״אל תשליכני מלפניך, ורוח קדשך אל תקח ממני״ (תהילים נ״א:י״א).

בקרב המשיחי המקודש, רוח הקודש פועל כמדריך מתמיד, ומוביל את לבנו לחיים של קהילה ותפילה. הוא, מעל לכל, רוח של תפילה, ההופך אפילו את מחשבותינו הפשוטות ביותר לרגעים של דיאלוג עם אלוהים. כאשר אנו מוסרים את כל ישותנו להנהגתו, הוא ממלא כל רגע בנוכחותו ומלמד אותנו להביא את כל הדברים אליו. כך, אפילו לפני שנפעל, אנו מתפללים בעמקי רוחנו, ומאפשרים לרוח הקודש להכווין את מעשינו לפי הרצון האלוהי, ואז אנו רואים את השגחתו מתגלה בחיינו.

עם זאת, כדי שיתקיים קשר מלא זה, חיונית נאמנות וצייתנות למצוות אלוהים. כאשר אנו מתרחקים מהציות, קולו העדין של רוח הקודש מתחיל להשתתק, והופך לפחות מורגש במצפוננו. התמדה במרד מקשיחה את הלב, ודבר זה עלול להביאנו למצב בו לא נשמע עוד את הדרכתו ונחמתו. הפרדה זו אינה נובעת מחוסר יכולת מצידנו, שכן אלוהים העניק לנו את היכולת לציית לו. אנו אחראים לבחור בדרך הציות או בדרך ההתנגדות.

היום הוא היום לשוב אל ה׳ בלב שומע וצייתן. כאשר אנו נכנעים לרצונו, רוח הקודש ניתנת לנו בשפע, וברכות אלוהים ניכרות בחיינו. אל נא ניתן להזנחה ולגאווה להרחיק אותנו ממנו. נשוב בענווה, ונחווה את כוח השיקום שבציות, תוך מתן אפשרות לרוח הקודש לשנות אותנו ולהדריך אותנו בכל דבר. -מעובד מ-A. B. Simpson. להתראות מחר, אם ירצה ה׳.

התפללו איתי: אלוהים יקר, אני מכיר בכך שזו רוח הקודש שמובילה אותי לחיים של קהילה ותפילה איתך. הוא הופך אפילו את המחשבות הפשוטות ביותר לרגעים של דיאלוג איתך ומלמד אותי לבטוח בהכוונתך לפני שאפעל. היום, אני מבקש שתמלא כל רגע בחיי בנוכחותך ושרוחך תדריך את מעשיי לפי רצונך, כדי שאוכל לראות את השגחתך מתגלה.

אבי, עזור לי להיות נאמן וצייתן למצוותיך, כי אני יודע שהציות הוא הדרך לשמור על קשר מלא עם רוחך. אינני רוצה שמרדנותי או הזנחתי יקשה את לבי או ישתיק את קולך בחיי. חזק אותי לבחור בדרך ההכנעה לרצונך, כדי שלעולם לא אאבד את הדרכתך ונחמתך.

הו, אל עליון קדוש, אני מהלל אותך על סבלנותך ועל שנתת לי את ההזדמנות לשוב אליך בלב נכנע. תודה על כך שאתה מעניק את רוחך בשפע לאלה שנכנעים לרצונך. מי ייתן ואזכה לחוות את כוח השיקום שבציות ואהיה משתנה מדי יום, תוך מתן אפשרות לרוחך להדריך ולתמוך בי בכל דבר. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה מעולם לא כשלה להדריך אותי בדרך הישר. אני אוהב את מצוותיך, כי הן כשמש המחממת ומאירה את פינות נשמתי. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.

״הישארו בי, וגם אני אשאר בכם. כשם שהענף אינו יכול להניב פרי מעצמו, אם לא יישאר בגפן, כך גם אתם לא תוכלו, אם לא תישארו בי״ (יוחנן ט״ו:4).

עלינו להבין שלפני שנהיה ערוצים לברכה עבור אחרים, עלינו לאפשר לברכות אלוהים לשנות את חיינו שלנו. אין אפשרות לתת מה שעדיין לא קיבלנו. כשם שעץ צריך להיות יציב ובריא כדי להניב פרי, כך גם נשמתנו צריכה להיות מלאה באהבת אלוהים וברחמיו לפני שתוכל להזין את הנשמות שסביבנו. אהבת אלוהים האב וישוע היא האש שמדליקה את פתיל אהבתנו, ורק כאשר אנו נוגעים באהבה אלוהית זו, נוכל להעבירה באמת ובתום לב.

האהבה האמיתית, זו שמביאה לשינוי חיים, יכולה לנבוע רק מתוך מערכת יחסים אותנטית עם אלוהים. מערכת יחסים זו אינה מבוססת רק על מילים או כוונות, אלא על אמונה המתבטאת בציות. להאמין באלוהים ובישוע פירושו לבטוח בהם ולהראות אמון זה באמצעות הכנעה לתורתו המושלמת. באמונה ובציות אלו אנו מוצאים את היסוד האיתן לקבלת הברכות השמימיות, המאפשרות לנו לספק את הצרכים הרוחניים והחומריים של הסובבים אותנו.

כאשר אנו חווים את ברכות האמונה והציות, אנו נקראים לשתף את מה שקיבלנו. להאכיל את הרעבים, להלביש את הערומים ולהשקות את הצמאים הוא יותר ממעשה חסד חומרי; זו שליחות רוחנית. העולם זקוק להרבה יותר מלחם ומים – הוא צמא לאהבה, לאמת ולישועה. לנו, המאמינים והמצייתים, הופקדה המשימה להביא ברכות אלו לעולם, ולהפגין במעשינו את כוחו המשנה של אלוהים. -מעובד מהנרי מילר. להתראות מחר, אם ירצה ה׳.

התפללו איתי: אלוהים יקר, אמת היא שלפני שאעזור לאחרים, עליי לאפשר לברכותיך לשנות את חיי שלי. אינני יכול להציע מה שעדיין לא קיבלתי ממך. כשם שעץ צריך להיות בריא כדי להניב פרי, אני מבקש שנשמתי תתמלא באהבתך ובטובך, כדי שאוכל להעביר לאחרים את דאגתך ואורך באמת ובתום לב.

אבי, היום אני מבקש ממך לעזור לי לטפח מערכת יחסים עמוקה ואותנטית איתך. למד אותי לבטוח בך ולהראות אמון זה באמצעות ציות לתורתך המושלמת. מי ייתן ואמונתי לא תהיה רק מילים או כוונות, אלא השתקפות של רצונך בחיי. חזק אותי לקבל ולשתף את הברכות השמימיות שמחזקות אותי ואת הסובבים אותי.

הו, אל עליון קדוש, אני מהלל אותך על שהענקת לי את הזכות להיות כלי לאהבתך ולאמתך בעולם הזה. תודה שקראת לי לספק לא רק את הצרכים החומריים, אלא גם את הצרכים הרוחניים של הצמאים לנוכחותך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה לעולם אינה משאירה אותי חסר ביטחון בחיים. מצוותיך הם כעמודים התומכים במקדש אמונתי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

״לא אתם בחרתם בי; להיפך, אני בחרתי בכם ומיניתי אתכם כדי שתלכו ותניבו פרי, ופריכם יישאר״ (יוחנן ט״ו:16).

אלוהים הוא אב אוהב שלעולם אינו מפסיק לקרוא לנו, גם כאשר אנו סוטים מן הדרך. הוא קורא לנו בסבלנות וברחמים, ורוצה שנחווה את מלוא החיים שתכנן עבורנו. מההתחלה, אנו נקראים לתשובה ולטבילה, אך המסע אינו מסתיים שם. אלוהים ממשיך להזמין אותנו, יום אחר יום, ללכת קרוב אליו יותר, וללכת אחר הדרכותיו שמובילות לשלום אמיתי ולמטרה אמיתית. הקריאה של ה׳ היא הוכחה מתמדת לאהבתו אלינו, ובכל פעם שאנו עונים, אנו מתקרבים יותר לרצונו.

להיענות לקריאתו של אלוהים אינה החלטה רגעית בלבד, אלא מחויבות יומיומית לחיות בציות לדברו. הוא נתן לנו את חוקיו לא כדי להכביד עלינו, אלא כדי להדריך אותנו אל חיי נצח. כאשר אנו בוחרים לציית, אנו מגלים שהציות הוא הדרך לברכות בלתי נתפסות ולשמחה שהעולם אינו יכול להציע. גם כאשר אנו נכשלים, אלוהים אינו מוותר עלינו, כי הוא יודע שבתוכנו נבראנו ללכת בדרכיו ולשקף את תפארתו.

כאשר אנו סוף סוף עונים לקריאתו של אלוהים בנחישות ומחליטים לחיות חיים של ציות מתמשך, אנו חווים דבר נפלא: הוא מחזק אותנו ושומר אותנו בדרך זו. ה׳ לא רק קורא לנו, אלא גם מעניק לנו את היכולת לחיות לפי רצונו. כל צעד של ציות מקרב אותנו יותר להבטחותיו, ובמקום הנאמנות הזה אנו מוצאים את המשמעות האמיתית של החיים ואת הערובה לישועה נצחית. -מעובד מ-J. H. Newman. להתראות מחר, אם ה׳ ירצה.

התפללו איתי: אלי היקר, אמת היא שלעיתים קרובות אני סוטה מדרכיך ומפסיק להקשיב לקריאתך. ובכל זאת, אתה, ברחמיך ובסבלנותך הרבה, לעולם אינך מפסיק להזמין אותי לשוב אליך. אני יודע שתכננת עבורי חיים מלאים, מונהגים על ידי אמתך ומצוותיך, ושכל צעד שאני עושה בתגובה לקריאתך מקרב אותי יותר למטרתך ולשלום שרק אתה יכול להעניק.

אבי, היום אני מבקש ממך לעזור לי לחיות בציות יומיומי לדברך. אני רוצה לקבל את חוקיך לא כעול, אלא כמדריך שמוביל לחיי נצח ולברכות שרק אתה יכול לתת. גם ברגעי כישלוני, חזק אותי לקום ולעמוד איתן במחויבות לכבד אותך בכל מעשיי. למד אותי לשקף את תפארתך במעשיי ולמצוא שמחה בדרך הצרה שמובילה אל נוכחותך.

הו, אלוהים קדוש, אני משתחווה ומשבח אותך על כך שלעולם אינך מוותר עלי ועל שאתה מחזק אותי במסע הציות שלי. זו כוחך שפועל בחולשותיי ושומר אותי נאמן, גם מול הקשיים. תודה על כל צעד של נאמנות שמקרב אותי להבטחותיך, ועל הוודאות שבך אני מוצא את משמעות החיים האמיתית ואת הערובה לישועה נצחית. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך החזקה הולכת עמי בכל עת. מצוותיך מתוקים מדבש. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

״כי אני יודע את פשעי, וחטאתי נגדי תמיד״ (תהילים נ״א:5).

חטא שאינו נודה יוצר מחיצה שמונעת את זרימת כוח רחמיו של אלוהים. דרך הווידוי הופכת הנפש לקולטת את מי החיים שהוא רוצה לשפוך עלינו. כאשר אנו מודים על חטאינו, אנו פותחים את הדלת לאלוהים לפעול בליבנו. האשמה שמובאת לאור, ומוצגת לפניו בכנות, נצרכת על ידי "האש האוכלת" של אהבתו. עם זאת, וידוי אמיתי אינו רק מעשה של מילים, אלא של שינוי. לחטוא פירושו לעבור על חוק אלוהים, והווידוי על חטאינו מקבל משמעות רק כאשר אנו מבהירים שמרגע זה אנו מתחייבים להיאבק בכל כוחנו כדי לציית לחוקיו.

הכרה בחטא היא הצעד הראשון לשיקום, אך הנכונות לציית היא שמשלימה את התהליך. כאשר אנו מכירים בכישלונותינו ומוסרים עצמנו לציות למצוות אלוהים, אנו מתחילים לחוות דבר גדול בהרבה: את הידיעה האמיתית של הסליחה. האשמה מפנה מקום לשמחה, ושלום אלוהים, העולה על כל הבנה, מתחיל לשכון בקרבנו.

אלוהים אינו קורא לנו רק לחזור בתשובה, אלא לחיות בהתאם לרצונו. מחויבות זו לציות היא ההוכחה לכך שווידויינו היה כן. כך אנו עוברים מחיים של אשמה ותסכול לחיים שופעים, המסומנים בנוכחות ה׳, בוודאות הסליחה ובכוח ללכת בדרכיו. -מעובד מג׳ון ג׳ואט. להתראות מחר, אם ירצה ה׳.

התפללו איתי: אלי היקר, אמת הוא שחטא שאינו נודה יוצר מחיצה שמונעת את זרימת רחמיך בחיי. אני מכיר בכך שלעיתים קרובות אני נושא אשמות בשקט, כאשר עלי להניחן לפניך בכנות. עזור לי להיות בעל לב עניו, נכון להתוודות על פשעי ולפנות מקום לאהבתך לשנות את תוכי. למדני לא רק לדבר, אלא באמת להתחייב לשינוי חיים.

אבי, היום אני מבקש ממך שתיתן לי כוח להילחם בחטא ולחיות בציות למצוותיך. שהווידוי שלי לא יהיה רק מילים, אלא החלטה נחושה ליישר את חיי עם רצונך. עזור לי לחוות את השמחה והשלום הבאים מסליחתך, וללכת בביטחון בנוכחותך, בידיעה שאתה איתי בכל צעד בדרך.

הו, אל קדוש, אני עובד אותך ומשבח אותך על היותך רחום וצדיק, תמיד נכון לסלוח לאלה ששבים ומתקרבים אליך. תודה על שהפכת אשמה לשמחה ותסכול לשלום. מי ייתן וחיי יהיו ביטוי של תודה על סליחתך ועל הזכות ללכת בדרכיך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא עבורי סירה בטוחה בנהרות החיים. מצוותיך כה יפות, שאיני חדל להרהר בהן. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

״ביום אשר תאכלו ממנו, ייפקחו עיניכם, והייתם כאלהים, יודעי טוב ורע״ (בראשית ג׳:5).

נפילת אדם התאפיינה במעשה של אי-ציות שהרחיק את האדם מהבורא, ושבר את ההרמוניה המושלמת שהייתה קיימת בין אלוהים לבריאתו. ברגע זה, אדם ניכס לעצמו עמדה השייכת רק לאלוהים, בחיפוש אחר אוטונומיה וכבוד שלא היו שלו בזכות. ריחוק זה הביא עמו השלכות הרסניות: הוא איבד את צלם אלוהים שניתן לו בחסד, איבד את היושר הטבעי שהיה בו ואת הקדושה שעיטרה את קיומו. שכלו הועם ונתעוור, רצונו מרד באלוהים וכל כוחותיו הרוחניים נתרחקו עמוקות מהבורא.

מצב השחיתות הזה לא הוגבל לאדם בלבד, אלא הדביק את כל האנושות דרך ההולדה הגשמית. כל בני האדם ירשו את הרע הזה, ונושאים בקרבם את כובד החטא הקדמון. עם זאת, הפתרון לטעות זו אינו במעשים קולקטיביים, אלא בהחלטה אישית. כל אחד מאיתנו נקרא לעשות את ההפך ממה שנעשה בגן עדן: במקום לא לציית, אנו נקראים לציית למצוות אלוהים, בהחלטה נחושה ובלתי מתפשרת לחיות לפי רצונו.

כאשר אנו מקבלים החלטה זו לציית לכל מצוות הבורא, אנו מושבים למצבנו הראשוני של קהילה עם אלוהים. במצב זה של ציות, האב מוביל אותנו אל הבן, המציע לנו סליחה וחיי נצח. כך, מה שאבד בגן עדן יכול להיגאל על ידי בחירתנו להיכנע לרצון האלוהי, ולשוב לדרך היושר, הקדושה והשלום עם ה׳. -מעובד מיוהאן ארנדט. להתראות מחר, אם ירצה ה׳.

התפללו איתי: אלוהים יקר, אמת היא שאי-ציותו של אדם הביא הפרדה בינינו לבין תכניתך המושלמת לאנושות. אני מכיר בכך שהחטא הקדמון העמיק את עינינו, מרד את רצוננו והרחיק אותנו מקדושתך. עזור לי להבין את עומק הנפילה הזו ואת הצורך הדחוף להפוך את הדרך הזו באמצעות ציות למצוותיך, שהן צודקות וקדושות.

אבי, היום אני מבקש שתטע בלבי רצון איתן לחיות בציות מלא אליך, לדחות את אי-הציות שירשנו ולבחור בדרך של נאמנות. תן לי כוח לקבל מדי יום את ההחלטה להיכנע לרצונך, לשאוף להשיב את קהילתי איתך ולחוות את היושר והשלום שרק אתה יכול להעניק. הדריכני, ה׳, והוליכני אל בנך, שבו אני מוצא סליחה וחיי נצח.

הו, אל עליון קדוש, אני משתחווה ומשבח אותך כי אתה מעניק לנו את ההזדמנות להשיב את שאבד בגן עדן. תודה שאתה אל רחום, הקורא אותנו חזרה לקהילה איתך באמצעות הציות והאמונה. אני מרומם את שמך, כי יודע אני שבנוכחותך יש קדושה, יושר ושלום. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא מגדלור נאמן, המאיר תמיד את דרכי. אוהב אני את מצוותיך, כי הן כשחר המחדש תקווה בלבי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"הוא יטביל אתכם באש" (מתי 3:11).

לאש יש עוצמה ייחודית וטבעית, החודרת לעומק מהותה של כל דבר שהיא נוגעת בו. היא מתמזגת עם כל חלקיק, ומשנה את מה שהיא פוגשת. כך גם הניסיונות העזים שמגיעים אל הנשמות הרגישות ביותר, לאלה שיש להן יותר נקודות מגע עם הכאב. וישנם ניסיונות עמוקים עוד יותר, שמתרחשים כאשר אנו מעוצבים בידיו של אלוהים, כאשר אנו עוברים מהרמה הפיזית והשכלית אל הרוחנית. חוויות אלו לעיתים קרובות מפחידות אותנו, ובאמצע הסבל אנו נוטים לשאול: "האם זה באמת יכול לבוא מאב אוהב? איך זה יכול להיות לטובתי?"

עם זאת, יש להבין שמטרת אלוהים בניסיונות היא תמיד לשנות אותנו ולהתאים אותנו לרצונו. ידו של אלוהים עשויה להיראות כבדה לאלה שמתנגדים לציות, אך התנגדות זו מונעת מאיתנו לחוות את הברכות שהוא רוצה להעניק לנו. אלוהים רוצה שנזכה לברכה, אך הברכה באה רק כאשר אנו נכנעים להנהגתו, מוסרים את דרכינו ורצוננו לציות למצוותיו.

רק הבנים שבוחרים לציית למצוותיו העוצמתיות של אלוהים יכולים לחוות את מלוא הבטחותיו. אש הניסיונות, אף שהיא עזה, מטהרת, מחזקת ומקרבת אותנו אל לב אלוהים. כאשר אנו עוברים חוויות אלו ברוח של כניעה, אנו הופכים מוכנים באמת לקבל את הברכות שהוא שמר לאלה ההולכים אחריו בנאמנות. -מעובד מאת א. ב. סימפסון. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אלוהים יקר, אמת היא שהניסיונות לעיתים שורפים כאש עזה, מגיעים אל ליבת ישותי ומעלים ספקות ופחדים. בתוך הסבל אני שואל כיצד זה יכול להיות ביטוי לאהבתך, אך אני יודע שלכל קושי יש לך מטרה. עזור לי להבין שניסיונות אלו הם כלים לעיצוב ליבי ולהתאמת חיי לרצונך, גם כאשר איני מבין לחלוטין את מעשיך.

אבי, היום אני מבקש ממך שתיתן לי לב כנוע ומוכן לציית למצוותיך, גם כאשר הדרך נראית קשה. הצילני מהתנגדות שמונעת את ברכותיך מלזרום בחיי ולמדני לבטוח בתוכניתך, בידיעה שלניסיונות יש כוח לטהר ולחזק את אמונתי. הדריכני למסור את רצוני לך, כדי שאוכל לחוות את מלוא ההבטחות שהכנת לילדיך.

הו, אלוהים קדוש, אני סוגד ומשבח אותך כי אתה הופך גם את אש הניסיונות לדבר יקר עבור חיי. תודה שאינך מוותר עליי, גם כאשר אני נכשל בציותי. אני מרומם את שמך כי אני יודע שכאשר אני נכנע לאהבתך ולהנהגתך, אני מתכונן לקבל את הברכות שרק אתה יכול להעניק. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העוצמתית לא נותנת לי לסטות לדרכים מסוכנות. מצוותיך הם כגנים פורחים שמבשמים ומייפים את קיומי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"מדוע תשוחחי נפשי?" (תהלים מג:ה).

האם יש סיבה לייאוש? קיימות רק שתי סיבות לגיטימיות: אם עדיין לא נושענו, יש לנו סיבה להתעצב; או אם כבר נושענו אך אנו חיים באי-ציות. מלבד שתי סיבות אלו, אין יסוד לעצב, כי כל דבר אחר ניתן להביא לפני אלוהים בתפילה, בתחנונים ובהודיה. צרכינו, קשיינו וניסיונותינו הם הזדמנויות להפעיל אמונה בכוחו ובאהבתו של אלוהים, מתוך ביטחון שהוא תמיד דואג למבקשים אותו בלב שלם.

רבים כבר מסרו את חייהם לישוע, אך עדיין לא עשו את הצעד ההכרחי של לשאוף לציית למצוות אביו של ישוע. ציות זה הוא מה שמיישר אותנו עם הרצון האלוהי ומאפשר לנו לחיות חיים מלאים. בלעדיו, אמונתנו עלולה להיות שטחית, שאינה מסוגלת להוביל אותנו לקשר אמיתי עם האדון ולברכות שהוא רוצה להרעיף עלינו. הציות הוא הביטוי המעשי של אמונה אמיתית.

רק כאשר אנו שואפים לחיות כפי שחיו השליחים ותלמידי המשיח—בציות נאמן למצוות אלוהים—נוכל לחוות אמונה שמביאה שינוי. אמונה צייתנית זו היא שממלאת אותנו בברכות ובהגנה של האדון, מחזקת אותנו מול קשיי החיים וממלאת אותנו בשמחה ובשלום. הציות אינו עול, אלא זכות שמקרבת אותנו עוד ועוד אל לב אלוהים. -מעובד מג'ורג' מילר. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אלוהים יקר, אמת היא שלעיתים קרובות אני נותן לייאוש להשתלט עליי, ושוכח שמלבד חוסר ישועה או אי-ציות, אין סיבה אמיתית לעצב. עזור לי לבטוח שכל הקשיים והניסיונות שאני פוגש ניתנים להנחה לפניך, בתפילה ובהודיה, ושתמיד תדאג למבקשים אותך בלב שלם. למד אותי לראות בכל אתגר הזדמנות להפעיל אמונה בכוחך ובאהבתך.

אבי, היום אני מבקש שתנחה אותי בדרך הציות למצוותיך. אם יש תחומים בחיי שעדיין לא יישרתי עם רצונך, גלה לי אותם ותן לי כוח לתקן את דרכי. עזור לי לחיות כפי שחיו תלמידיך ושליחיך, בנאמנות ובהכנעה לדברך, כדי שאמונתי לא תהיה שטחית, אלא אמונה שמביאה שינוי ומפארת את שמך.

הו, אלוהים קדוש, אני משתחווה ומשבח אותך על היותך אב הרוצה לברך ולהגן עליי. תודה שאתה מראה לי שהציות אינו עול, אלא זכות שמקרבת אותי אל לבך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא גשר בטוח המוביל אותי אל משכנך. אני אוהב את מצוותיך, כי הן האוצר הנסתר שמעשיר את ליבי. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.

“בואו אלי, כל העמלים והעמוסים, ואני אניח לכם” (מתי יא:28).

קיימת חוק טבעי בחטא ובמחלה שפועל נגדנו; אם פשוט נניח לנסיבות להוביל אותנו, בסופו של דבר נטבע ונמצא את עצמנו תחת שליטתו של המפתה. עם זאת, יש חוק אחר, עליון, חוק החיים הרוחניים והפיזיים באלוהים האב ובמשיח ישוע, שבאמצעותו אנו יכולים להתרומם ולנטרל את הכוח המדכא אותנו. לשם כך, יש צורך באנרגיה רוחנית אמיתית, מטרה נחושה, יציבות פנימית והרגל של ציות ואמונה. הדינמיקה הזו דומה לשימוש באנרגיה במפעל: הכוח זמין, אך עלינו להפעיל את הזרם ולשמור עליו מחובר. כאשר אנו עושים זאת, אותה אנרגיה עליונה נכנסת לפעולה ומניעה את כל המערכת.

אמונתנו מתבטאת בציות, וכך רואה אלוהים שאנו בוטחים בו. כאשר אנו דוחים את הקולות המתנגדים לרצונו ומיישרים קו עם מצוותיו, אנו מקבלים ממנו את הכוח הדרוש להתגבר על כל התקפות הרע. לא די להאמין באדישות; יש לפעול על פי מה שאנו מאמינים, ולחזק את הקשר עם האב באמצעות התמסרות לדברו. בתהליך זה זורמת האנרגיה האלוהית, ומעצימה אותנו לנצח את האתגרים הרוחניים והפיזיים שאנו פוגשים.

כשאנו מצייתים לאלוהים, אנו חווים את כוח נוכחותו המהפך. קשר מתמיד זה עמו שומר על "הזרם" של כוחו פעיל בחיינו, ומצייד אותנו לעמוד בפני מתקפות האויב ולחיות בניצחון. לא בכוחנו, אלא בכוח הבא מהאב, אנו מסוגלים להתרומם מעל הכוחות המנסים להפיל אותנו. -מעובד על פי לטי ב' קאומן. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אלי היקר, אמת היא שיש כוחות טבעיים של חטא ומחלה הפועלים נגדי, ומנסים להרחיקני ממך ולהכניעני. אני מכיר בכך שאם אניח לנסיבות להוביל אותי, אטבע. אך אני יודע שיש בך חוק עליון, המעניק לי חיים רוחניים וכוח לנצח. עזור לי לפתח את האנרגיה הרוחנית הנדרשת, לחזק את מטרתי, לחזק את אמונתי ולנהוג בציות לרצונך, כדי שכוחך יתגלה בחיי.

אבי, היום אני מבקש שתעזור לי להתחבר תמידית למקור כוחך, לדחות את הקולות שמרחיקים אותי ממצוותיך ולפעול באמונה בכל אשר אני מאמין. למדני להישען עליך לא רק במילים, אלא גם במעשים, כדי שאנרגייתך האלוהית תזרום בי ותעצים אותי להתגבר על האתגרים הרוחניים והפיזיים שאני פוגש. תן לי חכמה לשמור על קשר זה פעיל ומתמיד, גם ברגעים הקשים ביותר.

הו, אל עליון קדוש, אני משתחווה ומשבח אותך על כוחך המהפך, הפועל בי כאשר אני מציית ובוטח בך בלב שלם. תודה שאתה כוחי, שאתה מצייד אותי לעמוד בפני הרע ושאתה מרומם אותי מעל הכוחות המנסים להפיל אותי. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. חוקך האדיר חודר לנשמתי ומחזק אותי מדי יום. מצוותיך הם כאור השחר המגרש את חשכת דרכי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"התחלתי לתת לך את הארץ… התחל לרשת" (דברים ב:לא).

המקרא מדבר שוב ושוב על חשיבות ההמתנה לאלוהים. לקח זה הוא חיוני, שכן חוסר הסבלנות שלנו כלפי הזמנים של אלוהים לעיתים קרובות מביא אותנו למצבים קשים. אנו חיים בעידן של מהירות ומיידיות, אך אלוהים פועל בזמנו המושלם, מעצב את חיינו ומכין את לבנו לברכות שהוא רוצה להעניק לנו. כאשר אנו מנסים לקטוף את הפירות לפני שהבשילו, אנו מתמלאים תסכול. באותו אופן, כאשר אנו מתעקשים על תשובות מהירות לתפילותינו, אנו שוכחים שלעיתים קרובות עלינו לעבור תהליך של שינוי לפני שנהיה מוכנים לקבל את מה שביקשנו.

אלוהים מזמין אותנו ללכת איתו, אך לעיתים קרובות אנו מתלוננים שקצבו איטי מדי. תפיסה זו נובעת מכך שלעיתים קרובות חיינו אינם מתואמים עם מצוותיו. אלוהים אינו מאחר; הוא ממתין בסבלנות שנכוון את לבנו ובחירותינו לרצונו. כאשר אנו מצייתים להוראותיו, אנו מתחילים להבין את זמנו ולראות כיצד כל רגע של המתנה הוא חלק מתוכניתו המושלמת עבורנו.

עלינו לזכור שהברכות וההגנה של אלוהים שמורות לאלה שבוחרים להקשיב ולציית לקולו. איננו יכולים לדרוש ממנו שיילך בדרכינו כאשר אנו מסרבים ללכת בדרכים שהוא הכין לנו. רק כאשר אנו מחליטים ללכת אחר הוראותיו, מצוותיו הקדושות והמושלמות, אנו חווים קהילה אמיתית עם ה', הולכים בקצבו ונהנים מהשלום והשמחה שרק הוא יכול להעניק. -מעובד מ-J. R. Miller. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אלי היקר, אמת היא שלעיתים קרובות אני חסר סבלנות ורוצה שהדברים יקרו בזמני, ושוכח שאתה פועל בקצבך המושלם. עזור לי לזכור שכל רגע של המתנה הוא חלק מתוכניתך לעצב את לבי ולהכין את חיי לברכות ששמרת עבורי. למד אותי לבטוח בך, גם כאשר התשובה מתעכבת, בידיעה שלעולם אינך מאחר ותמיד פועל בחכמה ובאהבה.

אבי, היום אני מבקש ממך שתכוון את לבי למצוותיך, כדי שאוכל להבין טוב יותר את זמנך וללכת על פי רצונך. תן לי רוח של ציות, כדי שלא רק אחכה לברכותיך, אלא גם אהיה מוכן לקבלן ברגע הנכון. עזור לי לכוון את בחירותיי ומעשיי לדרכך, בביטחון שכאשר אעשה זאת, אמצא שלום ושמחה גם בהמתנות הארוכות ביותר.

הו, אל קדוש, אני משתחווה ומשבח אותך על שאתה כה סבלני איתי, גם כאשר אני מתלבט ומערער על תוכניותיך. תודה על נאמנותך ועל כך שתמיד אתה פועל לטובתי, גם כאשר אינני מבין את דרכיך. מי יתן וחיי יהיו ביטוי לאמון בך, ואלמד ללכת בקצבך, ליהנות מהקהילה ומהברכות שרק אתה יכול להציע. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא המגדלור הנאמן שמאיר את צעדיי. אני אוהב את מצוותיך, כי הן הכנפיים שמרוממות אותי מעל מצוקות החיים. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"מדוע אתה רחוק, ה'?" (תהלים י:א).

אלוהים הוא "מחסנו ועוזנו, עזרה בנמצא בצרה" (תהלים מו:ב), גם כאשר אנו מתמודדים עם בעיות כבדות שמעניקות לנו את הרושם השגוי שהוא אדיש לכאבינו. רגעים קשים אלה אינם סימן לנטישה, אלא לבעל תכלית. אלוהים מרשה לנו להגיע לקצה כוחותינו כדי שנוכל למצוא אוצרות נסתרים בחושך ורווחים יקרים בצרה. גם בתוך הסבל, אנו יכולים להיות בטוחים שהוא איתנו, מחזיק ומנחה אותנו, גם אם נבחין בכך בבירור רק לאחר שהסערה תחלוף.

חוויות אלו מזכירות לנו שחיים בציות למצוות אלוהים הם חיוניים. מצוותיו הן ביטוי לאהבתו ולחכמתו. הן מראות לנו את הדרך לחיים בעלי משמעות, גם בעולם מלא כאב ואתגרים. הן נחוצות כי הן באות מאלוהים היודע את צרכינו העמוקים ביותר ורוצה ללמד אותנו אושר אמיתי, הנמצא רק כאשר אנו חיים בהרמוניה עם רצונו.

ישוע הוא הדוגמה הגדולה ביותר לנאמנות למצוות אלוהים. בכל שלב בחייו, הוא הראה כיצד לבטוח ולציית לאב, גם מול סבל ודחייה. כשם שישוע נשאר נאמן, גם אנו נקראים לעשות כן, מתוך אמון שאלוהים לעולם אינו עוזב את הבוחרים ללכת בדרכיו. בסופו של דבר, הנאמנות מובילה אותנו לשמחה מתמשכת ולשלום שרק אלוהים יכול להעניק. -מעובד מכתבי לטי ב' קאומן. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אלי היקר, אמת היא שלעיתים קרובות סערות החיים גורמות לי להרגיש בודד וחסר אונים. אך אני יודע שאתה מחסי ומבצרי, גם כאשר איני רואה בבירור את נוכחותך. עזור לי לזכור שהאתגרים אינם סימנים לנטישה, אלא הזדמנויות לפגוש אותך בעומק רב יותר. למדני לבטוח בך, גם כאשר הנסיבות קשות, בידיעה שאתה תמיד איתי, מחזיק בי עד הסוף.

אבי, היום אני מבקש שתטע בלבי את הרצון לחיות בציות למצוותיך, גם ברגעי כאב ואי-ודאות. תן לי כוח ללכת בדרכך, להבין שכל מצווה היא ביטוי לאהבתך ודאגתך לי. עזור לי ללכת בעקבות ישוע, שבטח בך בכל, גם כשעמד מול סבל, ונשאר נאמן עד הסוף.

הו, אל קדוש, אני משבח ומפאר אותך כי לעולם אינך עוזב אותי וכי אתה הופך את הצרה לניצחון. תודה שאתה אל נאמן, שמנחה ומחזיק את הבוחרים לציית לדרכך. יהי רצון שחיי יהיו תשובת תודה ונאמנות לך, ושאזכה לשמחה ולשלום המתמשכים שבאים מנוכחותך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כאם אהובה, שתמיד מזינה אותי בכוח ובאמונה. מצוותיך הם כנהרות מים חיים המרווים את צמאוני הרוחני. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.