“ה' הוא ההולך לפניך; הוא יהיה עמך, לא ירפך ולא יעזבך; לא תירא ולא תחת” (דברים ל"א:ח').

כאשר החיים נראים כבדים מדי, זכור: אינך מתמודד עם שום דבר לבד. אלוהים לעולם אינו עוזב את שֶׁלו. גם כאשר אינך רואה אותו, ידו נשארת איתנה ומדריכה אותך דרך הקשיים. במקום לשקוע בכאב או בפחד, עגן את נפשך בביטחון שהוא שולט בכל. מה שהיום נראה בלתי נסבל, יהפוך בעתו, על ידו, לדבר טוב. הוא פועל מאחורי הקלעים בשלמות, ואמונתך היא שתחזיק אותך יציב, גם כאשר הכול סביבך נראה מתמוטט.

אך האם שאלת את עצמך אי פעם מהי בדיוק אותה עבודה שאלוהים עושה בחייך? התשובה פשוטה ובלתי משתנה: אלוהים מוביל אותך לציית לתורתו האדירה. זו העבודה שהוא עושה בכל אוהביו האמיתיים. הוא אינו כופה על איש, אלא מושך באהבה את אלה שלבם נכון להקשיב. ולאלה, הוא מגלה את תורתו הנשגבת — תורה שמְשַׁנָּה, שמְשַׁחְרֶרֶת, שמגִנָּה, שמְבָרֶכֶת ושמובילה לישועה. דרך הציות מתחילה הבריאה להבין את ייעודה.

וכאשר מתקבלת ההחלטה לציית, הכול משתנה. אלוהים שולח את הנפש הנאמנה הזאת אל בנו, ולבסוף החיים מתחילים לקבל משמעות. הריקנות נעלמת, הכיוון מגיע, והלב מתחיל ללכת בשלום. לכן אין דבר חשוב יותר בחיים האלה מאשר לשמוע את קול אלוהים וללכת אחרי כל מצווה שגילה על ידי נביאיו ועל ידי ישוע. זהו הדרך הצרה, אך הבטוחה. בסופה — חיי נצח. -מעובד מיצחק פנינגטון. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: ה' אלוהי, כאשר החיים נראים כבדים וצעדי מתערערים, עזור לי לזכור שאתה איתי. גם כאשר עיניי אינן רואות אותך, אני רוצה לבטוח שידך מדריכה אותי באהבה ובנאמנות. אל תיתן לכאב או לפחד להשתלט עליי. חזק את אמונתי, כדי שאשאר יציב גם בתוך הסערות. אני יודע ששום דבר אינו נעלם משליטתך, ושאתה משתמש בכל קושי כדי לעצב אותי ולהוביל אותי לרצונך.

גלה לי, אבא, את המעשה שאתה עושה בחיי. אני יודע שהוא מתחיל בציות לתורתך הקדושה — אותה תורה אדירה שמְשַׁנָּה, משחררת, מגִנָּה ומושיעה. אני רוצה לב שיהיה רך לקולך, נכון לשמוע ומוכן לציית. הרחק ממני כל גאווה, כל התנגדות, ותן לי את שמחת החיים לפי מצוותיך. אני יודע שבדרך זו אמצא שלום, ייעוד וכיוון אמיתי.

הולך אותי, אדוני, אל בנך האהוב. מי ייתן ונאמנותי אליך תוביל אותי להכיר לעומק את המושיע, זה שנותן משמעות לחיים ופותח את שערי הנצח. מי ייתן ולעולם לא אסור מהדרך הצרה הזו, אלא אלך בהתמדה, באהבה ובמסירות שלמה. בשם ישוע, אמן.

“ישקוט כל בשר מפני יהוה” (זכריה ב:יג).

לעיתים נדירות יש שקט מוחלט בתוכנו. אפילו בימים הכי מבלבלים, תמיד יש לחישה שמגיעה מלמעלה — קולו של אלוהים, עדין ויציב, שמנסה להדריך, לנחם ולכוון אותנו. הבעיה איננה שאלוהים שותק, אלא שהמרוץ, הרעשים וההסחות של העולם משתיקים את הלחישה האלוהית הזו. אנו כל כך עסוקים בלנסות לפתור הכל בדרכנו, עד שאנו שוכחים לעצור, להקשיב ולהיכנע. אך כאשר הכאוס נחלש, ואנו עושים צעד לאחור — כאשר אנו מאטים ונותנים ללב להירגע — אז אנו מצליחים לשמוע את מה שאלוהים תמיד אמר.

אלוהים רואה את כאבנו. הוא מכיר כל דמעה, כל ייסורים, ושמח להציע לנו הקלה. אך יש תנאי שאי אפשר להתעלם ממנו: הוא לעולם לא יפעל בעוצמה לטובת אלה שמתעקשים לא לציית למה שכבר גילה בבירור כה רב. המצוות שה' מסר באמצעות נביאיו ובאמצעות ישוע בבשורות הן נצחיות, קדושות ובלתי ניתנות למשא ומתן. לבזות אותן זה ללכת אל תוך החושך, גם אם נדמה לנו שאנו בדרך הנכונה. אי הציות מרחיק אותנו מקולו של אלוהים ומעמיק את הסבל.

אך דרך הציות משנה הכל. כאשר אנו בוחרים להיות נאמנים — כאשר אנו שומעים את קול ה' והולכים בעקבותיו באומץ — אנו פותחים מקום לפעולתו החופשית בחיינו. באדמה הפוריה של הנאמנות, אלוהים זורע גאולה, שופך ברכות ומגלה את דרך הישועה במשיח. אל תטעה: רק מי שמציית שומע את קול אלוהים. רק מי שנכנע לרצונו משתחרר. ורק מי שהולך בדרך הצרה של הציות לתורת עליון נושע. -מעובד מפרדריק ויליאם פייבר. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אדון, בתוך הרעשים של העולם הזה ובלבול מחשבותיי, למד אותי להשתיק כל דבר שמונע ממני לשמוע את קולך. אני יודע שאינך מפסיק לדבר — אתה יציב, נאמן ונוכח — אך אני, פעמים רבות, הולך לאיבוד בהסחות הדעת. עזור לי להאט, לעצור מול נוכחותך ולהכיר בלחישה העדינה של רוחך שמדריכה אותי באהבה. שלא אברח מקולך, אלא אחשוק בו יותר מכל דבר אחר.

אבא, אני מכיר בכך שרצונך כבר התגלה בבירור, דרך הנביאים ודרך בנך האהוב. ואני יודע שאיני יכול לבקש הדרכה, נחמה או ברכה אם אמשיך להתעלם ממצוותיך. אל תיתן לי להטעות את עצמי, לחשוב שאני הולך אחריך, כשאני בעצם לא מציית לתורתך. תן לי לב טהור, איתן ונאמן — מוכן לציית ללא סייג, ללכת בדרך הצרה שמובילה לחיים.

פעל בי בחופשיות, אדון. שתול בליבי את אמתך, השקה ברוחך והפרה נאמנות, שלום וישועה. שהחיים שלי יהיו אדמה פוריה למעשיך, ושהציות יהיה ה"כן" היומי שלי לרצונך. דבר, אדון — אני רוצה לשמוע אותך, אני רוצה ללכת אחריך. בשם ישוע, אמן.

״לכן, אם אתם סובלים כי אתם עושים את רצון אלוהים, המשיכו לעשות את הטוב והפקידו את נפשכם בידי הבורא, כי הוא נאמן״ (אִיגֶּרֶת פֶּטְרוֹס הָרִאשׁוֹנָה 4:19).

אל תיאחזו בכאב שלכם. גם אם הוא נראה אמיתי וכבד, הוא אינו גדול מזה שיכול לשחרר אתכם. העצב, הפחד והמצוקות של העולם הזה מנסים לגנוב את ראייתכם, כך שהכול ייראה אבוד. אך יש דרך טובה יותר. במקום להתמקד בסבל, הרימו את עיניכם והביטו מעבר לו. אלוהים לא רק רואה את מאבקכם — הוא יודע כיצד להשתמש בו לטובתכם. המושיע שלכם שולט בכל מה שנראה היום בלתי אפשרי.

התשובה לבעיות החיים אינה נמצאת בתיאוריות אנושיות ולא בעצות של מנהיגים הדוחים את ההוראות שכבר גילה אלוהים, שהן חוקותיו הקדושות והנצחיות. כל קושי, ללא יוצא מן הכלל, מוצא פתרון כאשר אנו נכנעים בכל הלב לחוקו העוצמתי של הבורא. יש כוח אמיתי, עמוק ומחולל שינוי בציות שרק מי שהחליט לציית מכיר אותו. הנשמה שמיישרת קו עם רצון אלוהים מגלה עוצמה חדשה, שלום בלתי צפוי וכיוון שאיש בארץ לא יוכל להציע.

לכן, הפסיקו לסבול לשווא. לסרב להתערבות הבורא זה להמשיך ללכת בחושך גם כאשר האור דולק לפניכם. החליטו היום לדחות את המורים השקריים שמטיפים בעדינות נגד מצוות ה׳ ושובו בכנות לציות. שמרו כל מצווה שאלוהים מסר לנביאיו ולישוע בבשורות. זו הדרך לרפואה, לגאולה ולחיי נצח. אין אחרת. -מעובד מאת יצחק פנינגטון. להתראות מחר, אם ה׳ ירצה.

התפללו איתי: אדון, היום אני מוסר לך את כל כאבי. אני יודע שהוא אמיתי, אך אני מכיר בכך שכוחך גדול מכל סבל שאוכל להרגיש. אינני רוצה עוד לחיות במבט על הצרות, ולא להיות מונהג על ידי עצב או פחד. אני רוצה להרים את עיניי ולראות את ידך מושטת, מוכנה לשחרר אותי. אתה מושיעי, ואני בוטח שאתה פועל גם במאבקים שאיני מבין.

עזור לי, אבא, לדחות את עצות העולם ואת דברי המנהיגים המדברים נגד חוקך. למד אותי לבטוח בהוראותיך, שכבר גלויות על ידי הנביאים וישוע, כי אני יודע שבהן נמצאת התשובה לכל מה שאני מתמודד איתו. אני רוצה לציית לכל מצווה שגילית, באמונה ובכנות. גם כאשר זה קשה, גם כאשר זה נראה בודד, יהי לבי יציב בדרכך.

רוח הקודש, הדריכני באורך. הסר ממני כל התנגדות, כל רמאות וכל מרדנות. שלא אלך עוד בחושך, עכשיו כשאני מכיר את האמת. תן לי כוח ללכת בנאמנות, צעד אחר צעד, עד היום שבו אראה את פניך ואעבוד אותך לעד. בשם ישוע, אמן.

“המְכִירִים אֶת שִׁמְךָ בוֹטְחִים בְּךָ, כִּי אַתָּה, יְהוָה, לֹא עָזַבְתָּ דּוֹרְשֶׁיךָ” (תהילים ט:י).

הנפשות שצומחות ביותר בקרבה לאלוהים הן אלו שאינן מסתתרות מאחורי תירוצים. הן אינן חיות כבולות לעבר ואינן מבזבזות זמן על תלונות על הנסיבות. להיפך, הן מביטות לאחור בתבונה רוחנית, ומכירות בכך שגם בזמנים הקשים, אלוהים היה שם — מתקרב, קורא, מושיט יד. אנשים אלה אינם מכחישים את שגיאותיהם, אך גם אינם משתמשים בהן כמגן. יש להן ענווה מספקת להודות שנכשלו, שבמקרים רבים התעלמו מהברכות ובזו לאותותיו של אלוהים.

סוג זה של לב הוא ששומע בבירור את קריאת רוח הקודש. זהו לב שאינו מצדיק את עצמו, אלא נכנע. שאינו מחפש תירוצים, אלא הכוונה. בהכרת מצבו כבריאה, הנפש הזו מבינה שברכה, הצלה וישועה באות רק על ידי ציות. ציות לאותם חוקים שהאב מסר לישראל — ושישוע, בחייו ובתורתו, אישר שהם נצחיים, צודקים וטובים.

נפשות אלו לא יולכו שולל על ידי טענות שקריות, ולא ייכנעו למנהיגים המטיפים נגד תורת אלוהים הקדושה. הן יודעות שעבירה לעולם לא הייתה, ולעולם לא תהיה, דרך לברכה. ולכן, באמונה ובאומץ, הן פונות אל הבורא בכל כוחן, נחושות לציית — בכל מחיר. כי הן יודעות שיש רק דרך אחת המובילה לחיים: נאמנות לאב, המתבטאת בכל מצווה שנתן לנו. זו הדרך שרוח הקודש מגלה לענווים ולצייתנים. -מעובד מג'יימס מרטינו. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אדון, היום אני ניגש אליך בלב פתוח ועניו. אינני רוצה עוד להסתתר מאחורי תירוצים, ולא להצדיק את כישלונותיי בטענות ריקות. אני יודע שבזמנים רבים התעלמתי מברכותיך, בזיתי לאותותיך והלכתי בניגוד לרצונך. אך כעת, בכנות, אני מכיר בכישלונותיי ונכנע לקריאתך.

רוח הקודש, דבר אליי בבירור. אינני רוצה להתנגד לקולך ולא להקשות את לבי. למד אותי לציית לחוקים שהאב גילה לעמו ושישוע אישר בחייו. אני רוצה ללכת בדרך הקדושה הזו, גם אם העולם דוחה אותה, גם אם זה יעלה לי בנוחות, באישור או בביטחון. רצונך טוב מכל דבר אחר.

אדון, הצילני מתורות שקר המזלזלות בתורתך. תן לי הבחנה להכיר בטעות, אומץ להתנגד לשקר וכוח להישאר איתן באמת. מי ייתן וחיי יסומנו בנאמנות לאב, בכל מחשבה, מעשה ובחירה. הראה לי, בכל צעד, שהשלום האמיתי, ההצלה האמיתית והישועה האמיתית נמצאים בציות. וששום דבר אינו שווה יותר מלהיות במרכז רצונך. בשם ישוע, אמן.

“אני נותן להן חיי עולם, ולעולם לא יאבדו; ואין מי שיוכל לחטוף אותן מידי” (יוחנן 10:28).

אילו כל נוצרי כן היה מוסר באמת את רצונו לאדון, היה מוצא כוח יותר ממספיק להישאר נאמן עד הסוף. אז מדוע, פעמים רבות, אנו נכשלים להתמיד? התשובה אינה בחוסר כוח, אלא בחוסר יציבות של רצוננו. אין לנו חוסר עוצמה — רוח הקודש שוכנת בתוכנו. וכאשר אנו נכנעים לגמרי לרצון אלוהים, הוא לעולם לא עוזב אותנו באמצע הדרך. לא עוצמת אלוהים היא שנכשלת; אלא נכונותנו שמתרופפת קודם לכן.

הציות לרצון אלוהים, המתבטא בשלמות בתורתו, אינו תלוי ברגשות או בנסיבות. זו שאלה של החלטה ושל השקפה. כאשר אנו רואים את החיים האלה כפי שהם באמת — חולפים ומלאי מלכודות — אנו מבינים שלבחירות שלנו יש משקל נצחי. והנאמנות כאן מעצבת את גורלנו הנצחי. החיים שאנו חיים היום הם ההכנה למה שנחיה לעד. לכן, חוזק הלב והמחויבות לאלוהים אינם יכולים להידחות.

אם אנו מכירים בכך שבקרוב נשאיר הכל מאחור, אין החלטה נבונה יותר מאשר לציית לאלוהים בכל הלב. כל מצוותיו צודקות, קדושות ונצחיות. ואם נבראנו על ידו, אין דבר הגיוני יותר מלהיכנע לרצונו. הציות לתורת אלוהים האדירה אינו רק חובה — זהו הנתיב ההגיוני היחיד לכל יצור שהבין את ערך הנצח. החלט היום לציית, ותיווכח שהכוח להחזיק מעמד כבר נמצא בתוכך. -מעובד מהנרי אדוארד מאנינג. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אדוני, אלוהי, אני מודה לך כי לעולם לא חסר כוח הבא ממך. עוצמתך מושלמת, קבועה ומספיקה לתמוך בי עד הסוף. אם נחלשתי, זה לא כי עזבת אותי, אלא כי רצוני התערער מול הלחצים וההסחות של העולם הזה. היום, בענווה, אני מכיר בכך לפניך ומבקש: חזק את החלטתי. קבע את ליבי בציות. שלא אתבסס על רגשות או נסיבות, אלא על דברך, על תורתך — קדושה, צודקת ונצחית.

אבי, עזור לי לחיות בעיניים נשואות אל הנצח. הסר ממני כל אשליה שחיי העולם הזה הם יעד סופי. עזור לי לראות שכל בחירה כאן מעצבת את מקומי במלכותך. למדני לא לדחות את הנאמנות. תן לי אומץ לציית כעת, בכל ליבי, בכל כוחי ובכל הבנתי. שתורתך האדירה תהיה יסודי, מדריכי ומגני.

אתה יצרת אותי, אדוני, ואין דבר הגיוני, נכון וחכם יותר מלהיכנע לרצונך. הציות לך אינו רק חובתי — הוא דרך החיים, השלום והישועה. אני יודע שרוחך שוכנת בי, ולכן הכוח להחזיק מעמד כבר קיים. שאחליט, היום ובכל יום, לחיות כדי לשמח אותך. ושחיי, המעוצבים על ידי תורתך, יפארו אותך כעת ולעד. בשם ישוע, אמן.

“הישמרו, אל תמאנו לשומע” (עברים 12:25).

כאשר אפילו הרצון הקטן ביותר בלבך קורא לך להתקרב אל אלוהים — אל תתעלם. זו יכולה להיות תחושה עדינה, מחשבה מתמשכת, או כמיהה לשינוי. רגעים אלו אינם מקריים. זהו רוח אלוהים הנוגע בעדינות בנשמתך, מזמין אותך להותיר מאחור את הריק ולאמץ את הנצחי. בשעות אלו, התרחק מהסחות הדעת. היה דומם. תן זמן לרוח לדבר אליך. אל תקשה את לבך. האור שמתחיל לזרוח בתוכך הוא סימן לכך שהשמיים מתקרבים.

אך קירבה זו אינה מושגת במילים יפות, רגשות חולפים או מעשים דתיים. מה שאלוהים רוצה הוא ציות. יסוד מטרתו לחייך כבר הונח: הוא הציות לתורתו האדירה. על בסיס איתן זה מתחיל ה' לגלות את פרטי התוכנית שיש לו לכל נשמה. ללא יסוד זה, אין בניין אפשרי. אלוהים אינו כותב את פרקי חייו של אדם במרד. הוא מגלה, מדריך ושולח רק כאשר הוא רואה בלב מחויבות אמיתית למצוותיו.

רבים טועים, וחושבים שיוכלו לרצות את אלוהים בדרכים אחרות — בפעילויות, בתרומות, בכוונות. אך דבר ה' ברור, והאמת פשוטה: ללא ציות, אין קירבה לאב. השקר העתיק הזה, שהופץ על ידי הנחש מאז גן עדן, ממשיך להוליך שולל רבים. אך מי שיש לו אוזניים, ישמע: רק מי שמציית מונהג. רק מי שמציית מתקבל. ורק מי שמציית נשלח אל הבן לישועה. הציות לתורת ה' הוא תחילתו של הכול — של כל התגלות, של כל הכוונה ושל כל תקווה נצחית. -מעובד מוויליאם לו. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אלי היקר, אני מודה לך על שנגעת בנשמתי ברוך כה רב, והעוררת בי כמיהה להותיר את הריק ולאמץ את הנצח. למדני להכיר ברגעים הקדושים הללו, לשתוק מול ההסחות ולהאזין בקשב כאשר אורך מתחיל לזרוח בתוכי. איני רוצה להקשות את לבי, אדוני — ברצוני להשיב במסירות ובאמת.

אבי, היום אני מבקש ממך שתבסס בי את יסוד הציות האמיתי. אני יודע שאינך בונה חיים על מרד, ושרצונך מתגלה רק לאלו שמחליטים לשמור את מצוותיך. הסר ממני כל אשליה שאוכל לרצותך במעשים ריקים או בכוונות שאינן מתבטאות בנאמנות. תן בי מחויבות אמיתית לתורתך האדירה, כדי שחיי יונחו על ידך, צעד אחר צעד, אל התכלית הנצחית שהכנת לי.

הו, אל קדוש, אני משתחווה ומברך אותך כי הציות לתורתך הקדושה הוא ראשית כל קירבה אמיתית אליך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושעי הנצחי. תורתך האדירה היא כשורש עמוק המחזיק את עץ האמונה, איתן מול סערות העולם הזה. מצוותיך הן כנתיבי אור, המגלים את דרך הישועה הבטוחה ומוליכים אותי, בתקווה ובשלום, אל נוכחותך הנצחית. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.

״והזרעים שנפלו על אדמה טובה מייצגים את אלה שבעלי לב טוב ופתוח, שומעים את המסר, מקבלים אותו, ובסבלנות נושאים יבול רב״ (לוקס 8:15).

כל דבר שאנו מאפשרים ללבנו — בין אם מחשבה, רצון או גישה — שסותר את רצון אלוהים שכבר התגלה בכתבי הקודש, יש בו כוח להרחיק אותנו ממטרתנו הנצחית. לא משנה כמה קטן או נסתר הוא נראה, אם הוא מנוגד למצוות ה', זהו צעד בדרך השגיאה. החיים הנצחיים הם מטרתנו הסופית, ואין דבר חשוב יותר בחיים האלה מאשר להבטיח שאנו הולכים בביטחון בכיוון הזה. כל הישג אחר מאבד מערכו מול הנצח.

לציית לאלוהים אינו מסובך. רצונו התגלה בבירור על ידי הנביאים ואושרר על ידי ישוע בבשורות. כל אדם יכול לציית, אם באמת רוצה לשמח את הבורא. מה שמקשה על הדרך הזו אינו מורכבות התורה, אלא ההתנגדות שבלב והשקרים שהאויב מפיץ. מאז גן עדן, הנחש חוזר על אותה אסטרטגיה: לגרום לאדם להאמין שציות הוא בלתי אפשרי, שאלוהים דורש יותר מדי, שחיים בקדושה שמורים למעטים בלבד.

אבל אלוהים צדיק וטוב. לעולם לא יבקש מאיתנו דבר שאיננו יכולים לקיים. כאשר הוא מצווה, הוא גם מעניק את היכולת. אל תקשיבו לשטן. הקשיבו לקול אלוהים, המדבר באמצעות מצוותיו הקדושות, הנצחיות והמושלמות. הציות הוא הדרך הבטוחה לחיי נצח, וכל צעד של נאמנות הוא צעד נוסף לעבר השמים. אל תאפשרו לשום דבר — שום דבר לחלוטין — לקום בלבכם נגד רצון אלוהים. שמרו את תורתו בשמחה, ותזכו לחוות שלום, הכוונה והוודאות שאתם בדרך הישועה. -מעובד מהאנה וויטול סמית. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אלי היקר, אני מודה לך שהראית לי בבירור שאין דבר חשוב יותר בחיים האלה מאשר ללכת בביטחון לעבר חיי הנצח. גילית את רצונך דרך הנביאים ודברי בנך האהוב, ואני יודע שכל מה שאאפשר בלבי שסותר זאת עלול להרחיק אותי מהמטרה הזו. אני רוצה לחיות במיקוד בנצח, מבלי לאפשר לשום דבר להסיט אותי מרצונך.

אבי, היום אני מבקש ממך לחזק את לבי נגד כל התנגדות לתורתך. שלא אקשיב לשקרים העתיקים של הנחש, שמנסים להציג כבלתי אפשרי את מה שכבר הפכת לנגיש. למד אותי לציית בשמחה, בענווה ובנחישות. אני יודע שאתה צדיק וטוב, ולעולם אינך מבקש דבר מבלי גם להעניק לי את היכולת. תן לי הבחנה לזהות את הטעות, אומץ לדחות אותה, וקנאות לשמור את דברך בעומק לבי.

הו, אל עליון קדוש, אני עובד ומשבח אותך כי רצונך מושלם ודרך הציות בטוחה ומלאת שלום. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כחומה מגינה השומרת על לבי ממלכודות האויב. מצוותיך הן ככוכבים המאירים את מסעי לילה ויום, ומובילים אותי בבטחה לשמים. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

“האם אתה מחפש דברים גדולים לעצמך? אל תעשה זאת!” (ירמיהו מ"ה:5).

דווקא ברגעים השקטים והשלווים של החיים אלוהים פועל בנו ביותר עוצמה. שם, כאשר אנו שוקטים לפניו וממתינים בסבלנות, אנו מתחזקים מנוכחותו. בעוד שהעולם לוחץ עלינו לפעול, למהר, להחליט בעצמנו ולשלוט בכל דבר, דרכו של אלוהים קוראת לנו לאמון, למסירה ולציות. הוא אינו רוצה שנרוץ לפניו, אלא שנלמד ללכת בעקבותיו, מתוך ביטחון שאורו ידריך אותנו, גם כאשר איננו רואים בבירור את הצעד הבא.

כאשר אנו מקבלים החלטה נחושה לציית לתורת הבורא הנפלאה והעוצמתית — בכל לבבנו, בכל כוחנו, גם אם כל העולם יתנגד — מתרחש בתוכנו משהו עמוק. הרצון האישי שלנו מתחיל להתמעט, ורצון אלוהים הופך למרכז הכל. כמו ישוע, שלא חיפש את רצונו שלו אלא את רצון האב, כך גם אנו מתחילים לחיות ברוח של מסירות ואהבה. ורק במקום הזה של ציות מתרחשים הידע הרוחני האמיתי והבשלות של הנפש.

כל ניסיון להתקרב לאלוהים ללא יסוד זה יהיה לשווא. הקשר עם האב אינו נבנה על רגשות, מילים יפות או כוונות טובות בלבד — הוא נולד וצומח בציות לציוויו הקדושים והמושלמים. דרך הציות אנו הולכים יד ביד עם אלוהים, מעוצבים על ידו, מונחים על ידו, ולבסוף מקבלים את הבטחת חיי הנצח במשיח ישוע. הציות הוא הדרך — והוא גם היעד, כי שם אנו פוגשים את אלוהים עצמו. -מעובד מאת אייזק פנינגטון. להתראות מחר, אם ה' ייתן.

התפללו איתי: אלי היקר, אמת היא שלעיתים קרובות אני נסחף אחרי המהירות והלחצים של העולם הזה. כאשר הכל שקט, נדמה לי שעלי לעשות משהו, להחליט משהו, להזיז משהו — אך אתה קורא לי לשקט, לאמון ולמנוחה בך. למד אותי לעצור בנוכחותך ולהמתין בסבלנות, בידיעה שדווקא ברגעים של דממה אתה פועל בי ביותר עוצמה. כאשר אני מפנה את ליבי לתורתך ובוחר ללכת בקצב שלך, אני מתחיל להרגיש שלום שאינו תלוי בנסיבות.

אבי, היום אני מבקש ממך לשתול בי אומץ לציית בנחישות, גם כאשר הדבר שם אותי בניגוד לדרכו של העולם. תן לי רוח נחושה ללכת אחר מצוותיך באהבה וביראת כבוד, כפי שבנך הלך בנאמנות בכל אשר ציווית. אני רוצה שרצונך יהיה מרכז חיי, וליבי ישמח לשמח אותך מעל הכל. הדריך אותי בדרך הבשלות, כדי שלא רק אדע אותך, אלא אלך איתך בקשר אמיתי.

הו, אלוהים קדוש, אני משתחווה ומשבח אותך כי אינך מסתתר ממי שמבקשים אותך בכנות. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העוצמתית היא כנהר של מים טהורים שמנקה, מחדש ומוביל את נפשי. מצוותיך הן ככוכבים בשמי הלילה החשוכים, המראים בנאמנות את הדרך שעלי ללכת בה. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

״למדני לחיות, ה'; הדריכני בדרך הנכונה״ (תהילים כ״ז:י״א).

אלוהים הוא קדוש לחלוטין, וכאב אוהב וחכם, הוא יודע בדיוק כיצד להוביל כל אחד מילדיו בדרך הקדושה. אין דבר בך שנסתר ממנו — לא המחשבות העמוקות ביותר, ולא המאבקים השקטים ביותר. הוא מבין בשלמות את המחסומים שאתה מתמודד איתם, את הרצונות שצריכים להיעצב, ואת התחומים בלבך שעדיין זקוקים לשינוי. אלוהים אינו פועל באקראיות; הוא מעצב בדיוק, באהבה ובמטרה, ומשתמש בכל מצב, בכל ניסיון ובכל פיתוי ככלים להשלמת הנשמה.

חלקך בתהליך הזה ברור: לקבל בשמחה וביראה את תורת אלוהים הנפלאה והחזקה. רק באמצעות ציות להוראותיו הקדושות ניתן להגיע לקדושה אמיתית. אין קדושה ללא ציות — וזה צריך להיות ברור לכולם. אך רבים הוטעו על ידי תורות שמציעות קדושה ללא כניעה, ללא מחויבות לתורת ה'. אך קדושה כזו היא אשליה, ריקה, ואינה מובילה לישועה.

הבוחרים לציית, לעומת זאת, נכנסים לדרך אמיתית וחיה עם אלוהים. הם מקבלים הבחנה רוחנית, שחרור מהטעיות העולם, ברכות הנלוות לצדיקים, והיקר מכול: הם מובלים אל הבן בידי האב עצמו. זו ההבטחה הנצחית — שהמצייתים לא רק הולכים בקדושה, אלא גם מובלים אל המושיע, המשיח ישוע, שם הם מוצאים ישועה, קהילה וחיי נצח. הציות הוא, אם כן, תחילתו של כל מה שאלוהים רוצה לפעול בך. -מעובד על פי ז'אן ניקולא גרו. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אלוהים יקר, אמת היא שלעיתים קרובות אני שוכח שאתה אב קדוש וחכם, היודע כל פרט בנשמתי. אין דבר בי שנסתר ממך — לא המחשבות שאני מסתיר, ולא המאבקים שקשה לי לבטא. ובכל זאת, אתה מוביל אותי באהבה ובסבלנות. כל ניסיון, כל קושי, הוא חלק מתוכניתך לעצב את ליבי. כשאני זוכר שתורתך היא הבסיס לדרך הקדושה, אני מבין שעבודתך בי אינה מבולבלת או אקראית, אלא מושלמת ומלאת מטרה.

אבי, היום אני מבקש ממך שתיתן לי לב נכון לציית בשמחה. אינני רוצה לחפש קדושה שטחית, המבוססת רק על רגשות או מראה חיצוני. למדני להעריך ולאהוב את הוראותיך הקדושות, כי אני יודע שבלי ציות אין שינוי אמיתי. הצילני מהטעיות העולם הזה שמנסות להפריד בין קדושה לנאמנות לדברך. הדריכני ביושר, ועצב את חיי לפי עקרונותיך הנצחיים, כדי שאחיה באמת לשביעות רצונך.

הו, אלוהים קדוש, אני משתחווה ומברך אותך כי קדושתך מושלמת ודרכיך צודקות. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך החזקה היא כאש המטהרת וכמראה החושפת מי אני באמת. מצוותיך הן שבילים בטוחים ליראיך ויסודות איתנים למבקשים אותך באמת. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

״אהובים, אם המצפון שלנו אינו מרשיע אותנו, נוכל לבוא אל אלוהים בביטחון מלא״ (יוחנן א׳ 3:21).

אין דבר שמרגיע את הדעת יותר, בתוך הכאוס והאתגרים של החיים, מאשר להרים את העיניים מעל הנסיבות ולהביט מעבר להן: למעלה, אל ידו האיתנה, הנאמנה והריבונית של אלוהים, השולט בכל בחכמה; ומעבר, אל התוצאה היפה שהוא מכין בשקט לאוהביו. כאשר אנו מפסיקים להתמקד בבעיה ומתחילים לבטוח בהשגחתו של אלוהים, ליבנו מתחיל לנוח, גם כאשר הכול מסביב נראה לא בטוח.

אם אתה רוצה לחיות בביטחון, באומץ ובשמחה אמיתית, התרכז בלחיות חיים טהורים וקדושים לפני ה'. התרכז לציית בקפידה לכל אחד ממצוותיו, גם אם הדבר מנוגד למה שרוב האנשים עושים או תומכים בו. הציות מעולם לא היה דרך פופולרית — אך תמיד היה הדרך הנכונה. כל נשמה תיתן דין וחשבון על עצמה, והקשר שלך עם אלוהים צריך להיות מבוסס על נאמנות לתורה העוצמתית שהוא גילה לנו. נאמנות זו היא שמחזיקה את הגשר בין השמים ללב האדם.

וכאשר אתה מתמיד בדרך הציות הזו, תגלה דבר יוצא דופן: הבעיות, גם הגדולות ביותר, מתחילות להתיישר, להתפוגג או לאבד את עוצמתן. שלום אלוהים — אותו שלום אמיתי, עמוק ומתמשך — מתחיל לשלוט בחייך. ושלום זה נמצא רק אצל אלה שמצפונם נקי לפני האב, החיים בברית עמו באמצעות ציות לרצונו הקדוש והנצחי. -מעובד מרוברט לייטון. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אלוהים יקר, אמת היא שלעיתים קרובות אני מאפשר לנסיבות החיים לדבר חזק יותר מריבונותך. כאשר הכול נראה לא במקום, כאשר האתגרים לוחצים, דעתי נסערת וליבי מתעייף. אך היום, שוב, אני מרים את עיניי אליך. אתה נאמן, חכם וריבון על הכול. דבר אינו נסתר ממך. וכאשר אני בוחר לבטוח בך ולזכור את מצוותיך כעוגן לנשמתי, השלום מתחיל לשוב, גם אם המצב סביבי עדיין לא השתנה.

אבי, היום אני מבקש ממך לחזק את רוחי כדי לחיות באומץ, בשמחה ובטהרה לפניך. תן לי אומץ לציית בקפידה, גם כאשר ציות זה מפריד אותי מן הרוב. אני רוצה שחיי יסומנו בנאמנות לדרכיך, לא על פי דעות העולם הזה. למדני להתמיד בעוז במה שכבר גילית, כי אני יודע שרק כך הקשר שלי איתך יהיה יציב, אמיתי ומלא שלום. תורתך היא הקשר שמחבר אותי אליך — ואני לא רוצה להרפות ממנו לעולם.

הו, אלוהים קדוש, אני משבח ומרומם אותך כי נוכחותך מרגיעה כל סערה. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העוצמתית היא יסוד בלתי נראה שמחזיק את נשמתי בתוך הסערה. מצוותיך הן כחבלים שמונעים ממני ליפול, גם בימים הקשים ביותר. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.