אם אלוהים קובע שמישהו ראוי לישועה, מי אנחנו שנערער? במשפט הסופי, האם נעז לומר שטעה? שאף אחד שם לא היה ראוי? אלוהים כבר לקח את חנוך, משה ואליהו לשמים כי חשב שמגיע להם, האם טעה? תורת ה“טובה לא ראויה” אינה נתמכת בתנ”ך, ועל אחת כמה וכמה לא בבשורות. ישוע מעולם לא לימד דבר כזה. מה שישוע הבהיר הוא שהאב שולח אותנו אל הבן, והאב שולח רק את אלה שהולכים בחוקים שנתן לעם שנבחר בברית עולם. אלוהים בוחן את ציותנו, וכשרואה את נאמנותנו, מאחד אותנו עם ישראל ומוסר אותנו אל הבן. | צויתָ פִּקּוּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד. (תהילים קיט:ד) | toratelohim.org
הרעיון שגויים אינם צריכים לציית לחוקים שאלוהים העביר דרך נביאי התנ“ך אינו בא מה’, אלא מהנחש, שמאז גן עדן מטרתו להוביל נפשות לאי-ציות לבורא. אלוהים מעולם לא לימד שתי דרכים, ולא שתי מידות, ולא תקן אחד לישראל ואחר לגויים. האב גילה את רצונו בבירור, וישוע מעולם לא סתר את מה שניתן על ידי הנביאים. מי שמקדם אי-ציות חוזר על אותו שקר עתיק, גם אם בשם המשיח. האב שולח אל הבן רק את אלה שמכבדים אותו בציות. הישועה היא אישית. ציית כל עוד אתה חי. | וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל יְהוָה לְשָׁרְתוֹ… וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי, וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי. (ישעיהו נו:ו-ז) | toratelohim.org
אלוהים כרת ברית עולם עם אדם אחד בתנ“ך, ומאותו אדם יצר, שמר והבדיל לעצמו עם, והבטיח שלעולם לא ינטוש אותו. מאותו עם ולמענו שלח אלוהים את בנו, כקרבן על חטאיהם. חשוב להבהיר: אלוהים לא הבדיל כמה עמים, אלא רק עם אחד, מצאצאי יצחק בן אברהם ומהגויים שבביתו. אף גוי לא ייוושע מחוץ לישראל, כי רק עם אחד נבחר על ידי אלוהים. הגוי שרוצה להיוושע על ידי ישוע צריך ללכת באותם חוקים שהאב נתן לעם שבו היה ישוע. האב רואה את אמונתנו ואומץ ליבנו, מאחד אותנו עם ישראל ומוביל אותנו אל הבן. זו תוכנית הישועה שיש לה היגיון כי היא האמת. | וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל יְהוָה לְשָׁרְתוֹ… וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי, וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי. (ישעיהו נו:ו-ז) | toratelohim.org
מלאכי ה’ חונים סביב הגוי הנאמן. כאשר הוא בוחר ללכת באותם חוקים שאלוהים נתן לעם הנבחר לכבודו ולתפארתו, האב מזהה אותו, מאחד אותו עם ישראל ומברך את כל מעשה ידיו. כל מעשיו מצליחים כי הוא חי בציות לרצון הבורא. זהו הגוי שהאב שולח לישוע, לא המורד, אלא הצייתן, זה ששומר את המצוות שנגלו בתנ“ך ואושרו בדברי המשיח. זו תוכנית הישועה האמיתית, אותה אחת מאז ומעולם: ציית לאב, התאחד עם ישראל, והישלח אל הבן למחילה וחיי נצח. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל יְהוָה לְשָׁרְתוֹ… וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי, וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי. (ישעיהו נו:ו-ז) | toratelohim.org
אלוהים ברא אותנו כיצורים גשמיים, ולכן רבים מחוקיו עוסקים במעשים גשמיים. אף אחד מהחוקים האלה לא צריך להיזנח, ולעולם אל לנו להיות כה גאים עד שנתייחס אליהם כאל דבר של מה בכך או להתבייש בהם. ישוע והשליחים שמרו את כל חוקי אלוהים כפי שניתנו: שמרו שבת, נימולו, לבשו ציצית, לא אכלו מאכלות אסורות ושמרו את זקנם. אם באמת נרצה לחיות כפי שישוע ושליחיו חיו, עלינו לשמור את אותם מצוות. בשום שלב בבשורות לא אמר ישוע שגויים יכולים לחיות אחרת משליחיו. אל תלך אחרי הרוב רק כי הם רבים. הסוף כבר הגיע! ציית כל עוד אתה חי. | אֶת שִׁמְךָ הוֹדַעְתִּי לָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי מִן הָעוֹלָם. לְךָ הָיוּ וְלִי נְתַתָּם וְאֶת דְּבָרְךָ שָׁמָרוּ [התנ“ך]. (יוחנן יז:ו) | toratelohim.org
אלוהים אינו מקבל תחליפים. הוא מרוצה מאלה שעושים בדיוק מה שביקש ודוחה את אלה שיודעים את דרישותיו אך עושים משהו אחר. ההוכחה הראשונה לכלל זה הייתה עם הבל וקין. קין לא הקריב משהו רע לאלוהים; בעיניו, פירות האדמה נראו כהקרבה טובה. אך אלוהים דחה זאת כי זה לא מה שביקש. אלוהים נתן לנו את חוקותיו דרך נביאי התנ“ך וישוע בבשורות כדי שיצייתו להן בדיוק כפי שניתנו. רק מי שמוכן ללכת כפי שציווה אותנו, בדיוק כפי שנאמר, משביע את רצון האב ונשלח אל הבן למחילה וישועה. | צויתָ פִּקּוּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד. (תהילים קיט:ד) | toratelohim.org
אחת הסיבות לכך שמנהיגים רבים אינם רוצים שחסידיהם יצייתו לחוקים שאלוהים נתן לנו דרך נביאי התנ“ך היא שהם עצמם אינם מצייתים ואינם מתכוונים לעשות זאת. הם מעדיפים שכולם יהיו כמותם, כי זה יוצר ביטחון קבוצתי. בנוסף, הם צריכים לרצות את הציבור כדי לשמור על משכורתם, ביודעם שאם ידריכו את החברים לשמור את תורת אלהים, מעטים יישארו בכנסיותיהם. המצב עצוב הן למנהיגים והן לחברים, אך במשפט הסופי יהיה ייאוש, כי מכל סיבה שהיא, העדיפו את העולם הזה על פני חיי נצח. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב רק כי הם רבים. הסוף כבר הגיע! ציית כל עוד אתה חי. | צויתָ פִּקּוּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד. (תהילים קיט:ד) | toratelohim.org
ישועת הגויים לא התחילה עם בואו של ישוע, כפי שרבים חוזרים ואומרים מבלי לבדוק בכתובים. מההתחלה, כל גוי יכול היה להיטהר בדם השה על ידי הצטרפות לעם הברית ושמירת אותם מצוות שהם שמרו. האב אינו משתנה: הוא מקבל את הגוי שמכבד את החוקים שניתנו לעם הנבחר לתפארתו ואז שולח אותו אל הבן. כלומר, אף אחד, לא יהודי ולא גוי, לא נשלח לישוע כשהוא דוחה מצוות ברורות: שמירת שבת, הימנעות ממאכלות אסורות, כבוד למילה, אי-גילוח הזקן, לבישת ציצית ושאר החוקים שהשליחים והתלמידים שמרו בנאמנות. ציית כל עוד אתה חי. | וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל יְהוָה לְשָׁרְתוֹ… וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי, וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי. (ישעיהו נו:ו-ז) | toratelohim.org
השטן ערמומי ויכול להטעות בדרכים רבות, דרך מנהיגים, מילים יפות ואפילו דרך המחשבה עצמה, ולהוביל את האדם לסטות מהדרך האמיתית של ה’, תוך שהוא מדמיין שהוא בדרך הנכונה. אך מי שנשאר נאמן לתורת אלהים הקדושה, שנגלתה בתנ“ך ועל ידי ישוע בארבע הבשורות, מוגן. הציות הוא המגן שהאויב לא יכול לחדור. מי ששומר את מצוות עליון, מבלי לשנות דבר, הולך בבטחה באור האב. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים… כִּי אִם בְּתוֹרַת יְהוָה חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה. (תהילים א:א-ב) | toratelohim.org
חלוקת ההיסטוריה לשתי תקופות כדי להצדיק אי-ציות היא המצאה של בני אדם בהשראת הנחש. כופרים אלה מלמדים שאלוהים דרש ציות לתורתו החזקה רק מהיהודים, אך לא מהגויים. ישוע מעולם לא לימד זאת ואישר שבא רק אל הצאן האובדות של ישראל. המשיח לא יצר דת חדשה לגויים. המציאות היא שאין נבואה שמבטיחה לאדם, בתוך או מחוץ לתנ“ך, את המשימה לשנות את תוכנית הישועה שתמיד הייתה ולהציע חיי נצח בלי כניעה לתורה. דם השה ניתן רק לאלה שמתחרטים ומוכיחים זאת בכך שמבקשים לציית לכל התורה, בין יהודי ובין גוי. ציית כל עוד אתה חי. | וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל יְהוָה לְשָׁרְתוֹ… וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי, וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי. (ישעיהו נו:ו-ז) | toratelohim.org
