רבים בכנסיה אוהבים לומר שאינם ראויים להיוושע, ומשתמשים בביטוי זה כדי להציג עצמם כענווים מאוד. הם מתנהגים כאילו הם מצייתים לחוקי אלהים, אך עדיין מאמינים שיכלו לעשות יותר כדי לרצות אותו. האמת היא שכמעט תמיד הם כלל לא ניסו לציית לחוקים הקדושים והנצחיים שנתן אלהים לנביאים ולישוע. הם ממשיכים להתעלם ממצוות ה’, מתוך אמונה שענוותם המזויפת מרשימה את ה’. אך האב בוחן לבבות ויודע את המניע האמיתי של כל אחד. אלהים אינו שולח את המורדים אל בנו. | צויתָ פקדיך לשמר מאד. (תהלים קיט:ד) | toratelohim.org
ביום הדין, מה שנראה היום “נורמלי” בכנסיות יתגלה כמרד. התעלמות מתורת האב החזקה והנצחית תוך שימוש בשם ישוע יש לה השלכות חמורות. המנהיגים ייחשפו כמורי שקר, ואלה שהלכו אחריהם יאשימו אותם בשנאה, אך זה יהיה מאוחר מדי, כי החליפו את קול ה’ בדוקטרינות של בני אדם. באף אחת מארבע הבשורות לא לימד המושיע ישועה ללא ציות; הוא אימן את תלמידיו לציית לאלהים בכל. יהודים או גויים, עלינו לחיות כמותם, לשמור שבת, מילה, מאכלות אסורים, ציצית, זקן, וכל שאר חוקי ה’. הישועה היא אישית: ציית כל עוד אתה חי. | כאן סבלנות הקדושים, השומרים את מצוות אלהים ואת אמונת ישוע. (ההתגלות יד:יב) | toratelohim.org
האמת שאנחנו, הגויים, צריכים לציית למצוות שנגלו על ידי הנביאים בתנ“ך כדי שהאב ישלח אותנו לישוע ויעניק לנו ישועה, היא רדיקלית, לא פופולרית וקשה מאוד לרוב – אך היא בלתי ניתנת להכחשה. מעטים מקבלים מציאות זו, בעוד רבים מעדיפים ללכת אחרי ההמון לאבדון, מנוחמים בדוקטרינות אנושיות שמעולם לא יצאו מפי המשיח. אך עובדה היא עובדה, האב בוחן לבבות, ורק הצייתנים נשלחים אל הבן. כך חיו הנביאים, כך חיו השליחים והתלמידים, וכך גם כל מי שבאמת רוצה חיי נצח חייב לחיות. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | הגוי הנלווה אל ה’, לשרתו, והיה לעבד לו… ומחזיק בבריתי, והביאותים אל הר קדשי. (ישעיהו נו:ו-ז) | toratelohim.org
כל מנהיג שמסיט גויים מציות לתורת אלהים הקדושה, אותה שנגלתה בתנ“ך ואושרה על ידי ישוע בארבע הבשורות, הולך הישר לאגם האש. הוא לא רק דוחה את מצוות ה’, אלא גם גורר אחרים עמו. בדין, גם המנהיג וגם הגוי ששמע לו יסבלו לנצח, אך המנהיג יישא באשמה גדולה יותר ויסבול יותר, כי רימה את אלה שבטחו בו. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב, ציית כל עוד אתה חי. | אהה עמי! מאשריך מתעים ומבלעים דרך ארחותיך. (ישעיהו ג:יב) | toratelohim.org
חנוך, משה ואליהו: שלושה אנשים שבחר בהם אלהים להעלותם לשמים לפני הדין הסופי. ה’ בחן את חייהם: נאמנותם לחוקים, הקרבנות, האמונה והמסירות. לומר שאורח חייהם לא השפיע על החלטת אלהים לקחתם זה אבסורד, אך זו בדיוק טענת תורת ה“טובה לא ראויה”: ששום דבר שאדם עושה אינו תורם לישועתו. הפופולריות של תורה זו טמונה בביטחון השקרי שמישהו יכול להמשיך ליהנות מהעולם, מבלי לציית לחוקי אלהים, ועדיין לעלות עם המשיח. זה לא יקרה! אנו נושעים כאשר אנו מרצים את האב ונשלחים אל הבן, והאב לעולם לא ישלח למרדים מוצהרים אל ישוע. | כל נתיבות ה’ חסד ואמת לשומרי בריתו ועדותיו. (תהלים כה:י) | toratelohim.org
אילו היה למישהו באמת הכוח לבטל את תורת אלהים החזקה והבלתי משתנה, היה עליו להיות גדול מהאלוהים עצמו שבכתובים, וזה בלתי אפשרי, כי יש רק אל אחד, אביו של ישוע ואבינו. כאשר מנהיגים אומרים שהתורה בוטלה, ליהודים או לגויים, הם מלמדים דבר שלא לימדו לא הנביאים שקדמו למשיח ולא המשיח עצמו. השליחים והתלמידים, שלמדו מפי המשיח, היו נאמנים למצוות עליון: שבת, מילה, מאכלות אסורים, ציצית, זקן, וכל מה שציווה ה’. הישועה היא אישית; אל תלך אחרי הרוב; ציית כל עוד אתה חי. | כאן סבלנות הקדושים, השומרים את מצוות אלהים ואת אמונת ישוע. (ההתגלות יד:יב) | toratelohim.org
בשום מקום בתנ“ך או בדברי ישוע בבשורות לא כתוב שאנשים צריכים לציית לתורת אלהים רק עד שהמשיח יישלח וימות על החטאים, כפי שמלמדות כנסיות מסוימות. מה שמכשיר נפש לקבל את תועלת קרבן המשיח הוא דווקא השאיפה לציית לתורת אלהים. בלעדי זאת, לא היה קריטריון, וכל הנפשות היו נושעות. מה שלימד ישוע הוא שהאב הוא ששולח אותנו אל הבן. והאב שולח רק את אלה שהולכים לפי אותם חוקים שניתנו לעם שהבדיל לעצמו בברית עולם. אלהים צופה בנו, וכשרואה את ציותנו גם מול התנגדות, הוא מאחד אותנו עם ישראל ומוסר אותנו לישוע. | אין איש יכול לבוא אלי אם לא ימשכהו האב אשר שלחני; ואני אקימנו ביום האחרון. (יוחנן ו:מד) | toratelohim.org
כאשר כרת אלהים את ברית הנאמנות עם אברהם, ציווה שכל אנשי ביתו, צאצאיו והגויים ימולו כחותם פיזי של הברית הזו. מי שלא נימול לא יהיה חלק מהברית ויהיה ללא ההגנה האלוהית המובטחת. ישוע, קרוביו, חבריו, שליחיו ותלמידיו כולם נימולו לפי ציווי זה של אלהים. בשום מקום בבשורות לא רמז ישוע שהגויים פטורים מהחוק הנצחי הזה בגלל שהמשיח בא לעולם, ולא הסמיך איש, בתוך או מחוץ לתנ“ך, לשנות את הציווי הזה עבור הגויים. כמו אברהם, עמוד במבחן האמונה הזה ואל תלך אחרי הרוב רק כי הם רבים. | הגוי הנלווה אל ה’, לשרתו, והיה לעבד לו… ומחזיק בבריתי, והביאותים אל הר קדשי. (ישעיהו נו:ו-ז) | toratelohim.org
הגויים תמיד היו חלק מתכנית הישועה, אך דרך צאצאי אברהם תכנן ה’ את התכנית הנצחית הזו. אלהים אכן פתח את הדלתות, כן, אך פתח אותן **דרך ישראל**, העם אשר הבדיל לעצמו בברית עולם. כל גוי יכול להצטרף לעם אלהים ולהתקבל, אך עליו לשמור את אותם מצוות ששמרו הנביאים, השליחים וישוע עצמו, כי האב לא קבע חוקים שונים לעמים שונים. הדרך תמיד הייתה אחת: לציית למה שציווה ואז להישלח אל הבן למחילה ולישועה. הישועה היא אישית. ציית כל עוד אתה חי. | הגוי הנלווה אל ה’, לשרתו, והיה לעבד לו… ומחזיק בבריתי, והביאותים אל הר קדשי. (ישעיהו נו:ו-ז) | toratelohim.org
לא חסרים לאלהים גויים בשמים. אלה שכבר חתם עליהם מספיקים, כי אלהים, כיוצר כל יכול, אינו זקוק לאף אדם. אילו הגויים היו מקבלים עובדה זו, היה קורה דבר מפתיע בכנסיות: הם היו מאבדים את הערכתם העצמית המנופחת, משפילים את עצמם, מתחרטים על שנים של מרד גלוי, ומתחילים לשאוף לציית בנאמנות לכל החוקים שנתן אלהים לנביאי התנ“ך ולישוע בבשורות. האדון היה מרפא אותם ושולח אותם אל הבן למחילה ולישועה. הישועה היא אישית. אל תלך אחרי הרוב רק כי הם רבים. הסוף כבר הגיע! ציית כל עוד אתה חי. | הגוי הנלווה אל ה’, לשרתו, והיה לעבד לו… ומחזיק בבריתי, והביאותים אל הר קדשי. (ישעיהו נו:ו-ז) | toratelohim.org
