“התפלל כדי שה' אלוהיך יראה לנו מה עלינו לעשות ולאן עלינו ללכת” (ירמיהו מ"ב:3).
האושר איננו דבר שנכבש במאמץ אנושי או נכפה על אחרים בעצות ריקות. הוא תוצאה טבעית של בחירות נכונות — בחירות שלא תמיד נעימות לרגע, אך מכבדות את אלוהים. ההנאה החולפת אולי מפתה, אך תמיד גובה מחיר כבד בסוף. לעומת זאת, הציות, גם כשהוא דורש ויתור, מביא עמו שלום, משמעות ויותר מכל — אישור אלוהי. כאשר אנו בוחרים להקשיב לקול אלוהים במקום לדחפינו, אנו עושים צעד אל עבר אושר אמיתי, מתמשך ונצחי.
כאן נכנסת הנוסחה של אלוהים: הציות לתורתו האדירה. זה אולי ייראה מיושן בעיני חלק, אך זהו סוד האושר האמיתי. אלוהים אינו מבקש מאיתנו דבר בלתי אפשרי. מצוותיו אינן עול, אלא הגנה. הן שבילים בטוחים לנשמות כנות. כל שדורש מאיתנו הוא הצעד הראשון — ההחלטה לציית. כאשר צעד זה נעשה באמונה ובכנות, הוא מתערב. הוא מחזק, מעודד ותומך. אלוהים לעולם אינו עוזב את מי שבוחר בדרך הציות.
ומה סופה של הדרך הזו? הוא מפואר. האב מלווה אותנו, מברך, פותח דלתות, מרפא פצעים, משנה את סיפורנו ומוביל אותנו אל המתנה הגדולה ביותר: ישוע, מושיענו. אין דבר המשתווה לשמחה של חיים בברית עם אלוהים, בקיום מצוותיו בשמחה ובביטחון. הנוסחה בהישג ידנו — והיא עובדת. ציית, ותראה. -מעובד מג'ורג' אליוט. להתראות מחר, אם ה' ירצה.
התפללו איתי: אבא, אני מודה לך על שאינך מסתיר מאיתנו את הדרך לאושר האמיתי. אני יודע שהעולם מציע קיצורי דרך שנראים טובים, אך רק דברך בטוח. היום אני מוותר על ההנאה הרגעית שמרחיקה אותי ממך ובוחר לציית לך, כי אני מאמין שרצונך תמיד טוב יותר. למד אותי לבטוח בנוסחה שלך, גם כאשר ליבי מתלבט.
אדוני, אני מכיר בכך שאני זקוק לעזרתך. לפעמים תאוות הבשר מדברות חזק יותר, אך אינני רוצה להיות עבד להן. אני רוצה להיות חופשי — חופשי לציית, חופשי לשמח אותך, חופשי לחיות בקשר איתך. ברא בי לב יציב, שאוהב אותך יותר מאשר את רצונותיו. ושיביא אותי הציות הזה קרוב יותר לתוכניתך ולנוכחותך.
הו, אלוהים קדוש, אני משבח ומרומם אותך על שגילית דרך כה ברורה לאושר האמיתי. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כבושם שמימי המטהר את הנשמה וממלא את החיים בתכלית. מצוותיך הן קרני שמש שמחממות את הלב ומאירות כל צעד בתוך החושך. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.