היזהר בדרך שבה אתה קורא את התהילים! אלוהים לא השרא אותם כדי שיהיו מוערכים כשירה, אלא כהוראות חיים לבנים האמיתיים שרוצים לרצות את האדון ולקבל ממנו ברכות, הגנה וישועה. כאשר מישהו קורא שמי שמאושר הוא זה שנוהג לענג בתורת האדון ומתבונן בה יום ולילה, אך הוא עצמו מתעלם מהחוקים שאלוהים נתן לנביאים ולישו, הוא למעשה מושך את ההפך ממה שקרא. וגם מצטברים נגדו ראיות לדין האחרון. אל תלך בעקבות הרוב רק מפני שהם רבים. ציית כל עוד אתה בחיים. | “ציווית את מצוותיך, כדי שנקיים אותם במדויק.” (תהילים 119:4)
אם הדוקטרינה של “טובה שלא מגיעה” הייתה באה מהאב, כאשר הצעיר העשיר שאל את ישו מה עליו לעשות כדי להינצל, ישו היה אומר שלא ניתן לעשות דבר, כי ניסיון לעשות משהו היה מחפש להיות ראוי לישועה, מה שמוביל להרשעה. עם זאת, ישו לא נתן את התשובה המגוחכת הזו. במקום זאת, הוא אמר שהצעיר צריך לעשות שלושה דברים פיזיים: לציית לחוקי אלוהים, להתנתק מהעושר וללכת בעקבותיו. הרעיון שגוי אינו צריך לציית לחוקי אלוהים כדי להינצל אינו מוצא תמיכה לא בברית הישנה ולא במילותיו של ישו. אל תלך בעקבות הרוב רק מפני שהם רבים. ציית כל עוד אתה חי. | “אמי ואחי הם אלה ששומעים את דבר האלוהים [ברית הישנה] ומבצעים אותו.” לוקאס 8:21
אין צורך להיות תאולוג כדי להגיע למסקנה, ללא כל ספק, כי הדוקטרינה הפופולרית ביותר ברוב הכנסיות היא שגויה. התוצאות הקטסטרופליות שלה מדברות בעד עצמן. הדוקטרינה של “טובה שלא מגיעה” הובילה מיליוני נשמות לטעות קטלנית להאמין שהם יכולים להתעלם מהחוקים הקדושים שאלוהים, בוראנו, העניק לנו דרך הנביאים ודרך ישו, ועדיין לרשת את החיים הנצחיים. המציאות העצובה היא שזה לא יקרה. הישועה היא אישית. אף גוי לא יעלה בלי לנסות לעקוב אחר אותם חוקים שניתנו לישראל, חוקים שאותם ישו ושליחיו עצמם עקבו אחריהם. אל תלך בעקבות הרוב רק מפני שהם רבים. ציית כל עוד אתה בחיים. | “ציווית את מצוותיך, כדי שנקיים אותם במדויק.” (תהילים 119:4)
כמעט תמיד, אנשים שאומרים שאף אחד לא מצליח לציית לחוקי אלוהים מעולם לא ניסו בכלל. הם אוהבים את המשפט הזה כי הוא נשמע משכנע ונראה כאילו הוא משחרר אותם להמשיך בחטא. אבל הטיעון הזה לא מטעה את אלוהים, שיודע את הסיבה האמיתית לכך שהם לא עוקבים אחרי מצוותיו. האמת היא שאף אחד לא יתברך על ידי אלוהים או יוושע על ידי ישוע אם לא ינסה לעקוב אחרי כל החוקים שהוא נתן לעם שהוא בחר לכבודו ולתהילתו. האב צופה במסירותם של אלה שעוקבים אחרי חוקיו, מברך אותם ומוביל אותם לבנו. כל תירוץ שלא לציית לאלוהים הוא חסר תועלת. | “כאן נמצאת הסבלנות של הקדושים, של אלה ששומרים את מצוות אלוהים ואת האמונה בישוע.” (התגלות 14:12)
מתוך השנים עשר גברים שאלוהים קרא לעקוב אחריו, כולם היו יהודים. ישו היה יכול לקרוא לפחות לגוי אחד, כסימן לכך שבעתיד רוב המאמינים שלו יהיו גויים, אך הוא לא עשה זאת. הוא רצה להבהיר שאין קשר בינו לאלו מחוץ לישראל. כל גוי יכול לעקוב אחר ישו ולהשיג את הישועה, אך תחילה עליו להצטרף לישראל. כדי להצטרף לישראל, יש לציית לאותן חוקים שהאדון נתן לעם שהוא בחר לעצמו בברית נצחית. האב רואה את האמונה והאומץ של הגוי הזה, למרות האתגרים. הוא שופך את אהבתו עליו, מצרף אותו לישראל ומוביל אותו לבנו לקבלת סליחה וישועה. זהו התכנית הישועה שמתקבלת על הדעת מפני שהיא אמיתית. | הגוי שיתחבר לאדון, לשרת אותו, ובדרך זו יהיה עבדו… ושישמור בבריתי, גם אותו אביא להר קודשי. (ישעיהו נו:ו-ז)
הסיכוי שהאב של ישו ישלח מישהו שהוכרז כמורד לבנו האהוב כדי שייהנה מדמו הוא אפס מוחלט. לצערנו, מיליוני נשמות בכנסיות לא רואות משהו כל כך ברור ומעדיפות להיאחז באשליה שהדוקטרינה השגויה של “טובה שלא מגיעה” מציעה, ומאמינות שיעלו עם המשיח גם אם הן חיות בציות פתוח לחוקי אלוהים, שנמסרו לנביאים בברית הישנה. ישו מעולם לא לימד זאת, וגם לא מינה אף אחד ללמד זאת. מה שישו לימד הוא שאף אחד לא יגיע לבן אם האב לא ישלח אותו, והאב שולח רק את אלה שמחפשים לעקוב אחר חוקיו שנמסרו לישראל, חוקים שאותם ישו עצמו ואפוסטליו עקבו אחריהם. | “מתוך כך אמרתי לכם שרק מי שיובא על ידי האב יכול לבוא אלי.” יוחנן 6:65
בימי ישו היו מאמינים של דתות שונות בירושלים, אך ישו מעולם לא הפגין עניין בהם, מכיוון שהמשיח בא רק בשביל הצאן האבודות של בית ישראל. כל זה לא השתנה גם בימינו. באף אחד מהבשורות ישו לא רמז שהוא יקים דת חדשה עבור הגויים, נפרדת מהדת של אבותיו. הגוי שמחפש את הישועה בישו חייב לעקוב אחר אותן חוקים שהאדון נתן לעם שהוא בחר לעצמו בברית נצחית. האב רואה את האמונה והאומץ של הגוי הזה, למרות האתגרים. הוא שופך את אהבתו עליו, מחבר אותו לישראל ומוביל אותו לבן לקבלת סליחה וישועה. זהו התוכנית של הישועה שמתקבלת על הדעת מפני שהיא אמיתית. | “ישו שלח את השנים עשר עם ההוראות הבאות: אל תלכו אל הגויים ואל תלכו אל השומרונים; אלא אל הצאן האבודות של עם ישראל.” מתי 10:5–6
האמת הקשה היא שמיליוני נשמות אוהבות את הדוקטרינה של “טובה שלא מגיעה” כי, אף על פי שהיא אשלייתית, היא נותנת להם רשות שווא לאהוב את העולם הזה ועדיין לקבל ברכה בשמיים. לצערי, ישוע לא לימד בכלל שישנה אפשרות כזו. אם באמת רוצים לרשת את החיים הנצחיים, עליהם לוותר על הבשורה הפנטסטית הזו ולהתמקד רק במה שישוע באמת לימד. מה שישוע לימד הוא שאף אחד לא יכול לבוא לבן אם האב לא ישלח אותו, אבל האב לא שולח מורדים מוצהרים לישוע; הוא שולח את אלה שמחפשים לעקוב אחר חוקיו, שניתנו לישראל, חוקים שאותם ישוע ושליחיו עצמם עקבו אחריהם. אל תלך בעקבות הרוב רק מפני שהם רבים. ציית כל עוד אתה חי. | “מתוך כך אמרתי לכם שרק מי שהאב יביא אותו אלי יכול לבוא אלי.” יוחנן 6:65
אם הדוקטרינה של “טובה שלא מגיעה” הייתה באה מאלוהים, ישו היה מלמד אותנו הכל עליה, כי הוא לימד את כל מה שהאב ציווה לו. הוא היה אומר שמספיק להאמין כדי להינצל, ללא הצורך לציית לחוקי אביו, כפי שמלמדת הדוקטרינה הזו. האזהרות בדרשת ההר לא היו עושות שכל, כמו האזהרה שמבט חמדני הוא ניאוף, או ששנאה למישהו כבר כמו להרוג; שעלינו לסלוח כדי שיסלחו לנו, ועוד. האמת, עם זאת, היא שישו לא לימד את הדוקטרינה הזו, ולא העביר את המשימה להוראה שלה לאחר מותו. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב רק מפני שהם רבים. ציית כל עוד אתה חי. | “הדבר שאמרתי, הוא ישפוט אתכם ביום האחרון. כי לא דיברתי מעצמי; אלא האב, ששלח אותי, הוא ציווה לי מה לומר וכיצד לדבר.” יוחנן 12:48-49
כל מאמץ להתקרב לישו בלי לעבור דרך האב יהיה לשווא. מישהו יכול לשבח את ישו כל חייו, אך אם האב לא יביא אותו לבן, הכל יהיה לשווא. ישו אמר בבירור שאף אחד לא בא אליו בלי שהאב יביא אותו. כדי שנובא לבן ונקבל מחילה וישועה, עלינו לרצות את האב, וזה נעשה דרך הציות לאותן חוקים שניתנו לישראל, האומה שנבחרה על ידי אלוהים עצמו. האב רואה את האמונה והאומץ של הגוי הזה, למרות האתגרים. הוא שופך את אהבתו עליו, מחבר אותו לישראל ומוביל אותו לבן למחילה וישועה. זהו תכנית הישועה שמתקבלת על הדעת מפני שהיא אמיתית. | “מתוך כך אמרתי לכם שרק מי שהאב מביא אותו יכול לבוא אלי.” יוחנן 6:65
