נוצרים רבים למדו בכנסייה ש“מעשים אינם מצילים”, הם חוזרים על המשפט הזה מבלי להבין את משמעותו, אך אוהבים אותו כי הם חושבים שהוא מאפשר להם לא לציית למצוות אלהים ועדיין להתקבל לשמים בחיבוקים ונשיקות. ישוע מעולם לא לימד זאת. המשיח מעולם לא אמר שציות לאב הוא רשות; להפך, הוא חי ולימד נאמנות לכל המצוות שנגלו לנביאים שקדמו לו והבהיר שזו תמיד הייתה הדרך לאישור אלוהי. הרעיון ש”אינך צריך לציית” לא בא מהשמים, אלא מהנחש, שמטרתו מאז גן עדן לשכנע נפשות לא לציית לבורא. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | כאן סבלנות הקדושים, השומרים את מצוות אלהים ואמונת ישוע (התגלות יד:יב) | toratelohim.org
במשפט האחרון, מיליוני נוצרים יתאבלו בייאוש: “טיפש, טיפש, טיפש הייתי! שמעתי את האזהרה שעלי לציית לכל המצוות כדי להישלח לישוע על ידי האב, אך העדפתי להאמין למנהיגים שהבטיחו לי ישועה בלי ציות.” ביום ההוא, תתגלה התרמית, והאמת, שתמיד הייתה בכתובים, תקום כעד נגד הסוררים. אלהים לא שינה את הסטנדרט שלו: האב שולח אל הבן רק את אלה שבאמת מבקשים לשמור את חוקיו, שניתנו לנביאים ואושרו על ידי ישוע בבשורות. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | אני גיליתי את שמך לאנשים אשר נתת לי מן העולם. שלך היו, ולי נתתם, והם שמרו את דברך [התנ“ך] (יוחנן יז:ו) | toratelohim.org
הנפש שבאמת רוצה להיות נכונה עם אלהים האב ועם ישוע חייבת לציית לכל ההוראות שניתנו בבירור על ידי ה’ דרך נביאיו בתנ“ך ודרך בנו בארבע הבשורות. מדוע דבר כה מובן מאליו נראה קשה למיליונים בכנסיות להבין? האמת העצובה היא שרבים מהם אינם רוצים להבין, כי הם יודעים שאם יהיו נאמנים לאלהים, יצטרכו לוותר על תענוגות רבים של העולם שהם עדיין אוהבים. הישועה היא אישית. אף גוי לא יעלה מבלי לבקש ללכת באותם חוקים שניתנו לישראל, חוקים שישוע עצמו ושליחיו שמרו. אל תלך אחרי הרוב כי הם רבים. הסוף כבר הגיע! ציית כל עוד אתה חי. | כל נתיבות יהוה חסד ואמת לנצרי בריתו ועדתיו (תהילים כה:י) | toratelohim.org
התנ“ך ברור בקביעתו שחטא הוא הפרת התורה. לכן קבע אלהים את מערכת הקרבנות: כי כולנו חוטאים. יש הנופלים יותר מאחרים, אך איש אינו יוצא מן הכלל, וגם שמות גדולים בכתובים מוכיחים זאת. המבקשים להיות נאמנים למצוות אלהים, אך עדיין נכשלים, נשלחים אל שה האלהים למחילת חטאים. אך אלה שאינם מבקשים לציית לתורה וגם נופלים, אינם נהנים מדמו של השה, כי הם מורדים: הם יודעים את התורה, אך אינם מתאמצים כלל לציית לה. האב שולח אל הבן רק את המכבדים אותו בציות. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | כאן סבלנות הקדושים, השומרים את מצוות אלהים ואמונת ישוע (התגלות יד:יב) | toratelohim.org
אם אלהים אינו מתחשב בזכויותיו של אדם כדי להעלותו לשמים, מהו הקריטריון שלו? על מי חלה דמו של המשיח, אם לא על הנפשות שוויתרו על תענוגות העולם כדי ללכת אחריו? האם לא זה ציווה עלינו ישוע? שנאבד את חיינו בעולם הזה כדי למצוא אותם בשמים? הדוקטרינה של “טובה לא ראויה” אינה נתמכת כלל בדברי ישוע ולכן היא שקרית, גם אם עתיקה ופופולרית. כפירה זו באה מאנשים בהשראת הנחש, במטרה לשכנע את הגויים לא לציית לחוקי אלהים שניתנו לנביאיו בתנ”ך ולישוע. מאז גן עדן, זהו מוקד השטן. הישועה היא אישית. | אתה צוית פקדיך לשמר מאד (תהילים קיט:ד) | toratelohim.org
לטעון שכל אדם, בין אם בתנ“ך ובין אם מחוצה לו, מוסמך לשנות או לבטל את חוקי אלהים מהתנ”ך, זו פגיעה בעליונות האלוהית. המאמין בטעות זו דוחה את אי-שינוי קולה של אלהים. אין לברוא סמכות כזו, אלא אם כן ניתנה לו במפורש מאת אלהים. אך בשום מקום בתנ”ך או בבשורות לא נמצא נבואות המכריזות על אנשים בעלי סמכות זו אחרי המשיח. בענייני ישועה, עלינו להיות נאמנים רק למה שגילה לנו אלהים לפני ישוע ודרך ישוע עצמו, כדי שלא ניפול בפח הנחש. הישועה היא אישית. ציית לתורת אלהים כל עוד אתה חי. | לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו, לשמור את מצות יהוה אלהיכם (דברים ד:ב) | toratelohim.org
ישוע אמר כי דיבר רק את מה שהאב ציווה עליו, לא יותר ולא פחות. ואם ישוע, בהיותו אחד עם האב, לא העז ללמד דבר שונה, מהיכן בא הרעיון שבאיגרות הותר לשליחים ליצור תוכנית ישועה לגויים הכוללת אף ביטול חוקי אלהים? דבר כה גדול היה דורש פסוקים מפורטים רבים בתנ“ך ובדברי ישוע להוכיח שמקורו באלהים! אך אין כאלה! מי שרוצה להמשיך בטעות קטלנית זו, ימשיך, אך האמת שמצילה היא להאמין ולציית: להאמין שישוע הוא משיח ישראל ולציית לחוקים שנתן אלהים לישראל, חוקים שישוע עצמו וכל השליחים שמרו. | הדבר אשר דיברתי הוא ישפטהו ביום האחרון. כי לא מלבי דיברתי, כי אם האב אשר שלחני הוא ציווה עלי מה לומר ומה לדבר (יוחנן יב:מח-מט) | toratelohim.org
מאז שנבחן אברהם ונמצא ראוי בעיני אלהים, עמו הפך לאומה הנבחרת של אלהים בארץ, מאושרת בברית עולם וחתומה בסימן המילה. זה אינו נושא לדיון; זהו עובדה גמורה ובלתי משתנה, כי אלהים הזכיר לישראל פעמים רבות לאורך ההיסטוריה שהברית היא נצחית. הגוי הרוצה ברכה, גאולה וישועה צריך להצטרף לעם הזה, כי רק דרך ישראל יש גישה אל המשיח. אנו מצטרפים לישראל על ידי שמירת אותם חוקים שנתן האב לישראל. האב שמח באמונתנו, ענוותנו ואומץ לבנו מול adversity ומוביל אותנו אל ישוע. תוכנית ישועה זו הגיונית, כי היא האמת. | והבן הנכרי הנלוה אל יהוה לשרתו ולהיות לעבד לו… ומחזיקים בבריתי, והביאותים אל הר קדשי (ישעיהו נו:ו-ז) | toratelohim.org
מחילת החטאים והישועה דרך קרבנו של ישוע, שה האלוהים, זמינים לכל אדם בכל מקום בעולם, אך אלהים קבע כללים ברורים. הוא הבדיל אומה לכבודו ולתהילתו, ורק המצטרפים לאומה זו זוכים לגישה אל המושיע. אנו מצטרפים לישראל כאשר אנו מתחילים לציית לאותם חוקים שנתן אלהים לעמו. האב רואה את אמונתנו, גם מול כל כך הרבה התנגדות, מזהה את ציותנו, שופך את ברכותיו, ואז שולח אותנו אל הבן למחילה ולחיי נצח. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | והבן הנכרי הנלוה אל יהוה לשרתו ולהיות לעבד לו… ומחזיקים בבריתי, והביאותים אל הר קדשי (ישעיהו נו:ו-ז) | toratelohim.org
אלהים אינו נואש להציל את הגויים. בשמים אין מחסור בנפשות. תחושת הערך העצמי המנופחת שאנו רואים ברבות מהכנסיות באה מהנחש, שגורם להם להאמין שאלהים כל כך חפץ בהם עד שיקבלם בזרועות פתוחות לשמים, גם אם ידחו בגלוי את החוקים שנתן לנו בתנ“ך. ישועת הגויים תלויה בהליכה באותם חוקים שהשליחים ותלמידי ישוע שמרו. לא חל כל שינוי, ואנחנו לא טובים או גרועים מהם. האב רואה את אמונתנו ואומץ לבנו, למרות האתגרים, שופך עלינו את אהבתו, מאחד אותנו עם ישראל ומוביל אותנו אל הבן למחילה ולישועה. זו תוכנית הישועה שיש לה היגיון, כי היא אמת. | אתה צוית פקדיך לשמר מאד (תהילים קיט:ד) | toratelohim.org
