"אל תאהבו את העולם, ולא את מה שיש בעולם. אם מישהו אוהב את העולם, אהבת האב אינה בו" (יוחנן א' 2:15).

אם לבנו קשור לעושר, לדאגות ולהבלים של העולם הזה, כל מראית האמונה שלנו הופכת לחלשה, ריקה — ולעיתים קרובות, חסרת תועלת. אנו עשויים לדבר כמתפללים, להיראות אדוקים בעיני אחרים ואפילו להחזיק מעמד בהצהרה פומבית של האמת. אך אם אנו מלאים ברוח העולם הזה, לא נחווה את העומק ולא את המתיקות של הקשר עם ה'. לב מחולק אינו מרגיש את כובד הצלב ולא את תפארת הכס.

כדי להכיר את הקשר האמיתי עם אלוהים, עלינו להתרחק מעולם שנמצא במלחמה איתו. וזה מתחיל בציות לחוק הגדול של ה'. המצוות הנשגבות שנמסרו לנביאי התנ"ך ולישוע מפרידות בינינו לבין העולם ומקרבות אותנו אל אלוהים. הן מטהרות את כוונותינו, מנקות את עינינו ומדליקות בנו רצון אמיתי לרצות רק את האב. כאשר אנו חיים לפי החוק הזה, העולם מאבד את זוהרו, והאמת הופכת חיה ועצמתית בתוכנו.

קרע עם רוח העולם. האב מברך ושולח את הצייתנים לבן למחילה ולישועה. מי ייתן והמצוות הנפלאות של ה' ישחררו אותך מקור הרוחניות. הציות מביא ברכות, שחרור וישועה — ומוביל אותנו לקשר אמיתי עם אלוהים חיים. מעובד מ-J.C. Philpot. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אב קדוש, הושיעני מן השלשלאות של העולם הזה. אל תיתן שאסתפק באמונה ריקה וחיצונית, אלא שאבקש אותך בכל ליבי.

הדריכני במצוותיך הנפלאות. מי ייתן ותורתך המפוארת תפריד ביני לבין העולם ותקרא אותי אליך, כדי שאחווה קשר אמיתי.

הו, אדון אהוב, אני מודה לך שאינך משאיר אותי לכלא הריק של הדברים הארציים. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה היא כנר שמגרש את חשכת העולם. מצוותיך הן כחבלי אהבה שמושכים אותי מן השקר. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"די לכל יום רעתו" (מתי 6:34).

אף אדם אינו קורס תחת משקלו של יום אחד בלבד. כאשר אנו מנסים לשאת, מעבר להיום, גם את דאגות המחר – שעדיין לא הגיע – אז הופך העול לבלתי נסבל. האדון מעולם לא ציווה עלינו לשאת עול כזה. כאשר אנו מוצאים את עצמנו מדוכאים על ידי חרדות עתידיות, זהו סימן שלקחנו על עצמנו משא שהוא לא נתן לנו. אלוהים מזמין אותנו לחיות את ההווה בנאמנות ולהפקיד בידיו את העתיד, כי הוא כבר נמצא שם, דואג לכל.

תורת אלוהים המפוארת מלמדת אותנו לחיות באיזון ובביטחון. המצוות הנשגבות שניתנו לנביאי התנ"ך ולישוע מלמדות אותנו לעשות היום את הטוב שביכולתנו, מבלי להתייאש ממה שעדיין לא הגיע. הציות לתורת ה' המופלאה מוביל אותנו לשלום, כי היא עוגנת אותנו במציאות ההווה ומחזקת את ביטחוננו בדאגתו המתמדת של האב.

אל תשא את דאגות המחר לפני זמנן. האב מברך ושולח את הצייתנים לבן למחילה ולישועה. מי ייתן והמצוות המופלאות של ה' יהיו מדריך יומי עבורך, יחזקו את לבך בכל שחר חדש. הציות מביא ברכות, שחרור וישועה – ומציל אותנו מהמשא המיותר של דאגות העתיד. -מעובד מג'ורג' מקדונלד. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אדון כל יום, עזור לי לחיות את ההווה בביטחון ובציות. אל תיתן לי להיכנע לדאגות על עתיד שעדיין לא הגיע, אלא שאנוח בך.

למדני, דרך תורתך המפוארת, להתמקד במה שאני יכול לעשות היום, באמונה ובשלווה. מי ייתן ומצוותיך יגנו עליי מפני חרדה ויובילו אותי בשלום.

הו, אדון אהוב, אני מודה לך כי אינך מבקש ממני לשאת את המחר. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כעול קל שמנחה אותי בחכמה. מצוותיך הן כפסי רכבת שמחזיקים אותי בדרך הבטוחה, צעד אחר צעד. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"כל מתנה טובה וכל מתת שלמה באה מלמעלה, יורדת מאת אבי האורות, אשר אין בו שינוי ולא צל של תמורה" (יעקב 1:17).

כל היופי שאנו רואים מפוזר בבריאה — בשדות, בשמים, בבני אדם ובמעשי חסד — הם רק השתקפויות של שלמות האב. כל קרן אור, כל קו של חן, היא ניצוץ קטן מהאור הבלתי נדלה השוכן למעלה. אם עינינו הרוחניות יהיו ערות, נלמד לאהוב את ביטויי היופי הללו לא למענם, אלא כמדרגות שמובילות אותנו אל מחבר כל אור, האב הנצחי.

כדי לחיות כך, על עינינו להיות מעוצבות על ידי תורת אלוהים המדהימה. המצוות הנשגבות שניתנו לנביאי התנ"ך ולישוע מלמדות אותנו לראות בבהירות את מה שהעולם כבר אינו רואה. התורה מראה לנו את הדגם המושלם הבא מאלוהים, וכשנשמע לה, נלמד לחקות דגם זה בחיי היומיום שלנו. כל החלטה, כל תגובה, כל פעולה, הופכת לניסיון כן לשקף את אור יוצרנו.

עלה, יום אחר יום, בקרני האור הבאות ממנו. האב מברך ושולח את הנשמעים לבן למחילה ולישועה. יהי רצון שהמצוות המופלאות של ה' יהיו כמראות המשקפות את תפארת האב בהליכתך. הציות מביא לנו ברכה, שחרור וישועה — ומעלה אותנו, צעד אחר צעד, אל האור האמיתי. -מעובד מג'ון סמית. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אבא, למדני לראות את ידך בכל קרן יופי המפוזרת בעולם. שלא ייגזל ממך על ידי הבריאה אף שמץ מהכבוד הראוי לך.

הדריך את חיי במצוותיך הנשגבות. יהי רצון שתורתך המפוארת תעצב אותי בצלמך ותעלה אותי, יום יום, אל אורך הנצחי.

הו, אדון אהוב, אני מודה לך כי כל מה שיפה ואמיתי בא ממך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה היא כאלומת אור המורה את הדרך לשמים. מצוותיך הן כמראות טהורות העוזרות לי לשקף מי אתה. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"אוהבי תורתך ירוו שלום, ואין למו מכשול" (תהילים קיט:קסה).

האהבה האמיתית, כאשר היא נולדת בנו על ידי נוכחותו של אלוהים, היא ברכה בפני עצמה — לא בגלל הנסיבות, אלא מפני שהיא נושאת עמה את עצם מהותו של ה'. במקום שבו שוכן רוח האהבה, שם יש גם חיים, חירות ושלום. אהבה אלוהית זו משנה הכול: היא עוקרת את שורש המרירות, מרפאה את ייסורי האנוכיות, מספקת את החסרים ומרגיעה את הנפש.

מציאות זו של שלום מתחילה כאשר אנו מצייתים למצוותיו הנפלאות של ה'. התורה המפוארת שהאב מסר לנביאי התנ"ך ולישוע אינה רק מדריכה אותנו — היא מעצבת אותנו באהבה. דרך התורה הזו רוח האהבה האלוהית מוצאת מקום בתוכנו, וכל מהותנו מתחילה להתרפא. הציות לרצון אלוהים אינו עול, אלא דרך של שיקום, שבה הבורא עצמו עוקר מתוכנו כל דבר שמוליד סכסוך, עצב וקושי.

הרשה לאהבת אלוהים לשנות את פנימיותך. האב מברך ושולח את הצייתנים לבן למחילה ולישועה. מי ייתן והמצוות המופלאות של ה' יהיו סביבתך הקבועה — עדינות, יציבות ומשחררות. הציות מביא לנו ברכות, חירות וישועה — ומוביל אותנו לחיים הנחיים באלמנט המתוק של האהבה. -מעובד מוויליאם לאו. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אב אהבה נצחי, נטוע בי את רוחך של אהבה אמיתית, המהפכת, המרפאה והממלאה כל חלק בי. מי ייתן ואחיה כל יום בסביבה עדינה ומשקמת זו.

הדריכני בתורתך הנפלאה. מי ייתן ומצוותיך יבטלו כל מרירות ויולידו בי חיים קלים, מלאי שלום ושמחה אמיתית.

הו, אדון אהוב, אני מודה לך כי אהבתך בי היא הברכה הגדולה מכול. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה היא כנהר של רוך השוטף את לבי. מצוותיך הן כצלילי מנגינה עדינה המרגיעה את נשמתי בשלום. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"הנה זִכִּיתִיךָ, אך לא ככסף; בחַנְתִּיךָ בכּוּר עֳנִי" (ישעיהו מח:י).

“אש הניסיון” אינה דבר זר או שמור רק למעטים מעבדי אלוהים. להפך, היא חלק מדרכו של כל מי שנבחר. קול ה' עצמו מכריז כי שֶׁלוּ נבחנים בכּוּר העֳנִי. משמעות הדבר היא שכל נפש שנקראה על ידי אלוהים תחווה, במידה רבה או מועטה, רגעים שבהם תטוהר דרך הסבל — לא במקרה, אלא על פי רצון אלוהי.

זו הסיבה שהתורה הנפלאה של ה' כה חיונית בחיי הנאמן. המצוות הנשגבות שנמסרו לנביאי התנ"ך ולישוע מכינות אותנו להכיר בכך שהסבל הוא חלק מהתהליך. הציות המתמיד מחזק אותנו לעמוד איתן כאשר חום הכּוּר גובר. מי שחי בהכוונת תורת אלוהים אינו נבהל מהניסיון, אלא מבין אותו כחותם של שייכות וכאמצעי של השלמה.

אם אתה עובר באש, אל תתייאש. האב מברך ושולח את הצייתנים אל הבן למחילה ולישועה. הנח למצוותיו המופלאות של ה' להיות היסוד שמחזיק אותך בתוך הכאב. הציות מביא לנו ברכה, שחרור וישועה — ומבחן אותנו כזהב מזוקק באש. -מעובד מ-J.C. Philpot. עד מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אדון מטהר, כאשר אש העֳנִי מקיפה אותי, עזור לי לזכור כי אתה עצמך בחרת בי להיות שלך. שלא אדחה את הכּוּר, אלא שאפאר אותך בתוכו.

למדני לציית לתורתך הנשגבה גם בשעות הקשות ביותר. שמצוותיך יתנו לי כוח לעמוד איתן כאשר אני מעוצב בידך.

הו, אדון אהוב, אני מודה לך כי אתה מנסה אותי לא כדי להשמידני, אלא כדי להשלים אותי. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כאש שמטהרת ואינה מכלה. מצוותיך ככלים שמימיים המעצבים אותי כרצונך. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"אלהים הוא מחסנו ועוזנו, עזרה נמצאת בצרה" (תהלים מ"ו:1).

התחזק באומץ. גם הכאבים שנראים חסרי מרפא יכולים להפוך למדרגות של התקדמות רוחנית. אל תבזבז את הסבל: הפוך אותו לקשר עם אלהים. פנה לעיתים קרובות אל ה', אשר רואה כל פרט במאבקך — גם כאשר אתה מרגיש חלש, מפוזר או עמוס. הוא זה ששולח עזרה והופך את סבלך לברכה. הידיעה שכל זה קורה תחת עיניו הפקוחות של האב צריכה להביא שלווה ויציבות כדי לשאת כל ניסיון בענווה ובמטרה.

זו הסיבה שהתורה המפוארת של אלהים חיונית כל כך למי שרוצה להתבגר רוחנית. המצוות המופלאות שמסר האב לנביאי התנ"ך ולישוע מלמדות אותנו להקריב את כאבנו כמעשה של אהבה ונאמנות. הציות מלמד אותנו להרים את הלב ללא הרף, לבקש עזרה מלמעלה, ולשים את שמחתנו לא בנסיבות, אלא בעובדה שאנו שייכים לאלהים. תודעה זו הופכת כל מטרד לדבר קטן לעומת הביטחון שיש לנו ידיד נאמן ומקלט נצחי.

אל תיתן לצרות להשתלט על נפשך. האב מברך ושולח את הצייתנים אל הבן למחילה ולישועה. שהמצוות הנפלאות של ה' יהיו יסוד לנחמתך. הציות מביא לנו ברכות, גאולה וישועה — ומעמיד אותנו על הצור גם בעיצומן של סערות החיים. -מעובד מפרנסיס דה סאל.

התפללו איתי: אדון נאמן ורחום, למד אותי להפוך את כאבי לקרבנות אהבה לפניך. שלא אברח מן המאבק, אלא אשאר יציב, בידיעה שאתה עמי.

הדריכני במצוותיך המפוארים. שתורתך המפוארת תעזור לי להרים את לבי אליך גם כאשר אני עייף, ואלמד לנוח בעובדה שאני שייך לך.

הו, אדון אהוב, אני מודה לך כי אתה עזרי, נחמתי ומעוזי. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה היא כמחסה איתן בסערה. מצוותיך כזרועות התומכות בי כאשר הכול נראה קורס. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"ה' קרוב לנשברי לב ואת דכאי רוח יושיע" (תהלים ל"ד:י"ח).

הנפש השואפת לרצות את אלוהים צריכה ללמוד להתמודד עם עוולות ויחס לא הגיוני. יהיו רגעים שבהם נתמודד עם קשיחות או חוסר הבנה ללא סיבה. ואף על פי כן, אנו נקראים להישאר בשלום, מתוך ידיעה שאלוהים רואה הכול בבהירות אינסופית. דבר אינו נסתר מעיניו. מה שעלינו לעשות הוא לשמור על שלוותנו, לעשות בנאמנות את המעט שבידינו, ולהשאיר את השאר בידיו.

דווקא בציות לחוקו הנשגב של ה' אנו מצליחים להגיב באיזון מול עוולות. מצוותיו הנפלאות של אלוהים, שניתנו לנביאי התנ"ך ולישוע, מאמנות אותנו להגיב בענווה ובתקיפות, מבלי לאפשר למרירות להשתלט. כאשר אנו מצייתים לרצון האב, אנו לומדים לפעול ללא חרדה ולהתייחס למה שמחוץ לשליטתנו כאל דבר רחוק — כאילו אינו שייך לנו עוד.

הישאר בשלום מול מה שאינך יכול לשנות. האב מברך ושולח את הצייתנים לבן למחילה ולישועה. מי ייתן ומצוותיו המופלאות של העליון יהיו עוגן עבורך כאשר העוולה דופקת על הדלת. הציות מביא לנו ברכה, שחרור וישועה — ומלמד אותנו לחיות מעל לנסיבות. -מעובד מפי פ. פנלון. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אב צדיק ורחום, למד אותי לא להתרגש מול עוולות. מי ייתן ואמצא מנוחה בנוכחותך, גם כאשר איני מבין את סיבת הניסיונות.

הדריך את צעדיי באמצעות חוקך הנפלא. מי ייתן ומצוותיך יעזרו לי להגיב בשלווה ולבטוח במבטך על כל הדברים.

הו, אדון אהוב, אני מודה לך כי אתה רואה כל מה שעובר עליי ודואג לי בשלמות. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. חוקך האדיר הוא כמגן המגן על ליבי מהמרד. מצוותיך הן כבריזה עדינה המרגיעה את נפשי הדואגת. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"אתה תשמור שלום שלם את מי שיצרו סמוך, כי בוטח בך" (ישעיהו כ"ו:3).

ניסיונות וכישלונות מסוימים בחיינו מקבלים אופי אלוהי אמיתי רק כאשר הם הופכים לבלתי אפשריים להתגבר עליהם בכוחנו שלנו. כאשר כל ההתנגדות מתכלה והתקווה האנושית נעלמת, אז אנו נכנעים סוף סוף. הקושי הגדול הוא להילחם בכאבים ובהפסדים של החיים כל עוד יש לנו תקווה — להתייחס אליהם כאויבים — ואחר כך, לאחר שהובסנו, לקבל אותם באמונה כאילו היו ברכות שנשלחו מידי אלוהים.

בנקודה זו הופכת תורת ה' המפוארת להכרחית. המצוות הנשגבות שניתנו לנביאי התנ"ך ולישוע מלמדות אותנו לבטוח גם כאשר איננו מבינים. לציית לתורה זו מאפשר לנו לעבור את הסבל ללא מרד, ולקבל את מה שבעבר נראה לנו כמכה כחלק מהתוכנית האלוהית. הציות לרצון אלוהים, כפי שהוא מתגלה במצוותיו המופלאות, עוזר לנו להבחין שגם הכאב יכול להיות כלי לשינוי ולברכה.

אל תילחם במה שאלוהים כבר התיר. האב מברך ושולח את הצייתנים לבן למחילה ולישועה. מי ייתן והמצוות המפוארות של ה' יהיו מדריכך כאשר תיחלש כוחך והתקווה תתערער. הציות מביא לנו ברכות, שחרור וישועה — ומאפשר לנו לקבל באמונה גם את מה שלא ביקשנו. -מעובד מג'יימס מרטינו. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אב רם ונישא, כאשר כוחותיי תמו והתקווה מתפוגגת, למדני להיכנע לך לחלוטין. שלא אתנגד לפעולתך, גם כאשר היא באה בדמות כאב.

חזק אותי באמצעות תורתך הנפלאה. מי ייתן ומצוותיך יעזרו לי לקבל בענווה את מה שאיני יכול לשנות, מתוך ביטחון שכל מה שבא ממך יש לו מטרה.

הו, אדון אהוב, אני מודה לך כי גם מה שפוגע בי יכול להפוך בידיך לטוב. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כסלע שבו כניעתי מוצאת מנוחה. מצוותיך הם כמאורי דרך המאירים גם את העמקים האפלים ביותר של הנפש. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"יְהוָה רֹעִי, לֹא אֶחְסָר. בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי, עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי" (תהילים כ"ג:1-2).

ישנו סוג של מרעה שרק עיניים רוחניות מסוגלות לראות: ההשגחה האלוהית שדאגה לנו לאורך השנים. כאשר אנו עוצרים להתבונן כיצד ה' הדריך אותנו — ברגעים טובים וקשים — אנו מבינים שאפילו הברכות הפשוטות ביותר, כמו צלחת אוכל או מחסה, הופכות למתוקות ומיוחדות כאשר אנו מבינים שהן באו מידו של הרועה הטוב שלנו. לא גודל הפרנסה הוא העיקר, אלא הוודאות שהוא זה שדאג לה.

ההבנה העמוקה הזו של דאגתו של אלוהים נולדת בלבם של אלו שמצייתים לתורתו הנשגבת. באמצעות מצוותיו הנפלאות אנו לומדים להכיר את ידו, אפילו במצבים היומיומיים ביותר. התורה שניתנה לנביאי התנ"ך ולישוע מאמנת אותנו לחיות בהכרת תודה ובתבונה, לראות מטרה היכן שהעולם רואה מקרה, ולקצור שלום גם במדבריות. כל פרט בהשגחתו הופך למתוק יותר כאשר הלב הולך בדרך הציות.

למד לרעות בשדות ההשגחה האלוהית. האב מברך ושולח את המצייתים לבן למחילה ולישועה. יהי רצון שמצוותיו המופלאות של ה' יהיו העדשה דרכה תזהה את דאגתו היומיומית של אלוהים. הציות מביא לנו ברכה, חירות וישועה — והופך כל "גבעול חציר" לסעודת אהבה. -מעובד מ-J.C. Philpot. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: ה' רועי, פקח את עיניי לראות את דאגתך אפילו בדברים הקטנים ביותר. שלא אזלזל לעולם בברכה, גם אם נראית פשוטה.

למדני, באמצעות תורתך הנפלאה, לבטוח בפרנסתך היומיומית. שמצוותיך יובילו אותי להכיר בנאמנותך בכל פרט.

הו, ה' אהובי, אני מודה לך כי השגחתך מגיעה אליי יום אחר יום. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה היא כמרעה ירוק בו נשמתי נחה. מצוותיך הן כמזון טהור שמחזק את רוחי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"אשרי האיש אשר שם ביהוה מבטחו ולא פנה אל רהבים ושטי כזב" (תהלים מ:5).

האמונה האמיתית היא החוליה המקשרת אותנו לכל הבטחות אלוהים. בלעדיה, אין גישה לברכות השמימיות. אך לא די להאמין רק במילים או במחשבות — יש לפעול על פי אמונה זו. להאמין שיש משהו מוכן מאת אלוהים, אך לא לפעול כדי לרשת אותו, דומה לידיעה שיש אוצר על שמך אך לעולם לא ללכת לקחתו. אי-אמונה, אפילו דקה, סוגרת את הדלת לברכות ומשתקת את הנפש.

ודווקא בציות לתורת אלוהים הנפלאה מתגלה אמונה חיה באמת. המצוות הנשגבות של העליון, שנמסרו לנביאי התנ"ך ולישוע, מראות לנו את דרך האמון האמיתי. בכל פעם שאנו בוחרים לציית, אנו עושים צעד לעבר מה שה' כבר הכין לאלה ההולכים אחריו באמת. אמונה ללא ציות היא כגשר שאינו מוביל לשום מקום — הפעולה על פי המצוות המופלאות היא שמביאה אותנו אל ההבטחה.

אל תיתן לאמונה מתה למנוע ממך לחיות את מה שאלוהים הכין עבורך. האב מברך ושולח את הצייתנים אל הבן למחילה ולישועה. מי ייתן והמצוות המופלאות של ה' יחזקו את אמונתך וידרבנו אותך לפעול באומץ. הציות מביא לנו ברכה, שחרור וישועה — ושומר אותנו מחוברים להבטחות אלוהי החיים. -מעובד מד. ל. מודי. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אב נאמן, חזק את אמונתי כדי שלא תהיה רק דבר שאני אומר, אלא דבר שאני חי. שלא אסתפק בידיעה שיש לך הבטחות עבורי — אני רוצה ללכת אליך בציות.

למד אותי לפעול על פי מצוותיך הנשגבות. מי ייתן ותורתך תניע אותי מדי יום, ותהפוך את אמונתי למעשים ממשיים ונעימים בעיניך.

הו אלוהי, אני מודה לך כי אינך משאיר ללא מענה את המאמין והמציית. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כגשר איתן המחבר אותי להבטחותיך. מצוותיך הן כמפתחות הפותחות את אוצרות השמים השמורים לנאמנים. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.