״אבא, אם תרצה, העבר ממני את הכוס הזאת; אך אל תהי רצוני, כי אם רצונך״ (לוקס 22:42).

יש שלום ושמחה שאין להם אח ורע כאשר רצוננו סוף סוף מתיישר עם רצון אלוהים. אין עוד מאבק פנימי, אין עוד התנגדות — יש מנוחה. כאשר אנו בוטחים בכך שה' שולט ומוסרים לו את ההנהגה המלאה על חיינו, לא רק שאנו מוצאים הקלה, אלא מגלים את מטרת קיומנו האמיתית. רצון אלוהים מושלם, וכאשר אנו מתאחדים עמו, שום דבר בעולם הזה לא יוכל לעצור אותנו, כי נזרום עם בורא כל הדברים.

אך חשוב להבין דבר מה: יש רק דרך אחת להתיישר עם הרצון המושלם הזה — לציית לתורת אלוהים העזה. אין זה עניין של רגש, ולא של כוונות מעורפלות. מה שאלוהים רוצה מאיתנו התגלה בבירור, דרך נביאיו ודרך בנו. רצון אלוהים לכל אדם הוא ציות. וכאשר אנו מפסיקים להקשיב לאלה הדוחים את האמת הזאת, כאשר אנו מפסיקים ללכת אחרי ההמון ובוחרים לשחות נגד הזרם, להאזין ולציית למצוות הקדושות של ה', אז הברכה מגיעה.

באותו רגע האב מתגלה, מתקרב ונושא חן. הציות פותח את שערי האהבה האלוהית ומוביל אותנו אל הבן — ישוע, מושיענו. כאשר אנו בוחרים בנאמנות לתורת ה', לא משנה כמה יתנגדו לנו, לא משנה כמה נבקר, כי השמים נעים לטובתנו. זו היא החיים האמיתיים: לחיות בהרמוניה מלאה עם רצון אלוהים כפי שנגלה בתורתו הקדושה. -מעובד מהנרי אדוארד מאנינג. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אב קדוש, היום אני מכיר בכך שאין דרך טובה יותר מדרכך. אני רוצה ליישר את רצוני עם רצונך, אני רוצה למצוא שמחה בלהיות לגמרי מסור לך. אינני רוצה עוד להילחם במה שקבעת, אלא לנוח בביטחון שרצונך מושלם ומלא אהבה.

אדוני, הראה לי את דרכך וחזק אותי ללכת בנאמנות בתורתך העזה. שלא אתפתה להשפעת אלה המתעלמים מרצונך. תן לי אומץ לשחות נגד הזרם, להאזין ולציית לכל אשר ציווית אותנו דרך נביאיך. אני רוצה לחיות כדי לשמח אותך, ולקבל מלמעלה את אישורך.

הו, אל עליון קדוש, אני משתחווה ומשבח אותך על היותך בלתי משתנה בצדקתך ונאמן לאלה המצייתים לך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה היא כמצפן אלוהי המורה תמיד אל האמת ומחזיק את הנפש איתנה בתוך הכאוס. מצוותיך הן כשורשים עמוקים התומכים ביראיך, ומניבים פרי של שלום, ברכה וישועה. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.

“אני אל שדי; התהלך לפני והיה תמים” (בראשית י"ז:1).

זה מעורר השתאות להתבונן במה שמתרחש בנפש המקדישה את עצמה באמת לאדון. גם אם התהליך לוקח זמן, השינויים עמוקים ויפים. כאשר מישהו מתמסר לחיות בנאמנות לאלוהים, מתוך רצון כן לרצות אותו, משהו מתחיל להשתנות בפנים. נוכחותו של אלוהים הופכת מתמדת יותר, חיה יותר, ותכונות רוחניות מתחילות לפרוח כמו פרחים באדמה פורייה. אין זה מאמץ ריק, אלא פרי טבעי של חיים שהחליטו ללכת בדרך הציות.

הסוד לשינוי הזה טמון בהחלטה יסודית: לציית לחוקו העוצמתי של הבורא. כאשר נפש בוחרת לחיות על פי המצוות שנמסרו על ידי אלוהים באמצעות נביאיו, היא נעשית גמישה בידיו של היוצר. היא כמו חמר בידיו של הבורא, מוכנה להיעצב לכלי כבוד. ציות יוצר רגישות, ענווה, יציבות, ופותח את הלב להשתנות על ידי האמת. הנפש הצייתנית לא רק גדלה — היא פורחת.

ומה מניב הציות הזה? ברכות אמיתיות, ישועות נראות לעין, ומעל לכל, הישועה דרך בן האלוהים. אין הפסד בדרך הזו — יש רק רווח. מה שאלוהים שומר למי שמציית לו גדול מכל דבר שהעולם יכול להציע. לכן, אל תהסס: קבל היום את ההחלטה להיות בן צייתן. כי כאשר אנו מוסרים את עצמנו לרצון אלוהים, אנו מגלים שדווקא שם נמצאת החיים האמיתיים. -מעובד מהאנה וויטול סמית. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אב יקר, אני מודה לך כי כל נפש שמבקשת אותך בכנות משתנה על ידך. אני רוצה להיות הנפש הזו, מקודשת, צייתנית, מוכנה לחיות לא לפי רגשותיי, אלא לפי אמתך. מי יתן ונוכחותך תעצב בי כל מה שמרצה אותך.

אדון, אני מוסר את עצמי כחמר בידיך. איני רוצה להתנגד לרצונך, אלא להניח לך לעצב ולשנות אותי דרך הציות לחוקך העוצמתי. מי יתן ומצוותיך הקדושות, שנמסרו על ידי הנביאים, יהיו לי למדריך יומיומי, לשמחתי ולהגנתי. הובל אותי לבגרות רוחנית, כדי שאחיה ככלי כבוד לפניך.

הו, אל עליון קדוש, אני משתחווה ומשבח אותך כי אתה נאמן לגמול למי שמציית לך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. חוקך העוצמתי הוא כנהר של קדושה השוטף ומעצב את הנפש בסבלנות ובאהבה. מצוותיך הן כזרעים נצחיים, הנטועים בלב כן, פורחים למידות טובות ולחיי נצח. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

“ה', אל תרחק ממני! הו עוזי, מהרה לעזרתי!” (תהלים כ"ב:י"ט).

אנשים רבים משקיעים זמן ואנרגיה בניסיון להתגבר על הרע שבתוכם באמצעות אסטרטגיות אנושיות: משמעת, מאמץ עצמי, כוונות טובות. אך האמת היא שיש דרך פשוטה יותר, עוצמתית ומובטחת: לציית למצוות אלוהים בכל עוז הנשמה. כאשר אנו בוחרים בדרך זו, איננו רק נלחמים ברע—אנו מתחברים לאלוהים שנותן לנו ניצחון עליו. הציות הוא שמשקיט את המחשבות הטמאות, מסלק את הספק, ומחזק את הלב מול התקפות האויב.

תורת אלוהים העוצמתית היא הנוגדן לכל רעל רוחני. היא לא רק אוסרת את הרע—היא מחזקת אותנו נגדו. כל מצווה היא מגן, הגנה, ביטוי לאהבת אלוהים כלפינו. וכאשר אנו מקדישים עצמנו לציית לו בכנות, אלוהים עצמו מתחיל להתערב באופן אישי בחיינו. הוא חדל מלהיות רק רעיון רחוק והופך לאב נוכח, שמדריך, מוכיח, מרפא, מחזק ופועל בעוצמה לטובתנו.

זהו רגע המפנה: כאשר הלב נמסר כולו לציות, הכול משתנה. האב מתקרב, רוח הקודש פועלת בנו, ובזמן קצר אנו מובלים אל הבן למחילה ולישועה. זה לא מסובך. צריך רק להפסיק להילחם בכלים שלנו ולהיכנע לרצון אלוהים המתבטא במצוותיו הקדושות והנצחיות. שם מתחילה הניצחון. -מעובד על פי ארתור פנרין סטנלי. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אב אוהב, אני מכיר בכך שלעיתים רבות ניסיתי להתגבר על הרע שבתוכי בכוחות עצמי, ונכשלתי. אך כעת אני מבין: הכוח האמיתי הוא בציות לדברך. אני רוצה להיאחז ברצונך, לדחות כל דבר שמרחיק אותי ממך, ולחיות לפי מצוותיך הקדושות.

ה', חזק את ליבי ללכת בנאמנות בתורתך העוצמתית. מי ייתן ואמצא בה הגנה, הדרכה ורפואה. אני יודע שכאשר אציית לך בכנות, אתה מתקרב אליי, פועל בסיפורי ומוביל אותי אל החירות האמיתית. אני רוצה לחיות תחת השגחתך, מונהג על פי אמתך.

הו אלוהים קדוש, אני משתחווה ומברך אותך כי לא עזבת אותנו חסרי מגן מול הרע. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העוצמתית היא כחרב חדה המבדילה בין אור לחושך, מגינה על הנשמה מכל רע. מצוותיך הן כחומות של קדושה, איתנות ובלתי מנוצחות, השומרות על אלה הצייתים לך בנאמנות. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.

“עיני ה' נשואות אל הצדיקים, ואוזניו קשובות לזעקתם” (תהילים ל"ד:ט"ו).

להגיע לנקודת ההכנעה המוחלטת הוא ציון דרך רוחני עוצמתי. כאשר אתה מחליט סופית ששום דבר — לא דעות, לא ביקורת, לא רדיפות — לא ימנע ממך לציית לכל מצוות אלוהים, אז אתה מוכן לחיות ברמה חדשה של קירבה עם ה'. מהמקום הזה של מסירה, אתה יכול להתפלל בביטחון, לבקש באומץ ולצפות באמונה, כי אתה חי בתוך רצון אלוהים. וכאשר אנו מתפללים בציות, התשובה כבר בדרך.

סוג כזה של מערכת יחסים עם אלוהים, שבה תפילות נושאות פרי ממשי, אפשרי רק כאשר הנפש מפסיקה להתנגד. רבים רוצים את הברכה, אך בלי ההכנעה. רוצים את הקציר, אך בלי זרע הציות. אך האמת נשארת: כאשר האדם מתאמץ בכל ליבו לציית לתורת אלוהים האדירה, השמים נעים במהירות. אלוהים אינו מתעלם מלב הנשבר באמת — הוא עונה בשחרור, שלום, פרנסה והכוונה.

ומה היפה מכל? כאשר הציות הזה אמיתי, האב מוביל את הנפש הזו ישירות אל הבן. ישוע הוא היעד הסופי של נאמנות כנה. הציות פותח דלתות, משנה סביבות ומעצב את הלב. הוא מביא אושר, יציבות, ומעל לכל — ישועה. זמן ההתנגדות תם. זמן הציות וקצירת הפירות הנצחיים הגיע. צריך רק להחליט — ואלוהים יעשה את השאר. -מעובד מ-Lettie B. Cowman. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אב קדוש, אני מודה לך על שהראית לי שהכנעה מוחלטת איננה הפסד, אלא תחילתה האמיתית של החיים השופעים. היום אני מכיר בכך ששום דבר בעולם הזה אינו שווה יותר מאשר לציית לך בכל ליבי. אינני רוצה עוד להתנגד לרצונך. אני רוצה להיות נאמן, גם אם העולם כולו יתקומם נגדי.

אדוני, למדני לבטוח כמי שכבר קיבל. תן לי אמונה חיה, שמתפללת ופועלת על פי הבטחתך. אני בוחר לציית לתורתך האדירה, לא מתוך חובה, אלא כי אני אוהב אותך. אני יודע שציות זה מקרב אותי אל לבך ופותח את השמים על חיי. מי ייתן ואחיה כל יום תחת הנהגתך, מוכן לומר "כן" לכל אשר תצווה.

הו, אל עליון קדוש, אני משבח ומרומם אותך על נאמנותך לאלה שמצייתים לך באמת. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כנהר חיים הזורם ישירות מכסאך, ומשקה את הלבבות המחפשים אותך באמת. מצוותיך הן כאורות נצחיים המנחים את הנפש בדרך האמת, החירות והישועה. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.

“כל העושה חטא עובר גם על החוק, כי החטא הוא העבירה על החוק” (יוחנן א' 3:4).

חטא אינו תאונה. חטא הוא החלטה. זו עבירה מודעת על מה שאנו יודעים שאלוהים כבר הבהיר. דבר ה' הוא תקיף: חטא הוא הפרת חוק אלוהים. זו לא חוסר מידע — זו בחירה מכוונת. אנו רואים את הגדר, קוראים את האזהרות, חשים בנגיעת המצפון… ובכל זאת, בוחרים לקפוץ. בימינו, רבים מנסים לרכך זאת. ממציאים שמות חדשים, הסברים פסיכולוגיים, נאומים מודרניים כדי להפוך את החטא ל"פחות חטא". אך האמת נשארת כשהייתה: לא משנה השם — הרעל עדיין ממית.

הבשורה הטובה — והיא באמת טובה — היא שתמיד יש תקווה כל עוד יש חיים. דרך הציות פתוחה. כל אדם יכול להחליט היום להפסיק לעבור על חוק אלוהים האדיר ולהתחיל לציית לו בכנות. החלטה זו אינה תלויה בתעודה, בעבר נקי או בשלמות. היא תלויה רק בלב נשבר ומוכן. וכאשר אלוהים רואה את הרצון האמיתי הזה, כאשר הוא בוחן ומוצא כנות, הוא עונה בשליחת רוח הקודש כדי לחזק, להדריך ולחדש את הנפש הזו.

מכאן, הכל משתנה. לא רק כי האדם מתאמץ, אלא כי השמים נעים לטובתו. עם הרוח בא הכוח לנצח את החטא, באה העמידה האיתנה להמשיך לעמוד, באות הברכות, ההצלות, ומעל הכל — הישועה במשיח ישוע. השינוי מתחיל בהחלטה — וההחלטה הזו בהישג ידך כעת: לציית לחוק אלוהים הקדוש והנצחי בכל הלב. -מעובד מג'ון ג'ואט. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אדוני אלוהי, אני מכיר בכך שפעמים רבות ראיתי את הסימנים ובכל זאת בחרתי בדרך הלא נכונה. אני יודע שהחטא הוא העבירה על חוקך, וששום תירוץ או שם מרוכך לא משנה את האמת הזו. היום אינני רוצה להטעות את עצמי עוד. אני רוצה להתמודד עם חטאי ברצינות ולשוב אליך בתשובה אמיתית.

אבי, אני מבקש ממך: בחן את ליבי. ראה אם יש בי רצון כן לציית לך — וחזק רצון זה. אני רוצה לנטוש כל עבירה ולחיות בציות לחוקך האדיר, ללכת בדרכיך הקדושות בנאמנות. שלח את רוח הקודש שלך להדריך אותי, לתת לי כוח ולהחזיק אותי יציב בדרך הקדושה.

הו, אלוהים קדוש, אני סוגד ומשבח אותך כי גם מול אשמתי, אתה מציע לי גאולה. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. חוקך האדיר הוא כחומה מגינה סביב אלה המצייתים לך, שומר את צעדיהם מטעות ומהרס. מצוותיך הם כנהרות טהרה השוטפים את הנפש ומובילים אל כס הכבוד. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

“הם נדדו במדבר, אובדים וללא בית. רעבים וצמאים, הגיעו עד סף המוות. בצרתם קראו אל ה', והוא הצילם מצרותיהם” (תהלים ק"ז:4-6).

ללכת אחרי אלוהים בנאמנות פירושו לעיתים קרובות לבחור בדרך הבדידות. ואכן, הדרך הזו עשויה להיראות כמדבר — צחיח, קשה, ללא מחיאות כפיים. אך דווקא שם אנו לומדים את הלקחים העמוקים ביותר על מי הוא אלוהים ומי אנחנו באמת בו. לחפש את אישור בני האדם דומה לשתיית רעל לאט לאט. זה מתיש את הנפש, כי זה מכריח אותנו לחיות כדי לרצות אנשים בלתי יציבים ומוגבלים, במקום להאדיר את אלוהים הנצחי והבלתי משתנה. האיש או האישה האמיתיים של אלוהים צריכים להיות מוכנים ללכת לבד, בידיעה שחברתו של ה' שווה יותר מקבלתו של כל העולם כולו.

כאשר אנו מחליטים ללכת עם אלוהים, נשמע את קולו — יציב, קבוע ובלתי ניתן לטעות. זה לא יהיה קול ההמון, ולא הד של דעות אנושיות, אלא הקריאה המתוקה והעוצמתית של ה' לבטוח ולציית. וקריאה זו תמיד מובילה אותנו לאותה נקודה: ציות לתורתו העזה. כי בה נמצא דרך החיים. אלוהים נתן לנו את תורתו לא כעול, אלא כמפה נאמנה, שמובילה לברכה, להגנה, ולמעל הכל – לישועה במשיח. ללכת בה הוא לצעוד בדרך בטוחה, גם אם בודדה.

ולכן, אם צריך ללכת לבד — לך. אם צריך לאבד את אישור האחרים כדי לרצות את אלוהים — כן יהי רצון. כי לציית למצוותיו הנשגבות של האב זה מה שמביא שלום מתמשך, שחרור ממלכודות העולם וקהילה אמיתית עם השמים. ומי שהולך עם אלוהים, גם בשקט ובבדידות, לעולם אינו באמת לבד. -מעובד מ-A. B. Simpson. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אב אהוב, אני מודה לך על נוכחותך המתמדת, גם ברגעים שהכול נראה כמדבר. אני יודע שללכת איתך לעיתים דורש לוותר על להיות מובן, מוערך או מקובל על ידי אחרים. אך אני גם יודע ששום דבר לא משתווה לשלום שבלהיות לצדך. למד אותי להעריך את קולך יותר מכל קול אחר.

אדוני, הצילני מהרצון לרצות בני אדם. אני רוצה ללכת איתך גם כאשר זה אומר ללכת לבד. אני רוצה לשמוע את קולך, לציית לקריאתך ולחיות לפי תורתך העזה, מתוך אמונה שהיא הדרך הנכונה — הדרך שמובילה לברכה, לישועה ולשחרור. יהי צעדיי איתנים, גם אם בודדים, אם הם מושתתים על אמתך.

הו, אלוהים קדוש, אני עובד ומשבח אותך על נאמנותך לאלה ההולכים איתך בקדושה. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה היא כשביל מואר בתוך החושך, שמוביל את הלבבות הנאמנים עד כסאך. מצוותיך הן כעוגנים נצחיים, המייצבים את צעדיהם של אלה המצייתים לך, גם כאשר כל העולם פונה עורף. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.

״ה', אתה חוקר אותי ומכיר אותי. אתה יודע מתי אני יושב ומתי אני קם; מרחוק אתה מבין את מחשבותי״ (תהלים קל״ט:1-2).

אין מקום שבו נוכל להסתיר את חטאינו. שום מסכה אינה יעילה בפני עיניו של זה שרואה הכול. אולי נוכל להטעות אנשים, להיראות אדוקים, להיראות נכונים כלפי חוץ — אך אלוהים מכיר את הלב. הוא רואה את הנסתר, את מה שאף אחד אחר לא רואה. וזה צריך למלא אותנו ביראה. כי דבר לא נסתר מעיניו. אך באותו הזמן, יש בכך גם נחמה עמוקה: אותו אלוהים שרואה את החטא הנסתר רואה גם את הרצון הקטן ביותר לעשות את הטוב. הוא מבחין בכמיהה השברירית לקדושה, ברצון הביישני להתקרב אליו.

דווקא דרך הרצון הכנה הזה, גם אם הוא עדיין לא מושלם, אלוהים מתחיל משהו נשגב. כאשר אנו שומעים את קריאתו ועונים בציות, קורה דבר על-טבעי. תורת אלוהים האדירה, שכל-כך רבים דוחים אותה, מתחילה לפעול בתוכנו בעוצמה ובשינוי. לתורה הזו יש אנרגיה אלוהית — היא לא רק דורשת, היא גם מחזקת, מנחמת, מעודדת. הציות אינו מוביל לעול, אלא לחירות. הנשמה שמחליטה לחיות לפי מצוותיו הנשגבות של אלוהים מוצאת שלווה, מוצאת תכלית, מוצאת את אלוהים עצמו.

לכן, השאלה פשוטה וישירה: למה לדחות? למה להמשיך לנסות להסתתר, לנסות לשלוט בחיים בדרכך? אלוהים כבר רואה הכול — גם את הכישלונות וגם את הרצון להצליח. אם כן, אם הוא כבר מכיר אותך לגמרי, למה לא להיכנע באמת? התחל היום לציית. אל תחכה עוד. השלום והאושר שאתה כה מחפש נמצאים דווקא במקום שאולי ניסית להימנע ממנו: בציות לתורת אלוהים האדירה והנצחית. -מעובד על פי ג'ון ג'ואט. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אבא אהוב, מול קדושתך אני מודה: אין לי היכן להסתתר. אתה מכיר כל פינה בנפשי, כל מחשבה, כל כוונה. זה ממלא אותי יראה, אך גם תקווה, כי אני יודע שאתה רואה לא רק את חטאיי, אלא גם את רצוני לשמח אותך, גם כשהרצון הזה נראה קטן ושברירי.

אדוני, אני מבקש ממך: חזק את הרצון הזה בתוכי. תן לו לגדול ולגבור על כל התנגדות. עזור לי לא רק לשמוע את קריאתך לציות, אלא גם להגיב במעשים אמיתיים, במסירות כנה. עזור לי לחיות לפי תורתך האדירה, ללכת בביטחון בדרך מצוותיך הנשגבות, כי שם נמצאים השלום, השמחה והמשמעות האמיתית של החיים.

הו, אלוהים קדוש, אני סוגד ומשבח אותך על שאתה מביט ברחמים גם על הרצון החלש ביותר לקדושה. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כרוח שמיים המנקה כל שקר ומבססת את האמת בלב אלו הצייתים לך. מצוותיך הם עמודי נצח, התומכים בנפש בסערות ומובילים אותה באור איתן עד ללבך. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

“דניאל, ברגע שהתחלת להתפלל, ניתנה תשובה, אותה הבאתי אליך כי אתה אהוב מאוד” (דניאל ט:כג).

יש שלווה עמוקה בידיעה שאלוהים שומע ועונה לכל תפילה של לב שומע בקולו. איננו צריכים לצעוק, לחזור על מילים או לנסות לשכנע את השמים — עלינו רק להיות מיושרים עם רצונו. ומהי רצונו? שנציית למה שכבר התגלה על ידי נביאיו ובאמצעות ישוע. כאשר אנו מתפללים בשם המשיח, באמונה ובהכנעה לחוקו העוצמתי של אלוהים, קורה דבר עוצמתי: התשובה כבר משתחררת עוד לפני שסיימנו את התפילה. היא כבר שלמה בשמים, גם אם היא עדיין בדרך אל הארץ.

אך לצערנו, אנשים רבים חיים במעגל מתמיד של כאב, תסכול ודממה רוחנית כי הם מתפללים תוך כדי הישארות באי-ציות. הם רוצים את עזרת אלוהים מבלי להיכנע למה שכבר ציווה. זה לא עובד. לדחות את מצוותיו המופלאות של אלוהים זה כמו לדחות את רצונו, ואין לצפות לתשובות חיוביות ממנו כל עוד אנו חיים במרד. אלוהים אינו יכול לברך דרך ההולכת נגד מה שהוא עצמו הכריז עליו כקדוש ונצחי.

אם אתה רוצה לראות את תפילותיך נענות בבירור ובעוצמה, הצעד הראשון הוא ליישר קו עם אלוהים באמצעות ציות. התחל במה שכבר הראה לך — המצוות שגילה בתורתו הקדושה. אל תסבך. פשוט ציית. וכאשר חייך יהיו בהרמוניה עם רצון האב, תראה: התשובות יגיעו עם שלום, עם כוח, ועם הוודאות שהשמים כבר פעלו לטובתך. -מעובד על פי Lettie B. Cowman. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אב קדוש, איזו שמחה לדעת שאתה שומע את ילדיך הנאמנים עוד לפני שהמילים מסיימות לצאת משפתיהם. אני מודה לך כי נאמנותך לעולם אינה נכשלת וכי אתה מקיים את הבטחותיך לאלו המיישרים קו עם רצונך. למד אותי לחיות בדרך שתשמח אותך, ושכל תפילתי תצא מלב נכנע וצייתן.

אדוני, אינני רוצה עוד לחיות בחוסר עקביות, לצפות לברכותיך בזמן שאני מתעלם ממצוותיך המופלאות. סלח לי על הפעמים שביקשתי דבר מה מבלי להיכנע תחילה לחוקך העוצמתי, שנגלה על ידי הנביאים ובנך האהוב. היום אני מחליט לחיות בקדושה, לפי כל מה שכבר התגלה לי, כי אני יודע שזהו הדרך המשמחת אותך ופותחת את שערי השמים על חיי.

הו, אל עליון קדוש, אני עובד ומשבח אותך על שאתה עונה באהבה ובנאמנות לאלו המצייתים לך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. חוקך העוצמתי הוא כנהר צדק הזורם ישירות מכסאך, מביא חיים להולכים בדרך הישר. מצוותיך הן כצלילים קדושים של שיר שמימי, מכוונים את הנשמה לצליל רצונך המושלם. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

“אנו בוטחים באלהים, המקים את המתים” (קורינתים ב' 1:9).

למצבים קשים יש כוח מיוחד: הם מעוררים אותנו. לחץ הניסיונות מסיר את העודף, גוזם את המיותר וגורם לנו לראות את החיים בבהירות רבה יותר. לפתע, מה שנראה מובטח מתגלה כשביר, ואנו מתחילים להעריך את מה שבאמת חשוב. כל מבחן הופך להזדמנות להתחיל מחדש, אפשרות להתקרב יותר לאלהים ולחיות עם יותר מטרה. זה כאילו הוא אומר לנו: “התעורר! הזמן קצר. יש לי משהו טוב יותר עבורך.”

שום דבר ממה שאנו מתמודדים איתו אינו מקרי. אלהים מאפשר לנו לעבור קשיים לא כדי להשמיד אותנו, אלא כדי לזכך אותנו ולזכור שחיים אלה הם רק מעבר. אך הוא לא השאיר אותנו ללא הכוונה. דרך נביאיו ודרך בנו, ישוע, הוא נתן לנו את תורתו העזה — מדריך מושלם כיצד לחיות בארץ חולפת זו כדי שנוכל לחיות עמו לנצח. הבעיה היא שרבים בוחרים ללכת אחרי לחץ העולם, אך אלו שמחליטים לציית למצוותיו המופלאות של האב חווים דבר יוצא דופן: התקרבות אמיתית לאלהים עצמו.

כאשר אנו בוחרים לחיות בציות, אלהים נע לקראתנו. הוא רואה את החלטתנו הנחושה, את מסירתנו האמיתית, ומשיב בברכות, בהכוונה ובשלום. הוא שולח אותנו אל הבן — אל היחיד שיכול לסלוח ולהושיע. זהו התוכנית: ציות שמוביל לנוכחות, נוכחות שמביאה לישועה. והכול מתחיל כאשר, גם בתוך הכאב, אנו בוחרים לומר: “אבי, אלך אחרי תורתך. בכל מחיר.” -מעובד מאת א. ב. סימפסון. עד מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אדוני אלהי, אני מודה לך על הניסיונות שמעוררים אותי למה שבאמת חשוב. כל קושי גרם לי לראות את החיים בבהירות רבה יותר ולחפש את נוכחותך בעומק רב יותר. איני רוצה לבזבז את הכאבים בתלונות, אלא להשתמש בהם כשלבים לעבר בגרות רוחנית.

אבי, אני יודע שהחיים כאן קצרים, ולכן אני מחליט לחיות לפי הוראותיך הנצחיות, שנמסרו על ידי נביאיך ועל ידי ישוע, בנך האהוב. אני רוצה ללכת לפי תורתך העזה, גם אם זה מנוגד לדעת העולם. תן לי אומץ לציית למצוותיך המופלאות בנאמנות, גם כאשר זה קשה, כי אני יודע שזה מה שמושך את חסדך ואת נוכחותך.

הו, אל עליון קדוש, אני עובד ומשבח אותך כי אתה נאמן בכל עת, וטוב לאלו שמצייתים לך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה היא לפיד שאינו כבה בלילה החשוך, מראה את הדרך הבטוחה למי שחפץ בחיי נצח. מצוותיך הן כתכשיטים בלתי מתקלקלים, מלאי תהילה וכוח, המעטרים את נפשם של האוהבים אותך באמת. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

‏"וכאשר העם התלונן, הדבר הרע בעיני ה'" (במדבר יא:א).

יש יופי עמוק בלב שמוסר את עצמו לאלהים בשמחה ובהכרת תודה, גם בתוך הצרות. כאשר אנו מחליטים לשאת באמונה כל מה שה' מרשה, אנו הופכים לשותפים במשהו גדול מאיתנו. הבשלות הרוחנית איננה בהימנעות מסבל, אלא בידיעה כיצד להתמודד עמו בענווה, מתוך ביטחון שיש תכלית בכל ניסיון. והאדם אשר, בכל הכוח שנותן לו אלהים, מתחייב למלא בנאמנות את רצון ה' הקדוש, חי בכבוד לפני השמים.

רגיל הוא שנחפש נחמה בלספר את כאבינו לכל הסובבים אותנו. אך החכמה היא להביא הכול רק לפני ה' — בענווה, ללא דרישה, ללא מרדנות. ואפילו בתפילותינו, עלינו לכוון את המבט. במקום לזעוק רק להקלה, עלינו לבקש מה' שילמד אותנו לציית, שיחזק אותנו ללכת בנאמנות אחרי תורתו האדירה. בקשה זו, אם היא כנה, משנה הכול. כי הציות למצוותיו הנשגבות של אלהים לא רק פותר את הבעיה — הוא מרפא את השורש, משיב את הנפש ומבסס שלום שאין העולם יכול לתת.

הבוחר לחיות כך, מגלה דבר נעלה: ידידות עם אלהים. כמו שהיה עם אברהם, הצייתן, הנכנע לגמרי לרצון העליון, מתקבל לידיד. אין תואר גדול מזה, ואין שכר נעלה מזה. השלום הנולד מידידות זו אינו תלוי בנסיבות. הוא איתן, מתמשך, נצחי — פרי ישיר של חיים המעוצבים על פי הציות לתורתו הקדושה, השלמה והנצחית של אלהים. -מעובד מג'ון טאולר. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אב נצחי, אני מודה לך על ההזדמנות למסור את חיי בשלמות לידיך, גם בתוך הצרות. אינני רוצה לברוח ממה שייעדת לי, אלא לשאת הכול בשמחה ובהכרת תודה, מתוך ביטחון שהכול פועל לטובת אוהביך ומצייתיך. תן לי, ה', את הכוח הבא מלמעלה למלא את רצונך בכל פרט מחיי.

ה', אני מחליט היום להפסיק להתמקד רק בקשיי. ברצוני, בתפילותיי, לבקש דבר גדול יותר: הבנה, חכמה וכוח לציית לתורתך האדירה ביושרה וביראה. יהי פי ייחש בפני בני אדם, ולבי ייפתח לפניך בענווה ובאמונה. למדני ללכת על פי מצוותיך הנשגבות, כי אני יודע שזהו הדרך היחידה לשלום אמיתי.

הו, אל קדוש, אני משבח ומהלל אותך על נאמנותך לאלה המחפשים אותך באמת. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כחותם אלוהי על אוהביך, המבטיח להם מנוחה גם בתוך הסערות. מצוותיך הן כמפתחות זהב הפותחות שערי ידידות עמך ושלום העולה על כל הבנה. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.