יהודים וגויים שווים: שניהם חוטאים שזקוקים לרחמי אלוהים ולסליחתו כדי להיוושע. ההבדל היחיד הוא שאלוהים בחר עם קטן ושביר להביא דרכו את משיחו, והוא בחר בישראל. בסופו של דבר, כולנו שווים, וזה היה יכול להיות כל עם אחר, אך אלוהים בחר בישראל, ולטוב או לרע, הישועה באה מן היהודים. עלינו לקבל את הבחירה האלוהית הזו ולנטוש את הרעיון המדומה שיש ישועה מחוץ לישראל. כל גוי יכול להצטרף לישראל ולהישלח לישוע על ידי האב לישועה, אך עליו ללכת באותם חוקים שנתן לישראל, חוקים שישוע עצמו והשליחים שמרו. | וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל יְהוָה לְשָׁרְתוֹ… וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי, וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי. (ישעיהו נו:ו-ז) | toratelohim.org
מהנפילה בגן עדן ועד היום, לא היה זמן שבו שמירת תורת אלהים הפכה את דם השה למיותר. להפך, האב שלח את השה דווקא בגלל המעטים שמבקשים לציית לחוקותיו וזקוקים למחילה שרק הדם יכול להעניק. ציות וקרבן תמיד הלכו יחד בתוכנית הישועה. ההוראה שעל הגוי לבחור בין שמירת תורת אלהים לבין הליכה אחרי ישוע היא שקר עתיק, שמקורו באותו נחש שמתחילת הדרך מנסה להרחיק נפשות מנאמנות לבורא. ישוע והאב אחד הם במטרה: שניהם דורשים ציות. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | לֹא כָּל הָאוֹמֵר לִי אֲדוֹנִי אֲדוֹנִי יָבוֹא לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא הָעוֹשֶׂה רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם. (מתי ז:כא) | toratelohim.org
בכל פעם שניתנת פקודה, מצפים שיצייתו לה; אחרת, הפקודה תחשוף חולשה, חוסר מוסר או היעדר סמכות. אך כך בדיוק מתייחסים מיליוני נוצרים אל מצוות ה’ החזקות, כאילו היו המלצות רשות שניתנו על ידי אל חלש, ולא פקודות ישירות מיוצר היקום. הם אומרים שאוהבים אותו, אך מתעלמים ממה שציווה דרך הנביאים לפני המשיח ועל ידי המשיח עצמו. הם מרמים את עצמם, כי אין ישועה למורדים; האב שולח אל הבן רק את אלה שמכבדים אותו בציות. הישועה היא אישית. ציית כל עוד אתה חי. | לֹא כָּל הָאוֹמֵר לִי אֲדוֹנִי אֲדוֹנִי יָבוֹא לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא הָעוֹשֶׂה רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם. (מתי ז:כא) | toratelohim.org
בשום מקום בכתובים לא נקרא על ברית נאמנות שאלוהים כרת עם הגויים; אין הבטחות לברכות עתידיות, גאולה או ישועה לעמי הגויים. הברית הנצחית היחידה בכתובים נכרתה עם אברהם ועם עמו, ונחתמה בסימן המילה. הרעיון שישוע ייסד דת לגויים, עם דוקטרינות חדשות, מסורות וללא חוקי ישראל, אינו נתמך כלל בדברי המשיח. אל תיפול בטעות זו. הגוי שמבקש ישועה חייב ללכת באותם חוקים שהאב נתן לעם הנבחר לכבודו ולתפארתו. האב רואה את אמונתו ואומץ ליבו, למרות המכשולים, מאחד אותו עם ישראל ומוביל אותו לישוע. זו תוכנית הישועה שיש לה היגיון, כי היא אמת. | וּבְנֵי הַנֵּכָר הַנִּלְוִים עַל יְהוָה לְשָׁרְתוֹ… וּמַחֲזִיקִים בִּבְרִיתִי, וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי. (ישעיהו נו:ו-ז) | toratelohim.org
השטן ערמומי, והנשק החזק ביותר שלו תמיד היה מילים. כך היה בגן עדן, וכך גם היום בתוך הכנסיות. בין שקריו הגדולים ביותר נמצאת הרעיון ש“ציות למצוות הוא רק קידוש, אך אין לו קשר לישועה.” זו הונאה קטלנית. האמת פשוטה: אין קידוש או ישועה בלי ציות. הדרך היחידה להוכיח לאב שאנו רוצים חיי נצח היא לחפש בכנות לציית לכל המצוות שנתן לנו בתנ”ך. רק את אלה האב מזהה כנאמנים ושולח אל השה לסליחת חטאים. זו תוכנית הישועה שיש לה היגיון כי היא האמת. | לֹא כָּל הָאוֹמֵר לִי אֲדוֹנִי אֲדוֹנִי יָבוֹא לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא הָעוֹשֶׂה רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם. (מתי ז:כא) | toratelohim.org
אין נבואות בתנ“ך או בבשורות על שליחת אדם כלשהו אחרי ישוע עם סמכות ליצור דוקטרינות חדשות לגויים. הכתבים שבאו אחרי שישוע חזר אל האב, בין אם בתוך התנ”ך ובין אם מחוצה לו, נכתבו על ידי בני אדם ולמען בני אדם. פירוש הדבר שכל דוקטרינה המבוססת על כתבים אלה צריכה להיות תואמת להתגלויות אלוהים לנביאי התנ”ך ולמה שישוע לימד אותנו בבשורות. אם לא, הדוקטרינה שקרית, לא משנה כמה היא עתיקה או פופולרית. זו מלכודת הנחש ומבחן מאלוהים לבחון את נאמנותנו לתורתו הקדושה והנצחית. האב אינו שולח מורדים אל הבן. | צויתָ פִּקּוּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד. (תהילים קיט:ד) | toratelohim.org
הביטוי “טובה לא ראויה” אינו מופיע בכתובים, וישוע עצמו, בארבע הבשורות, לא לימד אפילו מרחוק דבר הדומה לרעיון הזה. למרות שתורה זו פופולרית בהרבה כנסיות, המציאות העצובה היא שהיא לא באה מאלוהים, אלא הומצאה מיד לאחר עליית המשיח כדי להצדיק את האמונה השקרית שישוע יושיע את המוני הגויים שמפרים בגלוי את החוקים שאלוהים נתן לעם הנבחר לכבודו ולתפארתו. הישועה היא אישית. אף גוי לא יעלה מבלי לשאוף ללכת באותם חוקים שניתנו לישראל, חוקים שישוע עצמו ושליחיו שמרו. אל תלך אחרי הרוב כי הם רבים. הסוף כבר הגיע! ציית כל עוד אתה חי. | אֶת שִׁמְךָ הוֹדַעְתִּי לָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי מִן הָעוֹלָם. לְךָ הָיוּ וְלִי נְתַתָּם וְאֶת דְּבָרְךָ שָׁמָרוּ [התנ“ך]. (יוחנן יז:ו) | toratelohim.org
לפי נביאי ה’ ודברי ישוע בבשורות, יש רק עם אחד שנבחר ומבורך בברית עולם, שנחתמה בסימן המילה. אלה הם צאצאיו הטבעיים של אברהם והגויים שהצטרפו אליהם בציות לתורת אלהים. הכתובים אינם מזכירים שום ברית בין אלוהים לגויים המופרדים מישראל. הגוי שרוצה להתברך ולהיוושע על ידי המשיח חייב ללכת באותם חוקים שהאב נתן לעם הנבחר לכבודו ולתפארתו. האב רואה את אמונתו ואומץ ליבו של הגוי הזה, למרות הקשיים. הוא שופך עליו את אהבתו, מאחד אותו עם ישראל ומוביל אותו אל הבן למחילה וישועה. זו תוכנית הישועה שיש לה היגיון כי היא אמת. | תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם. (שמות יב:מט) | toratelohim.org
הכפירה הגדולה ביותר לגבי הישועה אינה זו שתוקפת את ישוע, אלא זו שמשתמשת בשמו כדי להרחיק את האדם מציות לאביו של ישוע. אנשים משבחים את המשיח, אך מקבלים “תוכנית ישועה” שמעולם לא לימד המשיח בארבע הבשורות. תורת ה”טובה לא ראויה” היא יצירת המופת של האויב: היא מבטיחה לאדם שיתקבל בשמים בחיבוקים ונשיקות, גם כאשר הוא מתעלם מתורת אלהים החזקה והנצחית. המשיח הקדיש שנים להראות לשליחיו ולתלמידיו כיצד לחיות כדי לרשת חיי עולם, בין אם ליהודים ובין אם לגויים. כולם שמרו שבת, מילה, בשר אסור, ציצית, זקן, וכל שאר החוקים של ה’. הישועה היא אישית; ציית כל עוד אתה חי. | צויתָ פִּקּוּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד. (תהילים קיט:ד) | toratelohim.org
הכנסייה מתעלמת לחלוטין מהאזהרה של ישוע שמעטים בכלל מוצאים את הדלת לישועה. אנשים מעדיפים לסתום את אוזניהם ולהעמיד פנים שהכול בסדר בינם לבין אלוהים. אך זה לא נכון! אלוהים היה ברור אינספור פעמים באומרו שיהיו ברכות וישועה לאלה שמצייתים לחוקותיו, אך קללה וסבל לאלה שמבזים אותן. כמעט אף אחד לא מחפש בחריצות ללכת אחרי החוקים שה’ נתן לנביאים בתנ“ך, והתוצאות, גם בהווה וגם לנצח, כבר נראות. אל תלך אחרי הרוב רק כי הם רבים. הסוף כבר הגיע! ציית כל עוד אתה חי. | היכנסו בשער הצר, כי רחב השער ורחב הדרך המובילה לאבדון, ורבים הם הנכנסים בו. (מתי ז:יג) | toratelohim.org
