הביטוי המקודש “כה אמר ה’” מופיע רק בתנ”ך ומציין הכרזה ישירה מפי אלהים. כאשר נביא השתמש במילים אלו, שררה דממה לשמוע מה שיש לאלהים לומר. באיגרות, ביטוי זה מעולם לא שימש, כי השליחים רק כתבו מכתבים עם הדרכה, לא צווים מאלהים. הם לא קיבלו את אותה רמת התגלות כמו הנביאים. זה מראה שאלהים לא שינה את חוקיו ולא ייסד תוכנית ישועה חדשה דרך השליחים, כפי שמאמינים מגיני דוקטרינת ”טובה לא ראויה”. הישועה היא אישית. אף גוי לא יעלה מבלי לבקש ללכת אחרי אותם חוקים שניתנו לישראל, חוקים שישוע עצמו ושליחיו שמרו. אל תלך אחרי הרוב רק כי הם רבים. | והגוי הנלווה אל ה’, לשרתו ולהיות לעבד לו… ומחזיקים בבריתי, והביאותים אל הר קדשי. (ישעיהו נו:ו-ז) | toratelohim.org
הביטוי “טובה לא ראויה” אינו קיים בכתובים; זהו מונח תיאולוגי שהומצא אחרי עליית ישוע, במטרה להפריד את הגויים מישראל וליצור דת חדשה, עם דוקטרינות ומסורות חדשות, וכן לשלול את הצורך לציית לחוקי אלהים לשם ישועה. למושג הזה אין כל תימוכין בתנ”ך ולא בדברי ישוע בבשורות. לטעון שבני אדם אינם יכולים לתרום לישועתם מעודד חטא ומרמז שאלהים מבקש להושיע את הלא-מצייתים, ולכן רבים מהגויים נאחזים בדוקטרינה השקרית הזו. מה שישוע באמת לימד הוא שזה האב ששולח אותנו אל הבן, והאב שולח רק את ההולכים לפי החוקים שנתן לעם שבחר בו בברית עולם. | והגוי הנלווה אל ה’, לשרתו ולהיות לעבד לו… ומחזיקים בבריתי, והביאותים אל הר קדשי. (ישעיהו נו:ו-ז) | toratelohim.org
התנ“ך אומר שחטא הוא הפרת התורה, אבל איזו תורה? רק החוקים שהגויים מקבלים? כמובן שלא. הכוונה לכל החוקים שניתנו לעם שבחר בו אלהים בברית עולם. הברית נצחית, והחוקים חלק ממנה. ישוע מעולם לא פטר את הגויים מציות לאף אחת מהמצוות הללו. כל השליחים והתלמידים היו נאמנים לתורת האב ושמרו אותה ללא יוצא מן הכלל. אף אחד, בפנים או מחוץ לתנ”ך, לא הורשה לשנות את מה שייסד אלהים. רק הגויים שמבקשים לציית לתורת האב הקדושה נשלחים אל הבן למחילה ולישועה. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | כאן סבלנות הקדושים, השומרים את מצוות אלהים ואת אמונת ישוע. (ההתגלות יד:יב) | toratelohim.org
ישוע הבהיר שלא דיבר מעצמו, אלא רק מה שציווה עליו האב לומר. באף אחת מהבשורות לא אמר ישוע שציות למצוות אינו משנה לישועת האדם, כפי שמלמדים תומכי דוקטרינת “טובה לא ראויה”. תומכי הדוקטרינה השקרית הזו אוהבים אותה כי, אף על פי שהיא שקר, היא מפתה אותם להאמין שיכולים להמשיך באי-ציות מוצהר לחוקי אלהים ועדיין ליהנות מדמו של המשיח. זה לא יקרה! הישועה היא אישית. אף גוי לא יעלה מבלי לבקש ללכת אחרי אותם חוקים שניתנו לישראל, חוקים שישוע עצמו ושליחיו שמרו. אל תלך אחרי הרוב רק כי הם רבים. הסוף כבר הגיע! ציית כל עוד אתה חי. | אשרי השומעים את דבר אלהים [התנ“ך] ושומרים אותו. (לוקס יא:כח) | toratelohim.org
רבים בכנסיות חוזרים על המשפט: “אם התורה יכלה להושיע, לא היה צורך שישוע יבוא,” אך אינם יודעים מה הם אומרים. לא הנביאים שבאו לפני המשיח ולא המשיח עצמו לימדו שהתורה מובילה מישהו לשמים; מה שתמיד לימדו הוא שציות לתורה מוביל את החוטא אל השה, ובלי דם השה אין סליחת חטאים. כך היה מההתחלה: בישראל הקדומה, רק המבקשים לציית למצוות יכלו להתקרב לקרבן ולהיטהר; כיום, רק המבקשים לציית לאותה תורה נשלחים על ידי האב אל שה האלהים האמיתי, ישוע. דבר לא השתנה, רק המצייתים מתקבלים. הישועה היא אישית. ציית כל עוד אתה חי. | לא כל האומר לי, אדוני, אדוני! ייכנס למלכות השמים, אלא העושה את רצון אבי שבשמים. (מתי ז:כא) | toratelohim.org
אין נוצרי אמיתי שטוען שהוא נושע על ידי התורה. כל ההולכים אחרי המשיח יודעים שהישועה היא בקרבן שהקריב שה האלוהים. אך מנהיגים רבים יצרו נוצרי דמיוני כדי לתמוך בשקר שמי שמציית לתורת אלהים דוחה את הצלב. זו עיוות שישוע עצמו מעולם לא לימד. כל השליחים והתלמידים היו נאמנים לחוקי האב שנגלו בתנ“ך, ובו בזמן האמינו באמונה שלמה שישוע הוא המשיח שנשלח על ידו. כך גם אנו צריכים להיות: מצייתים לחוקי האב הנצחיים ונאמנים לבן ששלח להושיענו. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | כי אמן אני אומר לכם, עד אשר יעברו שמים וארץ, לא תיעלם אות קטנה או תג מן התורה עד אשר יתקיים הכל. (מתי ה:יח) | toratelohim.org
באף מקום בבשורות לא אמר ישוע שבא לעולם כדי שנוכל להתעלם מחוקי אביו ועדיין להשיג ישועה. למעשה, משימתו של המשיח כבר רומזה במערכת הקרבנות הרבה לפני בואו. המבקשים לציית לתורה היו ניגשים כראוי למקדש כשחטאו, ואילו המתעלמים מהתורה וניסו לפצות בקרבנות ננזפו על ידי ה’, כפי שקרה לשאול המלך. אצל המשיח, המצב זהה. לבקש את תועלת הצלב מבלי לציית לחוקים שמסר אלהים לנביאים ולישוע הוא לבקש לשווא. אל תלך אחרי הרוב רק כי הם רבים. הסוף כבר הגיע! ציית כל עוד אתה חי. | צויתיך פקודיך לשמור מאד. (תהילים קיט:ד) | toratelohim.org
השטן הוא אבי השקר ותעתועיו התקבלו כל כך בכנסיות שרוב האנשים כבר לא מבחינים בהם. רק נשמות השואפות לציית בנאמנות לאלהים מסוגלות לראותם. הציות לתורת ה’ האדירה, שנגלתה בתנ“ך ועל ידי ישוע בארבע הבשורות, היא שמגינה עלינו מהטעיה. בלעדי ההגנה האלוהית הזו, אנו נותרים אסירים תמימים בעולם של אשליות, מאמינים שאנו צודקים בעוד אנו מתרחקים מהאמת. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | עמי, מאשריך מתעים אותך ודרך אורחותיך בלעו. (ישעיהו ג:יב) | toratelohim.org
מצב הגויים חמור בהרבה ממה שמלמדים המנהיגים. המוקד של ישוע מעולם לא היה על זרים, אלא על אלה ששייכים לעמו: ישראל. מגעו עם הגויים היה מינימלי, ולהכחיש זאת זה לדחות את העובדות הברורות בבשורות. הלימוד הנפוץ בכנסיות מציע שאלהים להוט להציל את הגויים, עד כדי כך שאינו דורש מהם לציית לחוקיו שנגלו על ידי נביאיו בתנ“ך. לימוד זה שקרי לחלוטין, וישוע מעולם לא לימד כך. מה שישוע לימד הוא שזה האב ששולח אותנו אל הבן. והאב שולח רק את ההולכים לפי אותם חוקים שנתן לעם שבחר בו בברית עולם. אלהים אינו שולח מוצהרי אי-ציות אל בנו. | גיליתי את שמך לאנשים אשר נתת לי מן העולם. שלך היו, ולי נתתם, ואת דברך שמרו [התנ“ך]. (יוחנן יז:ו) | toratelohim.org
כפירה אינה דחיית תורות שקר של מנהיגי כנסיות, אלא קבלה והגנה על מה שישוע מעולם לא לימד בארבע הבשורות. הדוקטרינה השקרית של “טובה לא ראויה”, שנולדה שנים אחרי שישוע שב אל האב, היא מהכפירות הגדולות שהמציא הנחש. אנשים אוהבים את השקר הזה כי הוא יוצר אשליה שגם תוך אי-ציות לתורת אלהים האדירה והנצחית, יתקבלו לשמים. זה לעולם לא יקרה, כי ישוע השאיר סטנדרט שיש ללכת בו, ליהודים ולגויים כאחד. כל השליחים והתלמידים שמרו את מצוות השבת, המילה, מאכלות אסורים, ציצית, זקן וכל שאר חוקי ה’. אל תלך אחרי הרוב; ציית כל עוד אתה חי. | כל העובר ואינו עומד בתורת המשיח, אין לו את האלהים; העומד בתורה, לו האב וגם הבן. (יוחנן ב 9) | toratelohim.org
