מעולם לא היה זמן בהיסטוריה של המין האנושי שבו אלוהים לא אפשר לגויים לקבל מחילה על חטאיהם ולהינצל במותם. גם לא הייתה שינוי בתהליך שאלוהים קבע להצלת הגויים. הנקודה היא: אלוהים לא אישר יצירת תוכנית הצלה לגויים בנפרד מישראל. אנחנו, הגויים, נושעים כשאנו מצטרפים לישראל, האומה שאלוהים בחר לעצמו. על ידי עקיבה אחר אותן חוקים שניתנו לעמו, האב רואה את רצינותנו ומוביל אותנו לבן לקבלת מחילה והצלה. זה היה נכון בברית הישנה, בימי ישו, ונכון גם היום. תוכנית ההצלה הזו הגיונית, כי היא האמיתית. | הגוי שיתחבר ליהוה, לשרת אותו, ויהיה בדרך זו עבדו… ושישמור בבריתי, גם אותו אביא להר קודשי. (ישעיהו נו:ו-ז)
מי שמכיר את חוקי האלוהים, אך מסרב לציית, לא צריך אפילו להזכיר את המילה “קדושה”. הבסיס האמיתי למי שרוצה להתקדש הוא הציות לחוקים הקדושים והנצחיים של האלוהים. רק כאשר הבסיס הזה קיים, הפרט יכול לחפש קרבה לאלוהים באמצעות הקדושה. לצערנו, הכנסייה התעלמה מהחוקים שאלוהים העביר דרך הנביאים ודרך ישו זמן רב כל כך שהעיוורון הרוחני השתלט על מנהיגים ועל עוקבים. אתה רוצה להתקדש? אתה רוצה להיות קרוב לאלוהים? לקבל את ברכותיו ולהיות מובל לישו לישועה? התחל מהבסיס: ציית לחוקי האלוהים! | אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים… כי אם בתורת ה’ חפצו, ובתורתו יהגה יומם ולילה. תהילים 1:1-2
אלוהים תמיד הבהיר שההבטחה שניתנה לאברהם, של ברכות וישועה, תתפשט לעמים אחרים. ישו אישר את ההבטחה הזו כששלח את שליחיו לעולם ללמד את כל מה שלמדו ממנו. לעולם לא נאמר, לא בברית הישנה ולא במילותיו של ישו בבשורות, שהקריאה של הגויים תהיה נפרדת מישראל, העם הנבחר על ידי אלוהים בברית נצחית. ישו מעולם לא רמז שהוא מקים דת חדשה לגויים, עם דוקטרינות חדשות, מסורות וללא החוקים הקדושים שאותם הוא ותלמידיו תמיד צייתו. אל תלך אחרי הרוב רק מפני שהם רבים. ציית כל עוד אתה חי. | הגוי שיתחבר אל ה’, כדי לשרת אותו, ויהיה בדרך זו עבדו… ושישמור בבריתי, גם אותו אביא להרי הקודש. (ישעיהו 56:6-7)
בכמה מקומות בכתבי הקודש, אלוהים משבח את ילדיו הנאמנים. הוא היה כל כך מרוצה מהנאמנות של חלקם עד שלא חיכה למשפט הסופי והביא אותם לשמיים, כפי שעשה עם חנוך, משה ואליהו. אם הדוקטרינה של “טובה שלא מגיעה” הייתה נכונה, הנאמנות של אותם אנשים הייתה חסרת חשיבות, מכיוון שמעשיהם לא היו משפיעים על כלום. אך האמת היא שאלוהים צופה בנשמות, וכאשר הוא מוצא נשמה לפי לבו, הוא מחליט שהיא ראויה לכל הטוב. מלבד ברכות והגנה, הוא שולח אותה לבנו לקבלת סליחה וישועה. מה שאלוהים לעולם לא עושה הוא לשלוח נשמות לא צייתניות לישו. | אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים… כי אם בתורת ה’ חפצו, ובתורתו יהגה יומם ולילה. תהלים 1:1-2
מוקדו של ישוע תמיד היה האב. כל מה שעשה ולימד כאן עלי אדמות היה במטרה לרצות את האב. הכל הסתובב סביב האב: “האב שלח אותי”, ”האב ציווה אותי”, ”אני והאב…”, ”אבינו שבשמיים…”, ”איש לא יגיע לאב…”, ”בבית אבי…”, ”אחזור לאב”. ללמד שישוע מת כדי שגויים יוכלו לעבור על החוקים הקדושים של אביו זו בלספמיה. במשך מאות שנים, רבות מן הכנסיות שיקרו לגויים ואמרו שמי שמציית לחוק האב דוחה את הבן ויורשע. ישוע מעולם לא לימד ולא הרשה לאף אחד, בתוך התנ”ך או מחוצה לו, ללמד זאת. אף גוי לא יעלה בלי לנסות לעקוב אחר אותם חוקים שניתנו לישראל. חוקים שאותם ישוע ושליחיו עצמם עקבו אחריהם. | “כאן נמצאת הסבלנות של הקדושים, אלה ששומרים את מצוות האלוהים ואת האמונה בישוע.” (התגלות 14:12)
יש דרך מובטחת לחלוטין להתברך בחיים האלה ולשמור את מקומנו בשמיים: לחיות בדיוק כמו שהאפוסטולים של ישו חיו כשהיו איתו. הם מילאו את שתי הדרישות של אלוהים לברכות ולישועה: לציית לחוקיו שנמסרו לנביאי הברית הישנה ולהכיר בישו כמשיח של ישראל. כל גוי שיחיה באותה הדרך יטופל על ידי אלוהים כפי שהם טופלו. אך מי שיבחר לעקוב אחר ההוראה השגויה שלא צריך לציית לחוקי אלוהים לא יוכל לגשת לישו. האב לא שולח מורדים מוצהרים לבן. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב רק מפני שהם רבים. ציית כל עוד אתה חי. | “כאן נמצאת הסבלנות של הקדושים, של אלה ששומרים את מצוות אלוהים ואת האמונה בישו.” (התגלות 14:12)
כאשר אלוהים כרת את הברית עם אברהם, הוא כבר ידע שהעם יהיה בוגדני פעמים רבות ושמעטים יקבלו את ישו כמשיח המובטח. למרות זאת, האדון הבהיר שהברית היא נצחית והוא חתם אותה בסימן הפיזי של המילה. בשום מקום בברית הישנה או בדברי ישו בבשורות לא נאמר שהגויים יוכלו להגיע למשיח בלי לעבור דרך ישראל. שקר זה של הנחש מלומד כמעט בכל הכנסיות והוא יהיה הסיבה לאבדון של מיליוני נשמות. הישועה היא אישית. אף גוי לא יעלה בלי לחפש לעקוב אחר אותן חוקים שניתנו לישראל. חוקים שאותם ישו ושליחיו עצמם עקבו אחריהם. אל תלך בעקבות הרוב כי הם רבים. ציית כל עוד אתה בחיים. | “כשם שחוקי השמש, הירח והכוכבים אינם משתנים, כך גם צאצאי ישראל לעולם לא יפסיקו להיות האומה לפני אלוהים לעד.” ירמיהו 31:35-37
אין דבר חשוב יותר לבן אנוש מאשר ללכת בכל חוקי אלוהים בדיוק כפי שניתנו, בלי לשנות אפילו פסיק. כאשר אדם מתאים או מתעלם ממצווה על סמך מה שקרא או שמע, בין אם בתוך התנ“ך או מחוצה לו, הוא כבר נפל באותה מלכודת של הנחש שהטעה את חוה. אלוהים בודק את הגויים היום, כפי שבדק את היהודים בעבר, כדי לראות אם אנו מצייתים או לא לחוק הקדוש והנצחי שמסר לעם שהפריד לעצמו בברית נצחית, חתומה בברית המילה. האב לא מברך ולא שולח מורדים לבנו. כבר הגענו לסוף. ציית כל עוד אתה בחיים! | “את מצוותיך ציווית, לשמור אותם מאוד.” (תהלים קיט:ד)
רובם במערכת הכנסייה לא מבינים את חומרת העובדה שמבין כל העמים שברא אלוהים, הוא בחר בישראל כדי להיות האמצעי שבאמצעותו יתבצע תכנית הישועה. ישראל היא הלאום היחיד שיש לו את האדון כמגן נצחי. למרות מרדנותה, הברית עם צאצאי אברהם היא בלתי הפיכה. הרעיון שישוע ייסד דת עבור הגויים, נפרדת מישראל, היא אחת משקריה המוצלחים ביותר של הנחש. התכנית האמיתית של הישועה, שתואמת לחלוטין למה שאלוהים גילה על ידי הנביאים של הברית הישנה ועל ידי ישוע בבשורות, היא פשוטה וישירה: חפש להיות נאמן לחוקי האב, והוא יצרף אותך לישראל וישלח אותך לבנו לסליחת החטאים. | ויאמר אלוהים לאברהם: אתה תהיה לברכה. ואברך את מברכיך, ואארר את מקלליך; ובך יתברכו כל משפחות האדמה. בראשית יב:ב-ג
הדובר היחיד שהגיע ישירות מהאב הוא הבן. ישוע אמר בבירור שכל מה שהוא אמר בא מהאב. מילותיו צריכות להיות המסננת שלנו לכל הדוקטרינות שנוגעות לישועה. כל דוקטרינה שהופיעה לאחר העלייה של ישוע היא אמיתית רק אם היא תואמת למה שהוא לימד. הדוקטרינה של “טובה שלא מגיעה” אינה תואמת למילותיו של ישוע ולכן היא שקרית. לא משנה מקורה, כמה זמן היא קיימת או פופולריות שלה, היא נשארת שקרית. מה שישוע לימד הוא שהאב הוא זה ששולח אותנו לבן. והאב שולח רק את מי שמקיים את אותן החוקים שניתנו לעם שהוא בחר לעצמו בברית נצחית. אלוהים לא שולח מורדים מוצהרים לבנו. | “אוי! עמי! המדריכים אותך מטעים אותך ומחריבים את דרך נתיבותיך.” (ישעיהו 3:12)
