אם אלהים אינו מתחשב בזכויותיו של אדם כדי להעלותו לשמים, מהו הקריטריון שלו? על מי חלה דמו של המשיח, אם לא על הנפשות שוויתרו על תענוגות העולם כדי ללכת אחריו? האם לא זה ציווה עלינו ישוע? שנאבד את חיינו בעולם הזה כדי למצוא אותם בשמים? הדוקטרינה של “טובה לא ראויה” אינה נתמכת כלל בדברי ישוע ולכן היא שקרית, גם אם עתיקה ופופולרית. כפירה זו באה מאנשים בהשראת הנחש, במטרה לשכנע את הגויים לא לציית לחוקי אלהים שניתנו לנביאיו בתנ”ך ולישוע. מאז גן עדן, זהו מוקד השטן. הישועה היא אישית. | אתה צוית פקדיך לשמר מאד (תהילים קיט:ד) | toratelohim.org
קח חלק בעבודת אלוהים. שתף את ההודעה הזו!
