דוד ידע את המצווה וידע שאסור לו לחמוד או לקחת את אשר לרעהו, אך התעלם מתורת אלהים החזקה והבלתי משתנה והביא עונש חמור על ביתו. מיליוני נוצרים עושים אותו דבר: הם מכירים בכך שאלהים נתן חוקים, יש להם גישה לכתבי הקודש, אך מעדיפים להקשיב למנהיגיהם המורדים. כמו דוד, עונשם במשפט האחרון מובטח. אל תלך אחרי מנהיגים; לך אחרי ישוע, שהכשיר את שליחיו לציית לתורה בקפדנות. כולם שמרו שבת, מילה, מאכלות אסורים, ציצית, זקן וכל שאר חוקי ה’. דם השה אינו מכסה מורדים; ציית כל עוד אתה חי. | צוית פקדיך לשמר מאד. (תהלים קיט:ד) | toratelohim.org
הדוקטרינה השקרית של “טובה לא ראויה” טוענת שאלהים מושיע את מי שאינו ראוי לכך, כאילו מצוותיו ניתנו כדי להיעבר. כלומר, מי שמפר אינו ראוי להיוושע, אך אם יבקש ישועה ללא זכות, אז אלהים מושיע אותו. ישוע מעולם לא לימד אבסורד כזה. האמת היא ששאלת הזכות שייכת לאלהים, שבוחן לבבות, לא לנו. הגוי שמבקש ישועה בישוע חייב לשמור את אותם חוקים שנתן ה’ לעם שהפריד לו בברית נצחית. האב רואה את אמונתו ואומץ ליבו של גוי זה, למרות הקשיים. הוא שופך עליו את אהבתו, מאחד אותו עם ישראל ומוביל אותו אל הבן למחילה ולישועה. זהו מסלול הישועה ההגיוני כי הוא האמיתי. | צוית פקדיך לשמר מאד. (תהלים קיט:ד) | toratelohim.org
באגם האש, מיליוני נוצרים יראו שהוטעו על ידי שקר כה ברור: “תיוושע גם תוך התעלמות מתורת אלהים.” הם יקללו את המנהיגים שהרעילו אותם בכפירה זו, אך דבר לא ישנה את החלטת השופט הגדול. האמת היא שאפילו לא ברמז, בארבע הבשורות, לא ייסד המושיע דת חדשה לגויים ללא תורת האב החזקה והנצחית. יש רק מסלול ישועה אחד. המשיח השקיע שנים בהכשרת שליחים ותלמידים בדפוס של ציות מוחלט. יהודים או גויים, עלינו לחיות כמותם, לשמור שבת, מילה, מאכלות אסורים, ציצית, זקן וכל שאר חוקי ה’. הישועה היא אישית: ציית כל עוד אתה חי. | הקהל יהיה לכם ולגר הגר חוק אחד, חוקה אחת לדורותיכם; חקת עולם. (במדבר טו:טו) | toratelohim.org
ציות הוא הכל לאלהים. כל אחד בכנסייה יודע זאת, ואם יישאל, יאשר שציות הוא יסוד. אך רובם אינם מצייתים, והמעטים שכן, מצייתים רק חלקית. זה נובע משלוש סיבות עיקריות. ראשית, קל ללכת אחרי דחפי הלב, שרוצה מטבעו להיות עצמאי מאלהים. שנית, קשה ללכת נגד הזרם. ולבסוף, ציות מלא לדרישות אלהים גורם לקונפליקטים והתנגדות חזקה במשפחה. לכן ברכות גדולות שמורות למעטים שלמרות הכל החליטו לציית לכל החוקים שנתן אלהים לנביאי התנ“ך ולישוע בבשורות. | צוית פקדיך לשמר מאד. (תהלים קיט:ד) | toratelohim.org
הטוב הפך לרע והרע לטוב. כיום, אלה שמבקשים לציית לכל מצוות אלהים מואשמים על ידי המנהיגים עצמם בדחיית הצלב והליכה לגיהנום. אך אלה שמתעלמים מהמצוות שנתן ה’ דרך נביאי התנ“ך מוכרזים כנושעים, כי, כך אומרים, הישועה היא ”טובה לא ראויה”. איזה אבסורד! האם זו הייתה בשורת ה’? האם הישועה למורדים? לעולם לא! השליחים והתלמידים צייתו בנאמנות לכל חוקי אלהים, וישוע מעולם לא גער בהם על כך, להפך, קרא להם מבורכים. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב; ציית כל עוד אתה חי. | הוי האומרים לרע טוב ולטוב רע, שמים חושך לאור ואור לחושך, שמים מר למתוק ומתוק למר. (ישעיהו ה:כ) | toratelohim.org
כאשר אמר ישוע לניקודמוס שאלהים אהב את העולם ושלח את בנו, התכוון לגזע האנושי. אלהים ריחם עלינו, כי בלעדיו השטן היה משעבד אותנו. שליחת הבן יחידו, עם זאת, לא הייתה כדי להושיע את כולם, כי אלהים מכבד את רצון החופשי של כל אחד, אלא כדי להושיע את אלה שמקיימים את שני תנאיו: להאמין ולציית. ניקודמוס ציית לחוקי אלהים, אך לא קיבל את ישוע כמשיח. רוב הכנסיות מאמינים בישוע, אך חיים במרד גלוי נגד החוקים שנתן לנו אלהים דרך נביאי התנ“ך. האמת היא שאנו נושעים על ידי מציאת חן בעיני האב ונשלחים אל הבן, והאב לעולם לא ישלח מורדים גלויים לישוע. | כאן סבלנות הקדושים, השומרים את מצוות אלהים ואת אמונת ישוע. (ההתגלות יד:יב) | toratelohim.org
אין לברוא, מלאך או אדם, סמכות לשנות אפילו פסיק מתורת אלהים. עצם המחשבה שמישהו, בתוך או מחוץ לכתבי הקודש, קיבל כוח כזה היא כבר פגיעה ישירה בבורא. האב הצהיר והבן אישר שחוקיו נצחיים, ולא התנבא על שום אדם שיקבל סמכות לשנותם. אך זה בדיוק מה שמרבית המנהיגים מלמדים: שמישהו, בשלב כלשהו, ביטל את תורת אלהים הקדושה. שקר זה בא מהנחש, שמאז גן עדן ניסה לשכנע את האדם שיוכל להמרות ועדיין להתקבל. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב; ציית כל עוד אתה חי. | כי אמן אני אומר לכם, עד יעברו שמים וארץ, לא תעבור יוד אחת או קוץ אחד מן התורה עד אשר יתקיים הכל. (מתי ה:יט) | toratelohim.org
אילו היה נכון שאלהים שלח את בנו יחידו כדי לשחרר אנשים מהחובה לציית לחוקיו ולהיוושע רק על ידי אמונה, ודאי היה זה מתנבא בבירור. אך המציאות הפוכה. בבשורות אנו רואים שישוע, במקום לבטל את החוקים שנתן לנו אלהים בתנ“ך, החמיר אותם אף יותר: אנו נואפים רק במבט, רוצחים ברצון רע, ואם לא נסלח לאחרים, לא יסלח לנו. האמת היא שהשער אכן צר. הישועה היא אישית. אף נשמה לא תעלה מבלי לשאוף ללכת לפי אותם חוקים שניתנו לישראל, חוקים שגם ישוע ושליחיו שמרו. אל תלך אחרי הרוב כי הם רבים. ציית כל עוד אתה חי. | מי יתן והיה לבבם זה ליראה אותי ולשמור את כל מצוותי כל הימים למען ייטב להם ולבניהם לעולם. (דברים ה:כו) | toratelohim.org
אלהים כיוון את שושלת בנו של אדם, שת, עד אברהם. לאחר שנבחן ואושר, הפריד אלהים את אברהם ואת זרעו ואת הגויים שבביתו, וכרת עימם ברית נצחית של נאמנות, שנחתמה במילה. לאורך ההיסטוריה, אלהים הבהיר שזה יהיה מסלול הישועה ליהודים ולגויים: עליהם לשמור את חוקיו כדי להיות חלק מעמו ויזדקקו לקורבן למחילת חטאים. ישוע מעולם לא רמז שהתהליך הזה השתנה. כגויים, ישועתנו באה על ידי שמירת אותם חוקים שהאב נתן לעם שנבחר לכבודו ולתהילתו. האב רואה את אמונתנו ואומץ ליבנו, מאחד אותנו עם ישראל ומוביל אותנו לישוע. | והנכרי הנלווה אל ה’, לשרתו ולהיות לעבד לו… ומחזיקים בבריתי, והביאותים אל הר קדשי. (ישעיהו נו:ו-ז) | toratelohim.org
לך והכרז אל הגויים! מאז חזר ישוע לשמים, אלהים שלח שליחים אל הגויים, אך אף אחד מהם, בתוך או מחוץ לכתבי הקודש, לא קיבל סמכות ללמד דבר שלא לימד המשיח. המושיע היה ברור: אין איש בא אליו אלא אם כן נשלח על ידי האב. והאב שולח רק גויים ההולכים לפי אותם חוקים שניתנו לישראל, העם שהופרד לו. כל מסר השונה מזה אינו בא מהשמים, אלא מהנחש, שמטרתו תמיד הייתה להרחיק נשמות מהציות. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב; ציית כל עוד אתה חי. | כאן סבלנות הקדושים, השומרים את מצוות אלהים ואת אמונת ישוע. (ההתגלות יד:יב) | toratelohim.org
