ישו הבהיר שלאף אחד אין אפשרות להגיע אליו בלי שהאב ישלח אותו. זה מוביל אותנו לשאלה: מהו הקריטריון של האב לשלוח מישהו אל ישו? לפי הדוקטרינה של “טובה שלא מגיעה”, לחפש לציית לחוקים שניתנו על ידי אלוהים על ידי נביאי הברית הישנה זה ”לנסות להרוויח את הישועה” ומוביל להרשעה. אבל, אם הציות אינו הקריטריון של אלוהים, אז האפשרות היחידה תהיה להתעלם או לסרב לציית לאב כדי שנישלח לבן. כך חושבים כמעט כולם בכנסיות ולא מחפשים לציית למצוות, אבל באף אחד מהבשורות ישו לא לימד את ההוללות הזו. אף גוי לא יעלה בלי לחפש לעקוב אחר אותם חוקים שניתנו לישראל, חוקים שאותם ישו עצמו ואפוסטליו עקבו כדוגמה לנו. | “ציווית את מצוותיך, כדי שנקיים אותם במדויק.” (תהילים 119:4)
כאשר מישהו קורא על אהבתם של המזמורים לחוקי אלוהים ומתפעל ממה שקרא, אך אין לו כוונה לציית לחוק הקדוש של האדון, אותו אדם לא מבין שהוא אוסף ראיות נגד עצמו ליום הדין האחרון. חוקי האדון מצילים ומגנים, ועל פיהם כל הנשמות ישפטו, ויקבלו חיים או מוות נצחי. אלו שכמו אברהם, דוד, יוסף, מרים והשליחים, חיפשו ללכת בעקבות החוקים בנאמנות, ייטהרו בדם הכבש, אך אלו שמתעלמים מהם יישאו את חטאיהם בעצמם. אל תלך בעקבות הרוב רק מפני שהם רבים. ציית כל עוד אתה בחיים. | אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים… כי אם בתורת יהוה חפצו, ובתורתו יהגה יומם ולילה. תהילים 1:1-2
הדוקטרינה של “טובה שלא מגיעה” נשמעת נפלאה, מלאה בפרטים מדהימים, ובהתאם ללימוד זה, אנו, הגויים, יכולים להתעלם מהחוקים שאלוהים נתן לנו דרך הנביאים של הברית הישנה, ועדיין לקבל ברכה בשמיים. זה נשמע מושלם. הבעיה היחידה היא שבאף אחד מארבעת הבשורות ישו לא לימד את השטות הזו, ולא אמר שיבוא אחריו אדם כלשהו עם סמכות ליצור דוקטרינה כזו. זו דוקטרינה ברורה כוזבת, ועדיין רובם נשענים עליה כדי להתעלם בפומבי מהחוקים של אלוהים. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב רק מפני שהם רבים. ציית כל עוד אתה חי. | “ציווית את מצוותיך, כדי שנקיים אותם במדויק.” (תהילים 119:4)
אלוהים עשה אותנו ליצורים פיזיים, וזו הסיבה שרבות ממצוותיו כוללות פעולות פיזיות. אף אחת מהמצוות הללו לא צריכה להיות מוזנחת, ולעולם לא נהיה גאים עד כדי לטפל בהן כבדברים טפלים או להתבייש בהן. ישוע והשליחים עקבו אחר כל מצוות אלוהים כפי שניתנו: שמרו את השבת, היו מלים, ענדו ציצית, לא אכלו מאכלות טמאות ושמרו את הזקן. אם אנו באמת רוצים לחיות כמו ישוע ושליחיו, עלינו לעקוב אחר אותם מצוות. בשום שלב בבשורות ישוע לא אמר שגויים יכולים לחיות באופן שונה משליחיו. אל תלך בעקבות הרוב רק מפני שהם רבים. ציית כל עוד אתה חי. | “גיליתי את שמך לאנשים שנתת לי מהעולם. הם היו שלך, ונתת אותם לי; והם צייתו לדברך [הברית הישנה].” (יוחנן 17:6)
מגיני הדוקטרינה השגויה של “טובה שלא מגיעה” מאמינים שהאלוהים של הכתובים הוא גמיש, שחוקיו אינם צריכים להיות מקוימים במדויק. לכן, הם נוהגים לומר שבעוד שאדם אינו צריך לעשות דבר כדי להינצל, הוא ”צריך לשאוף” לציית לציוויים. ”צריך לשאוף” מרמז על משהו שאינו חובה, אלא רק אופציונלי. אלוהים יודע בדיוק מה הם עושים, והם יחוו הפתעה מרה בשיפוט הסופי. למען יצייתו להם נתן לנו אלוהים את חוקיו באמצעות הנביאים וישוע. האדון אינו אלוהים של אי-ודאויות, אלא של בהירות. את אלה שאוהבים אותו ומצייתים לו, הוא שולח לישוע; אך את אלה שמכירים את חוקיו ומתעלמים מהם, אינם נשלחים לבן. | “ציווית את מצוותיך, כדי שנקיים אותם במדויק.” (תהילים 119:4)
סיבה אחת לכך שרבים ממנהיגים לא רוצים שהעוקבים שלהם יצייתו לחוקים שאלוהים העניק לנו באמצעות נביאי הברית הישנה, היא שהם בעצמם לא צייתו וגם לא מתכננים לעשות זאת. הם מעדיפים שכולם יהיו כמוהם, כי זה יוצר ביטחון קבוצתי. בנוסף, הם צריכים לרצות את הציבור כדי לשמור על משכורתם, בידיעה שמתן הוראות לחברים לעקוב אחר חוקי אלוהים יגרום לכך שמעטים יישארו בכנסיות שלהם. המצב עצוב עבור שני הצדדים, מנהיגים וחברים, אך בדין האחרון יהיה ייאוש, כי בכל מקרה, הם העדיפו את העולם הזה על פני החיים הנצחיים. הישועה היא אישית. אל תלך בעקבות הרוב רק מפני שהם רבים. ציית כל עוד אתה בחיים. | “ציווית את מצוותיך, כדי שנקיים אותם בדיוק.” (תהילים 119:4)
הגויים כל כך עיוורים על ידי הדוקטרינה של טובה שלא מגיעה עד שהם מגיעים לומר את הבדלנות שטענה כי הנטל הכבד שאליו ישו הציע להקל היו חוקי אביו עצמו, ולא משקל החטא וההרשעה הנצחית שנושא הרשע. לטעון שישו שלח את בנו כדי “להקל” על האנשים מחוקו הקדוש והנצחי שלו חורג מעבר לבורות ועיוורון רוחני, זה דבר שטני ומתקרב לחטא הבלתי נסלח. האמת היא שאף אחד לא נושע בלי שהאב ישלח אותו לבן, והאב לעולם לא ישלח מישהו שחי בציות מוצהר לחוקיו שנמסרו לנביאים בברית הישנה ולישו. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב רק מפני שהם רבים. ציית כל עוד אתה חי. | “איש לא יכול לבוא אלי אם לא יביא אותו האב, ששלח אותי; ואני אקים אותו ביום האחרון.” (יוחנן 6:44)
הטענה כי אלוהים יצר תוכנית ישועה נפרדת לגויים מפני שהיהודים דחו את המשיח היא שקרית. הכנסיות הראשונות היו מורכבות מיהודים משיחיים. יוסף, מרים, פטרוס, יעקב, יוחנן, מתי וכל השליחים והתלמידים היו יהודים שהאמינו בישוע כמשיח. אף אחד מהם לא נטש את האמונה בישוע לאחר הצליבה, ועד היום יש יהודים שעוקבים אחרי ישוע. תמיד היו מורדים בישראל, אך אלוהים מעולם לא שבר את הברית הנצחית עם אברהם. אנו, הגויים, מצטרפים לישראל כאשר אנו נאמנים לאותן חוקים שניתנו לצאצאי אברהם, חוקים שאותם ישוע ושליחיו גם כן עקבו. אל תלך בעקבות הרוב רק מפני שהם רבים! | הגוי שיתחבר אל ה’ לשרת אותו, ויהיה בדרך זו עבדו… ושישמור בבריתי, גם אותו אביא אל הרי הקודש. (ישעיהו 56:6-7)
מספר הגויים שבאו במגע עם ישו ניתן לספור על אצבעות הידיים. במקרה אחד, כמה גויים רצו לדבר עם ישו, ונדרש ששניים מהשליחים יעבירו את ההודעה אליו, ועדיין איננו יודעים אם ישו קיבל אותם. הנקודה היא שרעיון שישו ייסד דת לגויים אינו מבוסס על הבשורות; זו המצאה של בני אדם. הגוי שרוצה להתקרב לישו צריך להצטרף לישראל, עמו שלו, מה שקורה כאשר הוא עוקב אחר אותן חוקים שהאב נתן לישראל. האב רואה את אמונתו ואת אומץ ליבו ושולח אותו לבן. תוכנית הישועה הזו הגיונית מפני שהיא האמיתית. | “ישו שלח את השנים עשר עם ההוראות הבאות: אל תלכו אל הגויים ואל תלכו אל השומרונים; אלא אל הכבשים האבודות מבית ישראל.” מתי 10:5–6
בשום אחד מארבעת הבשורות ישו לא מרמז שגויים יכולים לקבל גישה אליו ללא הצטרפות קודמת לעמו, כפי שהוגדר מאברהם. זהו התהליך היחיד שאושר על ידי אלוהים, וכל דרך אחרת מגיעה מהנחש, שמטרתו העיקרית תמיד הייתה להסיט בני אדם מהציות לאלוהים. תכנית הישועה המלומדת ברוב הכנסיות אינה עוברת דרך ישראל ומפטרת את הגויים מהצורך לציית לחוקי אלוהים כדי לקבל מחילה וישועה, ולכן, נוצרה על ידי אנשים שהושפעו מהנחש. האב לא שולח מרדנים לבנו. אל תלך בעקבות הרוב רק מפני שהם רבים. ציית כל עוד אתה חי. | הגוי שיתחבר אל ה’, כדי לשרת אותו, ויהיה בדרך זו עבדו… ושישמור בבריתי, גם אותם אביא אל הרי הקודש. (ישעיהו 56:6-7)
