כאשר ישוע אומר שמי שמאמין בו ייוושע, הוא מתכוון להאמין שהוא השליח מאת האב ולהאמין בכל מה שלימד, הן בדיבור והן במעשה. המוקד של ישוע היה תמיד אביו. מאכלו היה לעשות את רצון האב ולהשלים את מלאכתו. משפחתו היו אלה שמצייתים לאב. הגוי שטוען להאמין בישוע אך במודע מפר את חוקי אביו של ישוע אינו חלק ממשפחתו. הוא זר לישוע, גם אם יתעקש שהוא תלמידו. כל גוי יכול להיות חלק מהעם הנבחר של אלוהים ולהצטרף למשפחת ישוע, כל עוד הוא הולך בעקבות אותם חוקים שה’ נתן לישראל. | והנלוה על ה’ לשרתו ולאהבה את שם ה’ להיות לו לעבדים… והחזיקים בבריתי והביאותים אל הר קדשי. (ישעיהו נו:ו-ז) | toratelohim.org
רבים מדמיינים שקבלת קיומו של אלוהים, השתתפות בכנסייה או שירה על ישוע כבר מבטיחים ברכות וישועה, אך זו אשליה. האב מעולם לא הבטיח חיי נצח למי שמאמין רק באופן שטחי; הוא הבטיח הכל לאוהביו באמצעות ציות, בהליכה נאמנה אחרי כל מצווה שנגלתה לנביאים שקדמו למשיח ועל ידי המשיח עצמו בארבע הבשורות. שירה, התרגשות או השתתפות בטקסים אינם מחליפים את הנאמנות המעשית שאלוהים דורש מאז גן עדן. במשפט הסופי לא יהיו זכויות יתר על סמך הופעה דתית, אלא רק האמת הנצחית: רק מי שכיבד את תורת עליון יישלח אל הבן למחילה וישועה. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | פה הוא סבל הקדושים השומרים את מצוות אלהים ואמונת ישוע. (ההתגלות יד:יב) | toratelohim.org
מיליוני גויים טוענים ללכת אחרי ישוע, אך אם תשאל, כמעט אף אחד מהם לא מזהה את עצמו כחלק מישראל, אלא כחלק מדת אחרת. הבעיה היא שבאף בשורה לא קרא ישוע לגויים לייסד דת חדשה, נפרדת מדת אבותיו. רעיון דת מחוץ לישראל הוא ממקור אנושי, שהתחיל מיד אחרי שישוע חזר אל האב. הגוי שרוצה להיוושע חייב ללכת אחרי אותם חוקים שהאב נתן לעם הנבחר לכבודו ולתפארתו. אלה הם החוקים שישוע עצמו ושליחיו קיימו. כשאנו מצייתים, האב רואה את אמונתנו ואומץ ליבנו, מאחד אותנו לישראל ומוביל אותנו לישוע. תכנית הישועה הזו הגיונית כי היא האמת. | והנלוה על ה’ לשרתו ולאהבה את שם ה’ להיות לו לעבדים… והחזיקים בבריתי והביאותים אל הר קדשי. (ישעיהו נו:ו-ז) | toratelohim.org
שלמה הכיר את תורת אלהים וידע שהמלך לא צריך לעבוד אלוהים אחרים, אך התעלם מה’ וקצר את חורבן ממלכתו. מיליוני נוצרים עושים אותו דבר: יש להם תנ“ך בבית, הם יודעים שיש חוקים שניתנו על ידי אלוהים, הם יודעים מהם, ובכל זאת מעדיפים ללכת אחרי מנהיגיהם המורדים במקום לציית לעליון. כמו שלמה, עונשם במשפט האחרון מובטח. אל תלך אחרי מנהיגים; לך אחרי ישוע, שאימן את שליחיו לציית בקפדנות לתורה. כולם שמרו את השבת, המילה, הבשרים האסורים, השימוש בציצית, הזקן, וכל שאר החוקים של ה’. דם השה אינו מכסה מורדים; ציית כל עוד אתה חי. | אתה צוית פקדיך לשמר מאד. (תהלים קיט:ד) | toratelohim.org
אחת מהביטויים הפוגעניים ביותר שמגני תורת השקר של “טובה לא ראויה” אוהבים להשתמש בהם היא שאדם יכול לקיים את מצוות אלוהים, כל עוד זה לא למען הישועה. כאילו קיום תורתו הוא מתנה קטנה שהם מעניקים לאלוהים. משהו נוסף, בונוס. הם אינם מבינים שאלוהים הוא אש אוכלת וחרון אפו ייפול על כל המזלזלים בתורתו. ישוע מעולם לא לימד את החילול הזה ולא הסמיך איש, בתוך או מחוץ לתנ”ך, ללמד זאת. הישועה היא אישית. אף גוי לא יעלה מבלי לבקש ללכת בעקבות אותם חוקים שניתנו לישראל, חוקים שישוע עצמו ושליחיו קיימו. אל תלך אחרי הרוב רק כי הם רבים. | אהה עמי! מאשריך מתעים ומדרך ארחתיך בלעו. (ישעיהו ג:יב) | toratelohim.org
מיליוני נוצרים יתעוררו רק במשפט האחרון, כאשר יתברר כי הלכו אחרי תורות כפירה של מנהיגיהם. כאשר ייגזר דינם, יאשימו את ההנהגה מתוך שנאה, על שלימדו אותם להתעלם מתורת אלהים העוצמתית והנצחית. אך האמת הייתה בכתובים: ישוע מעולם לא הצהיר, בארבע הבשורות, שגויים ייוושעו מבלי לציית לאב. יש רק תכנית ישועה אחת, והמשיח אישר אותה בכך שחינך שליחים ותלמידים לציות מלא. יהודים או גויים, עלינו לחיות כפי שהם חיו, לשמור שבת, מילה, בשר אסור, ציצית, זקן, וכל שאר חוקי ה’. הישועה היא אישית: ציית כל עוד אתה חי. | לקהל תהיה תורה אחת, גם לכם וגם לגר הגר אתכם; חוק עולם לדורותיכם יהיה. (במדבר טו:טו) | toratelohim.org
האב אינו שולח מורדים אל בנו. למרוד באלוהים פירושו להמרות את פיו ביודעין ולפר את חוקיו הקדושים והנצחיים. לוציפר ומלאכיו הנפולים הפרו והפכו למורדים. גם אדם וחוה הפרו ובחרו במרד. אלה שבכנסייה יודעים את חוקי אלוהים, שניתנו לנביאיו בתנ“ך ולישוע בבשורות, ועדיין בוחרים לא לציית, נשארים במרד נגד ה’ עד שיחליטו לבקש ציות, גם אם יקומו מכשולים. את אלה ה’ מברך ושולח לישוע לברכה וישועה. | אין איש יכול לבוא אלי אם לא ימשכהו האב אשר שלחני; ואני אקים אותו ביום האחרון. (יוחנן ו:מד) | toratelohim.org
הגוי שמפקיד את ישועתו בביטוי הלא-מקראי “טובה לא ראויה”, שישוע מעולם לא השתמש בו או לימדו, יופתע במרירות במשפט האחרון. אילו באמת היה אלוהים מחפש להושיע את מי שאינו ראוי, אז כל העולם היה נכנס לגן עדן, כי לפי דוקטרינה זו, איש אינו ראוי. אך הצדיקים, אלה שמבקשים להיות נאמנים לחוקי אלוהים כדי להיוושע – אנשים כמו נח, אברהם, משה, דוד, יוסף, מרים, יוחנן המטביל והשליחים – כל אלה היו נזרקים לאגם האש. ברח מהכפירה הזו! אנו נושעים על ידי כך שאנו מרצים את האב ונשלחים אל הבן. האב מתרצה לגוי ההולך לפי אותם חוקים שניתנו לעם המובדל לכבודו ולתפארתו, חוקים שישוע עצמו ושליחיו קיימו. | אשרי השומעים את דבר אלוהים [תנ“ך] ושומרים אותו. (לוקס יא:כח) | toratelohim.org
רבים אינם מבינים שדחיית תורת אלהים היא כדחיית אלוהים עצמו. ה’ אינו כאדם, הלומד, משתנה או מושפע מאחרים. בהיותו כל-יכול וכל-יודע, כל מה שיוצא ממנו משקף את מה שהוא, לא משהו שהוא רק “מחזיק בו”. אלוהים אינו בעל חיים, הוא החיים עצמם. הוא האהבה עצמה, האמת, האור, הרחמים והצדק. לכן, הנשמה שמסרבת לציית לחוקים שנתן לנו אלוהים בתנ”ך דוחה את אלוהים עצמו. ומי שדוחה את אלוהים לא יישלח אל הבן למחילה וישועה. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | לא כל האומר לי: אדוני, אדוני! ייכנס למלכות השמים, אלא העושה את רצון אבי שבשמים. (מתי ז:כא) | toratelohim.org
כל בני משפחתו של ישוע, שליחיו ותלמידיו היו נאמנים לתורת אלהים העוצמתית והנצחית, שנלמדה מאז ראשית האנושות. אילו באמת בוטלה איזו מצווה, ליהודים או לגויים, כפי שמטיפים בכנסיות שונות, ישוע עצמו, שלימד רק מה שציווה עליו האב, היה מזהיר את חסידיו להפסיק לציית, אך אין לכך זכר בארבע הבשורות. כל המצוות קוימו: שבת, מילה, בשר אסור, ציצית, זקן, וכל מה שציווה ה’. הישועה היא אישית; אל תלך אחרי הרוב; ציית כל עוד אתה חי. | כאן סבלנות הקדושים, השומרים את מצוות אלוהים ואת אמונת ישוע. (ההתגלות יד:יב) | toratelohim.org
