"קרא אלי ביום צרה; אחלצך, ואתה תכבדני" (תהלים נ:טו).

מחשבות מטרידות רבות מנסות לעלות בקרבנו, במיוחד ברגעי חולשה ובדידות. לפעמים הן נראות כה עזות עד שאנו מאמינים שאנו מובסים על ידיהן. אך אין עלינו להיבהל. גם אם מחשבות אלו נכנסות למוחנו, אין צורך לקבלן כאמת. די להישאר שקטים, מבלי להאמין בכוח שהן נדמות שיש להן, ומיד הן מאבדות מכוחן. שתיקתו של מי שבוטח באלהים מנצחת את רעש הצרה.

המאבקים הפנימיים הללו הם חלק מתהליך ההתבגרות הרוחנית. ה' מרשה ניסיונות שונים כדי לחזק אותנו. וכאשר אנו בוחרים לציית למצוותיו הנפלאות של אלהים, גם מבלי להבין הכול, הוא פועל בשקט ברוחנו. התורה הנשגבת שמסר האב לנביאי התנ"ך ולישוע היא היסוד שמחזיק אותנו איתנים מול התקפות המחשבה. היא מאמנת אותנו לא להקשיב לשקרי האויב.

אל תירא מהמחשבות שבאות לערער אותך. האב מברך ושולח את הצייתנים לבן למחילה ולישועה. אחוז בחוזקה בתורת אלהים הנפלאה. הציות מביא לנו ברכות, שחרור וישועה — ומעניק לנו הבחנה לדעת מה מאת אלהים ומה לא. -מעובד מאת יצחק פנינגטון. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אל קדוש, עזור לי לא להיכנע למשקל המחשבות שמנסות להרוס אותי. למדני להשתיק את נפשי ולבטוח בדאגתך, גם כשאיני רואה מוצא.

תן לי אומץ להישאר איתן בתורתך הנשגבת. יהי רצון שמצוותיך יהיו הגנתי, מגני נגד כל מה שמנסה לגזול את שלומי.

הו, אדון אהוב, אני מודה לך כי אתה כבר פועל ברוחי, גם מבלי שאבחין בכך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה היא כחומה של שלום סביב לבי. מצוותיך הן כעוגנים שמונעים ממני להיסחף ברוח הצרה. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"הִשְׁקֵט לַיהוָה וְהִתְחוֹלֵל לוֹ; אַל תִּתְחַר בְּמַצְלִיחַ דַּרְכּוֹ" (תהילים ל"ז:ז').

הסבלנות היא מעלה הכרחית לכל תחומי החיים. עלינו להפעיל אותה כלפי עצמנו, כלפי אחרים, כלפי המנהיגים שלנו וכלפי ההולכים לצידנו. עלינו להיות סבלניים גם כלפי מי שאוהב אותנו וגם כלפי מי שפוגע בנו. בין אם מדובר בלב שבור או בשינוי פשוט במזג האוויר, במחלה או בזקנה, הסבלנות היא המגן השקט שמונע מאיתנו להתמוטט. אפילו כאשר אנו נכשלים בחובותינו או מתאכזבים מאחרים, היא זו שמחזיקה אותנו.

אך סבלנות זו אינה נובעת במקרה — היא פורחת כאשר אנו נכנעים לחוק המפואר של אלוהים. אלו הם מצוות העליון שמעצב את נפשנו לעמוד בפני הדחף להתלונן ובפני ייאוש הנפש העייפה. החוק שהאב מסר לנביאי התנ"ך ולישוע הוא היסוד שמעצב משרתים עמידים, ארוכי רוח, מלאי שליטה עצמית. הציות למצוות אלו מעניק לנו מבנה לעמוד איתן מול מה שבעבר ריסק אותנו.

יהיה אשר יהיה סוג הכאב, התסכול או האובדן שאתה מתמודד איתו, עמוד איתן. האב מברך ושולח את הצייתנים לבן למחילה ולישועה. אל תוותר על הציות למצוות הבלתי משתוות של ה'. הציות מביא לנו ברכה, שחרור וישועה — ומחזק את הלב לעמוד בכל מבחן באמונה ובתקווה. -מעובד על פי אדוארד ב' פוזי. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אב נאמן, הענק לי רוח סבלנית מול קשיי החיים. שלא אתרגז ולא אתייאש, אלא שאשאר איתן באמונה שאתה שולט בכל.

למדני לחיות בצייתנות לחוקך הנשגב, גם כאשר כל ישותי משתוקקת למהר את התשובות. יהי שמצוותיך המופלאות יהיו מחסה והכוונה עבורי בכל מבחן.

הו, אדון אהוב, אני מודה לך כי אתה אף משתמש בסבל כדי ללמד אותי להמתין לך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. חוקך האדיר הוא כקרקע מוצקה שבה נפשי יכולה לנוח. מצוותיך הן עמודים נצחיים שמחזיקים את ליבי בשלום. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"קיוויתי בסבלנות לאדוני, והוא נטה אלי וישמע שוועתי" (תהילים מ:א).

לפעמים נדמה כי ה' מסתיר את פניו, ואנו חשים חלשים, מבולבלים ורחוקים מכל דבר שמיימי. אנו מרגישים כתלמידים איטיים, מועטים בפרי, הולכים הרבה מתחת למה שאנו מייחלים בדרך הצדקה. אך גם ברגעים אלו, יש דבר אחד שנשאר איתן: המבט הפונה אליו, הרצון הכנה להיות עמו, וההחלטה העיקשת שלא להרפות ממנו. ההתמדה הזו היא סימן ההיכר של תלמיד אמיתי.

ודווקא בהיאחזות הנאמנה הזו בה', אנו מתחילים להכיר את האמת בעומק רב יותר. כאשר אנו עומדים איתן, גם בימים החשוכים, תורת אלוהים הנפלאה מתגלה ללבנו בעוז. מצוותיו הנשגבות מתחילות לדבר ישירות אל כאבינו, מצוקותינו וצרכינו, ומעצבות את דרכנו בדיוק. אמת ה', המתבטאת בתורה שניתנה לנביאי התנ"ך ולישוע, הופכת חיה ומותאמת יותר ויותר לחיי היום-יום שלנו.

המשך להביט אל ה', גם כאשר נדמה שהכול דממה. האב מברך ושולח את הצייתנים לבן למחילה ולישועה. אל תרפה מידו של זה שקרא לך ללכת על פי מצוותיו הנפלאות. הציות מביא לנו ברכה, שחרור וישועה — גם כאשר נדמה שאנו הולכים בחושך, הוא מדריך אותנו באור. -מעובד מ-J.C. Philpot. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אדוני, גם כאשר אינני רואה אותך בבירור, אני בוחר להמשיך ולבקש אותך. תן לי סבלנות להמתין לך וענווה להמשיך ללמוד, גם כאשר אני חש חלש.

למד אותי לבטוח בתורתך, גם כאשר היא נראית קשה ליישום. שמצוותיך הנפלאות יהיו יסודי, גם בימים בהם נפשי נחלשת.

הו, אלוהים אהוב, אני מודה לך כי גם ברגעי הדממה, אתה מחזיק אותי בנאמנותך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה היא כלפיד המאירה גם את החושך הכבד ביותר. מצוותיך הם כזרועות העוטפות אותי ומחזיקות אותי איתן בדרך. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"אשרי האדם השומע לי, לשקוד יום יום על דלתותי, לשמור מזוזות פתחי" (משלי ח:לד).

למרבה הצער, רבים מאיתנו מבזבזים את כוחותינו הרוחניים על משימות שאינן בהרמוניה עם מטרותיו של אלוהים. אנו משקיעים זמן, אנרגיה ואפילו משאבים מתוך כוונות טובות, אך ללא הכוונה אלוהית ברורה. הדבר מחליש אותנו, מתסכל אותנו ומרחיק אותנו מהשפעה אמיתית שיכולנו לחולל בעולם. עם זאת, אילו היו המשרתים המסורים של ימינו משתמשים בחכמה בכוחותיהם וברכושם בהתאם לתכניותיו של אלוהים, יכלו לשנות את הדור הזה מן היסוד.

המפתח לשינוי הזה הוא בציות לתורתו הנשגבת של אלוהים. היא מראה לנו את הדרך הנכונה ללכת בה, מונעת סטיות ומחברת אותנו אל הייעוד השמימי בדיוק רב. המצוות הנפלאות שהאב מסר לנביאי התנ"ך ולישוע מגלות לנו כיצד להשתמש במה שיש לנו בחכמה וביראת שמים. כאשר אנו מצייתים, אנו מפסיקים לפעול מתוך דחף ומתחילים ללכת במיקוד, באומץ ובתוצאות נצחיות.

היה אדם שאלוהים יכול לבטוח בו לחלוטין. הוא רוצה לברך ולשלוח אל הבן את אלה החיים על פי רצונו. האב אינו שולח מרדנים אל המושיע, אלא את הצייתנים, הממושמעים, הנאמנים לתורתו שאין לה אח ורע. הציות מביא לנו ברכה, שחרור וישועה — והופך אותנו לכלים פעילים בהגשמת התכנית האלוהית. -מעובד על פי ג'ון ג'ואט. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אדוני אלוהי, עזור לי להכיר מתי אני מבזבז כוחות על מה שאינו ממך. תן לי חכמה לבקש רק את הדרכים ההרמוניות לחלוטין עם רצונך.

למד אותי להשתמש בכישרונותיי, זמני ומשאביי לפי מצוותיך המופלאות. מי ייתן ואפסיק לפעול מתוך דחף ואתחיל ללכת במיקוד וביראת רצונך.

אבא אהוב, אני מודה לך כי אינך משאיר ללא הכוונה את אלה שמצייתים לך בלב שלם. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כמפה מדויקת שצוירה בידיך. מצוותיך הן כמצפן בטוח המונע ממני ללכת לאיבוד. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"עיני ה' אל הצדיקים ואזניו קשובות לשוועתם" (תהלים ל"ד:ט"ו).

אלוהים מחפש אנשים ונשים שיוכלו לשאת באמונה את משקל אהבתו, כוחו והבטחותיו הנאמנות. כאשר הוא מוצא לב שניתן לבטוח בו באמת, אין גבול למה שהוא יכול לעשות דרך חייו של אדם כזה. הבעיה היא שלעיתים קרובות אמונתנו עדיין שברירית – כחבל דק המנסה לשאת משקל כבד מאוד. לכן, ה' מאמן אותנו, מחנך ומחזק אותנו יום אחר יום, ומכין אותנו לחיות את כל מה שהוא רוצה להפקיד בידינו.

תהליך החיזוק הזה מתרחש באמצעות הציות לתורתו המופלאה של אלוהים. כאשר אנו בוחרים לבטוח במצוותיו הנפלאות של העליון, הוא הופך אותנו ליציבים, בלתי ניתנים לזעזוע, מוכנים לקבל אחריות רוחנית גדולה. התורה שניתנה לנביאי התנ"ך ולישוע היא היסוד שעליו האב מעצב משרתים חזקים, נאמנים ושימושיים. מי שלומד לציית בפרטים הקטנים, נעשה מוכן למשימות גדולות.

הרשה לאלוהים לאמן אותך דרך הציות. האב מברך ושולח את הצייתנים אל הבן למחילה ולישועה. מי ייתן ואמונתך תהיה איתנה יותר ויותר, נתמכת על ידי תורת ה' הנפלאה. הציות מביא לנו ברכה, שחרור וישועה – והוא הופך אותנו לכלים מוכנים להכיל את כל מה שאלוהים רוצה להעניק. -מעובד מאת א. ב. סימפסון. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אב יקר, חזק את אמונתי כדי שאוכל לשאת כל מה שתרצה להפקיד בידי. מי ייתן ולא אתערער כאשר תבחן אותי, אלא אשאר איתן כמשרת מאושר.

למד אותי לבטוח במצוותיך המופלאות. שבכל צעד של ציות, אתאמן ואעוצב על ידך, ואהיה יציב ונאמן בכל דבר.

הו, אלי, אני מודה לך כי אתה מכין אותי לקבל את מה שעיני עדיין לא ראו. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא עמוד התווך שמחזיק אותי מול לחצי החיים. מצוותיך הן כשורשים עמוקים שמונעים ממני ליפול. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול" (תהילים קיט:קסה).

אמתו של אלוהים, בכל מתיקותה וכוחה המשחרר, אינה מובנת תמיד מיד. לעיתים קרובות, יש להמשיך להחזיק בדבר ה' גם בתוך החושך, המאבקים והפיתויים. ואף על פי כן, כאשר הדבר החי הזה נוגע בלב, הוא אוחז בנו בעוז — איננו יכולים עוד לנטוש אותו. הלב הנאמן חש את המשקל והכאב שבהתרחקות מן האמת, מזהה את הריק שבחזרה לעולם ומבין את הסכנה שבהפקרת הדרכים שכבר הכיר כאמתיות.

דווקא אותה עמידה איתנה בתוך הניסיונות מגלה את הצורך להיאחז בתורתו הנשגבת של אלוהים. כאשר העולם לוחץ עלינו והטעות מושכת אותנו, מצוותיו המופלאות של ה' הופכות ליקרות עוד יותר, ומחזיקות אותנו כעוגן יציב בסערה. לציית לתורה שהאב מסר לנביאי התנ"ך ולישוע אינו עול — אלא מגן השומר אותנו מנפילה ומוביל אותנו בבטחה אל חיי הנצח.

לא משנה כמה חושך יביא היום, לעולם אל תעזוב את הדבר שהביא חיים לנפשך. האב אינו שולח מורדים אל הבן. הוא מברך ושולח את הצייתנים כדי שימצאו סליחה וישועה. יהי נא אמונתך לתורתו שאין לה תחליף של אלוהים איתנה תמיד, גם בקרבות השקטים של היומיום. הציות מביא לנו ברכה, חירות וישועה. -מעובד מ-J.C. Philpot. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אלי, חזק אותי להחזיק באמתך, גם כאשר הכול סביבי חשוך. שלא אעזוב לעולם את דברך, כי הוא חיים לנפשי.

תן לי חכמה להבחין בטעות, אומץ לעמוד מול החטא ואהבה הולכת וגדלה למצוותיך שאין להן תחליף. שלא ירחיק אותי דבר מן הציות אשר חפץ בו לבך.

הו, אדון אהוב, אני מודה לך כי גם במאבקים הגדולים ביותר, דברך מחזיק בי. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כנהר של אור החוצה את החושך. מצוותיך הן כחומות המגינות עלי מתעתועי העולם הזה. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"הישרים יחזו פניך" (תהילים יא:ז).

לפעמים אנו מצפים לרגעים גדולים כדי להראות את אמונתנו, כאילו רק ניסיונות עזים נחשבים בעיני אלוהים. אך גם הסיטואציות הקטנות של היומיום — החלטות פשוטות, מחוות דיסקרטיות — יקרות מאוד לצמיחתנו בקדושה. כל בחירה שנעשית ביראת ה' מגלה עד כמה אנו רוצים לשמח אותו. ובדאגה לפרטים אנו מראים את מסירותנו האמיתית.

תשומת הלב הזו למעשים היומיומיים מגלה את מחויבותנו לתורת אלוהים האדירה. כאשר אנו חיים בפשטות ותלות באב, לבנו פונה בטבעיות אל מצוותיו המופלאות. הן מאירות את הדרכים הרגילות ביותר של החיים. ככל שנעזוב את הגאווה והביטחון העצמי, המכשולים מאבדים מכוחם ושלום ה' מחליף את הדאגה.

היה נאמן לה' בכל פרט, ותראה פירות של שלום נובטים בנפשך. האב מברך ושולח את הצייתנים אל הבן למחילה וישועה. הוא שמח באלו ההולכים בתורה שניתנה לנביאי התנ"ך ולישוע. יהי מחויבותך למצוות העליון איתנה, כי הציות מביא לנו ברכה, חירות וישועה. -מעובד על פי ז'אן ניקולא גרו. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אב אוהב, עזור לי להכיר בערך המעשים הקטנים שאני עושה בכל יום. יהי לבי קשוב לרצונך, גם בסיטואציות הפשוטות ביותר.

חזק אותי כדי שאגדל בתלות בך. יהי רוחך ידריך אותי לחיות לפי מצוותיך הנפלאות, ולהניח לרצוני שלי.

הו, אדון אהוב, אני מודה לך שלימדת אותי שגם לפרטי היומיום יש ערך בעיניך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כנתיב מואר בין קוצי העולם הזה. מצוותיך הן כתכשיטים יקרים המנחים אותי בחשכה. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

‏"כי שבע פעמים ייפול הצדיק וקם" (משלי 24:16)

הנפש הדבקה באמת באלהים אינה נמדדת בכך שאינה נופלת לעולם, אלא בכך שהיא קמה בענווה וממשיכה הלאה באמונה. מי שאוהב את אלוהים באמת אינו נופל לייאוש כשהוא נכשל—אלא קורא בביטחון אל ה', מכיר ברחמיו וחוזר לדרך בשמחה מחודשת. הלב הצייתן אינו מתמקד בטעות, אלא בטוב שעדיין ניתן לעשות, ברצון ה' שעדיין ניתן למלא.

וזהו אותו אהבה כנה לטוב, למצוות ה' הנפלאות, שמנחה את דרכו של העבד הנאמן. הוא אינו חי משותק מפחד לטעות—הוא מעדיף להסתכן בציות שאינו מושלם מאשר לשבת בחיבוק ידיים מחשש לכישלון. הדבקות האמיתית היא פעילה, אמיצה ונדיבה. היא אינה מסתפקת בהימנעות מן הרע, אלא משתדלת לעשות טוב בכל הלב.

האב מברך ושולח את הצייתנים אל הבן למחילה ולישועה. לכן, אל תחשוש להתחיל מחדש כמה פעמים שיידרש. אלוהים רואה את הרצון של מי שאוהב אותו ומגמל את אלה שגם כשהם חלשים, ממשיכים לנסות לרצות אותו בכנות. -מעובד על פי ז'אן ניקולא גרו. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אב רחום, כמה פעמים אני נכשל בדרך, אך אהבתך מקימה אותי. תודה שאינך דוחה אותי כשאני נופל, ושאתה תמיד קורא לי להתחיל מחדש בענווה ובאמונה.

תן לי אומץ להמשיך לשרת אותך, גם כשאני יודע שאיני מושלם. יהי רצון שלבי יהיה נכון יותר לציית מאשר לפחד מכישלון. למדני לאהוב את הטוב בכל כוחי.

הו, אלוהי האהוב, אני מודה לך שאתה מקבל אותי בעדינות בכל פעם שאני שב אליך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא הדרך הבטוחה שמנחה אותי גם אחרי נפילה. מצוותיך הן כידיים חזקות שמרימות ומעודדות אותי להמשיך. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.

״האש תבער תמיד על המזבח; לא תכבה״ (ויקרא ו:יג)

הרבה יותר קל לשמור על הלהבה דולקת מאשר לנסות להדליק אותה מחדש לאחר שכבתה. כך גם בחיינו הרוחניים. אלוהים קורא לנו להישאר בו בעקביות, להזין את האש בציות, בתפילה ובנאמנות. כאשר אנו שומרים על מזבח הלב במסירות יומיומית, נוכחות ה' נשארת חיה ופועלת בתוכנו, ללא צורך להתחיל מחדש שוב ושוב.

יצירת הרגל של התמסרות לוקחת זמן ודורשת מאמץ בתחילה, אך כאשר הרגל זה מבוסס על מצוותיו הנפלאות של אלוהים, הוא הופך לחלק ממי שאנחנו. אנו מתחילים ללכת בדרך ה' בקלילות ובחירות, כי הציות כבר אינו נראה כעול, אלא כשמחה. במקום לחזור תמיד להתחלה, אנו נקראים להמשיך, להתבגר, להתקדם אל מה שהאב רוצה להגשים בנו.

האב מברך ושולח את הצייתנים אל הבן למחילה ולישועה. מי ייתן והיום תבחר לשמור על האש דולקת — במשמעת, באהבה ובהתמדה. מה שהתחיל כמאמץ יהפוך לעונג, ומזבח לבך ימשיך לזהור לפני אלוהים. -מעובד מ-A. B. Simpson. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אדוני, למדני לשמור על להבת נוכחותך חיה בתוכי. שלא אהיה בלתי יציב, ולא אחיה בעליות ומורדות, אלא אשאר איתן, שומר על המזבח ששייך לך.

עזור לי לטפח הרגלים קדושים במסירות ובנאמנות. מי ייתן והציות יהיה שביל קבוע ביומי, עד שהליכה בדרכיך תהיה טבעית לי כמו נשימה.

הו, אב אהוב, אני מודה לך על שהראית לי את ערך שמירת האש דולקת. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא הדלק הטהור שמזין את מסירותי. מצוותיך הן להבות חיות שמאירות ומחממות את לבי. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

“ברא בי, אלוהים, לב טהור, וחדש בקרבי רוח נכון” (תהלים נא:י)

מי שחפץ ללכת עם אלוהים באמת אינו מסתפק בישועה מהעבר או בהבטחה לעתיד — הוא רוצה להיוושע היום, וגם מחר. וממה להיוושע? ממה שעדיין שוכן בתוכנו ומתנגד לרצון ה'. אכן, גם הלב הכנה ביותר עדיין נושא בטבעו נטיות המנוגדות לדבר אלוהים. לכן הנפש שאוהבת את האב זועקת לישועה מתמדת — שחרור יומיומי מכוחו ומהימצאותו של החטא.

בזעקה זו, הציות למצוות הקדושות של ה' הופך לא רק לנחוץ, אלא לחיוני. חסד האב מתגלה כאשר אנו בוחרים, רגע אחר רגע, ללכת בנאמנות לדברו. לא די לדעת מה נכון — יש ליישם, לעמוד נגד, ולדחות את החטא המתעקש ללוות אותנו. מסירה יומיומית זו מעצבת את הלב ומחזקת אותו לחיות לפי רצון העליון.

האב מברך ושולח את הצייתנים אל הבן למחילה ולישועה. ובתהליך הטיהור המתמיד הזה אנו חווים את החיים האמיתיים עם אלוהים. זעק היום לישועה יומיומית זו — והלך בענווה ובנחישות בדרכי ה'. -מעובד מ-J.C. Philpot. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אדוני אלוהים, אני מכיר בכך שגם לאחר שהכרתי אותך, אני עדיין זקוק לישועה בכל יום. יש בי רצונות, מחשבות ומעשים שאינם לרצונך, ואני יודע שאיני יכול להתגבר עליהם ללא עזרתך.

עזור לי לשנוא את החטא, לברוח מן הרע ולבחור בדרכך בכל פרט של יומי. תן לי כוח לציית, גם כאשר הלב מתערער, וטהר אותי בנוכחותך המתמדת.

הו, אלוהי האהוב, אני מודה לך כי לא רק שהושעת אותי בעבר, אלא שאתה ממשיך להושיע אותי גם בהווה. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא כמקור שמטהר ומחדש את פנימי. מצוותיך הם מגדלורים שמגרשים את חשכת החטא. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.