הרעיון שגויים שייכים לעם אלהים רק כי הם משתמשים בשם אלהים בתפילה ובשירה הוא אשליה. בכל פעם שהתנ“ך או דברי ישוע מתייחסים לעם אלהים, הכוונה הברורה היא לישראל, העם שנבחר על ידי אלהים בברית הנצחית של המילה. הדרך היחידה להיות חלק מעם אלהים היא להצטרף לישראל, כי אלהים מעולם לא קרא לעמים אחרים עמו. כל גוי יכול להצטרף לישראל, כל עוד הוא שומר את אותם חוקים שה’ נתן לישראל. האב רואה את אמונתו ואומץ ליבו של הגוי הזה; הוא שופך עליו את אהבתו, מאחד אותו עם ישראל ומוביל אותו אל הבן למחילה ולישועה. זו תכנית הישועה ההגיונית, כי היא אמת. | והנלוה על יהוה לשרתו ולאהבה את שם יהוה להיות לו לעבדים… והמחזיקים בבריתי והביאותיו אל הר קדשי. (ישעיהו נו:ו-ז) | toratelohim.org
אם יש משהו משותף לכל ברואי אלהים, זו הקלות שבה הלב האנושי מושפע לאי-ציות לבורא. בגן עדן, היה קל לנחש לשכנע את אדם וחוה להפר מצווה אחת. היום, אותו דבר חוזר בפופולריות של הדוקטרינה השקרית של “טובה לא ראויה”. מיליונים מקבלים בשמחה את הכפירה הזו, שאין לה כל תימוכין בדברי המשיח בארבע הבשורות. ישוע ושליחיו הם הדוגמה לחיים, ליהודים ולגויים כאחד. כמותם, עלינו לשמור את מצוות השבת, המילה, המאכלות האסורים, הציצית, הזקן וכל שאר חוקי ה’. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | הקהל יהיה לכם ולגר הגר אתכם חוקה אחת לדורותיכם. (במדבר טו:טו) | toratelohim.org
הביטוי “לציית לתורה זה לדחות את קרבן ישוע” הוא שטני ופגיעה ישירה באלהים החיים, אביו של ישוע ומחבר התורה עצמה. מי שחוזר על האבסורד הזה מתיימר להאדיר את המשיח, אך בפועל מבזה את רצון האב כי אינו רוצה לוותר על תענוגות העולם, הוא מעדיף משיח ללא דרישות, אמונה ללא ויתור, ישועה ללא ציות. הם משתמשים בשם ישוע כמגן להצדיק מרד, אך העליון אינו מתעתע. האב שלח את הבן דווקא כדי לטהר את המכבדים אותו בציות; לעולם לא כדי לגמול לדוחים את מצוותיו. הישועה היא אישית. ציית כל עוד אתה חי. | אמי ואחי הם השומעים את דבר אלהים [התנ“ך] ועושים אותו. (לוקס ח:כא) | toratelohim.org
ההבטחות של אלהים אינן לאלו שיודעים מה הובטח; הן לנאמנים. רבים מהנוצרים מתעלמים מהמצוות שנגלו בתנ“ך, אך תובעים את ההבטחות כאילו לאי-ציות אין השלכה. אלהים אינו מתעתע. מי שדוחה את התורה דוחה את התהליך של אלהים לברכותיו ולא יובא אל השה למחילה ולישועה. ישוע לא לימד בשורה ללא ציות; הוא הכשיר שליחים ותלמידים לציית לאב. יהודים או גויים, עלינו לחיות כמותם, לשמור שבת, מילה, מאכלות אסורים, ציצית, זקן וכל שאר חוקי ה’. הישועה היא אישית; ציית כל עוד אתה חי. | מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי ולשמור את כל מצותי כל הימים למען ייטב להם ולבניהם לעולם! (דברים ה:כט) | toratelohim.org
האדם אינו יכול לבחור אם להיוולד עשיר או עני, כהה או בלונדיני, בריא או חולה, אך הבחירה החשובה מכולן ניתנה לו: להחליט על גורלו הסופי. כל נשמה יכולה לבחור בין לציית למצוות העוצמתיות שאלהים גילה בתנ“ך ושישוע ושליחיו שמרו, לבין ללכת בדרך הרחבה של אי-ציות שמובילה למוות נצחי. האב צופה בהחלטות כל אחד ורק שולח אל הבן את מי שבוחר בנאמנות. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | כאן סבלנות הקדושים, השומרים את מצוות אלהים ואת אמונת ישוע. (ההתגלות יד:יב) | toratelohim.org
יש המשתמשים בהתנהגות הכנסייה אחרי עליית המשיח כהצדקה להתעלם ממצוות ברורות של העליון, כגון שבת, מילה, זקן וציצית, כאילו למרד האנושי יש סמכות “לעדכן” את אלהים. אך הבורא אינו משתנה ותורתו אינה משתנה. ישוע חי בנאמנות מושלמת, ושליחיו ותלמידיו, שלמדו ממנו יום יום, הלכו בדיוק באותה הדרך. מה שקרה שנים לאחר מכן אינו מגדיר את תכנית הישועה; זה רק מגלה כמה בחרו להיות מרומים. המדד נשאר המשיח. הישועה היא אישית. ציית כל עוד אתה חי. | מי שאומר “ידעתי אותו” ואינו שומר את מצוותיו שקרן הוא ובו אין האמת. (יוחנן א’ ב:ב-ה) | toratelohim.org
בכמה כנסיות מלמדים שעלינו לנטוש חוקים שונים של אלהים כי לכאורה הכנסייה הקדומה עשתה זאת אחרי שישוע חזר אל האב. איך אפשר לקבל טיעון כזה? מתי ציווה אלהים על עמו להעתיק את מרד בני האדם? העליון נתן לנו את המשיח כדוגמה, לא את הסוררים כמודל. וישוע, יחד עם השליחים והתלמידים שלמדו ממנו ישירות, שמרו כל מצווה שנגלתה בתנ“ך, ללא יוצא מן הכלל. איננו הולכים אחרי המורדים; אנו הולכים אחרי המשיח. הישועה היא אישית. ציית כל עוד אתה חי. | מי שאומר “ידעתי אותו” ואינו שומר את מצוותיו שקרן הוא ובו אין האמת. (יוחנן א’ ב:ב-ה) | toratelohim.org
יש הבדל עצום בין להטיף על ישוע לבין להטיף את מה שישוע הטיף. מה שהוא לימד במילים ובדוגמה, בארבע הבשורות, אינו דומה כלל למה שרבות מהכנסיות מלמדות את הגויים. המשיח מעולם לא רמז שיש ישועה לאדם כלשהו, יהודי או גוי, ללא ציות לתורת האב. השליחים והתלמידים, שלמדו ישירות מהמאסטר, מראים לנו כיצד ישוע רוצה שנחיה. הם היו נאמנים לכל התורה: שבת, מילה, מאכלות אסורים, ציצית, הזקן וכל שאר המצוות. הישועה היא אישית; ציית כל עוד אתה חי. | והנלוה על יהוה לשרתו ולאהבה את שם יהוה להיות לו לעבדים… והמחזיקים בבריתי והביאותיו אל הר קדשי. (ישעיהו נו:ו-ז) | toratelohim.org
רבים שוכחים שסיפור הנפילה והשיקום של המין האנושי לא התחיל אחרי עליית המשיח, אלא החל בגן עדן ועבר דרך הנביאים עד שהגיע אל המשיח. תכנית הישועה שנלמדת לגויים בכנסיות מתעלמת כמעט מכל תורת אלהים דרך נביאיו בתנ“ך ודרך ישוע בבשורות. הטעות החמורה הזו אינה מקרית, אלא חלק מתכנית השטן להשיג את מטרתו הנצחית: לגרום לבני אדם לא לציית לחוקי אלהים. בהמעיטו בערך הנביאים, המעיט הנחש גם בערך התורה שניתנה לנביאים. אל תטעו, אף גוי לא נשלח אל המשיח מבלי לבקש ללכת באותם חוקים שניתנו לישראל, חוקים שגם ישוע עצמו ושליחיו שמרו. | והנלוה על יהוה לשרתו ולאהבה את שם יהוה להיות לו לעבדים… והמחזיקים בבריתי והביאותים אל הר קדשי. (ישעיהו נו:ו-ז) | toratelohim.org
עדיין לא חווית שלום אמיתי וברכות אלהים עד היום שבו תחליט לציית לתורת אלהים העוצמתית שנגלתה לנביאים בתנ“ך. זהו נקודת המפנה, כאשר הציות לאדון הופך ליקר יותר מהאישור של בני אדם. כן, הדרך הזו עשויה להביא דחייה, אפילו מהכנסייה ומבני משפחה, אך זו גם הדרך שבה האב מתרצה ושופך את נוכחותו באופן אמיתי וקבוע. כאשר הוא רואה את נאמנותך, גם בתוך הדחייה, הוא מאחד אותך עם ישראל ושולח אותך אל הבן למחילה ולישועה. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי ולשמור את כל מצותי כל הימים למען ייטב להם ולבניהם לעולם! (דברים ה:כט) | toratelohim.org
