"תשמור אותו בשלום מושלם את אשר מחשבתו נשענת עליך, כי בוטח בך" (ישעיהו כ"ו:3).

החיים הם הרבה יותר מאשר פשוט להתקיים או ליהנות מנוחות. ה' קורא לנו לגדול, להיעצב בדמות המשיח, להתחזק במידות טובות, להיות ישרים וממושמעים. רצונו לעצב בנו שלום שאינו נשבר על ידי נסיבות, ביטחון פנימי ההופך כל אתגר לניצחון שקט. זו היא החיים האמיתיים: לא רק לשרוד, אלא להתבגר רוחנית.

הצמיחה הזו מתרחשת כאשר אנו בוחרים ללכת לפי מצוותיו הנשגבות של העליון. הן משמשות כמדריך המוביל אותנו לבגרות, ומפתחות סבלנות, שליטה עצמית, חמלה ויציבות. כל מעשה של ציות הוא בניין באופי הנצחי שה' רוצה לעצב בנו, מכין אותנו להתמודד עם הניסיונות בשלווה.

לכן, הבט על החיים בעיניים חדשות. אל תסתפק רק בהכרחי; חפש את הנצחי. האב מעצב ומדריך את הנכנעים לרצונו, הופך כל שלב למדרגות אל דמות בנו ומובילם אל שלום הניצחון שרק ישוע יכול לתת. מעובד מ-J. R. Miller. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אב אהוב, אני ניצב לפניך ומכיר בכך שהחיים הם הרבה יותר מנוחות. אני רוצה לגדול באופי בנך ולהיעצב לרצונך.

אדוני, הדרכני לחיות לפי מצוותיך הנשגבות, לפתח מידות טובות, משמעת ובגרות רוחנית בכל רגע במסעי.

הו, אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה מוליך אותי מעבר לבסיסי כדי לעצב אותי בדמות בנך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא דרך הצמיחה לנשמתי. מצוותיך הן מדרגות שמרימות אותי אל שלומך. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"עיני ה' משוטטות בכל הארץ, להתחזק עם אלה אשר לבבם שלם עמו" (דברי הימים ב' ט"ז:ט').

בכל יום אנו ניצבים מול הבלתי נודע. איש אינו יודע אילו חוויות יבואו, אילו שינויים יתרחשו או אילו צרכים יתעוררו. אך ה' כבר שם, לפנינו, דואג לכל פרט ופרט. הוא מבטיח שעיניו על ימינו מראשית השנה ועד אחריתה, והוא מחזיק אותנו במים אשר לעולם לא יתייבשו ובמעיינות אשר לעולם לא יכזבו. ודאות זו היא שהופכת פחד לאמון וחרדה לשלום.

כדי לחיות בביטחון הזה, עלינו ליישר את חיינו לפי מצוותיו הנשגבות של העליון. הן מלמדות אותנו להישען על אלוהים כמקור היחיד, במקום לבטוח במשאבים הבלתי יציבים של העולם. כל צעד של ציות הוא כשתייה ממעיינות נצחיים, קבלת כוח להתמודד עם מה שעדיין איננו מכירים ומציאת איזון גם בזמני ניסיון.

לכן, צא ליום החדש הזה בביטחון בה'. האב אינו מחסיר דבר מהנחוץ לאלה השייכים לו. ההולך בנאמנות מגלה כי הבלתי נודע אינו אויב, אלא זירה שבה אלוהים מגלה את דאגתו, מוביל אותנו בבטחה ומכין אותנו לחיי נצח בישוע. מעובד על פי Lettie B. Cowman. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אב אהוב, אני מהלל אותך כי עיניך על כל יום חדש עוד בטרם החל. אני בוטח בכך שכבר הכנת את כל אשר אצטרך.

אדון, עזור לי לחיות לפי מצוותיך הנשגבות, כדי שאשען רק עליך בכל רגע במסעי.

הו אלוהים יקר, אני מודה לך כי מעיינותיך לעולם אינם מתייבשים. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא נהר תמידי שמחזיק אותי. מצוותיך הן זרמי חיים המחדשים את נפשי. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.

"יהוה רֹעִי, לֹא אֶחְסָר" (תהילים כ"ג:1).

החיים מביאים עימם קרבות, אתגרים ורגעים של רצינות רבה. אך מי שמאמין ברועה נפשו מוצא כוח להתקדם, למלא את חובתו ולנצח בכל ניסיון. האמונה באדון מחזקת את הציות, והציות מזין את האמונה, ויחד יוצרים מעגל של ביטחון וניצחון. בסוף המסע, כאשר מאבקי הארץ ייפסקו, אותה אמונה תהפוך לשיר של ניצחון.

כדי ללכת כך, יש ללכת בעקבות מצוותיו הנפלאות של העליון, שמנחות אותנו כמשענת בטוחה בשבילי היומיום. כל מעשה נאמן, כל צעד של ציות בונה יציבות פנימית ומכין אותנו לנצח. כך, גם מול המאבקים, אנו חשים בשלום הרועה שמוביל אותנו ברוך ובמטרה.

לכן, המשך ללא פחד. הרועה השמימי מדריך את הצייתנים על פני מי מנוחות, ובסוף הדרך הם רואים את אור השמים משתקף במים הנצחיים. מי שמתמיד ברצון ה' מגלה שהמוות אינו אלא מעבר אל שלום זוהר בנוכחותו. מעובד מ-Stopford A. Brooke. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אב אהוב, אני ניגש אליך בלב נכון ללכת בדרכך, גם מול קרבות החיים הללו.

אדון, הדרכני ללכת בנאמנות במצוותיך הנפלאות. תן שאמונתי תתחזק על ידי הציות, וציותי ייתמך על ידי האמונה.

הו, אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה מוליך אותי כרועה מושלם. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא המטה שמנחה את צעדיי. מצוותיך הם מי מנוחות שמרעננים את נפשי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

“ואז הוציא את אברם החוצה ויאמר: ‘הבט נא השמימה וספור הכוכבים, אם תוכל לספור אותם’” (בראשית ט״ו:ה׳).

כמו אברהם, לעיתים קרובות אנו סגורים בתוך ה"אוהלים" שלנו — הגבולות המנטליים שלנו, הפחדים והחרדות שלנו. אך ה׳ קורא לנו לצאת החוצה, להרים עיניים אל השמים ולראות למרחק. הוא מזמין אותנו להחליף את המקומות הצרים בתפיסה רחבה, לחיות עם רגליים נטועות ברצונו ולב פתוח למה שתכנן עבורנו. כאשר אנו מביטים למעלה, אנו מבינים שמחשבותיו של אלוהים גבוהות בהרבה משלנו, ודרכיו תמיד גדולות ממה שדמיינו.

כדי לחוות חיים רחבים יותר, עלינו ללכת לפי תורתו הנשגבת של העליון. היא משחררת אותנו מהכלא הפנימי, שוברת את הגבולות שהצבנו לעצמנו ומלמדת אותנו לבטוח בהכוונת האב. כל צעד של ציות הוא הזמנה לראות את העולם והחיים מנקודת מבטו של אלוהים, להחליף את הראייה הקצרה של האדם בתפיסה הנצחית של הבורא.

לכן, צא מאוהל ההגבלה והיכנס לשמי ההבטחות של אלוהים. הוא רוצה שתחיה עם אופקים פתוחים, מונהג על ידי מצוותיו הנשגבות, מוכן לרשת את חיי הנצח בישוע. מעובד על פי ג׳ון ג׳ואט. להתראות מחר, אם ירצה ה׳.

התפללו איתי: אבא אהוב, אני ניצב לפניך ומבקש שתוציא אותי מהמקומות הצרים ותאפשר לי לראות את שמי הבטחותיך. פקח את עיניי לראות את תוכניותיך הגדולות.

אדוני, הדריכני שאלך בציות לתורתך הנשגבת, ואחליף מחשבות קטנות בתפיסה רחבה של מטרתך. מי ייתן ואחיה כל יום בביטחון בטיפולך.

הו אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה קורא לי לצאת ממגבלותיי. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה היא אופק אין-סופי לנשמתי. מצוותיך הן כוכבים שמנחים אותי בדרך. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.

"שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול" (תהלים קיט:קסה).

יש רגעים שבהם, כאשר אנו פותחים את הכתובים, שלווה עדינה יורדת על הנפש. הבטחות אלוהים זורחות כמו כוכבים בשמי הלילה, כל אחת מהן מביאה אור וביטחון ללב. וכאשר אנו מתקרבים בתפילה, ה' שופך נחמה עמוקה, כשמן על גלים סוערים, ומשקיט אפילו את ההתקוממויות הסמויות של המרד שבתוכנו.

הנחמה המתוקה הזו הופכת לקבועה רק כאשר אנו בוחרים ללכת בנאמנות על פי תורת ה' הנפלאה. היא זו ששומרת על מחשבתנו מפני חוסר יציבות ומייצבת את צעדינו בתוך המאבקים. הציות פותח את האוזניים לשמוע את ההבטחות ואת הלב לחוות את השלום הבא מהעליון, גם בתוך הניסיונות.

לכן, עשה את דברי ה' הנצחיים למעונך. מי שחי בציות מגלה שכל הבטחה היא חיה ופעילה, והאב מוביל את נאמניו אל הבן, שם יש סליחה, תקווה וישועה. מעובד מ-J.C. Philpot. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אב יקר, אני מתקרב אליך וזוכר כמה פעמים דברך הביא שלום לנפשי. תודה שאתה מראה לי שאינני לבד.

אדון אהוב, למדני ללכת בתורתך הנפלאה, כדי שאחיה רגיש להבטחותיך ובשלום, גם מול הסערות.

הו, אלוהים אהוב, אני מודה לך כי דברך הוא נחמה וכוח עבורי. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא ככוכבים המאירים את הלילה. מצוותיך הם מרפא המרגיע את גלי החיים. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"ידעתי כי תוכל כל, ואין מזימותיך יוכלו להיסתר ממך" (איוב 42:2).

החיים מביאים כאבים, ניסיונות ונפילות פנימיות שנראות כבדות יותר מכל סבל חיצוני. ובכל זאת, האמונה מובילה אותנו לסיים כל פרק במסע בהכרת תודה לבורא. לא רק על הטובות שקיבלנו, אלא על כל מה שמרכיב את הקיום: שמחות ועצב, בריאות וחולי, ניצחונות וכישלונות. כל חלק, אפילו הקשה ביותר, משמש בידי אלוהים לטובתנו.

ההשקפה הזו אפשרית רק כאשר אנו לומדים לחיות לפי תורת ה' הנשגבת. היא מראה לנו ששום דבר אינו לשווא, שאף הפיתוי יכול להפוך להזדמנות להתחזקות, ושהאב שולט בכל פרט בחכמה. לציית לרצון הקדוש הזה עוזר לנו לראות את התכלית שמאחורי הנסיבות ולנוח בביטחון של מי שמעצב את חיינו לנצח.

לכן, היה אסיר תודה בכל עת. מי שמקבל עליו את רצון העליון מבין שגם השמחה וגם הכאב הם כלים להכנה. האב מדריך את הצייתנים ומוביל אותם אל הבן, שם אנו מוצאים סליחה, ישועה והוודאות שהכול פועל לטובת החיים הנצחיים. מעובד מאת אורוויל דיואי. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אדון אהוב, אני ניצב לפניך בלב מלא תודה, לא רק על הברכות הנראות, אלא על כל חיי ועל כל חוויה שנתת לי.

אבי, למדני לציית לתורתך הנשגבת ולראות בכל מצב — בין אם של שמחה ובין אם של כאב — את ידך הפועלת לטובתי. שלא אאבד לעולם את הביטחון בתכליתך.

הו אלוהים יקר, אני מודה לך כי הכול בחיי מקבל משמעות בך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה היא יסוד שמחזיק כל שלב במסעי. מצוותיך הם כלים אלוהיים ההופכים הכול להכנה לנצח. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"אחר האש קול דממה דקה; ויהי כשמע אליהו, וילט פניו באדרתו" (מלכים א' י"ט:12-13).

קולו של אלוהים אינו מתפרץ ברעש, אלא לוחש בעדינות ללב המוכן להאזין. הוא מדבר בסתר, מרוח אל רוח, וקרבה זו ניכרת רק לאלו שמתרחקים מהמולת העולם. אם נמלא את חיינו בהבלים, תחרות ודאגות, כיצד נוכל להבחין בנגיעתו השקטה של ה'? הסכנה היא שנאטום את אוזני נשמתנו ונאבד את ההכוונה שרק הוא יכול לתת.

כדי לשמוע בבהירות, עלינו לחיות בנאמנות למצוותיו הנשגבות של אלוהים. הן מלמדות אותנו להבחין בין הטהור לריק, לבקש קדושה במקום הסחות הדעת של העולם. כאשר אנו בוחרים בציות, אנו לומדים להשתיק את הרעשים החיצוניים והפנימיים, וקולו של העליון נהיה חי ומחולל שינוי.

לכן, עשה את השקט לפני אלוהים להרגל קדוש. האב מדבר אל הצייתנים ומדריך ברוך את השומרים את רצונו. מי שנוטה אוזן לשמוע יובל אל חיים מלאים בישוע, עם שלום, הכוונה וישועה. מעובד על פי אדוארד ב. פיוזי. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אב קדוש, אני מתקרב אליך ומבקש אוזניים קשובות ולב רגיש לקולך העדין. הרחק ממני את ההסחות שמונעות ממני לשמוע אותך.

אדון אהוב, למדני לשמור את מצוותיך הנשגבות ולהיבדל מהמולת השווא של העולם הזה. יהי קולך תמיד ברור יותר מכל קול אחר.

הו אלוהים יקר, אני מודה לך כי עדיין אתה מדבר בעדינות אל לבי. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי לעד. תורתך האדירה היא לחש חיים לנשמתי. מצוותיך הן מנגינות קדושות המובילות אותי בדרך הישר. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"בשלום אשכבה ואישן, כי אתה לבדך, ה', לבטח תשכִּיבֵנִי" (תהילים ד:ט).

כאשר אנו מוסרים את חיינו להשגחת ה', אנו מוצאים מנוחה אמיתית. הנפש הבוטחת ברחמיו אינה נופלת לחרדה או לחוסר סבלנות, אלא לומדת לנוח בידיעה שהיא נמצאת בדיוק במקום שה' שם אותה. בכניעה זו לאב אנו מגלים שלום שהעולם אינו יכול להציע — הוודאות שאנו בזרועות הכל-יכול.

אמון זה פורח כאשר אנו בוחרים לחיות לפי מצוותיו הנשגבות של העליון. הן מזכירות לנו שאיננו הולכים באקראי, אלא מונהגים בידי יד חכמה ואוהבת. לציית פירושו לבטוח שכל צעד במסענו הוסדר על ידי אלוהים, ובכל מקום נהיה בטוחים תחת הגנתו.

לכן, הנח את הפחדים ואמץ את הנאמנות. האב מדריך ומחזיק את הנכנעים לרצונו הקדוש. מי שחי בציות נח בביטחון ומובל אל הבן כדי לרשת חיי נצח. מעובד מתוך דברי פ. פנלון. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אדון אהוב, אני מוסר את עצמי לזרועותיך, ומפקיד בידיך את דאגותיי ואי-וודאותי. אני יודע שרק אתה יכול להעניק את המנוחה שנפשי זקוקה לה.

אבא, למד אותי לבטוח בכל פרט בחיים, לציית למצוותיך הנשגבות ולקבל את המקום שבו הצבת אותי. מי ייתן ואזכה לנוח בשלום מתוך ביטחון בנוכחותך.

הו, אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה מושיב אותי לבטח. בנך האהוב הוא נסיך הנצח והמושיע שלי. תורתך האדירה היא משכב שלום לנפשי. מצוותיך הן זרועות איתנות התומכות בי בדרך. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"אשרי הרעבים והצמאים לצדקה, כי הם ישבעו" (מתי ה:6).

המציאויות של השמים נחשקות רק על ידי אלה שנולדו מלמעלה. עבורם, הקדושה הופכת לעונג, ההשתחוויה הכנה היא שמחה, ודברי אלוהים הם מזון לנפש. זהו הסימן האמיתי לחיים רוחניים: למצוא סיפוק לא במה שהעולם מציע, אלא בכל מה שבא מה'.

וחיים אלו אפשריים רק כאשר אנו מקבלים את רוח הציות, שמביאה אותנו לשמור את מצוותיו הנפלאות של העליון. אין זה עול, אלא בחירה של אהבה ויראה. מי שמבקש את ה' כך, מתחיל להעריך כל ציווי אלוהי כאוצר שמחזק את הלב ומכין אותו לנצח.

לכן, בחן את עצמך: היכן עונגך? אם הוא בנאמנות לה', אתה בדרך החיים. האב מגלה את תוכניותיו ומעניק ברכות נצחיות לאלה ההולכים לפי תורתו הקדושה, ומוביל אותם אל הבן כדי למצוא סליחה וישועה. מעובד מ-J.C. Philpot. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אב קדוש, אני מכיר בכך שרק אלה שנולדים מלמעלה יכולים ליהנות מנוכחותך כהעונג הגדול ביותר של החיים. תן לי לב הפונה אל הנצחי.

אדון אהוב, הדריכני לציית בנאמנות למצוותיך הנפלאות. יהי רצון שמחשבתי תעסוק בדברים של מעלה ונפשי תמצא שמחה בהליכה ברצונך.

הו, אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה מלמד אותי לחשוק בקדוש ובנצחי. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא עונג לנפשי. מצוותיך הן כדבש הממתיק את דרכי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"הראני, יהוה, את דרכיך, למדני את נתיבותיך" (תהלים כ"ה:4).

ה' רוצה לעצב אותנו כדי שנהיה בהתאמה מלאה עם רצונו. אך לשם כך, עלינו להיות גמישים, ולאפשר לו לפעול בכל פרט ופרט בחיינו. לעיתים קרובות אנו חושבים שהנאמנות מתבטאת רק בהחלטות הגדולות, אך דווקא ב"כן" היומיומי לציוויים הקטנים של האב, הלב משתנה. כל צעד של ציות פותח מקום לכך שה' יוביל אותנו בבטחה ובחכמה.

לכן עלינו ללמוד להעריך את מצוותיו הנפלאות של ה'. אין זה משנה אם נראות קטנות או גדולות בעינינו — כולן יקרות. כל מעשה של כניעה, כל ויתור שנעשה בנאמנות, הוא חלק מהדרך שמובילה אותנו לאושר האמיתי. מי שאומר "כן" לעליון בדברים הפשוטים, מגלה במהרה שהוא מעצב את אופיו לנצח.

אם כן, בטח בדרכי ה' וציית בלב שלם. מי שלומד ללכת בדרכיו בשמחה, מוביל אל מלוא החיים. האב מכין, מחזק ושולח אל הבן את מי שמניח לו לעצב אותו ברצונו הקדוש. מעובד מהאנה וויטול סמית. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אב אהוב, אני ניצב לפניך בלב נכון ללמוד. רצוני להיות כחומר ביד היוצר בידיך, כדי שתעצב אותי כרצונך.

אדוני, למדני לציית למצוותיך הנפלאות בכל פרט, בין בדברים הקטנים ובין בגדולים. יהי רצון שלבי ללמוד לומר "כן" בכל עת שתדבר.

הו, אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה מעצב אותי באהבה ובסבלנות. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא הדרך המושלמת שמנחה אותי. מצוותיך הן הוראות מתוקות שמביאות אותי אל מלוא החיים. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.