"ה' מכין מצעדי גבר, ודרכו יחפץ" (תהילים ל"ז:כ"ג).

אתה מתפלא על חסרונותיך, אך מדוע? הדבר רק מראה שהכרתך העצמית מוגבלת. במקום להיבהל מכישלונותיך, הודה לאלוהים על רחמיו שמונעים ממך ליפול לשגיאות חמורות ותכופות יותר. הגנתו היא שמחזיקה אותך בכל יום.

אמת זו מזמינה אותנו לציית לתורת אלוהים הזוהרת. מצוותיו המופלאות הן האור המדריך אותנו, מתקנות את דרכנו ומייצבות אותנו. לציית משמעו לבטוח בהכוונת הבורא, לאפשר לו לשמור אותנו ממעידות גדולות יותר.

אהוב, חיה בציות כדי לזכות ברחמי אלוהים. האב מדריך את הצייתנים אל בנו, ישוע, לישועה. הודה על תמיכתו ולך בדרכיו, כפי שישוע עשה, כדי למצוא כוח ושלום. מעובד על פי ז'אן ניקולא גרו. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אבא, אני מהלל אותך על רחמיך שמחזיקים אותי. למדני לבטוח בך.

אדוני, הדרכני ללכת במצוותיך המופלאות. מי ייתן ואלך בדרכך.

הו אלוהים אהוב, אני מודה לך על ששמרת אותי מנפילות. בנך הוא נסיכי ומושיעי. תורתך הזוהרת היא העוגן שמייצב את נפשי. מצוותיך הן מדריכים שמאירים את דרכי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"ה' הוא כוחי ומגני; בו בטח לבי, ונעזרתי" (תהילים כ"ח:ז').

אלוהים לעיתים קרובות עונה לתפילותינו לא על ידי כך שהוא מתאים את רצונו לשלנו, אלא על ידי כך שהוא מרומם אותנו אליו. הוא מחזק אותנו לשאת את המשא מבלי לזעוק להקלה, מעניק לנו יכולת לשאת כאב בשלום, ומוביל אותנו לניצחון בקרב במקום להוציא אותנו ממנו. שלום בתוך הסערה גדול מלהינצל מהמאבק, והניצחון יקר מהבריחה.

אמת זו קוראת לנו לציית לתורתו הנשגבה של אלוהים. מצוותיו הנעלות מלמדות אותנו לבטוח בכוחו, לא בשלנו. לציית משמעו להיכנע לתכנית הבורא, לאפשר לו לשנות אותנו כדי להתמודד עם המאבקים באומץ. הציות מיישר אותנו עם לב אלוהים, ומביא שלום וניצחון.

אהוב, חיה בציות כדי למצוא כוח בניסיונות. האב מדריך את הצייתנים אל בנו, ישוע, לישועה. אל תירא מהמאבק, אלא בטח באלוהים, כפי שישוע עשה, וקבל את השלום שמתגבר על הסערה. מעובד על פי J. R. Miller. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אבא, אני מהלל אותך על שאתה מחזיק אותי במאבקים. חזק אותי לבטוח ברצונך.

אדון, הדריך אותי ללכת אחר מצוותיך הנעלות. למד אותי למצוא שלום בך.

הו אלוהים אהוב, אני מודה לך על שאתה מעניק לי ניצחון במאבק. בנך הוא נסיכי ומושיעי. תורתך הנשגבה היא היסוד שמייצב את צעדי. מצוותיך הן פנינים המקשטות את אמונתי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"ברא בי, אלוהים, לב טהור, וחדש בקרבי רוח נכון. אל תשליכני מלפניך, ורוח קדשך אל תקח ממני" (תהלים נא:י–יא).

רק כאשר אלוהים שופך עלינו את רוח האהבה והתחנונים, נוכל באמת לעבוד אותו. ה' הוא רוח, ורק מי שמבקש אותו בכנות ובאמת יכול להגיש לו פולחן שמוצא חן בעיניו. רוח זו היא האש האלוהית המודלקת בלב המאמין — אותה אש שה' הדליק על מזבח הנחושת וציווה שלעולם לא תכבה. ייתכן שהיא תכוסה באפר של חולשה או עייפות, אך לעולם לא תיכבה, כי אלוהים עצמו מחזיק אותה.

אש זו נשארת חיה באלה שבוחרים ללכת בציות למצוותיו הנשגבות של העליון. הנאמנות היא הדלק שמחזיק את הלהבה בוערת — הציות מדליק מחדש את ההתלהבות, מטהר את הפולחן ומחדש את הקשר. הלב הנאמן הופך למזבח תמידי, שבו האהבה לאלוהים אינה כבה, אלא מתחזקת בכל מעשה של מסירות.

לכן, הזן את האש שה' הדליק בך. הסר את אפר ההסחות והנח עצי תפילה וציות. האב לא נותן לאש שלו לכבות בלב המחפשים אותו, אלא שומר אותה דולקת עד היום שבו ניבלע כולנו באורו הנצחי במשיח. מעובד על פי J.C. Philpot. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אב אהוב, אני מהלל אותך כי אתה מדליק בי את אש רוחך. אל תיתן ללהבה זו לכבות, אלא עשה שתגדל מיום ליום.

אדון, עזור לי לחיות לפי מצוותיך הנשגבות, להגיש לך לב טהור ופולחן כן, שלעולם אינו מתקרר ואינו כבה.

הו אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה שומר את להבת האמונה חיה בקרבי. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא האש הקדושה שמאירה את מזבחי. מצוותיך הן העצים שמחזיקים את להבת אהבתי אליך. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"אמן, אמן אני אומר לך: כל העושה חטא עבד הוא לחטא" (יוחנן ח:34).

ישוע דיבר בתקיפות על ההבדל בין חיים לפי הבשר לבין חיים לפי אלוהים. האדם שמוסר את חייו לתאוות המושחתות, שמשקר, מרמה והורס, מגלה למי הוא באמת משרת. זו אינה שיפוטיות אנושית, אלא אמת אלוהית. רק כאשר הלב משתנה בכוחו של העליון והאדם נולד מחדש, הוא נעשה חלק ממשפחת אלוהים. האמונה איננה תואר, אלא טבע חדש הדוחה את מעשי החושך.

החיים החדשים הללו נולדים מתוך ציות למצוותיו הנפלאות של ה'. בהן הרוח הקדוש מעצב את האופי ומשמיד את הדחפים שמרחיקים את הנפש מאלוהים. לחיות בקדושה איננה אפשרות עבור המאמין — זהו הסימן שהוא שוחרר משלטון הרע וכעת שייך לממלכת האור.

לכן, בחן אם חייך משקפים את אלוהים שאתה מודה בו. האב מקבל באהבה את החוטא המתחרט ומוביל אותו אל הבן, שם יש סליחה ושינוי אמיתי. רק אז האדם מפסיק להיות עבד לבשר והופך ליורש חיי נצח. מותאם מד. ל. מודי. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אב אהוב, אני מהלל אותך כי קראת לי מן החושך אל אורך. פדה אותי מכל תאווה שמרחיקה אותי ממך וטהר את ליבי.

אדון, עזור לי לחיות לפי מצוותיך הנפלאות, כדי שכל מעשה שלי יגלה שאני שייך לביתך ולא לשלטון החטא.

הו, אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה מוליד אותי מחדש לחיים טהורים ואמיתיים. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה היא הגבול הקדוש שמגן עלי. מצוותיך הן הירושה שמאשרת אותי כילדך. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"הללו את־יהוה כי טוב כי לעולם חסדו" (תהלים ק"ו:1).

לעיתים קרובות אנו מודים בקול מהסס על הברכות הרוחניות שקיבלנו, אך כמה רחב הוא שדה החסדים שאלוהים מעניק לנו כאשר הוא מציל אותנו ממה שלא עשינו או לא הפכנו להיות! איננו יכולים אפילו לדמיין את כל מה שהוא, בטובו, חסך מאיתנו. כל יום הוא מתנה של הגנתו מפני רעות שמעולם לא הכרנו.

אמת זו קוראת לנו להישמע לתורתו המפוארת של אלוהים. מצוותיו הנפלאות הן מגן, המנחה אותנו הרחק מהחטא וקרוב לרצונו. לציית פירושו לאמץ את הגנת הבורא, לאפשר לו לשמור אותנו בדרך הצדקה.

אהוב, חיה בציות כדי לקבל את ברכות אלוהים. האב מדריך את הצייתנים אל בנו, ישוע, לישועה. הודו על הגנתו ולכו בדרכיו, כפי שעשה ישוע, כדי למצוא שלום אמיתי. מעובד מפרנסס רידלי האברגל. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אבא, אני מהלל אותך על טובך ששומר עלי. למד אותי להעריך את חסדיך.

אדוני, הדרכני ללכת אחר מצוותיך הנפלאות. מי ייתן ואלך באהבתך.

הו אלוהים אהוב, אני מודה לך על שהצלת אותי ממה שמעולם לא ראיתי. בנך הוא נסיכי ומושיעי. תורתך המפוארת היא מחסה המגן על נשמתי. מצוותיך הן כוכבים המנחים את דרכי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"אשפוך לפניו שיחי; צרתי לפניו אגיד" (תהילים קמ"ב:ב').

אלוהים אינו מעניק עזרה במנות קטנות. הוא שופך ברכות עד שפע, ממלא את הריקנות שלנו. נדיבותו בלתי מוגבלת, אך היכולת שלנו לקבל היא שמגבילה. הוא היה מעניק ללא גבול אילו אמונתנו הייתה גדולה יותר. קטנות האמונה היא המכשול היחיד לברכות המלאות של אלוהים.

אמת זו קוראת לנו להישמע לתורתו הנפלאה של אלוהים. מצוותיו שאין להן תחרות מרחיבות את אמונתנו, ופותחות מקום לברכותיו. לציית פירושו לבטוח בבורא, ולהתיישר עם תוכניתו. הציות מרחיב את ליבנו לקבל את עושרו האלוהי.

אהוב, חיה בציות כדי לקבל את ברכות אלוהים. האב מדריך את הצייתנים אל בנו, ישוע, לישועה. אל תגביל את אלוהים באמונה מועטה. ציית, כפי שישוע עשה, וקבל ברכות ללא מידה. מעובד על פי J. R. Miller. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אבא, אני מהלל אותך על טובך שאין לו קץ. למד אותי לבטוח בך בשלמות.

אדון, הדרכני ללכת אחר מצוותיך שאין להן תחליף. מי ייתן ואמונתי תגדל כדי לקבל את הבטחותיך.

הו אלוהים אהוב, אני מודה לך על נדיבותך שמקיימת אותי. בנך הוא נסיכי ומושיעי. תורתך הזוהרת היא הלהבה שמאירה את דרכי. מצוותיך הן אוצרות שמנחים את נשמתי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"הנה אני יהוה, אלהי כל בשר; הֲיֵשׁ מִמֶּנִּי יִפָּלֵא דָּבָר?" (ירמיהו ל״ב:כ״ז).

אמונתו של אברהם התבססה על ההכרה שאין דבר בלתי אפשרי לאלוהים. גם מול הבלתי סביר, הוא נשא עיניו לשמים וראה, מעל כל מגבלה אנושית, את כוחו, חכמתו ואהבתו של הבורא. ודאות זו החזיקה אותו כאשר הכול נראה מנוגד, כי האמין שלב האלוהים האוהב רוצה בטוב ביותר, שמחשבתו האינסופית מתווה את התוכנית המושלמת וזרועו החזקה תקיים כל אשר הבטיח.

אמונה בלתי מעורערת זו פורחת גם באלה ההולכים לפי מצוותיו הנשגבות של העליון. הציות מחזק את האמון ומלמד אותנו לראות את אופיו הנאמן של אלוהים בכל פרט. כאשר אנו הולכים אחר הוראותיו, אנו לומדים לנוח בביטחון שאותו כוח שברא את השמים והארץ פועל גם היום לתמוך ביראיו.

לכן, הבט על הבלתי אפשרי כהזדמנות לאדון להראות את כוחו. כאשר האמונה מצטרפת לציות, הנפש מוצאת מנוחה ושמחה גם בהמתנה. האב מכבד את הבוטחים בו ומובילם אל הבן, שבו כל הבטחה מתגשמת בשלמות. מעובד מ-J.C. Philpot. להתראות מחר, אם ירצה ה׳.

התפללו איתי: אב אהוב, אני מהלל אותך כי אין דבר בלתי אפשרי לך. תן לי את אמונת אברהם, הבוטחת גם כאשר איני רואה מוצא.

אדון, למדני ללכת לפי מצוותיך הנשגבות, כדי שאמונתי תהיה איתנה ולבי יישאר בשלום, בידיעה שכוחך מקיים כל הבטחה.

הו, אלוהים יקר, אני מודה לך כי זרועך חזקה לבצע את אשר אתה מבטיח. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא יסוד ביטחוני. מצוותיך הן העמודים הנושאים את אמונתי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

“ובשמו יוכרז חרטה וסליחת חטאים לכל העמים, החל מירושלים” (לוקס 24:47).

ישנן חזרות בתשובה שאינן מחזיקות מעמד עם הזמן, כי הן נולדו ללא תחושת אשמה על החטא. כאשר הלב אינו נשבר, הזרע נופל על אדמה רדודה—ומספיקה הרוח הראשונה של התנגדות כדי לעקור את מה שנראה כאמונה. חרטה אמיתית היא יסוד החיים הרוחניים; בלעדיה, ההתרגשות הראשונית מתפוגגת והאדם שב לדרכיו הישנות, כאילו לא קרה דבר. זהו כאב החטא שמכין את הנפש לקבל סליחה ולהישאר איתנה.

יציבות זו גדלה באלה שבוחרים ללכת במצוותיו הנפלאות של העליון. הציות מגן על הלב מפני שטחיות ומוביל אותו לשורש האמונה החיה. מי ששומע את הדבר ומקיים אותו אינו מתערער בסערות, כי שורשיו נטועים בסלע—והפרי מופיע, גם בתוך הניסיונות.

לכן, בחן את לבך והרשה לאלוהים לשכנע אותך במה שיש להותיר מאחור. האב אינו מבזה את המתחרט הכנה, אלא מחזק אותו ומוביל אותו אל הבן, שם האמונה הופכת לעמוקה, מתמדת ופורה. מעובד מתוך ד. ל. מודי. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אב אהוב, אני מהלל אותך כי אמתך קוראת לי לחרטה ומלמדת אותי מהי אמונה אמיתית.

אדוני, עזור לי לחיות לפי מצוותיך הנפלאות, כדי שאמונתי תהיה בעלת שורשים עמוקים ותניב פרי המפאר אותך.

הו, אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה מעניק לי לב שבור ואמיתי. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא האדמה הפורייה שבה אמונתי צומחת. מצוותיך הן השורשים שמחזיקים אותי איתן בתוך הסערות. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"אשרי שומרי עדותיו ודורשיו בכל לבבם" (תהלים קיט:2).

נפש המלאה ברעיונות נעלים מבצעת טוב יותר גם את המשימות הקטנות. החזון האלוהי לחיים מאיר גם את המצבים הצנועים ביותר. רחוק מלהיות עקרונות קטנוניים מתאימים לניסיונות הקטנים, רק רוח שמימית השוכנת בתוכנו יכולה להחזיק אותנו בעבודות היומיום. רוח זו נושאת בשלום את ההשפלות של מצבנו.

אמת זו קוראת לנו לציית לתורה השמימית של אלוהים. מצוותיו הנשגבות מרוממות את נפשנו ונותנות מטרה גם למשימות הפשוטות ביותר. לציית משמעו לאפשר לבורא לשכון בתוכנו, להפוך את הרגיל לקדוש ולתמוך בנו בכל אתגר.

אהוב, חיה בציות כדי לשאת את הרוח השמימית של אלוהים. האב מדריך את הצייתנים אל בנו, ישוע, לישועה. לך בדרכיו, כפי שישוע עשה, ומצא שלום גם בדברים הקטנים ביותר. מעובד מג'יימס מרטינו. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אבא, אני מהלל אותך על שנתת משמעות למשימותיי. למד אותי לחיות עם חזונך.

אדון, הדריכני ללכת אחר מצוותיך הנשגבות. יהי לבי דבוק בך.

הו אלוהים אהוב, אני מודה לך על נוכחותך שמרוממת אותי. בנך הוא נסיכי ומושיעי. תורתך השמימית היא האור שמדריך את נפשי. מצוותיך הן כנפיים שמרימות אותי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"כי טוב יהוה; לעולם חסדו, ועד דור ודור אמונתו" (תהילים ק:ה).

כמה גדולה ההבדל בין הרע שעשינו לבין הרע שאנו מסוגלים לעשות, ולעיתים כמעט מבצעים! אם נשמתי הניבה זונין כאשר הייתה מלאה בזרעים רעילים, כמה עלי להיות אסיר תודה! וכי הזונין לא חנק את החיטה לגמרי – איזה נס הוא זה! עלינו להודות לאלוהים יום יום על החטאים שלא עשינו.

אמת זו מזמינה אותנו לציית לחוקו הנשגב של אלוהים. מצוותיו המופלאות מגינות עלינו, ומדריכות אותנו להתרחק מהרע ולהתקרב לטובו. הציות הוא בחירת דרכו של הבורא, ומתן אפשרות לו לטהר את לבנו. הציות הוא המגן השומר עלינו מזרעי השגיאה.

אהוב, חיה בציות כדי לקבל את ההגנה והברכות של אלוהים. האב מדריך את הצייתנים אל בנו, ישוע, לישועה. הודו ולכו בדרכיו, כפי שישוע עשה, כדי למצוא את השלום האמיתי. מעובד מפרדריק ויליאם פייבר. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אבא, אני מהלל אותך על חסדך שמציל אותי מהרוע. שמור את ליבי בך.

אדוני, הדריכני ללכת אחר מצוותיך המופלאות. מי ייתן ואלך באהבתך.

הו אלוהים אהוב, אני מודה לך ששמרת עלי מהחטא. בנך הוא נסיכי ומושיעי. חוקך הנשגב הוא היסוד שמחזיק את נשמתי. מצוותיך הם קרני אור שמאירות את דרכי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.