“ה׳ יקיים את תוכניותיו עבור חיי” (תהילים 138:8).

מדוע אנו דואגים כל כך לעתיד, אם הוא אינו בשליטתנו? כאשר אנו מנסים בחרדה לעצב את העתיד, מדמיינים תרחישים טובים או רעים בהתאם לרצוננו, אנו למעשה פולשים לשטח השייך אך ורק לאלוהים. אין זו רק פעולה חסרת תועלת – זוהי צורה עדינה של חוסר אמון. לאלוהים יש תוכנית מושלמת, וניסיונותינו להקדים או לשלוט בתוכנית זו רק מרחיקים אותנו מן השלום שהוא חפץ להעניק לנו. בכך אנו סוטים מן ההווה, שהוא בדיוק המקום שבו האדון פועל בחיינו.

הדאגה הזו לגבי המחר גוזלת מאיתנו את היקר מכול: את נוכחותו של אלוהים היום. וכאשר אנו מאבדים את המיקוד הזה, אנו מעמיסים על עצמנו חרדות שלא נבראנו לשאת. שלום אמיתי ניתן לחוות רק כאשר אנו נחים בביטחון שהעתיד נמצא בידיו של הבורא. ויש דרך בטוחה להבטיח שהעתיד הזה יהיה טוב – כאן בארץ ולנצח נצחים: לקבל בענווה את כללי החיים שהוא כבר גילה לנו, שהם המצוות הכלולות בתורתו האדירה.

אם עלינו לדאוג למשהו, שיהיה זה על ציותנו. יהי נא קנאותנו נתונה לחיים נאמנים על פי כל מצווה שאלוהים נתן לנו באמצעות נביאיו ובאמצעות ישוע בבשורות. זו הדאגה היחידה שכדאי לשאת, שכן ממנה תלוי הכול: שלומנו, כוחנו, תכליתנו ולבסוף גם ישועתנו. העתיד שייך לאלוהים, אך ההווה הוא ההזדמנות שלנו לבחור לציית. – מעובד על פי ויליאם אלרי צ'אנינג. להתראות מחר, אם ירצה האדון.

התפללו איתי: אלוהים יקר, אני מודה לך על שאתה מזכיר לי שהעתיד אינו בידיי, אלא בידיך. כמה פעמים נתתי לחרדה להשתלט עליי בניסיון לשלוט במה שעתיד לבוא, ושכחתי שיש לך תוכנית מושלמת שנועדה עבורי. אתה פועל בהווה, וכאן, ביום הזה, עליי לחיות באמונה, בביטחון ובציות.

אבי, היום אני מבקש ממך להסיר ממני את עול הדאגה למחר ולשים בלבי קנאות עמוקה לציות לרצונך. למד אותי לנוח בביטחון שהעתיד בטוח איתך, ושאחריותי האמיתית היא לחיות בנאמנות עכשיו, לשמור את מצוותיך בשמחה וביראה. יהי נא שכל החלטה שלי מונחית באור תורתך האדירה, כדי שלא אלך לאיבוד בפחדים מפני מה שטרם הגיע.

הו, אלוהים הקדוש מכול, אני עובד אותך ומהלל אותך, משום שאתה מציע לי שלום אמיתי כאשר אני בוחר לבטוח ולציית. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כעוגן איתן המחזיק אותי יציב בעוד העולם מסתחרר בחוסר ודאות. מצוותיך הן כלהבות חיות המאירות את ההווה ומצביעות בבטחה אל העתיד המפואר שהכנת. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

״אלוהים נאמן ולא ירשה שתועמדו בניסיון מעבר ליכולתכם״ (הראשונה אל הקורינתים י׳:13).

הפיתויים לעולם אינם גדולים יותר ממה שאנו יכולים לשאת. אלוהים, בחוכמתו ובחמלתו, מכיר את מגבלותינו ולעולם אינו מרשה שנועמד בניסיון מעבר ליכולתנו. אילו כל ניסיונות החיים היו באים בבת אחת, הם היו מוחצים אותנו. אך האדון, כאב אוהב, מרשה להם לבוא בזה אחר זה — תחילה אחד, אחר כך אחר, ולעיתים הוא מחליף אותו בשלישי, אולי קשה יותר, אך תמיד בתוך גבולות יכולתנו. הוא מודד כל ניסיון בדיוק, וגם כאשר אנו נפצעים, איננו מושמדים. הוא לעולם אינו שובר את הקנה הרצוץ.

אך האם אנו יכולים לעשות דבר־מה כדי להתמודד טוב יותר עם הפיתויים האלה? כן, אנו יכולים. והתשובה טמונה בציות. ככל שאנו מקדישים את עצמנו יותר לקיום תורתו האדירה של אלוהים, כך האדון מעניק לנו יותר כוח לעמוד איתן. הפיתוי מתחיל לאבד את כוחו, ועם הזמן נעשה פחות תכוף ופחות עז. הדבר קורה משום שכאשר אנו מצייתים, אנו מפנים מקום לכך שרוח הקודש תשכון בנו ללא הרף. נוכחותה מחזקת, מגינה ומשאירה אותנו ערניים.

תורת אלוהים לא רק מדריכה אותנו, אלא גם תומכת בנו. היא מציבה אותנו בעמדה רוחנית איתנה, של אחווה ושלום עם האב. ובמקום הזה יש לפיתויים פחות מקום, פחות קול ופחות כוח. הציות שומר עלינו. הוא משנה אותנו מבפנים החוצה ומוביל אותנו לחיים של ערנות, איזון וחירות אמיתית באלוהים. —מעובד על פי ה׳ א׳ מאנינג. עד מחר, אם ירשה לנו האדון.

התפללו איתי: אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה אב רחום וחכם, שלעולם אינו מרשה שאועמד בניסיון מעבר לכוחותיי. אתה מכיר את מגבלותיי ומודד כל ניסיון בדיוק, ומרשה להם לבוא בזה אחר זה, בזמן הנכון, מתוך תכלית ואהבה. גם כאשר אני נפצע, אתה תומך בי ואינך מרשה שאושמד. תודה שאתה דואג לי בסבלנות כה רבה, ומראה לי שגם בתוך המאבקים אתה מעצב ומחזק אותי.

אבי, היום אני מבקש ממך שתעזור לי להתמודד עם הפיתויים ביתר ערנות ונחישות. למד אותי לבקש את הכוח הבא מן הציות לתורתך האדירה. אל נא אכנע לקול החולשה ואל אסתגל לנוכח החטא, אלא אבחר בכל יום לחיות בנאמנות. תן לי לב נחוש, המוכן לציית, כדי שרוח קודשך תשכון בי ללא הרף ותשמור אותי ערני, מוגן ומחוזק.

הו, אלוהים הקדוש מכול, אני עובד אותך ומהלל אותך, כי אתה מציע לי דרך בטוחה לניצחון על הרע. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כמגן רוחני המגן עליי במלחמות הנפש ומעמיד אותי על סלע בלתי מעורער. מצוותיך הן כחומות אור המקיפות אותי ומנחות אותי לחיים של איזון, ערנות וחירות אמיתית בך. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

“אלמדך ואורך בדרך אשר תלך בה; איעצה עליך עיני” (תהילים ל״ב:ח׳).

חיים רוחניים בריאים באמת אפשריים רק כאשר אנו הולכים בנאמנות על פי הכוונתו של רוח הקודש, המדריך אותנו צעד אחר צעד, יום אחר יום. הוא אינו מגלה הכול בבת אחת, אלא מוביל אותנו בחכמה באמצעות המצבים הפשוטים והיומיומיים של החיים. הדבר היחיד שהוא מבקש מאיתנו הוא התמסרות — התמסרות כנה להדרכתו, גם כאשר איננו מבינים הכול מיד. אם בשלב כלשהו תרגיש חסר מנוחה או מסופק, דע: ייתכן שזהו קולו של האדון הנוגע בעדינות בלבך וקורא לך לשוב אל הכיוון הנכון.

כאשר אנו חשים במגע הזה, התגובה הטובה ביותר היא ציות מיידי. להיכנע לרצון האל בשמחה הוא ביטוי לאמונה חיה ולביטחון אמיתי בהנהגתו. וכיצד מתרחשת ההכוונה הזאת? לא באמצעות רגשות חולפים או רגשות אנושיים, כפי שרבים מדמיינים, אלא באמצעות תורת האל העוצמתית — אשר נגלתה בבהירות על ידי הנביאים בכתבי הקודש ואושרה על ידי ישוע. דבר האל הוא אמת המידה שעל פיה פועל רוח הקודש: הוא מחזק, מתקן ומזהיר אותנו כאשר אנו מתחילים לסטות, ותמיד מוביל אותנו בחזרה אל דרך האמת.

ציות למצוותיו הקדושות והנצחיות של האל הוא הדרך הבטוחה היחידה לשמור על הנפש בריאה, טהורה ואיתנה. אין תחליף לציות. חירות אמיתית, שלום וצמיחה רוחנית פורחים רק כאשר אנו בוחרים ללכת באור תורת האל. וכאשר אנו נשארים נאמנים בדרך הזאת, איננו חווים רק חיים מלאים כאן, אלא גם צועדים בבטחה אל יעדנו הסופי: חיי נצח עם האב, במשיח ישוע. —מעובד על פי חנה ויטאל סמית. עד מחר, אם ירצה האדון.

התפללו איתי: אלוהים יקר, אני מודה לך משום שאתה מציע לי דרך ברורה ובטוחה לחיות חיים רוחניים בריאים. אינך משאיר אותי מבולבל או אבוד, אלא מדריך אותי בסבלנות, יום אחר יום, באמצעות רוח הקודש שלך. גם במצבים הפשוטים ביותר של החיים אתה נוכח, ומוביל אותי בחכמה ובאהבה. תודה שאתה מראה לי שהדבר שאתה מבקש ממני הוא התמסרות — התמסרות כנה, גם כאשר עדיין אינני מבין הכול. כאשר אני חש באותו מגע עדין בלב, אני יודע שזה אתה הקורא לי לשוב אל הדרך הנכונה.

אבי, היום אני מבקש ממך שתעניק לי רגישות לשמוע את קולך ונכונות לציית מיד. שלא אלך בעקבות רגשותיי או תחושותיי האנושיים, אלא שאעמוד איתן בתורתך העוצמתית, שנגלתה בכתבי הקודש ואושרה על ידי בנך האהוב. חזק אותי, תקן אותי, ולעולם אל תניח לי לסטות מדרך האמת. מי ייתן וחיי יהיו ביטוי לאמונה חיה, המסומנת בציות שמח ומתמיד לרצונך.

הו, אלוהים הקדוש מכול, אני עובד אותך ומהלל אותך משום שאתה מראה לי שחירות אמיתית וצמיחה רוחנית אמיתית קיימות רק כאשר אני הולך באור תורתך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העוצמתית היא כדרך מוארת המטהרת ומחזקת את נפשי בכל צעד. מצוותיך הן כעמודים נצחיים התומכים בחיי כאן בארץ ומובילים אותי בבטחה אל הבית השמימי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

“עמי ישכון במשכנות שלום, במשכנות בטוחים היטב ובמקומות שקטים ושלווים” (ישעיהו ל״ב:י״ח).

אין זה משנה היכן אנו נמצאים או מהן נסיבות חיינו – מה שחשוב באמת הוא שנהיה נאמנים לבוראנו. אלה שיש להם תחום השפעה רחב ויכולים לבצע מעשי חמלה גדולים אכן מבורכים. אך מבורכים כמותם הם גם אלה שבמקומות שקטים, כשהם ממלאים משימות פשוטות ולעיתים בלתי נראות, משרתים את אלוהים בענווה ובאהבה. האדון אינו מודד את ערכה של חֶבְרָה לפי מעמדה או לפי מחיאות הכפיים שהיא מקבלת, אלא לפי הנאמנות שבה היא חיה לפניו.

אין זה משנה אם אתה חכם או פשוט, אם יש לך ידע רב או הבנה מוגבלת. אין זה משנה אם העולם רואה את מעשיך או אם ימיך חולפים מבלי שיבחינו בהם. הדבר היחיד שבאמת נושא ערך נצחי הוא לשאת את חותמו של האלוהים החי בחייך – לחיות בציות, בלב מסור ונאמן. הנאמנות לאלוהים היא הגשר המוביל כל אדם אל האושר האמיתי, זה שאינו תלוי בנסיבות החיצוניות, אלא נולד מתוך הקשר עם האב.

וקשר זה אפשרי רק באמצעות הציות לתורתו האדירה של אלוהים. מחוץ לציות יש רק אשליות ועצב, גם אם העולם מנסה להסוות זאת באמצעות הבטחות ריקות. אך כאשר אנו מחליטים לציית, אפילו אם בתחילה הדבר נעשה בהיסוס, השמים מתחילים להיפתח מעלינו. אלוהים מתקרב, הנשמה מתמלאת באור, והלב מוצא שלווה. מדוע להמתין עוד? התחל כבר היום לציית לאלוהיך בענווה – זהו הצעד הראשון בדרך אל השמחה שאינה חולפת. – מעובד על פי הנרי אדוארד מנינג. להתראות מחר, אם ירצה האדון.

התפללו איתי: אלוהים יקר, אני מודה לך משום שאתה מראה לי שערך חיי אינו טמון במעמד שאני תופס, ואף לא במחיאות הכפיים שאני מקבל, אלא בנאמנות שבה אני משרת אותך. אתה רואה את הלבבות ושמח באלה אשר, אף בשקט, מצייתים לך באהבה. איזו זכות היא לדעת שבכל מקום שבו אהיה, אוכל לשמח אותך אם אחיה בלב נאמן. תודה שאתה מזכיר לי ששום דבר אינו נסתר מעיניך, ושכל מעשה של ציות, קטן ככל שייראה, נושא ערך נצחי לפניך.

אבי, היום אני מבקש ממך שתחתום את חיי בנוכחותך ותחזק אותי לחיות בציות, בין אם במשימות פשוטות ובין אם באתגרים גדולים יותר. אינני רוצה לחיות למראית עין או לבקש את הכרתם של בני האדם – אני רוצה להימצא נאמן בעיניך. הענק לי לב עניו, מסור ויציב בדרכיך, גם אם צעדיי עדיין קטנים. אני יודע שהאושר האמיתי נולד מתוך הקשר איתך, וקשר זה אפשרי רק כאשר אני חי על פי תורתך האדירה.

הו, אלוהים הקדוש מכול, אני עובד אותך ומהלל אותך משום שאתה מתקרב אל אלה שבוחרים לציית לך בכנות. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כחותם אלוהי על נשמתי, המבדיל אותי ומגן עליי בתוך עולם של אשליות. מצוותיך הן כמדרגות של אור המעלות אותי מן האפלה אל מלוא שמחתך. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

“ה׳ שומר על הפתאים; בהיותי אומלל הוא הושיעני” (תהילים קט״ז:ו׳).

שחרור הנשמה מכל הדאגות האנוכיות, החרדות והמיותרות מביא שלווה כה עמוקה וחירות כה קלה, עד שקשה לתארן. זוהי הפשטות הרוחנית האמיתית: לחיות בלב טהור, חופשי מסיבוכים שנוצרו על ידי ה״אני״. כאשר אנו נכנעים לחלוטין לרצון האלוהים ומתחילים לקבל אותו בכל פרט בחיינו, אנו נכנסים למצב של חירות שרק הוא יכול להעניק. ומתוך חירות זו נובעת פשטות טהורה, המאפשרת לנו לחיות בקלילות ובבהירות.

נשמה שאינה מחפשת עוד את האינטרסים שלה, אלא רק לרצות את האלוהים, נעשית שקופה — היא חיה ללא מסכות וללא מאבקים פנימיים. היא צועדת ללא כבלים, ובכל צעד שהיא עושה בציות, הדרך שלפניה נעשית ברורה ומוארת יותר. זהו יומן חייהן של הנשמות שהחליטו לציית לתורת האלוהים האדירה, גם אם הדבר דורש הקרבות. ייתכן שבתחילה האדם ירגיש חלש, אך ברגע שהוא מתחיל לציית, כוח על־טבעי עוטף אותו — והוא מבין שכוח זה בא מאלוהים עצמו.

אין דבר המשתווה לשלום ולשמחה המתעוררים כאשר אנו חיים בהרמוניה עם מצוות הבורא. הנשמה מתחילה לחוות את השמים כבר כאן בארץ, והשותפות הזו מעמיקה מיום ליום. והיעד הסופי של דרך זו של פשטות, חירות וציות הוא מפואר: חיי נצח במשיח ישוע, שבהם לא יהיו עוד דמעות ולא מאבקים, אלא רק נוכחותו הנצחית של האב עם אלה שאהבו אותו ושמרו את תורתו. —מעובד על פי פ׳ פנלון. להתראות מחר, אם ירצה ה׳.

התפללו איתי: אלוהים יקר, אני מודה לך משום שאתה מציע לנשמתי חירות שהעולם אינו יכול להעניק. כאשר אני מניח בצד את הדאגות האנוכיות והחרדות ונכנע לחלוטין לרצונך, אני מגלה שלווה כה עמוקה עד שמילים אינן יכולות לתארה. הפשטות הרוחנית הזו — לחיות בלב טהור וחופשי מעול ה״אני״ — היא מתנה ממך, ואני מכיר בערכה העצום של החירות הקלה והטהורה הזו, שבאה רק ממך.

אבי, היום אני מבקש ממך שתעניק לי רוח צייתנית ומשוחררת, שאינה מחפשת את האינטרסים שלה, אלא רצונה היחיד הוא לרצות אותך. עזור לי לצעוד ללא מסכות וללא מאבקים פנימיים, בלב כן ובעיניים נשואות אל אורך. גם אם תחילת הציות תיראה לי קשה, תמוך בי בכוחך העל־טבעי. יהי רצון שכל צעד בכיוונך יבהיר עוד יותר את הדרך ויקרב אותי לשותפות המושלמת איתך.

הו, אלוהים הקדוש מכול, אני מעריץ ומהלל אותך, משום שאין דבר המשתווה לשלום ולשמחה הנובעים מן הציות לרצונך הקדוש. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כנהר שליו הזורם בקרבי ומביא חיים ומנוחה לנשמתי העייפה. מצוותיך הן כקרני שמש המחממות ומאירות את דרכי, ומובילות אותי בבטחה אל היעד המפואר של חיי הנצח איתך. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

״מלכות אלהים בתוככם״ (לוקס 17:21).

המשימה שאלוהים הפקיד בידי כל נשמה היא לטפח את החיים הרוחניים בתוכה, ללא תלות בנסיבות הסובבות אותה. יהיה אשר יהיה סביבנו, שליחותנו היא להפוך את התחום האישי שלנו למלכות אמתית של אלהים, בכך שנאפשר לרוח הקודש לשלוט שליטה מלאה במחשבותינו, רגשותינו ומעשינו. מחויבות זו צריכה להיות מתמדת – בימים של שמחה ובימים של עצב – כי היציבות האמתית של הנשמה אינה תלויה במה שאנו מרגישים, אלא בקשר שלנו עם הבורא.

השמחה או העצב שאנו נושאים בקרבנו קשורים עמוקות לאיכות מערכת היחסים שלנו עם אלהים. נשמה הדוחה את הוראות ה׳, שנמסרו דרך הנביאים וישוע, לעולם לא תמצא שלום אמתי. ייתכן שתחפש אושר בדברים חיצוניים, אך לעולם לא תהיה שלמה. אי אפשר למצוא מנוחה כל עוד אנו מתנגדים לרצון אלהים, כי נבראנו כדי לחיות בקהילה ובצייתנות לו.

מן הצד השני, כאשר הציות לחוקו העוצמתי של אלהים הופך לחלק טבעי מחיי היומיום שלנו, מתרחש דבר מה מפואר: יש לנו גישה אל כס המלכות האלוהי. ומן הכס הזה זורמים שלום אמתי, שחרור עמוק, בהירות מטרה, ומעל הכל – הישועה שנשמותינו כה כמהות לה. הציות פותח בפנינו את שערי השמים, ומי שהולך בדרך זו שוב אינו מרגיש אבוד – הוא הולך מונהג באור הנצחי של אהבת האב. -מעובד מג׳ון המילטון תום. להתראות מחר, אם ירצה ה׳.

התפללו איתי: אלי היקר, אני מודה לך שאתה מזכיר לי שהמשימה החשובה ביותר שהפקדת בידי היא לטפח חיים רוחניים איתנים וחיים, ללא קשר למה שמתרחש סביבי. אתה קורא לי להפוך את התחום האישי שלי למלכות אמתית שלך, בכך שאאפשר לרוח קודשך לשלוט שליטה מלאה במחשבותיי, רגשותיי ומעשיי.

אבי, היום אני מבקש ממך שתטע בי מחויבות כנה לרצונך, כדי שהציות לחוקך העוצמתי יהפוך לחלק טבעי מחיי היומיום שלי. איני רוצה עוד לחפש שמחה במקורות חיצוניים או להתנגד לקריאתך. אני יודע שרק מכסא כבודך זורמים שלום אמתי, שחרור ובהירות מטרה, ושהדרך היחידה להישאר איתן היא ללכת בקהילה ובציות מלאים לך. חזק אותי, אדוני, שלא אסור ימין ושמאל.

הו, אל עליון קדוש, אני סוגד ומשבח אותך כי בך מצאתי את האור שמנחה את דרכי ואת האמת שמחזיקה את נשמתי. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. חוקך העוצמתי הוא כמו מעיין טהור המשקה את המדבר הפנימי, ומצמיח חיים במקום שהיה יובש. מצוותיך הן כזרמי אור שמובילים אותי, צעד אחר צעד, אל שלום אמתי ואל שמחה נצחית שהכנת לאלה הצייתים לך. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

“כל אחת ממחשבות ה' עומדת לעד” (ירמיהו 51:29).

לא נקראנו לבחור את דרכינו בעצמנו, אלא להמתין בסבלנות להכוונה הבאה מאת אלוהים. כילדים קטנים, אנו מונהגים בשבילי חיים שלעיתים קרובות איננו מבינים אותם בשלמות. אין טעם לנסות להימלט מהשליחות שאלוהים נתן לנו, מתוך מחשבה שנוכל למצוא ברכות גדולות יותר אם נלך אחר רצונותינו. אין זה מתפקידנו לקבוע היכן נמצא את מלוא הנוכחות האלוהית – היא נמצאת תמיד, בציות ענווה למה שאלוהים כבר גילה לנו.

הברכות האמיתיות, השלום האמיתי והנוכחות המתמדת של אלוהים אינם צומחים כאשר אנו רודפים אחרי מה שנראה לנו טוב ביותר. הם פורחים כאשר, בנאמנות ובפשטות, אנו הולכים בדרך שהוא מורה לנו, גם אם הדרך נראית קשה או חסרת פשר בעינינו. האושר איננו פרי רצוננו, אלא תוצאה של התאמתנו לרצון המושלם של האב. שם, באותה דרך שאלוהים התווה, הנפש מוצאת מנוחה ותכלית.

ואלוהים, בטובו, לא השאיר אותנו באפלה לגבי מה שהוא מצפה מאיתנו. הוא נתן לנו את תורתו העזה – ברורה, איתנה ומלאת חיים – כמדריך בטוח להליכתנו. מי שמחליט לציית לתורה זו, ימצא ללא ספק את הדרך הנכונה לאושר האמיתי, לשלום המתמשך ולבסוף לחיי הנצח. אין דרך בטוחה, מבורכת ונכונה יותר מאשר זו הנלכת בציות לבורא. -מעובד מג'ורג' אליוט. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אלי היקר, אני מודה לך כי אתה מלמד אותי שלא נקראתי ללכת בדרכי עצמי, אלא לבטוח בסבלנות בהכוונה שבאה ממך. כמו ילד הזקוק ליד אביו, אני מכיר בכך שלעיתים אינני מבין לגמרי את תוכניתך, אך אני יכול לנוח בידיעה שאתה תמיד יודע מה טוב ביותר.

אבי, היום אני מבקש ממך שתיתן לי לב סבלני ונכנע, המסוגל להמתין להכוונתך ללא חרדה וללא מרדנות. שלא ארדוף אחרי רצונותיי, אלא אלך בנאמנות בדרך שהתווית לי. חזק אותי כדי שגם כאשר הדרך תיראה קשה או חסרת פשר בעיניי, אשאר איתן, ביודעי כי בהתאמה לתורתך העזה פורחים השלום האמיתי והאושר המתמשך.

הו, אל קדוש, אני עובד ומשבח אותך כי לא השארת אותי באפלה, אלא נתת לי את מצוותיך הנפלאות כמדריך בטוח לכל צעד. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה היא כלפיד בוער בחשכה, המאירה כל שביל שעלי ללכת בו. מצוותיך הם כשיר נצחי של חכמה וחיים, מוליכים אותי באהבה ובנחישות אל מנוחת הנפש ואל הבטחת חיי הנצח. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

“כן, אבא, כך היה רצונך” (מתי יא:26).

אם נקשיב לאהבה העצמית שלנו, ניפול במהרה למלכודת שבה נתמקד יותר במה שחסר לנו מאשר במה שכבר קיבלנו. נתחיל לראות רק מגבלות, תוך התעלמות מהפוטנציאל שאלוהים נתן לנו, ונשווה את עצמנו לחיים אידיאליים שכלל אינם קיימים. קל ללכת לאיבוד בפנטזיות מנחמות על מה היינו עושים אילו היה לנו יותר כוח, יותר משאבים או פחות פיתויים. כך אנו משתמשים בקשיים שלנו כתירוצים, רואים את עצמנו כקורבנות של חיים לא הוגנים – מה שרק מזין אומללות פנימית שאינה מביאה הקלה אמיתית.

אבל מה לעשות מול זה? שורש המנטליות הזו נעוץ, כמעט תמיד, בהתנגדות לציית לחוקו העוצמתי של אלוהים. כאשר אנו מתנגדים להוראות הברורות של הבורא, אנו מתחילים לראות את החיים בצורה מעוותת. נוצרת מעין עיוורון רוחני, שבו המציאות מוחלפת בפנטזיות ובציפיות לא מציאותיות. מתוך האשליות הללו נולדות האכזבות, הכישלונות והתחושה המתמדת של חוסר סיפוק.

הדרך היחידה לצאת מכך היא לשוב לדרך הציות. כאשר אנו מחליטים ליישר את חיינו עם רצון אלוהים, עינינו נפקחות. אנו מתחילים לראות את המציאות בבהירות רבה יותר, מזהים גם את הברכות וגם את ההזדמנויות לצמיחה שהיו נסתרות קודם לכן. הנשמה מתחזקת, התודה פורחת, והחיים מתחילים להתמלא – לא עוד על בסיס אשליות, אלא באמת הנצחית של אהבתו ונאמנותו של אלוהים. -מעובד מג'יימס מרטינו. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אלוהים היקר, אני מודה לך כי אתה מזהיר אותי מפני הסכנה להתמקד במה שחסר לי במקום להכיר בכל מה שכבר קיבלתי מידיך. כמה פעמים נתתי לאהבה העצמית להוליך אותי שולל, נופל להשוואות חסרות תועלת וחולם על מציאויות שאינן קיימות כלל. אך אתה, בסבלנותך ובטובך, קורא לי לשוב אל האמת: אל המציאות האיתנה והבטוחה של רצונך.

אבי, היום אני מבקש ממך לעזור לי לעמוד בפני הפיתוי להזין פנטזיות ותירוצים. שלא אלך לאיבוד בחוסר סיפוק או בעיוורון רוחני הנובע מהתנגדות לחוקך העוצמתי. פקח את עיניי לראות בבירור את הדרך הנכונה – דרך הציות והאמת. תן לי אומץ ליישר את רצוני עם רצונך, כדי שנשמתי תתחזק והתודה תפרח בלבי, גם בדברים הקטנים של היומיום.

הו, אלוהים קדוש, אני סוגד ומשבח אותך כי אמתך משחררת ונותנת משמעות לחיים. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. חוקך העוצמתי הוא כמגדלור בחשכה, שמפיג את האשליות ומכוון את צעדיי בבטחה. מצוותיך הן כשורשים עמוקים המעמיקים אותי באדמת המציאות הנצחית, שם הנשמה מוצאת שלום, כוח ושמחה אמיתית. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

“מדוע את שחה, נפשי, ומדוע תהמי עלי? יחלילי לאלהים כי עוד אודנו ישועות פני ואלהי” (תהלים מב:יא).

היזהר מאוד שמא יהפכו דאגותיך היומיומיות לחרדה ומצוקה, במיוחד כאשר אתה מרגיש שאתה מוטל לכל עבר על ידי רוחות וגלי בעיות החיים. במקום להתייאש, שמור את מבטך על ה' ואמור באמונה: "אלי, עיני רק אליך. היה אתה מדריכי, קברניטי." לאחר מכן, נוח באמון הזה. כאשר נגיע לבסוף אל נמל מבטחים בנוכחות אלוהים, כל מאבק וסערה יאבדו מחשיבותם, ונראה כי הוא תמיד היה בשליטה.

נוכל לעבור כל סערה בבטחה, כל עוד לבנו נשאר במקום הנכון. כאשר כוונותינו טהורות, אומצתנו איתנה ואמונתנו מעוגנת באלהים, הגלים אולי יטלטלו אותנו, אך לעולם לא ישמידו אותנו. הסוד אינו בהימנעות מהסערות, אלא בשיט דרכן מתוך ודאות שאנו בידיים טובות – ידי האב, שאינו נכשל לעולם ואינו עוזב את הבוטחים בו באמת.

ואיפה נמצא המקום הבטוח הזה, שבו נוכל למצוא שלום בחיים האלה ושמחה נצחית לצד ה'? המקום הנכון הוא מקום הציות לתורת אלוהים האדירה. שם, על קרקע יציבה זו, מלאכי ה' מקיפים אותנו בהגנה, והנפש נשטפת מכל דאגה ארצית. מי שחי בציות הולך בביטחון, גם בלב הסערות, כי הוא יודע שחייו בידיו של אל נאמן וגיבור. -מעובד מפרנסיס דה סאלס. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אלי היקר, אני מודה לך כי גם בלב סערות החיים אתה נשאר קברניטי הנאמן. כאשר הרוחות העזות וגלי הבעיות מנסים לסחוף אותי, אני יכול להרים עיניי ולהכריז באמונה: "אלי, עיני רק אליך." אתה הוא שמכוון את ספינתי ומרגיע את לבי.

אבי, היום אני מבקש ממך לחזק את אמוני בך, כדי שנפשי לא תלך לאיבוד בדאגות וחרדות. תן לי כוונות טהורות, אומץ איתן ולב המעוגן ברצונך. למדני לעבור כל סערה בשלווה של מי שיודע שהוא בידיך. והולך אותי להישאר תמיד במקום הבטוח: הציות לתורתך האדירה, שם הגנתך מקיפה אותי ושלוםך מחזיק אותי בכל מצב.

הו, אל קדוש, אני משתחווה ומברך אותך כי אתה מקלט בטוח לאוהביך ולנאמניך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא עוגן יציב המושלך בים החיים, המחזיק את נפשי גם כאשר הגלים סוערים. מצוותיך הן כחומות איתנות, מגינות על רוחי ומאירות את דרכי אל השמחה הנצחית. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.

״היה חזק ואמיץ; אל תירא ואל תיחת!״ (דברי הימים א' 22:13).

אף על פי שחשוב לתרגל סבלנות וענווה מול קשיים חיצוניים והתנהגותם של אחרים, מידות אלו הופכות ליקרות עוד יותר כאשר אנו מיישמים אותן במאבקינו הפנימיים. לעיתים קרובות, הקונפליקטים המאתגרים ביותר שלנו אינם מגיעים מבחוץ, אלא מתוכנו – חולשות, חוסר ודאות, כישלונות ובלבול הנפש. ברגעים אלו, כאשר אנו מתמודדים עם מגבלותינו, הבחירה להיכנע בענווה לפני אלוהים ולהתמסר לרצונו היא אחת הפעולות העמוקות ביותר של אמונה ובגרות רוחנית שאנו יכולים להציע.

מעניין שלעיתים אנו מצליחים להיות סבלניים יותר כלפי אחרים מאשר כלפי עצמנו. אך כאשר אנו עוצרים, מהרהרים ומקבלים החלטה נחושה לאמץ את תורת אלוהים בכנות, משהו יוצא דופן קורה. הציות הופך למפתח רוחני הפותח את עינינו. מה שבעבר נראה מבלבל, מתחיל להתבהר. אנו זוכים להבחנה, והחזון הרוחני שניתן לנו פועל כמרפא: הוא מרגיע את הנפש ומביא כיוון.

הבנה זו יקרה מפז. היא מראה לנו בבירור מה אלוהים מצפה מאיתנו ומסייעת לנו לקבל בשלווה את תהליך השינוי. הציות הופך אז למקור של סבלנות, שמחה ויציבות. הנפש הנכנעת לרצון ה' והולכת בציות מוצאת לא רק תשובות, אלא גם את השלווה בידיעה שהיא בדרך הנכונה – דרך השלום והחיים בעלי המשמעות. -מעובד מוויליאם לו. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אלי היקר, אני מודה לך כי אתה מראה לי שהסבלנות והענווה האמיתיות אינן חלות רק על אתגרים חיצוניים, אלא גם על הקרבות שבתוכי. לעיתים קרובות, דווקא חולשותיי, ספקותיי וכישלונותיי הם שמייאשים אותי ביותר. כאשר אני נכנע לרצונך, במקום להילחם לבד, אני חווה דבר עמוק: טובך מגיע אלי ותומך בי.

אבי, היום אני מבקש ממך לעזור לי להיות סבלני כלפי עצמי, כפי שאני משתדל להיות כלפי אחרים. תן לי אומץ להתמודד עם מגבלותיי ללא ייאוש וחכמה להישען על תורתך האדירה כמדריך בטוח. אני יודע שכאשר אני מחליט לציית בכנות, עיניי נפתחות, ומה שבעבר נראה מבלבל מתחיל להתבהר. הענק לי את ההבחנה הזו שמגיעה מהציות, את המרפא הזה שמרגיע את נפשי ומביא כיוון להליכתי.

הו, אל קדוש, אני משתחווה ומשבח אותך כי אתה מעניק לי הבנה ושלום כאשר אני בוחר ללכת בדרכיך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כראי שמגלה לי באהבה מי אני ומי אוכל להיות בך. מצוותיך הם כפסים יציבים תחת רגליי, מביאים יציבות, שמחה והוודאות המתוקה שאני בדרך הנצח. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.