כאשר ישוע שלח את השליחים אל העמים כדי לעשות תלמידים, הוא לא ציווה עליהם ליצור בשורה מותאמת לגויים, אלא לדרוש את מה שהיה קיים ביניהם: אמונה במשיח ונאמנות לחוקי האב. הן ישוע והן השליחים עקבו אחר כל מצוות אלוהים שהתגלו לנביאים בברית הישנה: הם היו מלים, שמרו את השבת, ענדו את הציצית, שמרו על הזקן ולא אכלו מזון טמא. מה שלומדים הגויים בכנסיות אינו ההוראה של ישוע, אלא משהו שהומצא על ידי אנשים שהושפעו מהנחש. הישועה היא אישית. אל תלך בעקבות הרוב רק מפני שהם רבים. ציית כל עוד אתה בחיים. | “כאן נמצאת הסבלנות של הקדושים, של אלה השומרים את מצוות אלוהים ואמונה בישוע.” (התגלות 14:12)
ההחלטה אם מגיע לנו משהו שייכת לאלוהים, כי הוא בודק את הלבבות. דבר אחד בטוח: מי שמתעקש שלא לזכות בישועה בוודאי יקצור את מה שזרע. אלוהים לא השאיר אותנו ללא הדרכה; הוא העניק לנו חוקים ספציפיים כדי שנוכל להיות מועברים לישוע ולקבל סליחה וישועה. האדם שחושב: “אני לא ראוי להינצל, לא אקיים את חוקי אלוהים, אבל, אפילו בחוסר ציות, ישוע יציל אותי” חי בהזיה, ללא כל תמיכה במה שלימד ישוע בבשורות. הישועה היא אישית. אף גוי לא יעלה בלי לנסות לעקוב אחר אותם חוקים שניתנו לישראל, חוקים שאותם ישוע ושליחיו עצמם עקבו אחריהם. אל תלך בעקבות הרוב רק כי הם רבים. ציית כל עוד אתה בחיים. | “זו רצונו של אלוהים: שאני לא אאבד אף אחד ממי שנתן לי, אלא שאקים אותם ביום האחרון.” (יוחנן 6:39)
רבים בכנסייה אוהבים לומר שהם לא ראויים להינצל, ומשתמשים במשפט הזה כדי ליצור תדמית של ענווה גדולה. הם מתנהגים כאילו הם מצייתים לחוקי אלוהים, אך עדיין מאמינים שהם יכולים לעשות יותר כדי לרצות אותו. האמת, עם זאת, היא שכמעט תמיד הם אפילו לא ניסו לציית לחוקים הקדושים והנצחיים שאלוהים נתן לנביאים ולישו. הם ממשיכים להתעלם ממצוות אלוהים, ומאמינים שענוותנותם המזויפת מרשימה את האדון. אך האב בוחן את הלבבות ויודע את המניע האמיתי של כל אחד. אלוהים לא שולח מרדנים לבנו. | “ציווית את מצוותיך, כדי שנקיים אותם במדויק.” (תהילים 119:4)
יהוה הוא אלוהים שסולח ושוכח את העוונות של אלו שמתחרטים. להתחרט זה להכיר בטעות ולעשות הכל כדי לא לחזור עליה. מלכי ישראל הם דוגמה לכך, כי אלוהים סלח אפילו למושחתים ביותר כשהם הודו בחטאיהם. עם זאת, מיליונים בכנסיות חיים בניגוד גלוי לחוקי אלוהים שנגלו בברית הישנה ועל ידי ישוע בבשורות. הם לא מודים בשום טעות ולא רואים סיבה להתחרט. למרות זאת, הם מאמינים שיקבלו בנשיקות וחיבוקים בשמיים. עולם האשליה הזה הוא תוצאה של מאות שנים של שטיפת מוח שנגרמה על ידי הדוקטרינה השגויה של “טובה שלא מגיעה”. האב לא שולח את המורדים לבנו. | “את מצוותיך ציווית כדי שנקיים אותם בדיוק.” (תהילים 119:4)
אלוהים לא מקבל תחליפים. הוא נהנה מאלה שעושים בדיוק את מה שהוא מבקש ודוחה את אלה שמכירים את דרישותיו, אך עושים משהו שונה. ההוכחה הראשונה לכלל זה הייתה עם הבל וקין. קין לא הציע משהו רע לאלוהים; במחשבתו, פירות האדמה נראו הצעה טובה. עם זאת, אלוהים דחה זאת מפני שלא היה זה מה שהוא ביקש. אלוהים העביר לנו את חוקיו באמצעות הנביאים של הברית הישנה ושל ישו בבשורות כדי שיישמרו בדיוק כפי שהועברו. רק אלה שמוכנים לעקוב אחר מה שאלוהים ציווה עלינו, כפי שנאמר, מוצאים חן בעיני האב ונשלחים לבן לסליחה וישועה. | “ציווית את מצוותיך, כדי שנקיים אותם במדויק.” (תהילים 119:4)
ישעיהו היה הגדול שבנביאי המשיח של הברית הישנה. הוא תיאר בפרטי פרטים את משימתו של המשיח, שיבוא כ-700 שנה לאחר כתביו. היה ברור שישוע יישא על עצמו את חטאיהם של אלו שזעקו לאלוהי ישראל לשחרור וישועה. בשום שלב לא אמר ישעיהו שהמשיח ימות כדי שאנשים לא יצטרכו לעקוב אחר חוקי אלוהים. הרעיון הפנטסטי הזה הוא חלק מהדוקטרינה השגויה של “טובה שלא מגיעה”, שאותה מקבלים בשמחה מיליונים בכנסיות. האמת היא שכדי להינצל, הגוי צריך להישלח לבן על ידי האב, והאב לעולם לא ישלח מישהו שמכיר את החוקים שהוא העניק לנו על ידי נביאיו, אך מפר אותם בחוצפה. | “כי לא יעשה אדוני ה’ דבר, כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים.” עמוס ג:ז
רבים בכנסייה מאמינים בטעות כי חוקי האלוהים שיש לציית להם תלויים ברצון ובנסיבות של כל אדם. הם הורו שמאלוהים מבין את מצבו של כל אחד ומקבל את מעשי הציות שאדם בוחר לעשות, כל עוד הם מלב. “אלוהים” הזה (באותיות קטנות) הוא המצאה, מוצר של הדוקטרינה השגויה של ”טובה שלא מגיעה”, שאותה כולם אוהבים. מה שישוע באמת לימד הוא שהאב הוא זה ששולח אותנו לבנו, והאב שולח רק את אלה שעוקבים אחר החוקים שנתן לעם שהפריד לעצמו בברית נצחית. אלוהים צופה בציות שלנו וכשהוא רואה את נאמנותנו, הוא מחבר אותנו לישראל ומוסר אותנו לישוע. | “כל אשר יתן לי האב, יבוא אלי; ואת הבא אלי, לא אגרש החוצה.” (יוחנן 6:37)
התוכנית האמיתית של הישועה, שהיא בהסכמה מלאה עם מה שאלוהים גילה על ידי נביאי הברית הישנה ועל ידי ישו בבשורות, היא פשוטה וישירה: חפש להיות נאמן לחוקי האב, והוא ישלח אותך לבן לסליחת החטאים. לעומת זאת, התוכנית של הישועה המבוססת על הדוקטרינה השגויה של “טובה שלא מגיעה” אינה מצליחה לפתור את הקשיים והסתירות, גם אם הייתה מפורטת באלף ספרים. עם זאת, הדוקטרינה הזו אהובה על כולם, מכיוון שהיא מציעה את האשליה שאפשר ליהנות מעונגות העולם הזה ועדיין להתקבל בשמיים עם חיוכים וחיבוקים. הישועה היא אישית. אל תלך בעקבות הרוב רק מפני שהם רבים. ציית כל עוד אתה בחיים. | “איש לא יכול לבוא אלי אם לא יביא אותו האב, ששלח אותי; ואני אקים אותו ביום האחרון.” (יוחנן 6:44)
בשום מקום בכתבים אין אנו קוראים על ברית נאמנות שעשה אלוהים עם הגויים; אין הבטחות לעתיד לבוא של ברכות, שחרור או ישועה לעמים הגויים. הברית הנצחית היחידה בכתבים נעשתה עם אברהם ועמו, ונחתמה בסימן של מילה. הרעיון שישוע ייסד דת לגויים, עם דוקטרינות חדשות, מסורות וללא חוקי ישראל, אין לו כל תמיכה במילותיו של המשיח. אל תיפול בטעות הזו. הגוי שמחפש ישועה חייב לעקוב אחר אותם חוקים שהאב נתן לעם הנבחר לכבודו ולתהילתו. האב רואה את אמונתו ואת אומץ ליבו, למרות המכשולים, מחבר אותו לישראל ומוביל אותו לישוע. זהו התכנית הישועה שמתקבלת על הדעת, מפני שהיא אמיתית. | הגוי שיתחבר אל ה’ לשרת אותו, ובכך יהיה עבדו… ושישמור בבריתי, גם אותו אביא אל הר קודשי. (ישעיהו נו:ו-ז)
רבים אינם יודעים שבין אברהם לישוע היה מרווח של כאלפיים שנה, אותו הפרק זמן שבין ישוע וההווה. התרחשו שינויים חברתיים רבים לאורך הזמן בין היום שבו אלוהים קבע את הברית עם אברהם ועד לכריסטוס, אך למרות זאת, ישוע, בני משפחתו, חבריו ושליחיו נשארו נאמנים לחוקים שהאב העניק לעמו. באף אחד מהבשורות ישוע לא לימד שהגויים שיאמינו בו ייוושעו בלי לעקוב אחר אותם חוקים שהוא ושליחיו עקבו אחריהם, וגם לא ניבא שמישהו יבוא אחריו ללמד תוכנית ישועה ללא חוקי אביו. אל תלך אחרי הרוב מפני שהם רבים. ציית לחוקי אלוהים כל עוד אתה חי. | “אשרי השומעים את דבר אלוהים [ברית הישנה] ומקיימים אותו.” לוקאס 11:28
