כאשר ישו אומר שמי שמאמין בו ייוושע, הוא מתכוון להאמין שהוא שליחו של האב ולהאמין בכל מה שהוא לימד, הן במילים והן בדוגמה. מוקד תשומת הלב של ישו תמיד היה אביו. מזונו היה לעשות את רצון האב ולסיים את מלאכתו. משפחתו היו אלו שצייתו לאב. הגוי שאומר שהוא מאמין בישו, אך מפר ביודעין את חוקי אביו של ישו, אינו חלק ממשפחתו. הוא זר לישו, גם אם הוא מתעקש שהוא תלמיד. כל גוי יכול להיות חלק מעם הבחיר של אלוהים ולהצטרף למשפחתו של ישו, כל עוד הוא עוקב אחר אותם חוקים שהאדון נתן לישראל. | הגוי שיתחבר לבורא, כדי לשרת אותו, ובכך יהיה עבדו… ושישמור בבריתי, גם אותם אביא להר קודשי. (ישעיהו נו:ו-ז)
אלוהים לא מעריך אותנו על בסיס מערכת ניקוד, שבה כל חוק שנציית לו מעניק לנו נקודות וכל חוק שמתעלמים ממנו גורם לנו לאבד נקודות, ובסוף, אם צברנו מספיק, אנו מאושרים. הבנה זו שגויה ואין לה בסיס בכתבים. אישורו של אלוהים מתרחש כאשר הנפש מחליטה, בכל כוחה, להיות נאמנה לכל החוקים שהלורד חשף באמצעות הנביאים ובנו. זה דורש נחישות גדולה לרצות את אלוהים וזה לא לחלשים, ולכן מעטים מקבלים החלטה זו. רק אלה המעטים מוצאים את השער הצר שאליו התייחס ישו. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב רק מפני שהם רבים. ציית כל עוד אתה חי. | “ציווית את מצוותיך, כדי שנקיים אותם במדויק.” (תהילים 119:4)
שתי הדברים החשובים ביותר שאלוהים עשה כדי לשחזר את היחסים עם המין האנושי לאחר הנפילה היו, ראשית, למסור לנו את חוקיו כדי שנבין מה הוא דורש מאיתנו, ושנית, לשלוח את בנו כקורבן הסופי עבור חטאיהם של אלו שרוצים להשתקם. שליחת המשיח ניבאה ולוותה בסימנים כדי שנדע שהוא שליח האב. אך לגבי חוקי אלוהים, כולם נצחיים, ואין נבואות על כל שליח, בתוך או מחוץ לתנ“ך, עם המשימה לבטלם, לשנותם או להתאימם. האמת היא: אף גוי לא יעלה בלי לחפש לעקוב אחר אותם חוקים שניתנו לישראל, חוקים שאותם ישו ושליחיו עצמם עקבו אחריהם. אל תלך בעקבות הרוב רק מפני שהם רבים. | “ציווית את מצוותיך, כדי שנקיים אותם במדויק.” (תהילים 119:4)
הערך האמיתי של בחירה חופשית יוכר באופן מלא רק בשמיים, ורק על ידי אותם מעטים שבחרו בדרך הצרה ובשער הצר שאליהם התייחס ישו. אותם מעטים יזכו לשכר גדול מאוד מפני ש, אף תחת לחץ כבד מצד הכנסייה והמשפחה, החליטו ללכת בכל כוחם בעקבות כל אחת מהחוקים הקדושים שאלוהים העניק לנביאיו בברית הישנה ולישו בבשורות. לעומת זאת, אלו שבחרו בדרך הרחבה, שעקבו אחרי הרוב בכנסייה וחיו בניגוד גלוי לחוקי אלוהים, גם הם יקבלו את התשלום הצודק על בחירותיהם האישיות. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב רק מפני שהם רבים. | “ה’ מנחה באהבה בלתי נלאית ובנאמנות את כל המקיימים את בריתו ומקיימים את דרישותיו.” תהילים 25:10
לציית נאמנה לחוקים שהבורא נתן לנו באמצעות נביאיו בברית הישנה הוא התנאי הבסיסי להיות בהרמוניה איתו ולהישלח לכבש לקבלת סליחה וישועה. אין דרך לעקוף זאת. כל טענה הטוענת שהאב ישלח מישהו לבן, אפילו אם הוא חי בניגוד לחוקיו, אינה תקפה, מפני שהיא סותרת את כל מה שאלוהים לימד אותנו מהפטריארכים, הנביאים, המלכים ועד ישו. לטעון שלמד זאת מבני אדם שהופיעו על הבמה לאחר עלייתו של המשיח גם אינו תקף, מפני שאין נבואות על שליחת אדם כלשהו לאחר המשיח, בין אם הוא בתוך או מחוץ לתנ“ך. אין מפלט: האב לא ישלח מורדים מוצהרים לבן. | “צִוִּיתָה אֶת מִצְווֹתֶיךָ, לְמַעַן נִשְׁמְרֵם בְּקַפִּידָה.” (תהילים 119:4)
הנשמה שבאמת רוצה להיות בסדר עם האב האלוהים ועם ישו חייבת לציית לכל הפקודות שניתנו בבירור על ידי האדון דרך נביאיו בברית הישנה ועל ידי בנו בארבעת הבשורות. מדוע משהו כל כך ברור נראה קשה להבנה עבור מיליוני אנשים בכנסיות? האמת העצובה היא שרבים מהם לא רוצים להבין, מפני שהם יודעים שבמידה והם יהיו נאמנים לאלוהים, יהיה עליהם לוותר על הרבה הנאות של העולם הזה שאותם הם עדיין אוהבים. הישועה היא אישית. אף גוי לא יעלה בלי לחפש ללכת בעקבות אותן חוקים שנמסרו לישראל, חוקים שאותם ישו עצמו ושליחיו עקבו אחריהם. אל תלך בעקבות הרוב רק מפני שהם רבים. ציית כל עוד אתה חי. | “האדון מנחה באהבה בלתי נכשלת ובנאמנות את כל המקיימים את בריתו ומצייתים לדרישותיו.” תהילים 25:10
מאז עדן, הנחש מנסה לגרום לבני האדם לציית לפקודותיו של אלוהים. ישוע, לעומת זאת, מלמד אותנו לציית נאמנה לאב. הוא גער במנהיגים על כך שהקלו את חוק אלוהים שניתן לנביאי הברית הישנה, וחשף, למשל, שהניאוף מתחיל במבט והרצח בשנאה. מיליונים בכנסיות נפלו בפח וקיבלו את השקר שאלוהים כבר לא רוצה ציות לחוקים, אלא רק שיסמכו על ישוע כדי להבטיח את השמיים, כאילו שהבן בא לשמור על המורדים המוצהרים. ההונאה ברורה, אך הם לא רוצים לראות, כי כמו בעדן, ההצעה של הנחש נראית להם טובה מדי מכדי לסרב לה. כפי שאלוהים הזהיר: “בוודאי תמותו”. | “אשרי השומעים את דבר אלוהים [הברית הישנה] ומקיימים אותו.” לוקאס 11:28
יהודים וגויים שווים: שניהם חוטאים הזקוקים לרחמים ולסליחה של אלוהים כדי להינצל. ההבדל היחיד הוא שאלוהים החליט לבחור אומה קטנה ושברירית כדי להביא את המשיח שלו, והוא בחר בישראל. בסופו של דבר, כולנו שווים, ויכלה להיות כל אומה אחרת, אך אלוהים בחר בישראל, ובין אם זה מוצא חן בעיניכם ובין אם לא, הישועה באה מהיהודים. יש לקבל את הבחירה האלוהית הזו ולנטוש את הרעיון המטעה שיש ישועה מחוץ לישראל. כל גוי יכול להצטרף לישראל ולהישלח לישוע על ידי האב לישועה, אך יצטרך לעקוב אחר אותן חוקים שהוא העניק לישראל, חוקים אלו שאותם ישוע עצמו והשליחים עקבו אחריהם. | הגוי שיתחבר אל ה’, לשרת אותו, ובכך יהיה עבדו… ושישמור בבריתי, גם אותם אביא אל הר קודשי. (ישעיהו 56:6-7)
כאשר אלוהים העניק את חוקיו לישראל, הוא היה ברור ואמר שהם צריכים להיות מקוימים בדיוק כפי שניתנו, והם חלים גם על היהודים וגם על הגויים שהיו חלק מהעם שהופרד על ידי הברית הנצחית עם אברהם. כך הגויים זוכים לסליחה על חטאיהם ולישועה דרך ישוע, המשיח של ישראל. תוכנית הישועה המקורית, שנוצרה על ידי אלוהים עצמו, היא היחידה שקיימת והיא תישאר עד סוף העולם הזה. תוכנית הישועה שהועברה על ידי הכנסיות התחילה מיד לאחר שישוע חזר לאב, והיא יצירה של אנשים שהושפעו מהנחש, במטרה להסיט את הגויים מהאמת המשחררת ומצילה. | “הקהילה תהיה בבעלות אותם חוקים, שיחולו גם עליכם וגם על הגוי החי ביניכם; זהו צו נצחי.” (במדבר 15:15)
חלק מהאנשים לעולם לא יצייתו לצווים הקדושים והנצחיים של אלוהים. לא משנה כמה יתווכחו, לבבותיהם כבר התקשחו. למרות שברור מה אלוהים האב גילה בברית הישנה על חוקו ומה ישו לימד בבשורות, נשמות אלו יתפסו לכל שקר של הנחש, אפילו בלי כל תמיכה במילותיו של המשיח. לנסות לשכנע אותם, כפי שאמר ישו, זה כמו לזרוק פנינים לחזירים. אלו, לעומת זאת, ששומעים ומקבלים לעקוב אחר חוקי אלוהים – אותם חוקים שישו והשליחים עקבו אחריהם – יתברכו על ידי האב ויישלחו לבן לסליחה וישועה. אל תלך אחרי הרוב רק מפני שהם רבים. ציית כל עוד אתה חי. | “מי יתן ויהיה בלבם תמיד הרצון לירא אותי ולציית לכל מצוותי. כך יהיה טוב להם ולצאצאיהם לעולם!” דברים ה:כט
