“אהבתך טובה מהחיים! לכן שפתי יהללוך” (תהילים ס״ג:4).

כאשר הלב כבד, הדבר מגלה שרצון אלוהים עדיין איננו הדבר המתוק ביותר לנפש. זה מראה שהחירות האמיתית, זו שבאה מהציות לאב, עדיין לא הובנה בשלמותה. זהו סימן לכך שהבן־אלוהות — הזכות להיקרא בן עליון — עדיין לא נחוותה בכל עוצמתה ושמחתה.

אם הנפש הייתה מקבלת באמונה את כל מה שה׳ מרשה, אפילו הניסיונות היו הופכים למעשי ציות. דבר לא היה לשווא. ההסכמה הכנה לתכנית אלוהים הופכת כאב לקרבן, את המשא למסירה, ואת המאבק לקשר. מסירה זו אפשרית רק כאשר הנפש הולכת בתוך חוק אלוהים האדיר ושומרת את מצוותיו השלמות.

דווקא בציות מעשי, יומיומי ואוהב זה, בן אלוהים טועם מהי חירות אמיתית, מהי שמחה אמיתית. כאשר אדם מקבל את רצון האב וחי על פי דרכיו, אפילו הרגעים הקשים הופכים להזדמנויות לעבודת ה׳. לציית לרצון הבורא הוא הדרך היחידה להפוך סבל לברכה, ומשא לשלום. -מעובד מהנרי אדוארד מאנינג. להתראות מחר, אם ה׳ ירצה.

התפללו איתי: אדוני אלוהי, אני מכיר בכך שלעיתים קרובות ליבי נעצב כי אני עדיין אוהב את רצוני יותר מרצונך. סלח לי על כל פעם שהתנגדתי למה שנכון וסירבתי לראות ברצונך את הטוב העליון.

למדני, אבא, לציית לך גם בניסיונות. אני רוצה למסור לך הכול, לא רק את הרגעים הקלים, אלא גם את המאבקים והקשיים. שכל סבל שאעבור ייהפך לציות, ושכל חיי יהיו קרבן חי לפני מזבחך. תן לי לב שמסכים בשמחה לתכניתך.

הו, אל עליון קדוש, אני סוגד ומשבח אותך על שקראת לי בן ונתת לי את ההזדמנות לחיות למענך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. חוקך האדיר הוא מפתח החירות האמיתית, השובר את כבליי ומקרב אותי אליך. מצוותיך הנפלאות הן כצעדים בטוחים בדרך של שלום ותהילה. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.

“אז שאלו אותו: מה עלינו לעשות כדי לבצע את המעשים אשר אלוהים דורש?” (יוחנן 6:28).

אלוהים הוא אב רחום. הוא מציב כל אדם בדיוק במקום שבו הוא רוצה שיהיה, ונותן לכל אחד שליחות מיוחדת שהיא חלק ממעשה האב. עבודה זו, כאשר נעשית בענווה ובפשטות, הופכת לדבר מהנה ומשמעותי. האדון אינו מטיל משימות בלתי אפשריות — הוא תמיד מעניק די כוח והבנה מספקת כדי שהאדם יקיים את מה שקבע.

כאשר מישהו מרגיש מבולבל או מותש, לעיתים קרובות זה מפני שהתרחק ממה שאלוהים ציווה. הטעות אינה במה שהאב ביקש, אלא באופן שבו האדם מתמודד עם זה. אלוהים רוצה שילדיו ישרתוהו בשמחה ושלום בלב. והאמת היא שאיש אינו יכול באמת לרצות את אלוהים אם הוא במרדנות מתמדת או אי שביעות רצון. הציות לרצון האלוהי הוא הדרך לסיפוק האמיתי.

לכן, אם הנשמה רוצה לרצות את האב ולמצוא תכלית, עליה לציית באהבה לתורת אלוהים החזקה וללכת אחר מצוותיו היפות. כאשר חיים לפי חוקי הבורא, העבודה היומיומית מקבלת משמעות, הלב מוצא מנוחה, והקשר עם העליון הופך למציאותי. השלום הבא מאלוהים שמור לאלה ההולכים בדרכיו. -מעובד מג'ון ראסקין. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אדוני אלוהי, אני מודה לך על היותך אב רחום, שדואג לי ונותן לי משימות לפי רצונך. אתה יודע מה טוב עבורי, ותמיד מעניק לי כוח והבנה למלא את אשר אתה מצפה.

סלח לי כאשר אני מתלונן, מתבלבל או מתרחק ממה שציווית. למד אותי לעשות הכל בענווה ובשמחה, לזכור שזה עבורך אני עובד. שלא אשכח לעולם שהציות לתורתך וקיום מצוותיך הם הדרך הבטוחה לרצות אותך ולחיות בשלום.

הו, אלוהים קדוש, אני סוגד ומשבח אותך על כל יום של חיים, על כל שליחות שאתה מפקיד בידי, ועל כל לימוד היוצא מפיך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך החזקה היא כאור המכוון את דרכי ונותן משמעות לקיומי. מצוותיך הן כזרעים שמימיים הפורחים בשמחה ואמת בתוכי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

“על פי החלטתו הוא ילד אותנו בדבר האמת, כדי שנהיה כמו ביכורים לכל אשר ברא” (יעקב 1:18).

כאשר אדם חי את הרגע הנוכחי במלואו, בלב פתוח וחופשי מאגואיזם, הוא נמצא במצב הטוב ביותר לשמוע את קול אלוהים. במצב זה של תשומת לב כנה ומסירות, הבורא מדבר. ה' תמיד נכון לתקשר עם אלה שניצבים לפניו בענווה וברגישות.

במקום ללכת לאיבוד בעבר או לדאוג לעתיד, על הנשמה למקם את עצמה בבירור בהווה, קשובה למה שאלוהים רוצה להראות. ברגע הנוכחי הזה האב מגלה את הצעדים שמקרבים את הנשמה אליו. אלה שמקשיבים ומצייתים לתורתו העזה זוכים בזכות להיכנס לקשר אינטימי עם הבורא.

ובאינטימיות זו טמונות הברכות העמוקות ביותר: שלום אמיתי, הדרכה בטוחה, כוח לציית ועידוד לחיות. מי שמוסר את עצמו לרגע באמונה ובכנות מוצא את אלוהים שם — מוכן לשנות, להדריך ולהושיע. הדרך אליו מתחילה בלב נכון לשמוע. -מעובד מתומס קוגסוול אפהם. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אדוני אלוהי, אני מודה לך על ההזדמנות הזו לחיות עוד יום לפניך. אתה אלוהים נוכח, שמדבר עם אלה שמבקשים אותך באמת. למד אותי להניח בצד את ההסחות ולחיות כל רגע בתשומת לב למה שאתה רוצה לגלות.

עזור לי להיות פתוח לחלוטין לנגיעתך, עם מחשבותיי ורגשותיי מופנים לרצונך. אינני רוצה לחיות בעבר, ולא להיות חרד לעתיד — אני רוצה למצוא אותך כאן, עכשיו, במקום שבו אתה מוכן להדריך ולברך אותי. גע בלבי והראה לי את הדרך שמקרבת אותי אליך.

הו, אלוהים קדוש, אני עובד ומשבח אותך על היותך אב כה קרוב, כה קשוב, כה נדיב עם אלה שמבקשים אותך. אינך מסתיר את דרכיך מאלה שמוסרים עצמם בכנות. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה היא המגדלור הזורח בהווה ומוביל אל לבך. מצוותיך הם כשערים קדושים הפותחים בפנינו את עושר הקשר איתך. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

“וּגְדוּלַת עֻזּוֹ הַבִּלְתִּי נִתֶּנֶת לְהַשְׁוָאָה אֲשֶׁר הִיא לָנוּ הַמַּאֲמִינִים, לְפִי פְּעֻלַּת עֻזָּתוֹ הַגְּבוֹרָה” (אפסים א:19).

שורש הנטוע באדמה הטובה ביותר, באקלים האידיאלי ומקבל את כל מה שהשמש, האוויר והגשם יכולים להציע, עדיין אינו מובטח שיגיע לשלמות. אולם הנשמה שמבקשת בכנות את כל אשר אלוהים רוצה להעניק, נמצאת בדרך בטוחה הרבה יותר לצמיחה ולמלאות. האב תמיד נכון להרעיף חיים ושלום על אלה שמבקשים אותו בכנות.

אין נצר המתמתח אל השמש שיש לו ודאות כה רבה לתשובה כמו לנשמה הפונה אל הבורא. אלוהים, שהוא מקור כל טוב, מתקשר בעוז ובאהבה עם אלה שבאמת רוצים להשתתף בנוכחותו. במקום שיש שאיפה כנה וצייתנות חיה, שם אלוהים מתגלה. הוא אינו מתעלם ממי שמבקש אותו באמונה ובענווה.

לכן, חשוב יותר מהסביבה שמסביב היא כיוון הלב. כאשר נשמה כורעת בפני רצון אלוהים ומחליטה ללכת בדרכו האדירה, היא מקבלת חיים מלמעלה. מצוות ה' הן דרכי אור לכל הבוטחים בו. לציית בכנות הוא לפתוח את הווייתך לכל מה שהבורא רוצה להרעיף. -מעובד מוויליאם לו. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אדוני אלוהי, אני מודה לך על היותך כה נגיש ותמיד מוכן לקבל אותי. בעוד דברים רבים בחיים אינם ודאיים, נאמנותך לעולם אינה נכשלת. אם אבקש אותך בכנות, אני יודע שתבוא אלי באהבה ובעוז.

אני רוצה שלבי ישאף יותר לנוכחותך מכל דבר אחר בעולם הזה. למד אותי להושיט את נשמתי אליך, כפי שהצמח נמתח אל השמש. תן לי רוח צייתנית, שאוהבת את דרכיך ובוטחת במצוותיך. איני רוצה לחיות בשולי רצונך.

הו, אלוהים קדוש, אני משתחווה ומברך אותך על שאינך דוחה אף נשמה כנה. אתה מתקשר עם אלה שאוהבים אותך ומצייתים לך, ואני רוצה לחיות כך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כגשם החודר לאדמה ונותן חיים בשפע. מצוותיך הן כקרני שמש שמחממות, מדריכות ומחזקות את דרכו של הצדיק. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

“גם אתם נבנים כאבנים חיות לבניית בית רוחני להיות כהונה קדושה” (אִגֶּרֶת פֶּטְרוֹס הָרִאשׁוֹנָה 2:5).

לאן שלא יוביל אלוהים את נשמותינו לאחר שנעזוב את גופינו השבריריים, גם שם נהיה בתוך אותו היכל גדול. היכל זה אינו שייך רק לארץ — הוא גדול מעולמנו. זהו הבית הקדוש שמקיף את כל המקומות בהם נוכחות אלוהים שורה. וכיוון שאין קץ ליקום בו אלוהים מולך, גם אין גבול להיכל החי הזה.

היכל זה אינו עשוי מאבנים, אלא מחיים שמצייתים לבורא. זהו מיזם נצחי, הנבנה שלב אחר שלב, עד שהכול ישקף בשלמות את מהות אלוהים. כאשר נשמה לומדת לציית באמת, היא משתלבת בבניין הרוחני הגדול הזה. וככל שהיא מצייתת יותר, כך היא הופכת לביטוי חי של רצון ה׳.

לכן, הנשמה המבקשת להיות חלק מהתוכנית הנצחית הזו צריכה להיכנע לחוקו האדיר, ללכת בדרכיו באמונה ובמסירות. כך תהיה הבריאה, בסופו של דבר, השתקפות טהורה של תפארתו. -מעובד מפי פיליפס ברוקס. להתראות מחר, אם ירצה ה׳.

התפללו איתי: אדון אלוהים, אני יודע שגופי שברירי וחולף, אך הנשמה שנתת לי שייכת למשהו גדול בהרבה. אני מודה לך כי הכנת מקום מעבר לעולם הזה, שבו נוכחותך ממלאת הכול, ושם המקשיבים לך חיים בשלום ובשמחה. למדני להעריך את התקווה הנצחית הזו.

אני רוצה להיות חלק, אבי, מהיכלך החי — לא רק בעתיד, אלא כבר כאן ועכשיו. תן לי לב כנוע, החפץ לרצות אותך מעל הכול. מי ייתן וצייתנותי תהיה כנה ומתמדת. עצב אותי כדי שאהיה מועיל במלאכה שאתה יוצר.

הו, אלוהים קדוש, אני משתחווה ומשבח אותך על שהכללת אותי בתוכנית הנצחית הזו, אף שאני קטן ולא מושלם. קראת לי לדבר שמעבר לזמן, מעבר לעולמות, מעבר לעצמי. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. חוקך האדיר הוא כיסוד האיתן של היכלך הבלתי נראה והמפואר. מצוותיך הן כעמודים חיים הנושאים את האמת ומשקפים את קדושתך. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.

“לכן, אל תדאגו למחר, כי המחר ידאג לעצמו. די ליום רעתו.” (מתי 6:34)

מי שיש לו כל כך הרבה סיבות לשמוח ובכל זאת בוחר להיאחז בעצב ובכעס, מבזה את מתנות אלוהים. גם כאשר החיים מזמנים קשיים מסוימים, עדיין יש אינספור ברכות שאנו יכולים להכיר בהן — אורו של יום חדש זה, נשימת החיים, ההזדמנות להתחיל מחדש. אם אלוהים שולח לנו שמחות, עלינו לקבלן בהכרת תודה; ואם הוא מרשה ניסיונות, עלינו לעמוד בהן בסבלנות ובאמון. הרי רק היום הזה בידינו. אתמול כבר עבר, והמחר עדיין לא הגיע. לשאת את הפחדים והכאבים של כמה ימים במחשבה אחת הוא משא מיותר, שרק גוזל את שלוות הנפש.

אבל יש דבר מהותי עוד יותר: אם אנו רוצים שיום זה יהיה באמת מלא ברכות, שחרור, שלום והכוונה מלמעלה, עלינו ללכת לפי תורת אלוהים החזקה. הנשמה שמבקשת את חסד ה' צריכה לנטוש את החטא ולהשתדל לקיים את מצוות הבורא המופלאות, אותן מסר לעמו באהבה ובחכמה. זו הציות הכנה שמראה לאב שאנו חפצים בנוכחותו ובישועה שהוא מעניק. וכאשר האב רואה את הרצון האמיתי הזה בלב האדם, הוא שולח אותו אל בנו, ישוע, כדי שיקבל סליחה, שינוי וחיי נצח.

לכן, אל תבזבזו עוד יום אחד בתלונות, באשמות או בפחדים לגבי העתיד. התמסרו היום עצמו לרצון אלוהים, לכו בדרכיו בנאמנות ותנו לו למלא את חייכם במשמעות. השמים מוכנים להרעיף ברכות על ההולכים ברצונו. בחרו לציית, ותראו את כוח ה' פועל — משחרר, מרפא ומוביל אתכם אל ישוע. -מעובד מג'רמי טיילור. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אדוני אלוהי, אני מודה לך על היום החדש שהעמדת לפניי. גם בתוך מאבקים, אני מכיר בכך שיש לי סיבות רבות לשמוח. פדה אותי, אבא, מלבזבז יום זה בתלונות או במשא של דאגות שאינן שלי. למדני לחיות את ההווה בהכרת תודה, לנוח באמונתך ולבטוח שכל מה שאתה מרשה יש לו מטרה נעלה.

תן לי, אדוני, לב שומע ונכון ללכת בדרכיך בכנות. אני יודע שברכותיך אינן נפרדות מרצונך, ושאכן רק מי שמקיים את מצוותיך באהבה זוכה לשחרור ולשלום אמיתי. עזור לי ללכת לפי תורתך החזקה, לדחות כל דבר שאינו לרצונך. יהי חיי עדות חיה לכך שאני רוצה לשמח אותך ולכבדך. הובלני, אבא, אל בנך האהוב, כדי שדרכו אקבל סליחה, שינוי וישועה.

הו, אל עליון קדוש, אני משתחווה ומברך אותך על רחמיך המתחדשים בכל בוקר, על סבלנותך כלפיי ועל הבטחותיך הנאמנות. אתה תקוותי המתמדת ועזרי הבטוח. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך החזקה היא כנהר של צדק המטהר ומחזיק את הנפש. מצוותיך ככוכבים בשמים — יציבים, יפים ומלאי הכוונה. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.

“הארץ מעצמה מוציאה את הדגן: תחילה הגבעול, אחר כך השיבולת, ולבסוף גרעין מלא בשיבולת” (מרקוס 4:28).

אנשים בעלי לב נעלה אינם מסתפקים במה שיש. הם תמיד רגישים לתנועת אלוהים — לפעמים אפילו דרך חלומות, נגיעות עדינות או תחושות עמוקות שצצות משום מקום, אך אנו יודעים שמקורן בשמים. כאשר הם מבחינים כי ה' קורא להם, הם אינם מהססים. הם משאירים מאחור את הנוחות, עוזבים את אזור הביטחון, ויוצאים באומץ לדרך חדשה של נאמנות. ויש כאלה שאינם מחכים להצטברות האחריות — הם פועלים מיד כשהם מבינים את רצון אלוהים, ממהרים לעשות טוב ורעבים למשהו טוב אף יותר.

נפש כזו אינה נוצרת במקרה. אלה אנשים שבשלב מסוים קיבלו החלטה סופית: לציית לתורת אלוהים החזקה. הם הבינו שהציות איננו רק דרישה — זהו הדרך לקרבה עם הבורא. הם חיים אמונה פעילה, מעשית, מתמדת. ובגלל זה, הם רואים את העולם בעיניים אחרות, חיים בשלום מסוג אחר, חווים רמה אחרת של קשר עם אלוהים.

כאשר מישהו מחליט לציית למצוות המדהימות שה' מסר לנביאי התנ"ך ולישוע, משהו על-טבעי קורה: אלוהים מתקרב לנפש הזו. הבורא שוכן בנברא. מה שהיה רחוק הופך לאינטימי. מה שהיה רק דוקטרינה הופך לקשר אמיתי. ואז, האדם מתחיל לחיות חיים חדשים — מלאים בנוכחות, בהגנה ובאהבה אלוהית. זו שכר הציות: לא רק ברכות חיצוניות, אלא איחוד נצחי עם אלוהים החי. -מעובד מג'יימס מרטינו. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אב קדוש, אני מודה לך על הפעמים שבהן דיברת אליי בעדינות, וקראת לי לרמה חדשה של נאמנות. אינני רוצה להיות מישהו שמססס או דוחה. תן לי לב נעלה, רגיש לקולך, מוכן לציית לך בכל דבר, ללא דיחוי.

אדוני, אני רוצה לחיות כמו אותן נפשות נאמנות — שאינן מחכות לאותות גדולים כדי לפעול, אלא ממהרות לעשות טוב ולשמח אותך. אני רוצה ללכת בתורתך החזקה, ללכת בנאמנות למצוותיך הקדושות, ולחיות חיים שמכבדים אותך יום אחר יום. הבא אותי אל אותו קשר שמחדש את הכול.

הו, אלוהים קדוש, אני סוגד ומשבח אותך על כך שאתה מתקרב למי שמחפש אותך בכנות. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך החזקה היא כגשר זהב שמחבר את השמים לארץ, ומקשר את הנפש הצייתנית ללב הבורא. מצוותיך הן כנתיבי אור בתוך החושך, שמובילים את ילדיך לחיים מלאים באהבתך ובנוכחותך. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

״אני אלמד אותך את דרך החכמה ואוליך אותך בדרך ישרה״ (משלי ד:י״א).

זו האמת: יש לנו שליטה מועטה מאוד על נסיבות החיים הללו. איננו יודעים מה מחכה לנו מחר, וגם איננו יכולים למנוע אירועים מסוימים שפוגעים בנו ללא אזהרה. דברים כמו תאונות, אובדן, עוולות, מחלות או אפילו חטאיהם של אחרים — כל אלה יכולים ברגע אחד להפוך את חיינו על פיהם. אך למרות חוסר היציבות החיצונית הזו, יש דבר שאיש אינו יכול לשלוט בו במקומנו: כיוון נשמתנו. ההחלטה הזו היא שלנו, בכל יום.

לא משנה מה העולם יטיל עלינו, יש לנו חירות מלאה להחליט לציית לאלוהים. ובעולם הכאוטי הזה, שבו הכול משתנה במהירות, תורת אלוהים האדירה הופכת למקלט הבטוח שלנו. היא איתנה, בלתי משתנה, מושלמת. כאשר אנו מפסיקים ללכת אחרי ההמון — שלעיתים קרובות מבזה את דרכי ה׳ — ובוחרים לציית למצוותיו הנשגבות של הבורא, גם אם נצעד לבד, נמצא את מה שכולם מחפשים אך מעטים מוצאים: הגנה, שלום אמיתי ושחרור אמיתי.

ויותר מכך: הבחירה הזו בציות לא רק מברכת אותנו בחיים הללו, אלא גם מובילה אותנו אל המתנה הגדולה מכול — הישועה דרך ישוע, בן האלוהים. הוא הוא קיום ההבטחה שניתנה לאלה המצייתים באמונה ובכנות. העולם עשוי להתמוטט סביבנו, אך אם נשמתנו מושרשת בתורת ה׳, שום דבר לא יוכל להשמיד אותנו. זו הביטחון האמיתי שבא מלמעלה. -מעובד על פי ג׳ון המילטון. נתראה מחר, אם ירצה ה׳.

התפללו איתי: אבא אהוב, אני מכיר בכך שיש דברים רבים בחיים הללו שאינם בשליטתי. אך אני מהלל אותך כי כיוון נשמתי בידיי, ואני בוחר להפקיד אותה בידיך באמון. גם בתוך הכאוס, רצוני להישאר יציב בדרכיך.

אדון, חזק את ליבי שלא אלך אחרי הרוב, אלא שאציית לך בנאמנות. מי ייתן ואחבק את תורתך האדירה באהבה וביראה, ושחיי יהיו עדות לשלומך בתוך חוסר הוודאות. עזור לי לשמור את מצוותיך הנשגבות, גם כאשר כל הסובבים אותי בוחרים להתעלם מהן.

הו, אלוהים קדוש, אני סוגד ומשבח אותך על היותך האל הבלתי משתנה בעולם בלתי יציב. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כסלע איתן בלב הסערה, שמחזיק את רגלי המצייתים לך באמונה. מצוותיך הן ככנפי הגנה המכסות את הנשמה הצייתנית בחסד, הכוונה וישועה. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.

“אתה תשמור בשלום מושלם את כל הבוטחים בך, את אלה שמחשבותיהם יציבות בך” (ישעיהו כ"ו:3).

אלוהים הוא אלוהי השלום. הוא שוכן בנצח שליו, מעל התוהו ובוהו והבלבול של עולם זה. ואם אנו רוצים להתהלך עמו, עלינו לאפשר לרוחנו להפוך גם היא לאגם שקט וצלול, שבו יוכל אורו השקט להשתקף בבהירות. משמעות הדבר היא להימנע מכל מה שגוזל את השקט הפנימי שלנו — הסחות דעת, סערות, לחצים חיצוניים ופנימיים. אין דבר בעולם ששווה את אובדן השלום שאלוהים רוצה להרעיף על הלב הצייתן.

אפילו השגיאות שאנו עושים אינן צריכות להשליך אותנו לאשמה ולייאוש. הן צריכות רק להוביל אותנו לענווה ולתשובה כנה — לעולם לא לסערה פנימית. התשובה היא לשוב אל ה' בכל הלב, בשמחה, באמונה וברצון להקשיב ולציית לציוויו הקדושים, ללא תלונה, ללא התנגדות. זהו הסוד שרבים למרבה הצער מתעלמים ממנו. הם רוצים שלום, אך אינם מקבלים את התנאי שאלוהים קבע לקבלתו: הציות.

תורתו האדירה של אלוהים, שנגלתה על ידי נביאיו ועל ידי ישוע, היא הדרך לשלום האמיתי. אין דרך אחרת. ללא ציות לרצון הברור של הבורא, אין מנוחה לנפש. השלום שהובטח מאז ראשית העולם שוכן רק על אלה העושים את אשר אלוהים מבקש. אין זה דבר מיסטי או בלתי ניתן להשגה — זו תוצאה ישירה של נאמנות. והשלום הזה, ברגע שמתקבל, מחזיק את הלב בכל נסיבות החיים. -מעובד על פי גרהרד טרסטיגן. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אבא אהוב, אני מודה לך כי אינך אלוהי בלבול, אלא אלוהי שלום. אני רוצה להכיר אותך במקום הזה של שלווה, שבו אורך זורח על לב שקט וכנוע. למד אותי לדחות כל מה שגוזל את שלומי, ולנוח רק בנוכחותך.

אדוני, אני רוצה לציית לך בשמחה ובאמונה, ללא התנגדות, ללא תלונות. אני יודע שתורתך האדירה היא הדרך הבטוחה לחיות בהרמוניה איתך. תן לי לב רגיש לקולך ויציב לשמור את מצוותיך הקדושים. מי ייתן וחיי יעוצבו על פי רצונך, ולא על פי סערת העולם הזה.

הו, אלוהים קדוש, אני משתחווה ומהלל אותך על היותך שר השלום. בנך האהוב הוא מושיעי וגואלי הנצחי. תורתך האדירה היא כהשתקפות השלווה של כבודך על מימי נפש צייתנית. מצוותיך הם כקרני שמש הצדקה, המחממות את הלב הנאמן בשלום, אור וביטחון. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

“כי מקדש אלהים קדוש הוא, ואתם המקדש הזה” (הראשונה אל הקורינתים ג:י״ז).

בתוך כל אחד מאיתנו, אלוהים מבקש להקים את מקדשו — מקום קדוש שבו הוא נועד להיעבד ברוח ובאמת. אין זה מקום פיזי, אלא מרחב פנימי, שבו מתרחשת ההשתחוויה האמיתית: לב נכנע, נאמן ומוקדש. כאשר אתה נטוע עמוק בהשתחוויה הפנימית הזו, משהו עוצמתי קורה. חייך מתחילים לחרוג ממגבלות הזמן והמרחב. אתה מתחיל לחיות לאלוהים, עם אלוהים ובאלוהים, בכל מחשבה, החלטה ועמדה.

אך סוג חיים כזה מתאפשר רק כאשר אלוהים מקבל את כל לבבך. כאשר אתה מחליט, בנחישות ובכנות, להישמע לאור ולרוח אלוהים השוכנת בתוכך, וכאשר רצונך העמוק ביותר הוא להיות נאמן לכל מצוות ה׳, גם מול ביקורת, דחייה והתנגדות — אזי קיומך הופך לתהילה מתמדת. כל מעשה של נאמנות, כל בחירה של ציות, הופכים לשיר חרישי העולה השמימה.

זהו הצעד החשוב ביותר בחייו של כל אדם: להקדיש את כל הלב להוראות שהבורא נתן לנו — תורתו האדירה, שנגלתה על ידי הנביאים ואושרה על ידי ישוע. זו אינה אופציה אחת מני רבות. זהו הדרך. זו התשובה. זו הדרך היחידה להפוך את החיים למקדש אמיתי, שבו אלוהים שוכן, מדריך, מטהר ומושיע. -מעובד מוויליאם לו. להתראות מחר, אם ירצה ה׳.

התפללו איתי: אב קדוש, אני מודה לך על כך שאתה חפץ לשכון בי, לא כאורח, אלא כאדון. יהי מקדשך שבלבי מקום טהור, נכנע, ותמיד מלא בהשתחוויה אמיתית. אני רוצה לבקש אותך לא במילים ריקות, אלא בחיים שמכבדים אותך ברוח ובאמת.

אדוני, קח את לבי בשלמותו. יהי ציותי לתורתך האדירה לא תלוי בנסיבות או באישורם של אחרים, אלא יהיה פרי אהבתי הכנה אליך. למדני לחיות בנאמנות לכל אחת ממצוותיך הקדושות, ושיהפכו חיי כולם לתהילה לשמך.

הו, אל עליון קדוש, אני משתחווה ומברך אותך על רצונך לעשות אותי למקדש חי שלך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כאש קדושה השורפת כל טומאה והופכת את הנפש למשכן קדוש. מצוותיך הן כקטורת תמידית, העולה מן הלב השומע כעבודת קודש חיה ורצויה לפניך. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.