"הוצאתי אתכם מקברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם, עמי; ונתתי בכם את רוחי וחייתם" (יחזקאל ל"ז:13–14).

אלוהים אינו מעורר נשמה כדי להותירה כבולה בחשכת הספק והפחד. כשם שהמשיח הוצא מן הקבר, כל מי ששייך לגופו הרוחני נקרא לקום עמו — חופשי מאשמה, מייאוש ומכבלי חוסר האמונה. אותה עוצמה שהקימה את הבן פועלת גם בבניו, שופכת סליחה, שלום ואהבה בלב. שחרור זה הוא חלק בלתי נפרד מהחיים החדשים במשיח, הבטחה בטוחה לכל השייכים לברית הנצחית של ה'.

אך חירות זו מתחזקת בציות למצוותיו הנשגבות של העליון. בהליכה נאמנה חווה הלב את השלום האמיתי ואת שמחת הרוח. הציות מוציא אותנו מהכלא הפנימי, מאיר את המחשבות וגורם לנו להרגיש את נוכחות אלוהים המתמדת, והופך את הפחד לאמון ואת האשמה לקהילה.

לכן, אל תקבל להישאר בצללים כאשר ה' כבר קרא אותך אל האור. קום עם המשיח, חיה בחירות והלך בדרך הראויה לחיים החדשים שהאב העניק. מי שמקשיב לקול האלוהי חווה שיקום מלא ומובא אל הבן כדי ליהנות מהשלום האמיתי. מעובד מ-J.C. Philpot. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אב אהוב, אני מהלל אותך כי אינך משאיר אותי כבול באפלת הספק והפחד. כוחך קורא לי אל אור החיים במשיח.

אדון, למדני לחיות לפי מצוותיך הנשגבות, כדי שאשאר חופשי, בקהילה איתך, מלא בשלום ובאהבה שמרוחך.

הו אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה משחרר אותי מקבר האשמה ומחיה אותי בנוכחותך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא הדרך שמובילה אותי אל החירות. מצוותיך הן האור שמגרש את הפחד וממלא את ליבי בשלום. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"ברכי נפשי את יהוה, וכל קרבי את שם קדשו" (תהלים ק"ג:1).

יש משהו עוצמתי כאשר התהילה הופכת לאישית. קל לדבר על מה שאחרים צריכים לעשות — כמו המלך נבוכדנצר, שהכיר בכוחו של אלוהים, אך לא פנה אליו בלב שלם. אך כאשר התהילה נובעת מתוך חוויה אישית, כאשר גבר או אישה מתחילים לרומם את ה' מתוך שכנוע פנימי, זהו סימן לחיים רוחניים אמיתיים. לב המהלל הוא לב שנגע בו ושינהו הנוכחות האלוהית.

תהילה אמיתית זו נולדת בחייהם של ההולכים במצוותיו הנשגבות של העליון. הציות פותח את הלב להכיר בטובו של אלוהים בכל פרט, והאהבה לתורתו מעוררת תודה ספונטנית. ככל שנלך בנאמנות, כך נבין יותר שהתהילה איננה חובה, אלא התפרצות הנשמה מול הדר הבורא.

לכן, אל תחכה שאחרים יתנו דוגמה — התחל אתה בעצמך. הלל את אלוהים על כל מה שעשה ועל מי שהוא. האב שמח באלה שמכבדים אותו באהבה כנה ומוביל אותם אל הבן, שם התהילה אינה פוסקת והלב מוצא את שמחתו הנצחית. מעובד מתוך ד. ל. מודי. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אב אהוב, אני מהלל אותך כי אתה שם בפי שיר חדש, תהילה אמיתית היוצאת מן הלב.

אדון, עזור לי לחיות לפי מצוותיך הנשגבות, כדי שכל צעד בחיי יהיה ביטוי של תודה ואהבה.

הו אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה מלמד אותי להלל אותך בכנות. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה היא סיבת שירי. מצוותיך הן המנגינה המשמחת את נפשי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"דרשו את־יהוה ועוזו; בקשו פניו תמיד" (תהלים ק"ה:4).

ריבוי הדאגות של האדם, ולא ריבוי מעשיו, מרחיקים את נוכחות אלוהים. השקט את גאוותך הסוערת ומחשבותיך הסוערות. בדממה, בקש את פני אביך, ואור פניו יזרח עליך. הוא ייצור מקום סתר בלבך, שם תמצא אותו, וכל מה שסביבך ישקף את כבודו.

אמת זו קוראת לנו לציית לתורת אלוהים הנשגבת. מצוותיו הנפלאות מלמדות אותנו להשתיק את הלב ולבקש את נוכחותו. לציית פירושו להפקיד את מעשינו בידיו, ולהתיישר עם מטרתו. הציות מוביל אותנו למפגש אינטימי עם הבורא, גם בתוך העיסוקים היומיומיים.

אהוב, חיה בציות כדי למצוא את אלוהים בלבך. האב מדריך את הצייתנים אל בנו, ישוע, לישועה. בקש אותו, כפי שישוע עשה, וחיה בשלום נוכחותו. מעובד על פי אדוארד ב' פיוזי. נתראה מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אבא, אני מהלל אותך על נוכחותך שמקבלת אותי. למד אותי להשקיט את לבי.

אדוני, הדריכני ללכת אחר מצוותיך הנפלאות. מי ייתן ואמצא אותך בכל רגע.

הו אלוהים אהוב, אני מודה לך שקראת לי אל נוכחותך. בנך הוא נסיכי ומושיעי. תורתך הנשגבת היא מחסה השומר על נפשי. מצוותיך הם מגדלורים המאירים את דרכי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

כי בן זה שלי היה מת וחזר לחיים; היה אבוד ונמצא" (לוקס 15:24).

מה נורא הוא המצב של להיות מת בחטא מבלי להבחין בכך! לחיות מנותק מנוכחות אלוהים, מבלי להרגיש את חומרת המצב האישי, דומה להליכה בחושך תוך מחשבה שנמצאים באור. הנשמה המתה אינה חשה כאב, אינה יראה מהסכנה ואינה מחפשת עזרה. קהות חושים זו היא שהופכת את המוות הרוחני למפחיד כל כך—הוא מבשר את המוות השני, ההפרדה הנצחית מהבורא.

אך יש תקווה למי שעדיין שומע את קריאת העליון. כאשר הלב פונה אל מצוות ה' הנשגבות, האור מתחיל לבקוע את החושך. הציות מעורר את המצפון, מגלה את החטא ומוביל את הנשמה אל נוכחותו החיה של אלוהים. זהו מגע האב שמחזיר נשימה למה שנראה אבוד, והרוח נושבת חיים חדשים על מי שמקבל את רצונו.

לכן, אם יש קור או אדישות בלב, זעקו לשחרור. לאב יש כוח להחיות את הישנים במוות הרוחני ולהחזירם אל הקשר עמו. מי שמציית ומתעורר לחיי האמונה נשלח אל הבן כדי למצוא סליחה, קדושה וישועה נצחית. מעובד מ-J.C. Philpot. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אב אהוב, אני מהלל אותך כי אתה כל-יכול לשקם את מה שנראה מת ואבוד. עורר בי כל רגישות רוחנית שהחטא ניסה לכבות.

אדון, למדני לחיות לפי מצוותיך הנשגבות, כדי שלעולם לא אתרגל לחושך ואשאר ער באורך.

הו, אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה קורא לי מהמוות אל החיים. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה היא הנשימה שמדליקה מחדש את נשמתי. מצוותיך הם האור שמוביל אותי חזרה אל לבך. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"יהוה, מה רבו מעשיך! כולם בחכמה עשית; מלאה הארץ קנייניך" (תהלים ק"ד:כ"ד).

לדעת שהאהבה היא מקור כל הבריאה היא אמת שמרתקת את הלב. כל דבר ביקום מוקף באהבת אלוהים, כוח כל-יכול וכל-יודע שמנחה בחכמה אינסופית. הוא פועל לגאול כל יצור משגיאותיו, ולהובילו אל האושר והתהילה הנצחיים. אהבה אלוהית זו היא היסוד של כל הקיים.

התגלות זו קוראת לנו להישמע לתורתו המפוארת של אלוהים. מצוותיו הנפלאות הן ביטוי לאהבתו, והן מדריכות אותנו לחיות בהרמוניה עם רצונו. לציית משמעו לטבול באהבה זו, לאפשר לה לשנות אותנו ולהושיע אותנו. הציות הוא הדרך לקבל את ברכות הבורא.

אהוב, חיה בציות כדי להתחבר לאהבתו הנצחית של אלוהים. האב מדריך את הצייתנים אל בנו, ישוע, לישועה. לך בדרכיו, כפי שישוע עשה, ומצא את התהילה שהכין עבורך. מעובד מוויליאם לאו. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אבא, אני מהלל אותך על אהבתך שבראה את כל הדברים. למדני לחיות ברצונך.

אדוני, הדריכני ללכת אחר מצוותיך הנפלאות. יהי לבי נכנע לתוכניתך.

אלוהים אהוב, אני מודה לך על אהבתך שמצילה אותי. בנך הוא נסיכי ומושיעי. תורתך המפוארת היא המנגינה שמנחה את נשמתי. מצוותיך הן אורות המאירים את דרכי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"בטח בה' בכל לבבך ואל תשען על בינתך" (משלי ג:5).

ניסיונות החיים, עם שגרתן ומשאן, הם דרכו של אלוהים לעצב אותנו. ייתכן שתשתוקק להקלה מהמשימות היומיומיות, אך דווקא בצלב הזה פורחות הברכות. הצמיחה אינה באה בנוחות, אלא בהתמדה. קבל את דרכך, עשה כמיטב יכולתך, ואופייך יעוצב לעוז ולכבוד.

הדרך הזו מזמינה אותנו ללכת בעקבות תורתו הנשגבת של אלוהים. מצוותיו המפוארות הן המצפן לחיים מלאי משמעות. לציית משמעו להתיישר עם לב הבורא, ובנאמנות למעט, הוא מכין אותנו לרב, ומשנה אותנו בהתאם לתכניתו.

יקירי, חיה בציות כדי לקבל את ברכות הנאמנים. האב מדריך את הצייתנים אל בנו, ישוע, למחילה ולישועה. קח את צלבך באמונה, כפי שעשה ישוע, ותגלה את עוצמת חיים המוקדשים לאלוהים. מעובד על פי J. R. Miller. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אבא, אני מהלל אותך על כך שאתה מעצב אותי במאבקי היומיום. הראה לי את ידך בכל משימה, והפוך את השגרתי לקדוש.

אדוני, הדריך אותי לציית למצוותיך המפוארות. מי ייתן ואלך בדרכיך באמונה ובשמחה.

אלוהי, אני מודה לך על כך שאתה משתמש בניסיונות כדי לחזק אותי. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך הנשגבת היא האור שמנחה את דרכי. מצוותיך הם אוצרות המעטרים את נשמתי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"קומי אורי, כי בא אורך, וכבוד יהוה זרח עליך" (ישעיהו ס:1).

יש הבדל בין להתעורר במשיח לבין לקום עמו. ההתעוררות היא ההתחלה, כאשר הלב מתעורר, מרגיש את כובד החטא ומתחיל לירא את אלוהים. אך לקום הוא מעבר לכך: זהו לצאת מן החושך, לעזוב את קבר האשמה וללכת באור המפואר של נוכחות ה'. זו חוויה של כוח תחיית המשיח, לא רק כהבטחה רחוקה, אלא ככוח חי שמחדש ומשחרר כבר עכשיו.

המעבר הזה מהחיים הרוחניים לחיים מנצחים קורה רק כאשר אנו בוחרים ללכת במצוותיו הנפלאות של העליון. הציות מוביל אותנו מהכרה לאשמה אל החירות שבנוכחות האלוהית. כאשר אנו נותנים לרוח הקודש להקים אותנו, הנשמה מתרוממת מעל הפחד ומוצאת שמחה, ביטחון ושלום בישוע.

לכן, אל תסתפק רק בכך שהתעוררת; אפשר לאדון להקים אותך לגמרי. האב רוצה לראותך חי באור המלא של החיים במשיח, חופשי משלשלאות העבר ומתחזק בציות שמוביל לנצח. מעובד על פי J.C. Philpot. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אב אהוב, אני מהלל אותך כי אתה מעורר את נשמתי לחיים וקורא לי לחיות בקשר מלא איתך. הוצא אותי מכל חושך והולך אותי באורך.

אדון, עזור לי לחיות לפי מצוותיך הנפלאות, כדי שלא רק אתעורר, אלא גם אקום בכוח ובחירות בנוכחות בנך.

הו אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה מקים אותי מקבר האשמה אל החיים במשיח. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך החזקה היא הסולם שמוביל אותי מהמוות לחיים. מצוותיך הם קרני אור שמחממים ומחדשים את רוחי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

“סור מרע ועשה טוב; בקש שלום ורדפהו” (תהילים ל"ד:ט"ו).

יש כוח עצום המסתתר במילה הקטנה "לא". כאשר היא נאמרת באומץ ובנחישות, היא הופכת לסלע איתן העומד מול גלי הפיתוי. לומר "לא" למה שאינו נכון הוא מעשה של עוצמה וחכמה רוחנית — זו בחירה בדרך שמוצאת חן בעיני אלוהים, גם כאשר העולם צועק אחרת.

אך החיים אינם רק הגנה; הם גם קבלה. עלינו ללמוד לומר "כן" לדברים שבאים מלמעלה, להזדמנויות שמשקפות את רצון ה'. כאשר אנו מקבלים את מה שטוב, טהור וצודק, אנו מראים לאבינו את הרצון ללכת בעקבות תורתו הנפלאה ולחיות לפי מצוותיו המפוארים. לציית זה להבחין: לדחות את הרע ולחבוק את הטוב בשמחה ובהחלטיות.

האב מברך ושולח את הצייתנים אל הבן למחילה ולישועה. החלט היום לומר "לא" לכל מה שמרחיק אותך מאלוהים ו"כן" גדול לרצונו. כך אור המשיח יאיר את צעדיך ושלום השמים ישכון בלבבך. מעובד על פי ג'. ר. מילר. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אבא אהוב, למד אותי להשתמש בכוח ה"לא" כאשר הרע מנסה לפתות אותי. תן לי אומץ לעמוד בפני החטא וחכמה להכיר במה שבא ממך. יהי שחיי יהיו עדות לעמידה ואמונה.

אדוני, עזור לי גם לומר "כן" למה שטוב, צודק ואמיתי. פקח את עיני לראות את ההזדמנויות שבאות מידיך ומלא את לבי ברצון לציית לרצונך.

הו אלוהים היקר, אני מודה לך על שלימדת אותי לבחור בטוב ולדחות את הרע. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה היא מגדלור שמנחה אותי בתוך החושך. מצוותיך הן ככנפיים שמרימות אותי אליך. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"גם כי אלך בגיא צלמוות, לא אירא רע, כי אתה עמדי" (תהלים כ"ג:4).

במקום שיש צל, יש גם אור. הצל הוא רק סימן לכך שהאור קרוב. עבור העבד הנאמן, המוות אינו הסוף, אלא רק צל החוצה את הדרך — וצללים אינם יכולים לפגוע. הגוף עשוי לנוח, אך הנשמה ממשיכה לחיות, עטופה בנוכחותו של זה שניצח את המוות. ה' הופך את הפחד לשלום, והמעבר דרך החושך הופך לתחילתה של חיים שלא ייגמרו עוד.

הביטחון הזה נולד אצל מי שבוחר ללכת לפי מצוותיו הנפלאות של העליון. הציות משחרר אותנו מהפחד ומעמיד אותנו תחת אור האמת. כאשר אנו חיים בנאמנות, אנו מבינים כי המוות איבד את כוחו, כי האב מוביל את הצייתנים אל הבן, שהוא החיים עצמם. כך, גם מול הגיא, הלב נח — כי הרועה לצידו, מוביל אל הנצח.

לכן, אל תחיה תחת עול הפחד. צא ממאסר הספק והלך אל החירות שבראש המשיח. צל המוות מתפוגג מול אור הציות והאמונה, והמאמין הנאמן עובר מהחושך אל התהילה, שם נוכחות אלוהים זורחת לעד. מעובד מתוך ד. ל. מודי. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אבא אהוב, אני מהלל אותך כי גם בצללים, אורך עוטף אותי. איני פוחד, כי אני יודע שאתה איתי בכל הדרכים.

אדון, למדני לחיות לפי מצוותיך הנפלאות, כדי שאלך באורך ולעולם לא אפחד מצל המוות.

הו אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה משחרר אותי מהפחד ומוליך אותי באורך הנצחי. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך החזקה היא השמש שמפזרת כל צל. מצוותיך הם קרני חיים שמאירות את לבי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"התעורר, אתה הישן, וקום מן המתים, והמשיח יאיר עליך" (ישעיהו 60:1).

המוות הרוחני הוא הצורה העמוקה ביותר של ניתוק מאלוהים. זהו לחיות מבלי להרגיש את נוכחותו, מבלי לבקש את רצונו, מבלי להשתוקק לקדושתו. זהו ללכת כגוף חי עם נשמה רדומה — ללא אמונה, ללא יראה, ללא כבוד. למוות הזה אין קבר נראה לעין, אך סימניו נמצאים בלב שאינו נרעד עוד מול החטא ואינו מתרגש מול הרוממות האלוהית.

אך ה', ברחמיו האינסופיים, מציע חיים חדשים לאלה שבוחרים לציית למצוותיו הנשגבות של העליון. באמצעות הציות הלב המת מתעורר, ורוח אלוהים שבה לשכון בפנים. הנאמנות לתורתו משקמת את הקשר שאבד, מדליקה מחדש את היראה הקדושה ומשיבה לנשמה את הרגישות הרוחנית.

לכן, אם הלב נראה קר ורחוק, קרא אל ה' שיחדש בך את החיים. האב אינו דוחה את מי שרוצה לקום משנת המוות. מי שפונה אליו בתשובה ובנאמנות מתעורר על ידי אור המשיח ומובל אל החיים האמיתיים — נצחיים ובלתי מתקלקלים. מעובד מ-J.C. Philpot. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אב אהוב, אני מהלל אותך כי יש לך כוח לעורר את הלב המת ולהשיב חיים במקום שבו שררו חושך. גע בנשמתי והחזר לי את תחושת נוכחותך.

אדוני, הדרכני לחיות לפי מצוותיך הנשגבות, לעזוב כל מה שהוא מוות ולאמץ את החיים הבאים ממך.

הו, אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה קורא לי לשוב ולחיות באורך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא הרוח שמעוררת את נשמתי. מצוותיך הם הלהבה שמחזיקה אותי חי לפניך. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.