אלוהים ברא אותנו כיצורים גשמיים, ולכן רבים מחוקיו עוסקים במעשים גשמיים. אף אחד מהחוקים האלה לא צריך להיזנח, ולעולם אל לנו להיות כה גאים עד שנתייחס אליהם כאל דבר של מה בכך או להתבייש בהם. ישוע והשליחים שמרו את כל חוקי אלוהים כפי שניתנו: שמרו שבת, נימולו, לבשו ציצית, לא אכלו מאכלות אסורות ושמרו את זקנם. אם באמת נרצה לחיות כפי שישוע ושליחיו חיו, עלינו לשמור את אותם מצוות. בשום שלב בבשורות לא אמר ישוע שגויים יכולים לחיות אחרת משליחיו. אל תלך אחרי הרוב רק כי הם רבים. הסוף כבר הגיע! ציית כל עוד אתה חי. | אֶת שִׁמְךָ הוֹדַעְתִּי לָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי מִן הָעוֹלָם. לְךָ הָיוּ וְלִי נְתַתָּם וְאֶת דְּבָרְךָ שָׁמָרוּ [התנ“ך]. (יוחנן יז:ו) | toratelohim.org
אלוהים אינו מקבל תחליפים. הוא מרוצה מאלה שעושים בדיוק מה שביקש ודוחה את אלה שיודעים את דרישותיו אך עושים משהו אחר. ההוכחה הראשונה לכלל זה הייתה עם הבל וקין. קין לא הקריב משהו רע לאלוהים; בעיניו, פירות האדמה נראו כהקרבה טובה. אך אלוהים דחה זאת כי זה לא מה שביקש. אלוהים נתן לנו את חוקותיו דרך נביאי התנ“ך וישוע בבשורות כדי שיצייתו להן בדיוק כפי שניתנו. רק מי שמוכן ללכת כפי שציווה אותנו, בדיוק כפי שנאמר, משביע את רצון האב ונשלח אל הבן למחילה וישועה. | צויתָ פִּקּוּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד. (תהילים קיט:ד) | toratelohim.org
אחת הסיבות לכך שמנהיגים רבים אינם רוצים שחסידיהם יצייתו לחוקים שאלוהים נתן לנו דרך נביאי התנ“ך היא שהם עצמם אינם מצייתים ואינם מתכוונים לעשות זאת. הם מעדיפים שכולם יהיו כמותם, כי זה יוצר ביטחון קבוצתי. בנוסף, הם צריכים לרצות את הציבור כדי לשמור על משכורתם, ביודעם שאם ידריכו את החברים לשמור את תורת אלהים, מעטים יישארו בכנסיותיהם. המצב עצוב הן למנהיגים והן לחברים, אך במשפט הסופי יהיה ייאוש, כי מכל סיבה שהיא, העדיפו את העולם הזה על פני חיי נצח. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב רק כי הם רבים. הסוף כבר הגיע! ציית כל עוד אתה חי. | צויתָ פִּקּוּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד. (תהילים קיט:ד) | toratelohim.org
ישועת הגויים לא התחילה עם בואו של ישוע, כפי שרבים חוזרים ואומרים מבלי לבדוק בכתובים. מההתחלה, כל גוי יכול היה להיטהר בדם השה על ידי הצטרפות לעם הברית ושמירת אותם מצוות שהם שמרו. האב אינו משתנה: הוא מקבל את הגוי שמכבד את החוקים שניתנו לעם הנבחר לתפארתו ואז שולח אותו אל הבן. כלומר, אף אחד, לא יהודי ולא גוי, לא נשלח לישוע כשהוא דוחה מצוות ברורות: שמירת שבת, הימנעות ממאכלות אסורות, כבוד למילה, אי-גילוח הזקן, לבישת ציצית ושאר החוקים שהשליחים והתלמידים שמרו בנאמנות. ציית כל עוד אתה חי. | וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל יְהוָה לְשָׁרְתוֹ… וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי, וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי. (ישעיהו נו:ו-ז) | toratelohim.org
השטן ערמומי ויכול להטעות בדרכים רבות, דרך מנהיגים, מילים יפות ואפילו דרך המחשבה עצמה, ולהוביל את האדם לסטות מהדרך האמיתית של ה’, תוך שהוא מדמיין שהוא בדרך הנכונה. אך מי שנשאר נאמן לתורת אלהים הקדושה, שנגלתה בתנ“ך ועל ידי ישוע בארבע הבשורות, מוגן. הציות הוא המגן שהאויב לא יכול לחדור. מי ששומר את מצוות עליון, מבלי לשנות דבר, הולך בבטחה באור האב. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים… כִּי אִם בְּתוֹרַת יְהוָה חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה. (תהילים א:א-ב) | toratelohim.org
חלוקת ההיסטוריה לשתי תקופות כדי להצדיק אי-ציות היא המצאה של בני אדם בהשראת הנחש. כופרים אלה מלמדים שאלוהים דרש ציות לתורתו החזקה רק מהיהודים, אך לא מהגויים. ישוע מעולם לא לימד זאת ואישר שבא רק אל הצאן האובדות של ישראל. המשיח לא יצר דת חדשה לגויים. המציאות היא שאין נבואה שמבטיחה לאדם, בתוך או מחוץ לתנ“ך, את המשימה לשנות את תוכנית הישועה שתמיד הייתה ולהציע חיי נצח בלי כניעה לתורה. דם השה ניתן רק לאלה שמתחרטים ומוכיחים זאת בכך שמבקשים לציית לכל התורה, בין יהודי ובין גוי. ציית כל עוד אתה חי. | וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל יְהוָה לְשָׁרְתוֹ… וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי, וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי. (ישעיהו נו:ו-ז) | toratelohim.org
יהודים וגויים שווים: שניהם חוטאים שזקוקים לרחמי אלוהים ולסליחתו כדי להיוושע. ההבדל היחיד הוא שאלוהים בחר עם קטן ושביר להביא דרכו את משיחו, והוא בחר בישראל. בסופו של דבר, כולנו שווים, וזה היה יכול להיות כל עם אחר, אך אלוהים בחר בישראל, ולטוב או לרע, הישועה באה מן היהודים. עלינו לקבל את הבחירה האלוהית הזו ולנטוש את הרעיון המדומה שיש ישועה מחוץ לישראל. כל גוי יכול להצטרף לישראל ולהישלח לישוע על ידי האב לישועה, אך עליו ללכת באותם חוקים שנתן לישראל, חוקים שישוע עצמו והשליחים שמרו. | וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל יְהוָה לְשָׁרְתוֹ… וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי, וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי. (ישעיהו נו:ו-ז) | toratelohim.org
מהנפילה בגן עדן ועד היום, לא היה זמן שבו שמירת תורת אלהים הפכה את דם השה למיותר. להפך, האב שלח את השה דווקא בגלל המעטים שמבקשים לציית לחוקותיו וזקוקים למחילה שרק הדם יכול להעניק. ציות וקרבן תמיד הלכו יחד בתוכנית הישועה. ההוראה שעל הגוי לבחור בין שמירת תורת אלהים לבין הליכה אחרי ישוע היא שקר עתיק, שמקורו באותו נחש שמתחילת הדרך מנסה להרחיק נפשות מנאמנות לבורא. ישוע והאב אחד הם במטרה: שניהם דורשים ציות. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | לֹא כָּל הָאוֹמֵר לִי אֲדוֹנִי אֲדוֹנִי יָבוֹא לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא הָעוֹשֶׂה רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם. (מתי ז:כא) | toratelohim.org
בכל פעם שניתנת פקודה, מצפים שיצייתו לה; אחרת, הפקודה תחשוף חולשה, חוסר מוסר או היעדר סמכות. אך כך בדיוק מתייחסים מיליוני נוצרים אל מצוות ה’ החזקות, כאילו היו המלצות רשות שניתנו על ידי אל חלש, ולא פקודות ישירות מיוצר היקום. הם אומרים שאוהבים אותו, אך מתעלמים ממה שציווה דרך הנביאים לפני המשיח ועל ידי המשיח עצמו. הם מרמים את עצמם, כי אין ישועה למורדים; האב שולח אל הבן רק את אלה שמכבדים אותו בציות. הישועה היא אישית. ציית כל עוד אתה חי. | לֹא כָּל הָאוֹמֵר לִי אֲדוֹנִי אֲדוֹנִי יָבוֹא לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא הָעוֹשֶׂה רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם. (מתי ז:כא) | toratelohim.org
בשום מקום בכתובים לא נקרא על ברית נאמנות שאלוהים כרת עם הגויים; אין הבטחות לברכות עתידיות, גאולה או ישועה לעמי הגויים. הברית הנצחית היחידה בכתובים נכרתה עם אברהם ועם עמו, ונחתמה בסימן המילה. הרעיון שישוע ייסד דת לגויים, עם דוקטרינות חדשות, מסורות וללא חוקי ישראל, אינו נתמך כלל בדברי המשיח. אל תיפול בטעות זו. הגוי שמבקש ישועה חייב ללכת באותם חוקים שהאב נתן לעם הנבחר לכבודו ולתפארתו. האב רואה את אמונתו ואומץ ליבו, למרות המכשולים, מאחד אותו עם ישראל ומוביל אותו לישוע. זו תוכנית הישועה שיש לה היגיון, כי היא אמת. | וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל יְהוָה לְשָׁרְתוֹ… וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי, וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי. (ישעיהו נו:ו-ז) | toratelohim.org
