ישוע מעולם לא אמר שבא להעלות חוטאים שאינם מתחרטים לשמים. הוא בא לקרוא לאלה שמכירים בחטאיהם ומחליטים לנטוש אותם. בעיני אלהים, לחזור בתשובה פירושו להפסיק לחיות באי-ציות. מי שיודע את מצוות ה’, שניתנו לנביאים בתנ“ך ולישוע בארבע הבשורות, אך אינו משתדל לשמור אותן בדיוק כפי שניתנו, עדיין לא חזר בתשובה. האב אינו שולח אל הבן אנשים שמודעים לאי-ציותם. לחזור בתשובה זה להוכיח לאלהים, במעשים, שאנו רוצים לרצות אותו. אל תלך אחרי הרוב, ציית לתורת אלהים כל עוד אתה חי. | אתה צוית פקדיך לשמר מאד (תהילים קיט:ד) | toratelohim.org
החיים האלה הם רק תקופת מבחן קצרה והחלטה, פרק זמן קצר מאוד לעומת הנצח שמחכה לנו. כאן, כל עוד אנו נושמים, כל אדם מחליט לאן ילך כשיגיע יום המבחן האחרון. לא תהיה ערעור, לא הזדמנות שנייה, לא שינוי מסלול אחרי המוות. עכשיו, כל עוד אנו חיים, אנו בוחרים אם לציית למצוות החזקות שגילה אלהים דרך הנביאים לפני המשיח ודרך המשיח עצמו, או ללכת בדרך הרחבה של אי-ציות שמובילה למוות נצחי. השליחים והתלמידים אהבו את הבן וצייתו לכל חוקי האב. הישועה היא אישית. ציית כל עוד אתה חי. | וימרו בי… את חוקותי לא הלכו בהם ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם חיללו מאד (יחזקאל כ:כא) | toratelohim.org
טעות נפוצה היא לחשוב שדיבור או שירה על המשיח מספיקים לישועה, כאילו אלהים מורח את הדם מבלי להביט בחיי האדם. יהודים או גויים, האב חפץ רק באלה שמבקשים לציית לתורתו החזקה והנצחית, כי זה מראה אמונה, יראה ורצון אמיתי לחיי נצח. נפש כזו מתקבלת על ידי האב, מבורכת ונשלחת אל הבן למחילה ולישועה. כל מסר שמפריד בין ישועה לציות הוא תרמית הנחש. ישוע הכין תלמידים צייתנים כדוגמה לכולנו. הם שמרו שבת, מילה, מאכלות אסורים, ציצית, זקן וכל שאר חוקי ה’. הישועה היא אישית; ציית כל עוד אתה חי. | לא כל האומר לי: אדוני, אדוני! יבוא אל מלכות השמים, כי אם עשה רצון אבי שבשמים (מתי ז:כא) | toratelohim.org
ישוע, מושיענו, היה יהודי. מעולם לא התיידד עם איש מחוץ לדת אבותיו ובחר רק יהודים לשליחים. מת כיהודי, וכשקם, הקפיד להתאסף עם חבריו, כולם יהודים. אל תתפתה למה שמלמדים את הגויים. רק דרך ישראל, עמו של ישוע, נקבל גאולה, מחילה וישועה. הגוי שמבקש ישועה חייב ללכת באותם חוקים שנתן ה’ לאומה שהבדיל לעצמו בברית עולם. האב רואה את אמונתו ואומץ לבו של גוי זה, למרות האתגרים. הוא שופך עליו את אהבתו, מאחד אותו עם ישראל ומוביל אותו אל הבן למחילה ולישועה. זו תוכנית הישועה שיש לה היגיון כי היא אמת. | והבן הנכרי הנלוה אל יהוה לשרתו ולהיות לעבד לו… ומחזיקים בבריתי, והביאותים אל הר קדשי (ישעיהו נו:ו-ז) | toratelohim.org
אלהים העניש את יונה על שסירב לפקודה ישירה וברח מקריאת ה’. יונה ידע את הפקודה אך לא ציית וכמעט מת. הכנסייה עשתה בדיוק כך. מיליוני נוצרים יודעים את תורת אלהים החזקה והבלתי משתנה אך בורחים מהציות, סומכים על תורות מנהיגיהם המורדים. יהודים או גויים, רק אם נחיה כפי שישוע ושליחיו חיו, בציות מלא לתורת אלהים הקדושה: השבת, המילה, מאכלות אסורים, לבישת ציצית, הזקן וכל שאר חוקי ה’, תהיה לנו ביטחון בישועה. דם השה אינו מכסה מורדים. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | האומר: ידעתי אותו, ואינו שומר מצוותיו, שקרן הוא והאמת איננה בו (איגרת יוחנן א ב:ב-ו) | toratelohim.org
נוצרים רבים למדו בכנסייה ש“מעשים אינם מצילים”, הם חוזרים על המשפט הזה מבלי להבין את משמעותו, אך אוהבים אותו כי הם חושבים שהוא מאפשר להם לא לציית למצוות אלהים ועדיין להתקבל לשמים בחיבוקים ונשיקות. ישוע מעולם לא לימד זאת. המשיח מעולם לא אמר שציות לאב הוא רשות; להפך, הוא חי ולימד נאמנות לכל המצוות שנגלו לנביאים שקדמו לו והבהיר שזו תמיד הייתה הדרך לאישור אלוהי. הרעיון ש”אינך צריך לציית” לא בא מהשמים, אלא מהנחש, שמטרתו מאז גן עדן לשכנע נפשות לא לציית לבורא. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | כאן סבלנות הקדושים, השומרים את מצוות אלהים ואמונת ישוע (התגלות יד:יב) | toratelohim.org
במשפט האחרון, מיליוני נוצרים יתאבלו בייאוש: “טיפש, טיפש, טיפש הייתי! שמעתי את האזהרה שעלי לציית לכל המצוות כדי להישלח לישוע על ידי האב, אך העדפתי להאמין למנהיגים שהבטיחו לי ישועה בלי ציות.” ביום ההוא, תתגלה התרמית, והאמת, שתמיד הייתה בכתובים, תקום כעד נגד הסוררים. אלהים לא שינה את הסטנדרט שלו: האב שולח אל הבן רק את אלה שבאמת מבקשים לשמור את חוקיו, שניתנו לנביאים ואושרו על ידי ישוע בבשורות. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | אני גיליתי את שמך לאנשים אשר נתת לי מן העולם. שלך היו, ולי נתתם, והם שמרו את דברך [התנ“ך] (יוחנן יז:ו) | toratelohim.org
הנפש שבאמת רוצה להיות נכונה עם אלהים האב ועם ישוע חייבת לציית לכל ההוראות שניתנו בבירור על ידי ה’ דרך נביאיו בתנ“ך ודרך בנו בארבע הבשורות. מדוע דבר כה מובן מאליו נראה קשה למיליונים בכנסיות להבין? האמת העצובה היא שרבים מהם אינם רוצים להבין, כי הם יודעים שאם יהיו נאמנים לאלהים, יצטרכו לוותר על תענוגות רבים של העולם שהם עדיין אוהבים. הישועה היא אישית. אף גוי לא יעלה מבלי לבקש ללכת באותם חוקים שניתנו לישראל, חוקים שישוע עצמו ושליחיו שמרו. אל תלך אחרי הרוב כי הם רבים. הסוף כבר הגיע! ציית כל עוד אתה חי. | כל נתיבות יהוה חסד ואמת לנצרי בריתו ועדתיו (תהילים כה:י) | toratelohim.org
התנ“ך ברור בקביעתו שחטא הוא הפרת התורה. לכן קבע אלהים את מערכת הקרבנות: כי כולנו חוטאים. יש הנופלים יותר מאחרים, אך איש אינו יוצא מן הכלל, וגם שמות גדולים בכתובים מוכיחים זאת. המבקשים להיות נאמנים למצוות אלהים, אך עדיין נכשלים, נשלחים אל שה האלהים למחילת חטאים. אך אלה שאינם מבקשים לציית לתורה וגם נופלים, אינם נהנים מדמו של השה, כי הם מורדים: הם יודעים את התורה, אך אינם מתאמצים כלל לציית לה. האב שולח אל הבן רק את המכבדים אותו בציות. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | כאן סבלנות הקדושים, השומרים את מצוות אלהים ואמונת ישוע (התגלות יד:יב) | toratelohim.org
אם אלהים אינו מתחשב בזכויותיו של אדם כדי להעלותו לשמים, מהו הקריטריון שלו? על מי חלה דמו של המשיח, אם לא על הנפשות שוויתרו על תענוגות העולם כדי ללכת אחריו? האם לא זה ציווה עלינו ישוע? שנאבד את חיינו בעולם הזה כדי למצוא אותם בשמים? הדוקטרינה של “טובה לא ראויה” אינה נתמכת כלל בדברי ישוע ולכן היא שקרית, גם אם עתיקה ופופולרית. כפירה זו באה מאנשים בהשראת הנחש, במטרה לשכנע את הגויים לא לציית לחוקי אלהים שניתנו לנביאיו בתנ”ך ולישוע. מאז גן עדן, זהו מוקד השטן. הישועה היא אישית. | אתה צוית פקדיך לשמר מאד (תהילים קיט:ד) | toratelohim.org
