דבר יוצא דופן שאמר ישוע הוא שהכבשים שלו אינם הולכים אחרי קול אחר, אלא רק אחר קולו. פירוש הדבר שכל דוקטרינה שלא יצאה משפתיו של המשיח צריכה להידחות על ידי אלה שהם חלק מעדרו. זה גם אומר שכל הנחוץ לישועה נמצא בארבע הבשורות. הדוקטרינה של “טובה לא ראויה” אינה נמצאת בבשורות, אלא קמה לאחר עליית ישוע. למרות שהיא פופולרית, תורה זו באה מהנחש, עם אותה מטרה כמו בגן עדן: לגרום לאנשים לא לציית לאלוהים. הישועה היא אישית. אף גוי לא יעלה מבלי לבקש ללכת לפי אותם חוקים שניתנו לישראל, חוקים שישוע עצמו ושליחיו שמרו. אל תלך אחרי הרוב כי הם רבים. | הבא דרך השער הוא רועה הצאן. הצאן מכירים את קולו והולכים אחריו, אך יברחו מזר כי אינם מכירים את קולו. (יוחנן י:ב-ה) | toratelohim.org
אחת הסיבות לכך שכל כך הרבה נוצרים מתעלמים מהמצוות הברורות שנגלו בתנ“ך היא תחושת הביטחון השקרית שהם מוצאים ברוב. הם מרגישים בנוח להיות מוקפים באנשים, כולל מנהיגים, שגם הם אינם מצייתים לאלוהים, ולכאורה, דבר לא קורה. אך האשליה הקולקטיבית הזו לא תשנה את העובדה שהמשפט הסופי יהיה אישי. ביום ההוא, כל נשמה תעמוד לבדה לפני השופט הגדול, והליכה אחרי ההמון לא תהיה תירוץ. לכל אחד יש תנ”ך בבית, כל אחד מכיר את מצוות ה’, ומי שאינו מציית זה כי אינו רוצה. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | עמי, מאשרך מתעיך ומבלעים דרך ארחתיך. (ישעיהו ג:יב) | toratelohim.org
הבטחת הישועה תמיד הייתה דרך ישראל, העם שאלוהים בחר לעצמו בברית עולם. לא הנביאים ולא המשיח לימדו שתהיה דרך מקבילה או מיוחדת לגויים; שקר זה קם מאוחר יותר, בידי אנשים שרצו דת ללא ציות. האמת נותרה בעינה: הגוי הרוצה לעלות חייב להצטרף לעם הנבחר, וזה קורה כאשר הוא מחליט לציית לכל המצוות שה’ גילה דרך הנביאים לפני המשיח ודרך המשיח עצמו. כך האב מכיר בגוי כחלק מישראל, שופך עליו את אהבתו ושולח אותו אל הבן למחילה ולישועה. אל תלך אחרי הרוב. ציית כל עוד אתה חי. | והנלוה על יהוה לשרתו ולאהבה את שם יהוה להיות לו לעבדים… והמחזיקים בבריתי והביאותים אל הר קדשי. (ישעיהו נו:ו-ז) | toratelohim.org
מדהים עד כמה אנשים רבים שטוענים להיות חסידי ישוע מבססים את אמונתם על דבר שהוא מעולם לא לימד בארבע הבשורות. תומכי הדוקטרינה של “טובה לא ראויה” לעולם אינם מצטטים את דברי המשיח עצמו, כי הם יודעים שדבריו אינם תומכים בתורה זו; הם נאחזים ברעיונות שקמו שנים לאחר שמושיענו שב אל האב. התוצאה היא אמונה הבנויה על בני אדם, לא על המשיח. ישוע היה ברור בלמדו שאיש לא בא אליו אלא אם כן האב שולח אותו, והאב שולח רק את אלה שמכבדים אותו בציות לחוקים שגילה דרך הנביאים שקדמו למשיח. כל תוכנית ישועה שלא יצאה משפתיו של המשיח אינה מאלוהים. | כל העובר ואינו עומד בתורת המשיח אין לו את האלהים; המעמד בתורה יש לו גם את האב וגם את הבן. (יוחנן ב 9) | toratelohim.org
לאחר גן עדן, ההצלחה הגדולה ביותר של הנחש הייתה ליצור דת עצמאית לגויים, ולהפריד אותם מדתו של ישוע ואבותיו, המשתרעת עד אברהם. אין בדברי ישוע דבר המרמז שגויים צריכים דת משלהם, עם דוקטרינות ומסורות משלהם, והחמור מכל, ללא צורך לציית לחוקי אביו לשם ישועה. השטן השיג את מטרתו, כי כמעט איש אינו מציית לחוקי אלוהים. זו אולי ההזדמנות האחרונה להפוך את הסיפור הטרגי הזה, לפחות בחייך. הגוי הרוצה להיוושע חייב ללכת לפי אותם חוקים שהאב נתן לעם הנבחר לכבודו ולתהילתו. האב רואה את אמונתו ואומץ ליבו של הגוי הזה ומוביל אותו אל הבן למחילה ולישועה. | והנלוה על יהוה לשרתו ולאהבה את שם יהוה להיות לו לעבדים… והמחזיקים בבריתי והביאותים אל הר קדשי. (ישעיהו נו:ו-ז) | toratelohim.org
ישוע הוא המשיח המובטח למחילת חטאים, אך בלעדית לישראל של אלוהים. ישראל של אלוהים מורכבת מיהודים וגויים הנאמנים לברית הנצחית של המילה שנכרתה עם אברהם ולחוקים שניתנו לעם הנבחר. הרעיון שגוי יכול להגיע לישוע מחוץ לישראל הוא המצאה אנושית, ללא בסיס בתנ“ך או בדברי ישוע. הגוי הרוצה להיוושע על ידי המשיח חייב ללכת לפי אותם חוקים שהאב נתן לעם הנבחר לכבודו ולתהילתו. האב רואה את אמונתו ואומץ ליבו, למרות הקשיים. הוא שופך עליו את אהבתו, מאחד אותו עם ישראל ומוביל אותו אל הבן למחילה ולישועה. זו תוכנית הישועה שיש לה היגיון כי היא אמת. | והנלוה על יהוה לשרתו ולאהבה את שם יהוה להיות לו לעבדים… והמחזיקים בבריתי והביאותים אל הר קדשי. (ישעיהו נו:ו-ז) | toratelohim.org
מההתחלה, הנחש גילה את נשקו הגדול ביותר: השקר. וטרגי הוא הדבר שהגויים לא למדו את הלקח הזה, כי הם מקבלים בשמחה תוכנית ישועה שהומצאה שנים לאחר עליית המשיח. זהו אותו שקר מגן עדן, רק עם מראה דתי. האב מעולם לא שינה את תהליך הישועה: הוא שולח אל הבן רק את הגויים ההולכים לפי אותם חוקים שנתן לעם שבחר לכבודו ולתהילתו. כל השליחים והתלמידים היו נאמנים לחוקים שנגלו בתנ“ך וחיו בציות מלא לאב ולישוע. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | הקהל יהיה לכם ולגר הגר אתכם חוק אחד לחקה עולם לדרתיכם; ככם כגר יהיה לפני יהוה. (במדבר טו:טו) | toratelohim.org
לומר שציות לתורת אביו של ישוע הוא אותו דבר כמו לדחות את ישוע הוא מההצהרות הפוגעניות ביותר האפשריות, ובכל זאת זו אחת הסיסמאות האהובות על מגיני הדוקטרינה השקרית של “טובה לא ראויה”. הביטוי הזה אבסורדי ומטעה, אך רבים אוהבים אותו כי הוא מעודד אי-ציות לחוקי אלוהים תוך יצירת רושם כוזב שהם משביעים את רצון אלוהים. אל תיפול לשקר הזה של הנחש, שמטרתו מאז גן עדן תמיד הייתה אחת: להוביל את האנושות לאי-ציות לאלוהים. מה שישוע לימד הוא שהאב הוא ששולח אותנו אל הבן, והאב שולח רק את אלה ההולכים לפי אותם חוקים שניתנו לעם שהוא בחר לעצמו בברית עולם. אלוהים אינו שולח את הלא-צייתנים אל בנו. | אין איש יכול לבוא אלי אם לא ימשכהו האב אשר שלחני; ואני אקים אותו ביום האחרון. (יוחנן ו:מד) | toratelohim.org
בכנסיות רבות, מנהיגים טוענים להטיף מסר של שלום, אך לעולם אינם מלמדים כי ציות לחוקי אלוהים הקדושים והנצחיים הוא הכרחי לנפש כדי שתהיה לה שלום עמו ותשיג ישועה במשיח. השלום שמציעות כנסיות אלו הוא מטעה, שכן אינו מבוסס על מה שאלוהים גילה דרך הנביאים ולא על דברי ישוע. כל עוד האדם מסרב לציית לתורת אלהים, הוא במרד נגד הבורא, והדבר האחרון שהוא יכול לצפות לו הוא שלום אלוהים. שלום אמיתי נמצא רק אצל אלה ההולכים לפי החוקים שאלוהים נתן לישראל בתנ“ך, אותם חוקים שישוע והשליחים שמרו. רק לאלה שופך האב את אהבתו ושולח אותם אל הבן למחילה ולישועה. | עמי, מאשרך מתעיך ומבלעים דרך ארחתיך. (ישעיהו ג:יב) | toratelohim.org
אינטימיות אמיתית עם אלוהים מתחילה ברגע שהנוצרי אומר, בכנות ובנחישות: “מהיום והלאה, אציית בנאמנות לכל אחד מהמצוות העוצמתיות שה’ נתן לנו בתנ”ך ובארבע הבשורות, לא משנה מה המחיר.” זהו הרגע שבו הלב מתיישר עם רצון האב. הוא שומע את זעקת הנאמנים, מחזק את ידיהם, מברך את צעדיהם ומדריך אותם בדרך האמת. וכאשר האב רואה נאמנות זו ואהבה כנה לתורתו, הוא עצמו שולח את הנשמה הזו לישוע למחילה ולישועה. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | מי ייתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי ולשמור את כל מצוותי כל הימים, למען ייטב להם ולבניהם לעולם! (דברים ה:כו) | toratelohim.org
