושולח אותנו לישו. זהו התכנית ההצלה שמתקבלת על הדעת, מפני שהיא אמיתית. | הגוי שיתחבר אל ה’, לשרת אותו, ויהיה כך עבדו… וישמור בבריתי, גם אותו אביא אל הר קודשי. (ישעיהו נו:ו-ז)
המאבק בין כוחות הרשע לבין הצבאות השמימיים תמיד הסתובב סביב הציות לחוקי אלוהים. מלחמה רוחנית זו החלה בשמיים, עברה דרך עדן, המשיכה בכנען, וכעת מתמקדת בגויים המפוזרים בעולם. המיקום השתנה, אך המטרה של השטן נשארה אותה: לשכנע את היצורים לא לציית לחוקי הבורא. כדי להשיג מטרה זו, נוצרה דת מזויפת לגויים; דת עם מאפיינים של הוראות ישו, אך כמובן, ללא הצורך לציית לחוקי אלוהים לצורך הישועה. האמת היא שכדי להינצל, הגוי צריך להיות נשלח לבן על ידי האב, והאב לעולם לא ישלח מישהו שמכיר את החוקים שהוא העניק לנו על ידי נביאיו, אך מפר אותם בחוצפה. | הגוי שיתחבר לבורא, כדי לשרת אותו, והופך להיות עבדו… ושיישאר נאמן לבריתי, גם אותם אביא להר הקודש שלי. (ישעיהו 56:6-7)
מטיפים וכותבים מדברים לעיתים קרובות על תוכניתו של אלוהים לחיי האנשים, תוך שימוש בסלנג ובביטויים נוצריים, אך לעיתים רחוקות הם מזכירים את המפתח לגילויים של אלוהים: הציות. אלוהים לא חושף את תוכניתו למי שמכיר את חוקיו, אך לא מקיים אותם. רק כאשר הנפש דוחה את פיתויי הנחש ומתחילה לציית לחוקים שאלוהים העביר לנביאים בברית הישנה ולישו בבשורות, היא תוכל לגשת לכס המלכות. רק אז אלוהים ינחה אותה, יברך אותה וישלח אותה לבנו לסליחה וישועה. אל תלך בעקבות הרוב רק מפני שהם רבים. ציית כל עוד אתה בחיים. | “ה’ מנחה באהבה בלתי נלאית ובנאמנות את כל המקיימים את בריתו ומצייתים לדרישותיו.” תהילים 25:10
הנפש שרוצה לרצות את אלוהים ולעלות עם ישו צריכה לאמץ את המשפט הזה כעיקרון חיים: “אני יכול שלא להבין הכל בכתבים, אבל אני יודע שהבורא שלי נתן לי חוקים לציית להם, ובכל כוחי, אחפש ללכת בעקבותיהם בנאמנות. יעשה אלוהים ממני מה שירצה, אך את חוקיו אציית.” זה היה הרוח של איוב, שאמר: ”גם אם הוא יהרוג אותי, בטחוני בו.” סוג אדם כזה, אלוהים לעולם לא ינטוש; הוא מוביל אותו בעדינות למים שקטים ושולח אותו לבנו לסליחה וישועה. הישועה היא אישית. אל תלך בעקבות הרוב רק מפני שהם רבים. ציית כל עוד אתה בחיים. | “ציווית את מצוותיך, כדי שנקיים אותם במדויק.” (תהילים 119:4)
הלימוד שאפשר להגיע לישו מבלי להיות חלק מישראל, העם שאלוהים בחר לעצמו בברית נצחית, אינו מקבל תמיכה בדברי ישו בבשורות. הלימוד הזה אינו חדש, אלא החל מיד כאשר ישו חזר אל האב. מטרת הנחש הייתה ליצור דת עם מאפיינים של מה שכריסטוס לימד, אך ללא הקשר לישראל, כי בכך היה יכול להשיג את מטרתו מאז עדן: שהאדם לא יציית לחוקי אלוהים. כל גוי יכול להצטרף לישראל של אלוהים, על ידי עקיבה אחר אותם חוקים שאלוהים נתן לישראל. האב רואה את אמונתו ואת אומץ לבו, מצרף אותו לישראל ושולח אותו לבנו לקבלת סליחה וישועה. | הגוי שיתחבר אל ה’, לשרתו, ויהיה בדרך זו עבדו… ושישמור בבריתי, גם אותם אביא אל הר קודשי. (ישעיהו 56:6-7)
בשום מקום בברית הישנה לא נאמר לנו שאלוהים נתן לנו את חוקיו ללא מרווח לטעויות, או שכל סטייה, קטנה ככל שתהיה, תהיה בלתי נסלחת. אנו יכולים לראות זאת בבירור כאשר אנו צופים כי אף אחד מהדמויות הגדולות במקרא לא היה מושלם, ואלוהים לא נטש אותם בגלל חסרונותיהם. הרעיון שציות לחוק דורש שלמות הוא שקר של הנחש, שנוצר מיד לאחר עלייתו של המשיח, כדי להסיט את הגויים מהציות לאלוהים. ישוע, שהוא כבש האלוהים, נספה כדי לסלוח לאלו שנכשלים, אך שמחפשים בכנות לעקוב אחר החוקים שנמסרו על ידי הנביאים. הישועה היא אישית. אל תלך בעקבות הרוב רק מפני שהם רבים. ציית כל עוד אתה חי. | אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים… כי אם בתורת יהוה חפצו, ובתורתו יהגה יומם ולילה. תהילים 1:1-2
באזור שבו ישו חי, היו מיליוני גויים ממקומות שונים בעולם. אם היה בא כדי ליצור דת לגויים, לא היה חסר מועמדים. עם זאת, ישו מעולם לא פנה אליהם ולא הזמין אותם לעקוב אחריו, מכיוון שהוא הבהיר שהוא בא רק כדי ללמד ולהיות הקורבן המושלם לעמו, ישראל. הגוי שמחפש את הישועה בישו חייב לעקוב אחר אותן החוקים שהאדון נתן לעם שהוא בחר לעצמו בברית נצחית. האב רואה את האמונה והאומץ של הגוי הזה, גם מול האתגרים. הוא שופך את אהבתו עליו, מחבר אותו לישראל ומוביל אותו לבן לסליחה וישועה. זהו התכנית הישועה שמתקבל על הדעת מפני שהיא אמיתית. | הגוי שיתחבר לבורא, לשרת אותו, ויהיה כך עבדו… ושישמור בבריתי, גם אותו אביא להר קודשי. (ישעיהו נו:ו-ז)
כאשר אלוהים כרת את הברית הנצחית עם אברהם וחתם את הברית הזו בסימן המילה, הוא הצהיר שכל אומות העולם, ולא רק היהודים, יתברכו באמצעות הברית הזו. זהו טעות לחשוב שישו בא כדי להקים דת חדשה לגויים. מלידתו ועד מותו על הצלב, ישו נשאר נאמן לישראל ומעולם לא רמז שגויים יתושעו בנפרד מישראל. הגוי שרוצה להינצל על ידי המשיח חייב לעקוב אחר אותן חוקים שהאב נתן לעם הנבחר לכבודו ולתהילתו. האב רואה את האמונה והאומץ של הגוי הזה, למרות הקשיים. הוא שופך את אהבתו עליו, מחבר אותו לישראל ומוביל אותו לישו לקבלת סליחה וישועה. זהו התכנית הישועה שיש בה היגיון מפני שהיא אמיתית. | הגוי שיתחבר אל ה’, לשרת אותו, וכך יהיה עבדו… ושישמור בבריתי, גם אותו אביא אל הר קודשי. (ישעיהו 56:6-7)
השטן יכול להיות ערמומי כלפינו, בני אדם, אך לא כלפי אלוהים. במשך מאות שנים, הנחש שטף מוחות בכנסיות, הסיט את תשומת הלב של הגויים מהאמיתות שהאדון העניק לנו באמצעות נביאיו בברית הישנה. הסיבה פשוטה: דרך נביאים אלו אלוהים העניק את חוקיו לגזע האנושי, כדי שבציית להם נהיה מבורכים ונשלח לכבש לקבלת סליחה וישועה. בהמעיט את הנביאים, הנחש גם ממעיט את החוק שניתן לנביאים, וכך מגיע למטרתו התמידית: שלא יצייתו בני האדם לאלוהים. אף גוי לא יעלה בלי לחפש ללכת בעקבות אותם חוקים שניתנו לישראל. חוקים שאותם ישו עצמו ואפוסטליו עקבו אחריהם. אל תלך בעקבות הרוב רק מפני שהם רבים. ציית כל עוד אתה חי. | “מי יתן ויהיה להם תמיד בלבם את הנכונות הזו לירוא אותי ולציית לכל מצוותי. כך ילך להם ולצאצאיהם טוב לנצח!” דברים ה:כט
מיליוני גויים בכנסיות חושבים שזה דבר קטן וחסר חשיבות לחיות בניגוד גלוי לחוקים הקדושים שאלוהים נתן לנביאי הברית הישנה ולישו בבשורות. הם נתנו ליצרים שלהם להוביל אותם וקיבלו בשמחה את הדוקטרינה השקרית של “טובה שלא מגיעה”, כי דרך הלימוד הזה הם מטעים את עצמם וחושבים שיקבלו בברכה בשמיים, אף על פי שהם מתעלמים בחוצפה מהחוק של אלוהים. ישו מעולם לא לימד דוקטרינה כזו, ולא מינה אף אדם, בתוך או מחוץ לתנ”ך, למשימה זו. הישועה היא אישית. אל תלך בעקבות הרוב רק מפני שהם רבים. ציית כל עוד אתה בחיים. | “אתה ציווית את מצוותיך, כדי שנקיים אותם במדויק.” (תהילים 119:4)
