"אשרי אדם עוז לו בך, מסילות בלבבם" (תהילים פ"ד:ה).

לא נפל דבר מכל דברי ה'. כל הבטחה היא כיסוד איתן מתחת לרגלינו, מחזיקה אותנו גם כאשר הנהרות גואים והסופות מכות. אילו הייתה תקלה אחת, אילו הבטחה אחת בלבד הייתה שקרית, אמונתנו הייתה מתמוטטת. אך אלוהים נאמן בכל; קולו מהדהד כפעמון מושלם ויציב, ומנגינת השמים נשארת שלמה ומפוארת לכל הבוטחים בו.

והנאמנות האלוהית הזו נעשית מוחשית עוד יותר לאלה שבוחרים לציית למצוותיו הנשגבות של העליון. הם שמחזיקים אותנו איתנים ומונעים מאיתנו להחליק בזמני ניסיון. כאשר אנו חיים על פי רצון ה', אנו מגלים שכל הבטחה מתממשת בעיתה, כי אנו הולכים במסילה שהוא עצמו סלל.

לכן, בטח בו בכל לבבך: אין כשלון בדרך אלוהים. הבטחותיו מחזיקות, מגנות ומובילות לחיי נצח. ההולך בנאמנות מגלה כי קול הנאמנות האלוהית הולך ומתחזק, ומבטיח שלום, ביטחון וישועה בישוע. מעובד על פי ג'ון ג'ואט. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אדון אהוב, אני מהלל אותך כי אף אחת מהבטחותיך לא נכשלה. בכל עת ראיתי את ידך הנאמנה מחזיקה את חיי.

אבא, הדריך אותי לציית למצוותיך הנשגבות כדי שאעמוד איתן בדרכך, בוטח בכל הבטחה שהבטחת.

הו, אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה נאמן לחלוטין. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא יסוד בלתי ניתן להרס לחיי. מצוותיך הן תווים מושלמים במנגינת השמים. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"הנה הנפש החוטאת, היא תמות" (יחזקאל 18:4).

מה שעשתה חוה לא היה רק מעידה, אלא מעשה של אי-ציות במודע. כאשר בחרה לשתות מן המקור האסור, היא החליפה את החיים במוות, ופתחה את שערי החטא לכל האנושות. מאותו רגע, העולם הכיר את הכאב, האלימות והשחיתות המוסרית — כמו במקרה של הבן הראשון לאחר הנפילה, שהפך לרוצח. החטא נכנס לעולמנו הבוגר, מלא בכוח הרסני, ותוצאותיו התפשטו בכל הדורות.

הסיפור הזה מזכיר לנו עד כמה חמורות הן פקודות העליון. מצוותיו הנפלאות של אלוהים אינן גבולות שרירותיים, אלא גדרות הגנה השומרות על החיים. כאשר אנו מתרחקים מהן, אנו קוצרים סבל; כאשר אנו מצייתים, אנו מוצאים ביטחון וברכה. לציית פירושו להכיר בכך שרק ה' יודע מהו חיים ומהו מוות עבורנו.

לכן, הבט בדוגמתה של חוה כאזהרה. הימנע מכל דרך שמובילה לאי-ציות וחבק את הנאמנות לה'. מי שבוחר ללכת בדרכיו נשמר מכוחו ההרסני של החטא ומובל אל הבן כדי למצוא סליחה, שיקום וחיי נצח. מעובד מד. ל. מודי. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אב קדוש, אני מכיר בכך שהחטא מביא מוות והרס. הצילני מלשוב על טעויות העבר ותן לי תבונה לציית לרצונך.

אדון, הדרכני כדי שאחיה לפי מצוותיך הנפלאות, ואשמור את לבי מפני הפיתויים שמובילים לנפילה.

הו, אלוהים אהוב, אני מודה לך כי גם בתוך תוצאות החטא, אתה מציע חיים ושיקום. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא דרך חיים לנפשי. מצוותיך הן חומות הגנה המרחקות אותי מן הרע. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"כי אם בתורת יהוה חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה" (תהילים א:2).

האופי לעולם לא יהיה חזק, נעלה ויפה אם אמת כתבי הקודש לא תיחקק עמוק בנפש. עלינו ללכת מעבר לידע הבסיסי שקיבלנו בתחילת האמונה ולהעמיק באמת העמוקה של ה'. רק כך התנהגותנו תהיה ראויה למי שנושא את צלם אלוהים.

השינוי הזה מתרחש כאשר אנו בוחרים לציית למצוותיו הנפלאות של העליון ולעשות את דברו לאוצר תמידי. כל הרהור, כל קריאה קשובה, כל רגע של דממה מול הכתוב הקדוש מעצב את מחשבתנו וליבנו, ויוצר אופי איתן, טהור ומלא הבחנה.

לכן, אל תסתפקו בבסיסי. התקדם, למד, התבונן וחיה את אמיתות הכתובים. מי שמקדיש עצמו לדבר מגלה שהוא לא רק מעניק מידע, אלא גם משנה, מכין את הלב לנצח ומוביל אותנו אל הבן לישועה. מעובד מ-J. R. Miller. נתראה מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אב אהוב, אני ניצב לפניך ומבקש שדברך יחדור עמוק לליבי. למדני לא להסתפק בידיעה שטחית.

אדוני, הדריכני להתבונן בקפידה בכתובים ולציית למצוותיך הנפלאות, ולאפשר לכל אמת לשנות את חיי.

הו אלוהים יקר, אני מודה לך כי דברך מעצב את אופיי. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העוצמתית היא גן חכמה לנשמתי. מצוותיך הן שורשים עמוקים שמחזיקים אותי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"אבל הַמְקַוִּים לַיהוָה יַחֲלִיפוּ כֹּחַ; יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים; יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ; יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ" (ישעיהו מ:לא).

הדבר מלמד אותנו כי "סבלנות" ו"התמדה" הן אותה מהות: היכולת להישאר איתנים גם בתוך הניסיונות. כשם שאיוב עמד איתן, כך אנו נקראים לעמוד, בביטחון שיש אושר שמור לאלה שאינם נכנעים. ישוע אמר שמי שיתמיד עד הסוף ייוושע; לכן, ההתמדה אינה רשות — היא חלק מהותי מדרך האמונה.

היציבות הזו מתחזקת כאשר אנו בוחרים לחיות בציות למצוותיו הנשגבות של העליון. במחויבות היומיומית לרצון ה' נבנית עמידותנו. כל צעד נאמן, אפילו קטן, בונה בנו את היכולת לעמוד בסערות, להמתין לעיתו של אלוהים וללמוד שטיפולו אינו נכשל לעולם.

אם כן, החליטו היום להישאר איתנים. ההתמדה היא האדמה שבה צומחים הבגרות והתקווה. מי שנשען על ה' והולך בדרכיו מגלה שהניסיונות הם מדרגות לניצחון, ושבסוף יתקבל על ידי הבן כדי לרשת את חיי הנצח. מעובד מ-J.C. Philpot. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אבא אהוב, אני מהלל אותך כי אתה נאמן לתמוך בי בדרך. תן לי לב מתמיד, שלא יתייאש מול הניסיונות.

אדון, עזור לי לחיות לפי מצוותיך הנשגבות, ללמוד סבלנות ועמידות בכל מצב בחיי.

הו, אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה מחזק אותי להתמיד עד הסוף. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא סלע איתן תחת רגלי. מצוותיך הן כנפיים הנושאות אותי מעל הסערות. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"הבוטחים בה' הם כהר ציון, אשר לא ימוט, יישב לעד" (תהלים קכ"ה:1).

הבטחותיו של אלוהים אינן מתבלות ואינן נגמרות עם הזמן. מה שהוא קיים אתמול אינו מחליש את מה שהבטיח להיום או למחר. כמו מעיינות נצחיים במדבר, ה' מלווה את בניו בפרנסה מתמדת, הופך מקומות צחיחים לגנים ומצמיח תקווה בלב השממה. כל הבטחה שמתקיימת היא סימן לעוד גדולה ממנה שעוד תבוא.

כדי לחוות את נאמנותו, יש ללכת בנאמנות בתורת ה' הנשגבת. היא מלמדת אותנו לבטוח בדאגתו ולהתקדם גם כאשר הדרך נראית שוממה. לציית משמעו ללכת בביטחון בדרכים לא נודעות, מתוך ודאות שלאלוהים יש מעיינות מוכנים בכל שלב כדי לתמוך במסענו.

לכן, המשך בדרך העליון בביטחון. במקום שה' מדריך – שם גם ידאג. ההולך בציות יראה את המדבר פורח ויובל אל מלוא החיים בישוע, וימצא תמיד מקורות חדשים לברכה ולחידוש. מעובד על פי ג'ון ג'ואט. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אבא אהוב, אני מהלל אותך כי הבטחותיך אינן נגמרות לעולם. בכל יום חדש אני מוצא סימנים לדאגתך ולנאמנותך.

אדוני, למדני ללכת בתורתך הנשגבת, לבטוח שבכל קטע בדרך כבר הכנת מקורות לתמיכה ותקווה.

הו, אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה הופך מדבריות לגנים. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא מקור בלתי נדלה באמצע הדרך. מצוותיך הן פרחים הפורחים במדבר החיים. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"כאשר תעבור במים אהיה עמך, וכאשר בנהרות, הם לא ישטפוך" (ישעיהו מ"ג:2).

ה' אינו פותח את הדרך מראש ואינו מסיר את כל המכשולים לפני שנגיע אליהם. הוא פועל ברגע הנכון, כאשר אנו ניצבים על סף הצורך. דבר זה מלמד אותנו לבטוח בו צעד אחר צעד, יום אחר יום. במקום לחיות בייסורים מהקשיים העתידיים, אנו נקראים ללכת באמונה בהווה, בידיעה שיד אלוהים תושט כאשר נזדקק לה.

אמון זה הופך למוצק כאשר אנו בוחרים ללכת במצוותיו הנשגבות של העליון. הן מלמדות אותנו להתקדם ללא פחד, לעשות את הצעד הבא גם כאשר הדרך עדיין נראית מוסתרת. הציות הופך כל צעד לא בטוח לחוויה עם כוחו של אלוהים, ומראה שהבטחותיו מתגשמות בזמן הנכון.

לכן, אל תדאג מהמים לפני שתגיע אליהם. לך בנאמנות בדרך ה', וכאשר תעמוד מול האתגר, תראה את ידו תומכת בך. האב מדריך את הצייתנים בבטחה, מגלה את הדרך ברגע הנכון ומכין אותם לחיי נצח בישוע. מעובד על פי J. R. Miller. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אבא אהוב, אני מהלל אותך כי אתה נאמן בכל שלב במסעי. למד אותי לבטוח בזמנך ולא לפחד מאתגרי המחר.

אדון, עזור לי ללכת לפי מצוותיך הנשגבות, צעד אחר צעד, ללא חרדה, בידיעה שידך תהיה עמי בכל מכשול.

הו, אלוהים יקר, אני מודה לך כי כאשר אני מגיע למים, אתה שם לתמוך בי. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא דרך יציבה תחת רגליי. מצוותיך הן מגדלורים המאירים כל צעד. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"אל תירא כי אני עמך; אל תשתומם כי אני אלהיך; אמצתיך, אף עזרתיך, אף תמכתיך בימין צדקי" (ישעיהו מ"א:10).

לעיתים אנו מובלים למצבים שנראים בלתי אפשריים. אלוהים מאפשר לנו להגיע לנקודה זו כדי שנלמד להסתמך אך ורק עליו. כאשר כל עזרה אנושית נכשלת, אנו מבינים שה' הוא מקור העזרה היחיד שלנו, ושם אנו מגלים את כוחו פועל באופן יוצא דופן.

האמון הזה מתחזק עוד יותר כאשר אנו חיים בנאמנות לחוקו הנשגב של העליון. הציות הוא שנותן לנו אומץ לזעוק בביטחון, בידיעה שאלוהים אינו נכשל עם ילדיו. כאשר אנו מוותרים על התמיכות השבריריות של העולם הזה, אנו מוצאים יציבות בה' ורואים את הבטחותיו מתגשמות לטובתנו.

לכן, מסור כל מאבק לבורא והזכר לו את התחייבותו כלפיך. לא כמי שמפקפק, אלא כמי שבוטח. מי שנשען לחלוטין על אלוהים מגלה ששום המון, גדול ככל שיהיה, אינו מסוגל להביס את ההולך באור העליון ומובל אל הבן לחיי נצח. מעובד מתוך פ. ב. מאייר. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אב אהוב, אני ניצב לפניך ומכיר בכך שרק אתה עזרי האמיתי. כאשר הכול נראה בלתי אפשרי, אני בוטח בכך שאתה עומד לצידי.

אדוני, הדריכני לחיות בציות לחוקך הנשגב. שכל קושי יהיה הזדמנות לראות את כוחך פועל ולחזק את אמונתי.

הו, אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה עזרי בעת צרה. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. חוקך האדיר הוא המגן שמגן עלי. מצוותיך הן חומות איתנות סביבי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"קרא אלי ואענה לך, ואגיד לך דברים גדולים ובטוחים אשר לא ידעת" (ירמיהו ל"ג:3).

תפילה יעילה איננה חזרה ריקה או ניסיון לשכנע את אלוהים, אלא חיפוש כן המלווה באמונה אמיתית. כאשר יש עניין מסוים, התפלל עד שתאמין — עד שהלב יתמלא בוודאות שה' שמע. אז, הודה מראש, גם אם התשובה עדיין לא נראית. תפילה ללא אמונה נחלשת, אך תפילה הנובעת מביטחון איתן משנה את הלב.

ביטחון איתן זה נולד מחיים המיושרים עם מצוותיו הנשגבות של העליון. אמונה איננה מחשבה חיובית, אלא הוודאות שאלוהים גומל לבן הצייתן. ההולך ברצון ה' מתפלל בביטחון, כי הוא יודע שחייו על המסלול הנכון ושהבטחותיו הן לאלה שמכבדים אותו.

לכן, כאשר אתה כורע ברך, עשה זאת בלב של ציות. תפילתו של הצייתן יש לה כוח, מביאה שלום ופותחת דלתות. האב שומע ועונה בזמן הנכון, ומכין אותך לקבל לא רק את התשובה, אלא גם את הצמיחה הרוחנית הבאה מהקשר עם הבן. מעובד מ-C. H. Pridgeon. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אב אהוב, אני ניגש אליך בלב משתוקק להתפלל באמונה אמיתית. למד אותי להמתין ולהודות עוד לפני שאראה את התשובה.

אדון, עזור לי ללכת בנאמנות במצוותיך הנשגבות, כדי שתפילתי תהיה חזקה ומתמדת ואמונתי איתנה ובלתי ניתנת לערעור.

הו, אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה גומל לבן הצייתן ושומע תפילה כנה. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא יסוד ביטחוני. מצוותיך הן הדרך הבטוחה אליה פונות תפילותיי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"מי יעלה בהר ה'? ומי יקום במקום קדשו? נקי כפיים ובר לבב" (תהילים כד:ג-ד).

רבים מאיתנו נשארים במישורים מתוך פחד לעלות אל הרי אלוהים. אנו מסתפקים בשפלה כי הדרך נראית קשה, תלולה ותובענית. אך דווקא במאמץ העלייה אנו מוצאים חזונות חדשים, אוויר צח יותר, ואת נוכחותו העזה של ה'. הגבעות, שלכאורה נראות מאיימות, שומרות בתוכן ברכות וגילויים שלעולם לא נחווה אם נישאר בעמק.

כאן בדיוק נכנסים לתמונה מצוותיו הנפלאות של העליון. הן לא רק מדריכות אותנו, אלא גם מחזקות אותנו להתקדם. כאשר אנו בוחרים לציית, אנו מקבלים אומץ לעזוב את הנוחות ולעלות אל מרומי אלוהים. בכל צעד נאמן, נגלה רמות חדשות של קרבה, חכמה ובשלות רוחנית שלא קיימות במישור.

לכן, אל תירא מהרי ה'. עזוב את שביעות הרצון העצמית והתקדם אל המקומות הגבוהים, לשם האב רוצה להוביל אותך. ההולך בגבהים אלו בצייתנות מוצא את מלוא החיים ומוכן להיות מובל אל הבן, שם יש סליחה וישועה נצחית. מעובד על פי ג' ר' מילר. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אבא אהוב, אני מהלל אותך על הגבעות והעמקים שבחיי. אני יודע שכל חלק בדרך נמצא בשליטתך.

אדון, למד אותי להתמודד עם כל אתגר בציות למצוותיך הנפלאות, מתוך אמונה שגם הקשיים מביאים ברכות שהכנת לי.

הו, אלוהים יקר, אני מודה לך כי אתה הופך את גבעותיי למקומות של גשם ואת עמקיי לשדות פוריים. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה היא השביל הבטוח בהרים. מצוותיך הן הגשמים המפרים את ליבי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"ואקים את בריתי ביני ובינך, וארבה אותך במאד מאד" (בראשית י"ז:2).

הבטחות ה' הן מעיינות שלעולם אינן מתייבשות. הן אינן נסוגות בזמני מחסור, אלא להפך — ככל שגדלה הצורך, כך מתגלה שפעו של אלוהים ביתר שאת. כאשר הלב נשען על דברי העליון, כל רגע קשה הופך להזדמנות לחוות את הדאגה האלוהית באופן עמוק וממשי יותר.

אך כדי לשתות מן המלאות הזו, יש לבוא עם "הגביע" של הציות. ההולך במצוותיו הנפלאות של ה' לומד לבטוח, לבקש ולקבל במידה התואמת את מחויבותו. ככל שהאדם נאמן יותר, כך גדלה המידה שבה הוא מתקרב אל המעיין, וגדלה גם מנת הכוח והחסד שהוא נושא עמו לחיי היום-יום.

לכן, התקרב להבטחות אלוהים בלב שומע וצייתן. האב רוצה למלא את חייך בברכות ובפרנסה, להכינך לנצח עם הבן. כל יום של נאמנות הוא הזדמנות לחוות את העושר שרק ה' יכול להעניק. מעובד על פי ג'ון ג'ואט. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אב אהוב, אני בא לפניך בלב בוטח, מאמין שהבטחותיך נצחיות ולעולם אינן נכשלות.

אדון, עזור לי ללכת במצוותיך הנפלאות, להביא "גביע" גדול יותר של ציות כדי לקבל את כל מה שהכנת לי. למדני להישען עליך בכל צורך.

הו אלוהים יקר, אני מודה לך כי הבטחותיך הן מעיינות בלתי נדלים. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא נהר חיים תמידי. מצוותיך הם זרמי שפע המרווים את נפשי. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.