"דרשו את ה' ועוזו; בקשו את פניו תמיד" (דברי הימים א' 16:11).

להתקדם אל הדברים של מעלה אינו דבר פשוט. לגדול בחיים הרוחניים, להידמות יותר למשיח, להתבגר באמונה — כל אלה דורשים מאמץ, ויתור והתמדה. רבים מתייאשים כי כאשר הם מביטים בעצמם, הם אינם רואים שינויים גדולים מיום ליום. נדמה כי הם נשארים אותו דבר, ללא התקדמות נראית לעין. אך אפילו הרצון הכנה הזה לגדול הוא כבר סימן להתקדמות. הכמיהה לאלוהים היא, בפני עצמה, הנפש הנעה בכיוון הנכון.

ודווקא במסע הזה חוק אלוהים הנשגב ומצוותיו הנעלות הופכים ליסודיים. איש אינו גדל מבלי לציית. הנביאים, השליחים והתלמידים התקדמו כי הלכו בנאמנות אחרי פקודות ה', ואלוהים גילה את תוכניותיו רק לצייתנים. כל צעד של ציות הוא צעד אל האב — והאב הוא ששולח אל הבן את אלה שמכבדים אותו. כך, הלב המשתדל לציית כבר גדל, גם כאשר אינו מבחין בכך.

לכן, אל תתייאש. המשך לרצות, לבקש ולציית. התנועות הפנימיות הללו הן צמיחה אמיתית, והאב רואה כל אחת מהן. הוא יחזק את הליכתך ויובילך אל היעד הנצחי שהוכן לנאמנים. מעובד על פי J.R. Miller. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אב אהוב, חזק את ליבי כדי שלא אוותר כאשר איני רואה התקדמות מיידית. למד אותי להעריך אפילו את הצעדים הקטנים בכיוונך.

אלוהי, עזור לי לגדול בציות, גם כאשר התהליך קשה. מי ייתן ורצוני לכבד אותך לעולם לא יתקרר, אלא ילך ויתעמק.

הו, אדון אהוב, אני מודה לך כי אפילו הכמיהה אליך היא כבר צמיחה. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. חוקך האדיר הוא הדרך שמעצבת אותי יום אחר יום. מצוותיך הן הסולם שעליו נפשי עולה אליך. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"אַשְׁרֵי נָשׂוּי פֶּשַׁע, כְּסוּי חֲטָאָה" (תהילים ל״ב:א׳).

מבין כל הברכות הרוחניות שאלוהים מגלה לנפש, מעטות הן עמוקות כל כך כמו הוודאות של הישועה באמצעות סליחת החטאים. זו הסיבה שכל כך הרבה עבדי אלוהים כנים, בתוך מאבקים פנימיים ודמעות שקטות, כמהים לאישור הזה. הם משתוקקים להרגיש שאלוהים באמת קיבל אותם, שהאשמה הוסרה ושהשמיים פתוחים לפניהם. הזעקה הזו אמיתית, ורבים חיים את המאבק הזה בסתר, ממתינים למגע האלוהי.

אך אלוהים עצמו כבר הראה את הדרך: להתרחק מהמרי ולחבוק את תורת ה׳ הנפלאה, ללכת בעקבות אותם מצוות נעלות שהקדושים, הנביאים, השליחים והתלמידים קיימו. האב מעולם לא בלבל את בניו — הוא הבהיר שהוא מגלה את תוכניותיו לצייתנים, ורק אלה נשלחים אל הבן לסליחה וישועה. זה אינו דבר מעורפל או מסתורי: הדרך ברורה, יציבה ונצחית.

לכן, החליטו ללכת בדרך הנאמנות. עשו את הציות לדרך חייכם, והאב יאשר את נוכחותו בכך שישלח אתכם אל הבן בזמן הנכון. הנפש שמכבדת את מצוות אלוהים מוצאת ביטחון בעתיד ושלום בהווה, כי היא יודעת שהיא הולכת בדרך הנכונה — הדרך אל המלכות הנצחית. מעובד מ-J.C. Philpot. להתראות מחר, אם ירצה ה׳.

התפללו איתי: אבא אהוב, תודה כי אתה מכיר את חיפושיי, את ספקותיי ואת כמיהותיי העמוקות ביותר. למדני ללכת בכנות, מבלי לברוח מהציות שאתה דורש.

אלי היקר, חזק את ליבי כדי שאחיה בנאמנות למצוותיך, כפי שחיו העבדים שבאו לפנינו. שכל צעד שלי יגלה את ההחלטה לכבד אותך.

הו, אדון אהוב, אני מודה לך שאתה מזכיר לי שהסליחה והישועה שייכות למי שנכנע לרצונך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך החזקה היא דרך בטוחה לנפשי. מצוותיך הן אור שאני רוצה לשאת עימי בכל יום. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"מי שידיו נקיות וליבו טהור… הוא יקבל את ברכת ה'" (תהילים כ"ד:4–5).

משפט אחד שיצא משפתיו של בן האלהים מספיק כדי להגדיר את גורלו הנצחי של כל אדם: "תמותו בחטאיכם; לאן שאני הולך, אינכם יכולים לבוא." מילים אלו חושפות אמת חמורה: איש שאוחז בעקשנות באי-ציות, בחטא ובתענוגות שה' מגנה, לא ימצא מקום במלכות הנצחית. אם מישהו אינו עוזב את השכרות, הטומאה, התאווה וכל צורה של מרדנות, השמים לא יהיו שמים עבורו — אלא עינוי. כי השמים הם מקום שהוכן לאנשים מוכנים, ורק אלו שמבקשים טהרה ונאמנות מסוגלים לאהוב את הקדושה.

כאן חוק ה' הנפלא ומצוותיו הנשגבות הופכים הכול לברור. מי שדוחה את הקדושה כאן, לא יוכל לשאת אותה לנצח. האב גילה מההתחלה שרק ישלח אל הבן את אלו שהולכים בדרכיו בכנות, כפי שעשו הנביאים, השליחים והתלמידים. ה' מגלה את תוכניותיו רק לצייתנים, וחיים של ציות מעצבים את הלב לרצות את הטהור. מי שהולך במרדנות לא יוכל לשאת חיים בין הקדושים — אך מי שהולך לפי התורה מוצא עונג במה שה' אוהב והופך ראוי למלכותו.

לכן, היכון כל עוד יש זמן. תן לציות לשנות את רצונותיך, את הרגליך ואת אופייך. האב משגיח על אלו שבוחרים לכבד אותו, ומוביל אותם אל הבן למחילה ולישועה. השמים הם לאלו שלמדו לאהוב את הקדושה כבר כאן. מעובד מדברי ד. ל. מודי. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אב אהוב, תן לי לב שאוהב את הטהור ודוחה כל דבר שמרחיק אותי ממך. שלא אתרגל לעולם לחטא ולא אתפשר על טעות.

אלי, עצב את אופיי דרך ציות יומיומי. שכל מצווה שלך תמצא מקום חי בתוכי, תכין את נשמתי למלכותך ותרחיק ממני כל רצון המנוגד לרצונך.

הו, אדון אהוב, אני מודה לך כי תורתך מכינה אותי לשמים. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא המשמעת שמעצבת את ליבי. מצוותיך הן הטהרה שאני רוצה לאמץ. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"באהבה עולמית אהבתיך; על כן משכתיך בחסד" (ירמיהו ל״א:3).

אלוהים אינו בורא נשמות ופשוט משליך אותן לעולם כדי להיאבק לבדן, אבודות בין ההמונים. הוא מתכנן כל חיים בקפידה, תשומת לב ומטרה. ה׳ מכיר אותנו בשמנו, מלווה כל צעד שלנו ואוהב אותנו באופן אישי כל כך, שאם היית האדם היחיד על פני האדמה, אהבתו אליך לא הייתה גדולה או קטנה יותר. כך הוא מתייחס אל שֶׁלו — באופן אישי, עמוק ומכוון.

ודווקא בגלל אהבה כה אישית, הוא קורא לנו ללכת אחרי תורת אלוהים המופלאה ומצוותיו הנפלאות. תוכנית האב אינה מעורפלת או כללית; הוא מדריך כל נשמה בדרכים שקבע מראש. כל הנביאים, השליחים והתלמידים הבינו זאת וחיו בציות, כי ידעו שאלוהים מגלה את תוכניותיו רק לאלה ההולכים באמונה. הציות היא הדרך המעשית להגיב לאהבה האלוהית וגם הדרך בה האב שולח כל עבד נאמן אל הבן כדי לקבל סליחה וישועה.

לכן, זכור מדי יום: אינך אבוד בין ההמון. אלוהים רואה, מדריך ואוהב אותך באופן אישי — ומצפה שלבך יגיב בציות. החיים מקבלים בהירות, מטרה וכיוון כאשר אנו מחליטים ללכת במצוותיו, בידיעה שכל צעד נאמן מקרב אותנו לייעוד שהאב תכנן. מעובד מ-J.R. Miller. להתראות מחר, אם ה׳ ירצה.

התפללו איתי: אבא אהוב, תודה שאהבתך אישית, עמוקה ומתמדת. אתה מכיר אותי בשמי ומכוון כל פרט בחיי.

אלי, עזור לי להגיב לאהבתך בנאמנות, ללכת במצוותיך כפי שעשו עבדיך שקדמו לנו. שלא אשכח לעולם שהציות הוא הדרך הבטוחה שה׳ הכין.

ה׳ אהוב, אני מודה לך שתכננת את חיי במטרה ובאהבה. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העזה היא הכיוון המושלם לדרכי. מצוותיך הן ביטוי לדאגתך עלי. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.

"דרשו את־יהוה בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב" (ישעיהו נ״ה:ו׳).

עבדי אלוהים רבים מתמודדים עם רגעי ספק, כאשר אינם מצליחים לראות בבירור את שמם בספר החיים. הלב רועד, ושואל האם באמת החל ה׳ לעשות מלאכת ישועה בנפשם. אך יש דבר מהותי שעל כולם לשים אליו לב: האם הם מצליחים, בכנות, להניח עצמם לרגלי הציות ולהביע לפני אלוהים את הרצון האמיתי לחיות לפי רצונו. מי שכבר השתחווה בענווה לפני הדר גבורתו של אלוהים מכיר את הכיסופים הללו העולים אל אדוני צבאות.

כאן אנו מבינים את הדחיפות ללכת בעקבות תורת אלוהים הנשגבה ומצוותיו הנפלאות. לא רגשות חולפים קובעים את הגורל הנצחי, אלא חיים המסומנים בנאמנות. אלוהים מגלה את תוכניותיו רק לצייתנים, ורק אלו הנכנעים לתורתו נשלחים אל הבן למחילה וישועה. הנפש המבקשת לציית בכל ליבה מוצאת ביטחון בדרך שהכין הבורא.

לכן, חיו כך שהציות יהיה סימנכם היומיומי. כאשר האב רואה לב נכון לכבד את מצוותיו, הוא שולח את הנפש ההיא אל ישוע, והיא תשכון בין החיים שבשמיים. מעובד מ-J.C. Philpot. להתראות מחר, אם ירצה ה׳.

התפללו איתי: אב אהוב, אני מודה לך כי אתה רואה עד עומק ליבי. למדני להתמודד עם הספקות תוך שמירה על עיניי קבועות בציות, שהוא הדרך הבטוחה שהכינות.

אלוהי, עזור לי לשמור על רוח ענווה, המסוגלת להשתחוות לפניך בכנות. שכל מצוותיך תמצא מקום חי בליבי, ושיהיה רצוני לציית תמידי ואמיתי.

הו, אדון אהוב, אני מודה לך שאתה מזכיר לי כי בציות לתורתך אני הולך אל בנך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא אור איתן לנפשי. מצוותיך הן פנינים שאני חפץ לשמור בשמחה. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.

"ושמעתי קול מן השמים אומר: 'אשרי השומרים את מצוות אלוהים'" (התגלות 14:13).

אין זו הגזמה לומר שמשרתים רבים כבר היו עדים לשובם של אחים רבים אשר סטו מהדרך. ובכל פעם שאלה חוזרים, הם מודים באותה אמת: להתרחק מה' הוא דבר מר ומחריב. אף מכיר אמיתי של אלוהים אינו מסוגל לנטוש את דרך הנאמנות מבלי להרגיש את כובד הבחירה הזו. הלב יודע שיצא מן האור ונכנס לצללים, ולכן כה רבים חוזרים שבורים. ישנם קטעים מהכתובים שאלוהים משתמש בהם שוב ושוב כדי לעורר את הנפשות הללו, להזכיר להן את המקום שבו עליהן להיות.

והחזרה הזו מתרחשת רק משום שהנפש מבינה שסטתה מתורת אלוהים הנשגבת. ההתרחקות מה' תמיד מתחילה באי-ציות, והדרך חזרה היא תמיד דרך הציות. כל הנביאים, השליחים והתלמידים ידעו זאת: אלוהים מגלה את תוכניותיו רק לצייתנים, ורק אלה נשלחים אל הבן. הסטוי מרגיש מרירות דווקא משום שנטש את הדרך הבטוחה. אך כאשר הוא שב לציית, הוא חש שוב את החיים זורמים בקרבו.

לכן, חזק את לבך בנאמנות בטרם תבוא הסטייה. מי שנשאר במצוות אינו טועם את המרירות של הנסיגה, אלא חי בשמחת האור של מי שהולך קרוב אל האב. ואם אי פעם תחליק, חזור מיד — דרך הציות תמיד פתוחה להשיב את נפשך. מעובד על פי ד. ל. מודי. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אב אהוב, שמור את לבי כדי שלעולם לא אתרחק מדרכיך. למדני להבחין במהרה כאשר צעדי מתחילים למעוד.

אלי, חזק אותי להישאר נאמן למצוותיך, כי אני יודע שבהן אמצא ביטחון. יהי שלבי לעולם לא יחפוץ בדרכים המרחקות אותי מרצונך.

הו, אדון אהוב, אני מודה לך כי הציות תמיד פותח את דלת השיבה וההחלמה. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא המקלט שמציל את הסטוי. מצוותיך הן הדרך הבטוחה אשר בה אבחר ללכת לעד. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"התעורר, ויאיר עליך ה'" (ישעיהו ס:1).

חשוב להבחין בין הסתפקות לבין סיפוק. העבד הנאמן לומד לחיות בהסתפקות בכל מצב, בין אם בימי שפע ובין אם בימי מחסור. אך סיפוק מלא אין לאף אחד מאיתנו לצפות מעולם זה. הנשמה עדיין חסרה את הנצחי, עדיין חשה בחסרונותיה, עדיין יודעת שטרם הגיעה אל היעד הסופי. הסיפוק האמיתי יבוא רק כאשר נתעורר בדמות המשיח, ביום שבו האב ישלח כל שומע בקול הבן לרשת את החיים שאינם חולפים.

ודווקא בפרק זמן זה — בין ההסתפקות הנוכחית לבין הסיפוק העתידי — אנו מבינים את הדחיפות ללכת אחר תורת ה' המופלאה ומצוותיו הנפלאות. כל עוד אנו הולכים כאן, אנו נקראים לציית, לגדול ולהתיישר עם מה שה' ציווה. אלוהים מגלה את תוכניותיו רק לצייתנים, ורק אלו מובלים אל הבן בעיתם. אי-שביעות רצון רוחנית בריאה דוחפת אותנו לנאמנות, לרצון לחיות כפי שחיו הנביאים, השליחים והתלמידים.

לכן, חיה בהסתפקות, אך לעולם אל תתפשר. לך בידיעה שהסיפוק המושלם עוד יבוא — והוא יבוא לאלו העומדים איתן בציות. מי ייתן וכל יום יגלה את מחויבותך לאלוהים שמוביל את הנאמנים אל המושיע הנצחי. מעובד על פי ג'.ר. מילר. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אב אהוב, למד אותי לחיות בהסתפקות מבלי להתפשר לעולם. יהי רצון שלבי תמיד לשאוף לגדול ולכבד אותך יותר.

אלי, שמור עלי מלבקש סיפוק בדברים של העולם הזה. יהי עיני תמיד נשואות אל הנצחי ואל צעדי הציות שאתה מצפה ממני.

הו, אדון אהוב, אני מודה לך כי הסיפוק האמיתי ממתין לאלו ההולכים ברצונך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא הדרך הבטוחה שמנחה את לבי. מצוותיך הם שמחת נפשי. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.

"אשרי האיש ירא את ה' והולך בדרכיו" (תהלים קכ"ח:1).

המוות לא ערער את אמונתם של הנביאים, השליחים והתלמידים. הם עזבו את העולם באותה ביטחון שבו חיו, אוחזים בחוזקה בכל אמת לה צייתו כל עוד היה זמן. כאשר הכול שוקט והחיים מסתיימים, הביטחון האמיתי הוא לדעת שחיפשו לכבד את אלוהים כל עוד היה אפשרי.

כאן אנו מבינים את הדחיפות ללכת אחרי תורת אלוהים הנשגבת ומצוותיו הנפלאות. על ערש דווי אין מקום לתיאוריות נעימות — רק לאמת שחייתה. העבדים הנאמנים ידעו כי מול האשמות האויב וכובד החטאים, רק חיים של ציות יביאו את האב לשלוח אותם אל הבן, כשם שבעבר הטלה טיהר את הצייתנים.

לכן, החליטו לחיות כך שהאב ימצא עונג לשלוח אתכם אל ישוע למחילה ולישועה. לכו בנאמנות, שמרו כל מצווה באומץ, והרשו לציות להוביל את סיפור חייכם. הישועה היא אישית. אל תלכו אחרי הרוב — צייתו כל עוד אתם חיים. מעובד מ-J.C. Philpot. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אבא אהוב, אני מודה לך כי דאגתך מלווה אותנו בכל הדרך. למד אותי לחיות בלב נאמן, לזכור שכל בחירה מראה למי אני שייך.

אלי, חזק אותי להישאר צייתן, גם כאשר מתעוררים אתגרים והאשמות. אני רוצה להימצא הולך אחרי כל מצווה שגילית.

הו, אדון אהוב, אני מודה לך שאתה מזכיר לי שהציות פותח את הדרך אל בנך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא מגדלור המאיר את חיי. מצוותיך הן עושר שאני רוצה לשמור. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"כי ה' נותן חכמה; מפיו דעת ותבונה" (משלי ב:ו).

חיים שמפלסים לחלוטין, ללא אתגרים, היו משחיתים כל אדם. שגשוג מתמשך, ללא הפסקות, היה מביא לחורבנו. רבים מצליחים לעמוד בפני צרות, אך מעטים עומדים בפני כובד ההצלחה. אנו מכירים אנשים ששגשגו מאוד — אך כמעט תמיד, יחד עם השגשוג הזה באה גם אובדן האדיקות, התרחקות מהמבט הנצחי, ושכחת העיר השמימית אשר בונה הוא אלוהים. ענייני הארץ מושכים בקלות את הלב הרחק מענייני השמים.

וזה בדיוק הסיבה לכך שתורת אלוהים המופלאה ומצוותיו הנשגבות הופכות להכרחיות עוד יותר. הציות שומר את הלב מעוגן בנצחי, ולא בזמני. כל העבדים הנאמנים — נביאים, שליחים ותלמידים — למדו כי השגשוג עלול לפתות, אך תורת אלוהים שומרת ומכוונת. האב מגלה את תוכניותיו רק לצייתנים, ורק אלו נשלחים אל הבן למחילה ולישועה. מי שחי במצוות אינו הולך לאיבוד עם העושר, כי הוא יודע כי ירושתו האמיתית נמצאת במלכות.

לכן, שמור על לבך כאשר הדברים הולכים כשורה. שהציות יהיה יסודך, ולא הנסיבות. כך, גם בזמני שגשוג, אהבתך תישאר איתנה, סדרי העדיפויות שלך יהיו מיושרים ונפשך בטוחה ביד אלוהים. מעובד מתוך דברי ד. ל. מודי. להתראות מחר, אם ירצה ה'.

התפללו איתי: אבא אהוב, שמור על לבי כדי שהשגשוג לעולם לא יסיט אותי מדרכך. למד אותי להבחין בין הנצחי לחולף.

אלי, חזק אותי לחיות בנאמנות, ללא תלות במה שיש לי או במה שאין לי. שיהיו עיני תמיד נשואות לעיר השמימית שהכנת.

הו, אדון אהוב, אני מודה לך כי הציות מגן עלי מהטעויות של החיים האלה. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך האדירה היא עמוד התווך האיתן של נפשי. מצוותיך הן המצפן שמכוון את לבי לדרך הישר. אני מתפלל בשם היקר של ישוע, אמן.

"תשמור בשלום שלם את מי שמחשבתו נשענת עליך" (ישעיהו כ"ו:3).

כאשר עבד אלוהים עובר תקופה של סבל ומגיע אל הצד השני, משהו בתוכו אמור להאיר באופן שונה. הכאב מטהר, מעמיק ויוצר מקום לניצוץ חדש בעיניים, למגע עדין יותר, לקול רך יותר ותקווה מחודשת. לא נקראנו להישאר בצללי הצרה, אלא לצאת מהם מחוזקים, מוכנים למלא את הייעוד שה' הציב לפנינו. הנחמה שה' מרעיף על הצייתנים תמיד מביאה לצמיחה, בגרות ושלום.

והתחדשות זו מתרחשת באופן עמוק עוד יותר כאשר אנו בוחרים ללכת אחר תורת אלוהים הנשגבת ומצוותיו הנפלאות. בדרך הציות האב מחזק אותנו, מרפא אותנו ומכין אותנו להמשיך הלאה בביטחון. העבדים הנאמנים יודעים כי אלוהים מגלה את תוכניותיו רק לאלה שמכבדים את מצוותיו; כך הוא שולח את הנשמות אל הבן, מעניק סליחה, הכוונה וניצחון. הצרה אינה משמידה את הצייתן — היא מזקקת אותו.

לכן, לאחר כל כאב שנכבש, התמסר שוב לדרך הציות. אפשר לסבל, שהושלם באמונה, להפיק יותר אור, יותר אהבה ויותר כוח בחייך. האב מכבד את המתמידים במצוותיו, והוא עצמו מוביל אותם אל הבן כדי שימצאו מנוחה וחיי נצח. מעובד מ-J.R. Miller. להתראות מחר, אם ה' ירצה.

התפללו איתי: אב אהוב, תודה כי אתה הופך כל כאב להזדמנות לצמיחה. למד אותי לצאת מהצללים עם לב מחודש.

אלי, עזור לי לאפשר לסבל להעמיק את צייתנותי, את אהבתי ואת נכונותי לשרת אותך. מי ייתן וכל צרה תקרב אותי עוד יותר לדרכיך.

הו, אדון אהוב, אני מודה לך כי נחמתך מחזקת את הצייתנים לך. בנך האהוב הוא נסיכי ומושיעי הנצחי. תורתך העוצמתית היא האור שמחדש אותי אחרי כל מאבק. מצוותיך הן הדרך הבטוחה שבה אני מוצא שלום והכוונה. אני מתפלל בשם ישוע היקר, אמן.