אלוהים מעולם לא עזב את ישראל, אף על פי שרבים מישראל עזבו את אלוהים. אנו, הגויים, צריכים לקבל אמת זו, כי הישועה באה מהיהודים. לדחות את ישראל של אלוהים זה לדחות את התהליך שה’ קבע להביא ברכה וישועה לכל העמים, כפי שהובטח לאברהם בברית עולם. אין דרך לבוא אל ישוע מבלי לעבור בתהליך זה. ישוע הבהיר שאיש לא בא אל הבן אלא אם כן האב שולח אותו, אך האב אינו שולח אנשים שמצהירים על מרדנות לישוע; הוא שולח את אלה שמבקשים ללכת לפי חוקיו, שניתנו לישראל, חוקים שישוע עצמו ושליחיו קיימו. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב רק כי הם רבים. הסוף כבר הגיע! ציית כל עוד אתה חי. | כי עם קדוש אתה לה’ אלוהיך, בך בחר ה’ להיות לו לעם סגולה מכל העמים אשר על פני האדמה. (דברים ז:ו) | toratelohim.org
לאחר גן עדן, שמירת התורה כבר אינה מספיקה לישועה, כי החטא השחית את כל המין האנושי. אנו זקוקים לקורבן השה כדי להיטהר. אך כאשר אנו מחליטים להיות נאמנים לתורת האב, הוא שולח אותנו אל הבן כדי שניוושע, והבן לא מאבד אף אחד מאלה שהאב שולח אליו. השליחים והתלמידים הבינו עיקרון אלוהי זה היטב; לכן לא רק שהכירו בכך שישוע הוא שה האלוהים הנושא את חטאת העולם, אלא גם קיימו בנאמנות את כל החוקים שה’ גילה בתנ“ך. אנו, הגויים, צריכים לחיות בדיוק כפי שהם חיו, אם אנו באמת רוצים לרשת חיי נצח. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | וזאת רצון שולחי: שכל אשר נתן לי לא יאבד ממנו, כי אם אקים אותו ביום האחרון. (יוחנן ו:לט) | toratelohim.org
הגוי שמאמין באמת בישוע חייב להיות מוכן לחיות בדיוק כפי שהוא ושליחיו חיו, כדי שאמונתו תביא ברכה וישועה. ישוע לימד, הן בדבריו והן במעשיו, שטענה לאהבת אלוהים ללא ציות נאמן לכל מצוותיו היא חסרת ערך. הגוי שרוצה להיוושע על ידי המשיח חייב ללכת לפי אותם חוקים שהאב נתן לעם הנבחר לכבודו ולתפארתו. האב רואה את אמונתו ואומץ ליבו של הגוי הזה, למרות הקשיים. הוא שופך עליו את אהבתו, מחבר אותו לישראל, ומוביל אותו אל הבן למחילה וישועה. זהו תכנית הישועה שיש לה היגיון כי היא אמת. אל תתפתה אחרי הרוב רק כי הם רבים. הגענו לסוף. | כאן סבלנות הקדושים, השומרים את מצוות אלוהים ואת אמונת ישוע. (ההתגלות יד:יב) | toratelohim.org
רבים טוענים להיות חסידי ישוע, אך חיים כאויבי אלוהים, ודוחים בגלוי את תורתו הקדושה והנצחית. הם אינם שומרים שבת, אוכלים בשר טמא, אינם נימולים, ואינם מצייתים לשאר החוקים שכל השליחים והתלמידים קיימו. הם מרגיעים את עצמם כי הם מוקפים באנשים שמאמינים ונוהגים כך. הם מבלבלים בין פופולריות לאישור אלוהי, כאילו מספר הקולות יכול לשנות את מה שה’ קבע. אך התנ“ך מראה את ההפך: אלוהים מאשר את המעטים היראים ומצייתים לו, בעוד הרוב דוחים את המצוות שנמסרו על ידי הנביאים והמשיח. אל תחליף אמת בחברה. הישועה היא אישית. ציית כל עוד אתה חי. | מי שאומר: אני יודע אותו, ואינו שומר את מצוותיו, שקרן הוא ואין האמת בו. (איגרת יוחנן א’ ב:ד) | toratelohim.org
הבשורה שישוע באמת לימד היא תובענית, אך אפשרית לחלוטין לכל מי שבאמת רוצה לרשת חיי נצח כאשר יעזוב את העולם הזה. ההוכחה לכך היא שליחיו ותלמידיו: אנשים פשוטים, פגומים ומוגבלים כמונו, ובכל זאת, הם נושעו. אנו, הגויים, לא טובים ולא גרועים מהם; לכן, עלינו לחיות בדיוק כפי שהם חיו, ולציית לכל תורת אלהים העוצמתית. הם נימולו, שמרו שבת, שמרו על זקנם, לא אכלו בשר טמא, לבשו ציצית, ושמרו את כל שאר המצוות. אם הם יכלו לעשות זאת, כל אחד יכול, רק צריך לאהוב את אלוהים מספיק כדי לציית. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | לקהל תהיה תורה אחת, גם לכם וגם לגר הגר אתכם; חוק עולם לדורותיכם יהיה. (במדבר טו:טו) | toratelohim.org
כאשר אמר ישוע שכל המאמין בו ייוושע, הוא דיבר אל ניקודמוס, מנהיג יהודי. כמו יהודים רבים בימיו של ישוע, ניקודמוס שמר בקפדנות את חוקי ישראל, אך חסרה לו הקבלה שישוע הוא שה האלהים הנושא את חטאי העולם, ובכך קיים את שני התנאים האלוהיים לישועה: להאמין ולציית. אצל גויים כיום קורה ההפך. הם מקבלים את סמכות המשיח אך מסרבים לציית לחוקי אלהים שנגלו לנביאי התנ“ך. האב אינו שולח את הממרים אל הבן. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב רק כי הם רבים. הסוף כבר הגיע! ציית כל עוד אתה חי. | והנלוה על ה’ לשרתו… ומחזיקים בבריתי, והביאותים אל הר קדשי. (ישעיהו נו:ו-ז) | toratelohim.org
כאשר אלהים נתן את מצוותיו, הציפייה הייתה ברורה: שיצייתו להן. כדי לחזק זאת, הזהיר אלהים את עמו על תוצאות אי הציות, והבטיח ברכות אם יצייתו וקללות אם לא. אך תורת השקר של “טובה לא ראויה” עיוותה לגמרי את הכתובים. לפי תורה זו, המקובלת בכנסיות רבות, ציות למצוות נחשב לסיכון, כי האדם עלול לנסות ”להיות ראוי” לישועה ולבסוף להידון. לעומת זאת, התעלמות מהמצוות מוכיחה שהאדם מכיר שאינו ראוי, ולכן הישועה מובטחת. אל תלך אחרי הרוב רק כי הם רבים. הסוף כבר הגיע! ציית כל עוד אתה חי. | אתה צוית פיקודיך לשמור מאוד. (תהלים קיט:ד) | toratelohim.org
הבסיס ליחסים עם אלהים תמיד היה ציות לחוקיו. תפילה, צום וקריאת התנ“ך יש להם ערך, אך הם חסרי תועלת אם האדם אינו מבקש בראש ובראשונה לציית בכל כוחו לכל החוקים הקדושים שנתן לנו אלהים דרך הנביאים בתנ”ך וישוע בבשורות. הגישה אל כסא אלהים נותרת חסומה כל עוד הנפש חיה במרד גלוי. אך כאשר האדם מחליט לציית לכל תורת אלהים, בכל מחיר, הוא זוכה בגישה אל הכל-יכול, שידריך אותו וישלח אותו אל ישוע למחילה ולישועה. אל תלך אחרי הרוב רק כי הם רבים. הסוף כבר הגיע! ציית כל עוד אתה חי. | אתה צוית פיקודיך לשמור מאוד. (תהלים קיט:ד) | toratelohim.org
כל הכתבים שהופיעו לאחר עליית ישוע, בין אם בתוך התנ“ך ובין אם מחוצה לו, יש לראותם כעזר משני, כי אין נבואות על בואו של איש עם משימה ללמד אותנו דבר שישוע לא לימד. כל דוקטרינה שאינה תואמת את דברי ישוע בארבע הבשורות יש לדחותה כשקרית, בלי קשר למקורה, משכה או פופולריותה. תורת ”טובה לא ראויה” אינה מבוססת על דברי ישוע ולכן היא שקרית. מה שישוע לימד הוא שהאב שולח אותנו אל הבן, והאב שולח רק את אלה שהולכים באותם חוקים שניתנו לעם אשר הבדיל לעצמו בברית עולם, חוקים שישוע עצמו ושליחיו שמרו. | לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו, לשמור את מצוות ה’ אלהיכם. (דברים ד:ב) | toratelohim.org
מיליוני גויים בכנסיות מדמיינים שזה דבר קטן וחסר חשיבות לחיות במרד גלוי נגד החוקים הקדושים שנתן אלהים לנביאי התנ“ך ולישוע בבשורות. הם נסחפו אחרי נטיות הבשר וקיבלו בשמחה את תורת השקר של ”טובה לא ראויה”, כי באמצעותה הם מרמים את עצמם וחושבים שיתקבלו בזרועות פתוחות בשמים, אף על פי שהם מתעלמים בגלוי מתורת אלהים. ישוע מעולם לא לימד דוקטרינה כזו, ולא שלח איש, בתנ”ך או מחוצה לו, למשימה זו. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב רק כי הם רבים. הסוף כבר הגיע! ציית כל עוד אתה חי. | אתה צוית פיקודיך לשמור מאוד. (תהלים קיט:ד) | toratelohim.org
