בכנסיות רבות, המנהיגים אומרים שהם מטיפים מסר של שלום, אך לעולם לא מלמדים שהציות לחוקים הקדושים והנצחיים של אלוהים נחוץ כדי שהנפש תהיה בשלום עמו ותשיג את הישועה בישוע. השלום שהכנסיות הללו מציעות הוא מטעה, מכיוון שהוא אינו מבוסס לא על מה שאלוהים גילה על ידי הנביאים ולא על דברי ישוע. כל עוד הפרט מסרב לציית לחוק של אלוהים, הוא במרד נגד הבורא, והדבר האחרון שהוא יכול לצפות לו הוא שלום אלוהים. השלום האמיתי נמצא רק על ידי אלה שעוקבים אחר החוקים שאלוהים העניק לישראל בברית הישנה, אותם חוקים שישוע והשליחים עקבו אחריהם. רק לאלה האב שופך את אהבתו ושולח אותם לבנו לסליחה וישועה. | “אוי! עמי! המדריכים אותך מטעים אותך והורסים את דרך נתיבותיך.” (ישעיהו 3:12)
מעולם לא היינו קרובים כל כך לסוף העולם הזה כמו עכשיו. הסימנים רבים והם בכל מקום, והמהירות שבה הם מתרחשים, אחד אחרי השני, אין בה ספק שהסוף כבר כאן. אלוהים מנגן את האזהרות האחרונות על הצורך לציית בנאמנות לחוק הקדוש והנצחי שהוא העניק לנו בברית הישנה כדי שיישלח לישוע וישיג את הישועה. במשך מאות שנים, אלוהים סבל את הבוז של הכנסייה לחוקו, אבל עכשיו הניעור והקציר מתחילים. אף גוי לא יובא לשמיים אם לא יחפש לעקוב אחר אותן חוקים שישוע ושליחיו עקבו אחריהם, כי אין דרך אחרת. | “אתה ציווית את מצוותיך, כדי שנקיים אותם במדויק.” (תהילים 119:4)
לציית לחוקי אלוהים זה להתמרד נגדו. השטן התחיל את המרד הזה בשמיים, עבר דרך עדן, דרך היהודים, ועכשיו הגיע גם אלינו, הגויים. רבים מלמדים שאם אנו מאמינים בישוע, אי ציות לחוק לא משפיע על הישועה, אך ישוע מעולם לא לימד דבר כזה. השקר הזה הוא חלק מהתוכנית של השטן נגד הגויים, שהתחילה מיד לאחר שישוע חזר אל האב. העם שוכח שהנחש מחליט לשכנע את כל הגזע האנושי באותו השקר שהשתמש בו עם אדם וחוה: שאין שום דבר רע קורה למי שמתעלם מאלוהים. הישועה היא אישית. אף גוי לא יעלה בלי לנסות לעקוב אחר אותן חוקים שניתנו לישראל, חוקים שאותם ישוע ושליחיו עצמם עקבו אחריהם. אל תלך אחרי הרוב רק מפני שהם רבים. | “אוי! עמי! המדריכים אותך מטעים אותך והורסים את דרכי נתיבותיך.” (ישעיהו 3:12)
הביטוי “טובה שלא מגיעה” אינו קיים בכתבי הקודש; מדובר במונח תיאולוגי שהומצא לאחר עלייתו של ישו, במטרה להפריד בין הגויים לישראל וליצור דת חדשה, עם דוקטרינות ומסורות חדשות, וכן לשלול את הצורך לציית לחוקי אלוהים לשם הישועה. המושג הזה אין לו תמיכה בברית הישנה ולא במילותיו של ישו בבשורות. לטעון שהאדם לא יכול לתרום להצלתו מעודד חטא ומציע שאלוהים מחפש להציל את הלא צייתנים, וזו הסיבה שרבים מבין הגויים נאחזים בדוקטרינה השגויה הזו. מה שישו באמת לימד הוא שהאב הוא ששולח אותנו לבנו, והאב שולח רק את אלה שעוקבים אחר החוקים שניתנו לעם שהוא הפריד לעצמו בברית נצחית. | הגוי שיתחבר ליהוה, לשרת אותו, ויהיה בדרך זו עבדו… ושישמור בבריתי, גם אותו אביא להרי הקודש. (ישעיהו 56:6-7)
אם אדם היה אומר בכנסייה: “אני לא ראוי להינצל!”, אך היה מחפש לציית בנאמנות לחוקים שאלוהים נתן לנביאיו ולישו, הוא היה דוגמה מצוינת לענווה, ראויה לחיקוי. אך, בפועל, רוב האנשים בכנסייה חוזרים על המשפט הזה לעיתים קרובות, בעוד שציות לחוקי אלוהים הוא הדבר האחרון שעל הפרק. בהבנתם המעוותת על ידי הנחש, הם מאמינים שממש בגלל שהם לא ראויים, הם יכולים להתעלם מחוקי אלוהים ועדיין להגיע לגן עדן. אל תלך בעקבות הרוב רק מפני שהם רבים. ציית כל עוד אתה בחיים. | “ציווית את מצוותיך, כדי שנקיים אותם בדיוק.” (תהילים 119:4)
רבים בכנסיות לא מבינים שישוע מעולם לא יצר דת. נבואות בכמה פסוקים הצביעו על כך שהמשיח יבוא מצאצאי שת, אברהם, יעקב ודוד, וכך ישוע נולד, חי ומת כיהודי, ועוקביו היו כולם יהודים. הרעיון להקים דת חדשה המיועדת לגויים לא בא מישוע, אלא מהאויב, שתכנן אמונה נפרדת מעם האלוהים כדי להסיט את הגויים מהתוכנית האמיתית של הישועה. מה שישוע לימד הוא שהאב שולח אותנו לבן, והאב שולח רק את אלה שעוקבים אחר החוקים שהוא נתן לעמו. אלוהים צופה בנו וכשהוא רואה את צייתנותנו, גם מול התנגדות, הוא מחבר אותנו לישראל ומוסר אותנו לישוע לסליחה וישועה. תוכנית הישועה הזו הגיונית, כי היא האמיתית. | “גיליתי את שמך לאנשים שנתת לי מהעולם. הם היו שלך, ואתה נתת אותם לי; והם צייתו לדברך [הברית הישנה].” (יוחנן 17:6)
אם אלוהים קובע שמישהו ראוי לישועה, מי אנחנו כדי לשאול שאלות? ביום הדין, האם נעז להגיד שהוא טעה? שהאנשים שם לא היו ראויים? אלוהים כבר לקח את חנוך, משה ואליהו לשמיים כי חשב שהם ראויים – האם הוא טעה? הדוקטרינה של “טובה שלא מגיעה” אין לה תמיכה בברית הישנה, ועוד פחות בבשורות. ישוע מעולם לא לימד דבר כזה. מה שישוע הבהיר הוא שהאב שולח אותנו לבן, והאב שולח רק את אלה שעוקבים אחר החוקים שהוא נתן לעם הנבחר בברית נצחית. אלוהים צופה בציות שלנו, וכשהוא רואה את נאמנותנו, הוא מחבר אותנו לישראל ומוסר אותנו לבן. | “ציווית את מצוותיך, כדי שנקיים אותם במדויק.” (תהילים 119:4)
מאז שנבחן אברהם ואושר על ידי אלוהים, עמו הפך לעם הנבחר של אלוהים עלי אדמות, מאושר על ידי ברית נצחית ומאומתת בסימן המילה. זהו לא נושא לדיון; זהו עובדה מוגמרת ובלתי ניתנת לשינוי, מפני שאלוהים הזכיר לישראל מספר פעמים לאורך ההיסטוריה שהברית היא נצחית. הגוי שרוצה ברכות, גאולה וישועה צריך להצטרף לעם הזה, מפני שרק דרך ישראל יש גישה למשיח. אנו מצטרפים לישראל כשאנו עוקבים אחר אותן חוקים שהאב נתן לישראל. האב שמח באמונתנו, בצניעותנו ובאומץ ליבנו מול הקשיים ומוביל אותנו לישוע. תוכנית הישועה הזו הגיונית, מפני שהיא האמיתית. | הגוי שיתחבר אל ה’ כדי לשרת אותו, ויהיה בדרך זו עבדו… ושישמור בבריתי, גם אותו אביא אל הרי הקודש. (ישעיהו נו:ו-ז)
כאשר אנו מתים, כל נשמה עוברת ליעד הסופי שבחרה. הנביאים וישו לימדו שאנו צריכים לציית לאב כדי לרשת את החיים הנצחיים. רבים טוענים, עם זאת, שאי-ציות לחוקי האלוהים אינו משפיע על הישועה. אל תקבלו זאת, כי לא תהיה הזדמנות נוספת לאחר המוות. מה שצריך להיעשות כדי לעלות עם המשיח חייב להיעשות עכשיו, כל עוד אנו בחיים. הגוי שמחפש ישועה בישו חייב לעקוב אחר אותם חוקים שהאדון נתן ללאום שהוא הפריד לעצמו בברית נצחית. האב רואה את האמונה והאומץ של הגוי הזה, למרות האתגרים. הוא שופך את אהבתו עליו, מחבר אותו לישראל ומוביל אותו לבן לסליחה וישועה. זהו התכנית הישועה שיש בה היגיון מפני שהיא אמיתית. | הגוי שיתחבר לאדון, לשרת אותו, ובכך יהיה עבדו… ושישמור בקנאות את בריתי, גם אותו אביא להרי הקודש. (ישעיהו 56:6-7)
רחב ורות, שתי דמויות מוכרות היטב בכתבים, לא היו חלק מעם האלוהים מלידה. כמו כל הגויים, הן היו צריכות לקבל את אלוהי ישראל ולציית לחוקיו כדי לקבל את הברכות וההגנה שהובטחו לאברהם בברית הנצחית. בשום מקום בבשורות ישו לא ציין שהתהליך הזה של הכללת הגויים בעם האלוהים השתנה עם בואו. ישו לא יצר דת חדשה עבור הגויים. הגוי שרוצה להינצל על ידי המשיח חייב לעקוב אחר אותם חוקים שהאב נתן לעם הנבחר לכבודו ולתהילתו. האב רואה את האמונה והאומץ של הגוי הזה ושופך את אהבתו עליו, מחבר אותו לישראל ומוביל אותו לבן לסליחה וישועה. | הגוי שיתחבר ליהוה, לשרת אותו, וכך יהיה עבדו… ושימשיך להחזיק בבריתי, גם אותו אביא להר קודשי. (ישעיהו 56:6-7)
