אם הדוקטרינה של “טובה שלא מגיעה” הייתה באה מאלוהים, ישו היה מלמד אותנו הכל עליה, כי הוא לימד את כל מה שהאב ציווה לו. הוא היה אומר שמספיק להאמין כדי להינצל, ללא הצורך לציית לחוקי אביו, כפי שמלמדת הדוקטרינה הזו. האזהרות בדרשת ההר לא היו עושות שכל, כמו האזהרה שמבט חמדני הוא ניאוף, או ששנאה למישהו כבר כמו להרוג; שעלינו לסלוח כדי שיסלחו לנו, ועוד. האמת, עם זאת, היא שישו לא לימד את הדוקטרינה הזו, ולא העביר את המשימה להוראה שלה לאחר מותו. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב רק מפני שהם רבים. ציית כל עוד אתה חי. | “הדבר שאמרתי, הוא ישפוט אתכם ביום האחרון. כי לא דיברתי מעצמי; אלא האב, ששלח אותי, הוא ציווה לי מה לומר וכיצד לדבר.” יוחנן 12:48-49
כל מאמץ להתקרב לישו בלי לעבור דרך האב יהיה לשווא. מישהו יכול לשבח את ישו כל חייו, אך אם האב לא יביא אותו לבן, הכל יהיה לשווא. ישו אמר בבירור שאף אחד לא בא אליו בלי שהאב יביא אותו. כדי שנובא לבן ונקבל מחילה וישועה, עלינו לרצות את האב, וזה נעשה דרך הציות לאותן חוקים שניתנו לישראל, האומה שנבחרה על ידי אלוהים עצמו. האב רואה את האמונה והאומץ של הגוי הזה, למרות האתגרים. הוא שופך את אהבתו עליו, מחבר אותו לישראל ומוביל אותו לבן למחילה וישועה. זהו תכנית הישועה שמתקבלת על הדעת מפני שהיא אמיתית. | “מתוך כך אמרתי לכם שרק מי שהאב מביא אותו יכול לבוא אלי.” יוחנן 6:65
עקוב אחרי! בכל פעם שישוע קרא למישהו לעקוב אחריו, ההזמנה הייתה תמיד מכוונת לחברי קהילתו, העם שמימי אברהם ואילך עקב אחר אותה הדת, המבוססת על הברית הנצחית שהקים אלוהים. ישוע מעולם לא קרא לגויים, מכיוון שהגיע אך ורק לעמו, וזה נשאר ללא שינוי. עם זאת, האדון אינו מפלה בין אנשים, וכל גוי יכול להשיג ברכות וישועה כשהוא מצטרף לישראל של אלוהים, ועוקב אחר אותן החוקים שהאב נתן לעמו הנבחר. האב צופה באמונתנו ואומץ ליבנו, גם מול התנגדות חזקה, ואנו נשלחים לישוע. זהו התכנית של הישועה שמתקבלת על הדעת מפני שהיא אמיתית. | “ישוע שלח את השנים עשר עם ההוראות הבאות: אל תלכו לגויים ואל תלכו לשומרונים; אלא לצאן האבודות של עם ישראל.” מתי 10:5–6
הכתובים מלאים בהבטחות נפלאות שאלוהים נתן לעם שהוא בחר לעצמו וחתם עמו בברית הנצחית של המילה. הבטחות אלו נאמנות ואמינות, מפני שאלוהים, בניגוד לאדם, תמיד מקיים את מה שהוא מבטיח. אם אתה שייך לישראל של אלוהים, כל הברכות הללו הן עבורך ועבור משפחתך. כל גוי יכול להצטרף לישראל ולהתברך מאלוהים, כל עוד הוא עוקב אחר אותן החוקים שמסר האל לישראל. האב רואה את האמונה והאומץ של הגוי הזה, למרות הקשיים. הוא שופך את אהבתו עליו, מצרף אותו לישראל ומוביל אותו לבנו לקבלת סליחה וישועה. | ויאמר אלוהים לאברהם: ברכה אהיה אותך. ואברך את מברכיך, ומקללך אקלל; ובך תתברכנה כל משפחות האדמה. בראשית י“ב:ב-ג
רבים לא לימדו שיש לדעת שבחר אלוהים עם אחד מבין כל האומות שבארץ: ישראל. רק ישראל של אלוהים יעלה עם המשיח, וישראל הזה מורכב מיהודים וגויים. היהודים הם צאצאי אברהם, והגויים הם אלה מעמים אחרים שאלוהים איחד עם ישראל. בשום בשורה ישו לא אמר שגויים יכולים להינצל מחוץ לישראל. השקר הזה נוצר על ידי הנחש מיד לאחר העלייה של ישו, כדי להביא את הגויים ליפול באותה פיתוי ששגה את אדם וחוה: הלא ציות. הישועה היא אישית. אף גוי לא יעלה בלי לחפש לעקוב אחר אותן חוקים שניתנו לישראל, חוקים שאותם ישו ושליחיו עצמם עקבו. אל תלך בעקבות הרוב כי הם רבים. ציית כל עוד אתה חי. | הגוי שיתחבר לבורא, לשרת אותו, ובדרך זו יהיה עבדו… ושישמור בבריתי, גם אותם אביא להר קודשי. (ישעיהו נו:ו-ז)
כאשר ישו אמר לניקודמוס שמאלוהים אהב את העולם ולכן שלח את בנו, הוא התכוון לגזע האנושי. אלוהים חמל עלינו, כי ללא התערבותו, השטן היה מחזיק אותנו בשבי. שליחת הבן היחיד, עם זאת, לא הייתה כדי להציל את כולם, כי אלוהים מכבד את בחירתו החופשית של כל אחד, אלא כדי להציל את אלה שמקיימים את שני התנאים שלו: להאמין ולציית. ניקודמוס ציית לחוקי אלוהים, אך לא קיבל את ישו כמשיח. רוב האנשים בכנסיות מאמינים בישו, אך חיים בניגוד גלוי לחוקים שאלוהים נתן לנו דרך הנביאים בברית הישנה. האמת היא שאנו נושעים כאשר אנו מרצים את האב ונשלחים לבן, והאב לעולם לא ישלח מורדים מוצהרים לישו. | “כאן נמצאת הסבלנות של הקדושים, של אלה ששומרים את מצוות אלוהים ואת האמונה בישו.” (התגלות 14:12)
אלוהים יצר מיליארדי בני אדם ויכול ליצור טריליונים נוספים, אם ירצה בכך. הרעיון שהוא מאוהב בכולם ושהוא סובל כאשר הם מתעלמים מחוקיו כדי לעקוב אחר רצונותיהם הוא פנטזיה חסרת בסיס בנביאים ובדברי ישו. החירות שהעניק אלוהים לכל היצורים הרציונליים כוללת את הבחירה לציית או לא לחוקיו, שנמסרו לנביאי התנ“ך ולישו בבשורות. הבחירה היא אישית וקובעת את הגורל הסופי של כל נשמה, והאדון מקבל בשלווה את מה שכל אחד בוחר. המציאות היא שאף גוי לא יעלה בלי לחפש לעקוב אחר אותן חוקים שנמסרו לישראל, חוקים שאותם ישו ושליחיו עצמם עקבו אחריהם. אל תלך בעקבות הרוב רק מפני שהם רבים. ציית כל עוד אתה בחיים. | “ציווית את מצוותיך, כדי שנקיים אותם במדויק.” (תהילים 119:4)
ישו לעולם לא היה צריך ללמד את שומעיו על שמירת החוקים הנצחיים של אביו. הסיבה לכך היא שכולם כבר היו נאמנים: הם היו מלים, שמרו את השבת, ענדו ציצית, גידלו זקן, כמוהו וכמו שליחיו. גם עלינו לדעת שישו לא רמז בשום אופן שהגויים פטורים מאותם חוקים. הרעיון שישו ייסד דת חדשה לגויים הוא שקרי. הגוי שרוצה להינצל על ידי המשיח יצטרך לעקוב אחר אותם חוקים שהאב נתן לעם הנבחר לכבודו ולתהילתו. האב בוחן את אמונתנו ואומץ לבנו, מחבר אותנו לישראל ושולח אותנו לישו. זהו התכנית ההצלה שמתקבלת על הדעת, מפני שהיא אמיתית. | הגוי שיתחבר אל ה’, לשרת אותו, ויהיה כך עבדו… וישמור בבריתי, גם אותו אביא אל הר קודשי. (ישעיהו נו:ו-ז)
המאבק בין כוחות הרשע לבין הצבאות השמימיים תמיד הסתובב סביב הציות לחוקי אלוהים. מלחמה רוחנית זו החלה בשמיים, עברה דרך עדן, המשיכה בכנען, וכעת מתמקדת בגויים המפוזרים בעולם. המיקום השתנה, אך המטרה של השטן נשארה אותה: לשכנע את היצורים לא לציית לחוקי הבורא. כדי להשיג מטרה זו, נוצרה דת מזויפת לגויים; דת עם מאפיינים של הוראות ישו, אך כמובן, ללא הצורך לציית לחוקי אלוהים לצורך הישועה. האמת היא שכדי להינצל, הגוי צריך להיות נשלח לבן על ידי האב, והאב לעולם לא ישלח מישהו שמכיר את החוקים שהוא העניק לנו על ידי נביאיו, אך מפר אותם בחוצפה. | הגוי שיתחבר לבורא, כדי לשרת אותו, והופך להיות עבדו… ושיישאר נאמן לבריתי, גם אותם אביא להר הקודש שלי. (ישעיהו 56:6-7)
מטיפים וכותבים מדברים לעיתים קרובות על תוכניתו של אלוהים לחיי האנשים, תוך שימוש בסלנג ובביטויים נוצריים, אך לעיתים רחוקות הם מזכירים את המפתח לגילויים של אלוהים: הציות. אלוהים לא חושף את תוכניתו למי שמכיר את חוקיו, אך לא מקיים אותם. רק כאשר הנפש דוחה את פיתויי הנחש ומתחילה לציית לחוקים שאלוהים העביר לנביאים בברית הישנה ולישו בבשורות, היא תוכל לגשת לכס המלכות. רק אז אלוהים ינחה אותה, יברך אותה וישלח אותה לבנו לסליחה וישועה. אל תלך בעקבות הרוב רק מפני שהם רבים. ציית כל עוד אתה בחיים. | “ה’ מנחה באהבה בלתי נלאית ובנאמנות את כל המקיימים את בריתו ומצייתים לדרישותיו.” תהילים 25:10
